שלמה דברת / צילום: איל יצהר
"לכאורה הכול טוב, אבל יש גם דברים מאוד מדאיגים" - כך הגדיר הבוקר (ה') יו"ר דירקטוריון מכון אהרן, שלמה דברת, את מצבה הנוכחי של הכלכלה הישראלית. בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית במרכז הבינתחומי בהרצליה, ציין דברת בראש ובראשונה את בעיית הפריון הנמוך של המשק.
"אנחנו ממשיכים להיות בפער עצום מהמדינות המובילות", אמר דברת. "ברוב המשק הפריון והשכר נמוכים בצורה מאוד משמעותית. שני המגזרים שבהם יש קושי מיוחד הם המגזר הערבי והמגזר החרדי ורמת העוני הגבוהה ב-OECD. אנחנו כ-30% בפיגור בתוצר לנפש, בייחוד מול מדינות הסמן".
דברת הסביר כי "חלק גדול מהצמיחה הנהדרת שראינו במשק בשנים האחרונות זה עלייה בשיעור התעסוקה. 75% מהצמיחה בישראל נובעת פשוט מכך שיש יותר אנשים עובדים, ורק 26% נבעה משיפור בפריון".
לדבריו, הגורמים האחראים לפריון הנמוך הם "פער אדיר בביורוקרטיה וקלות עשיית עסקים, פיגור של 250 מיליארד שקל בתשתיות ציבוריות וגם בהשקעה בהון האנושי. המגזר הציבורי בישראל ביורוקרטי, ורמת ההון האנושי בפיגור משמעותי", אמר דברת. "רמת ההון האנושי נמוכה, וצריך להגיד את זה בגלל השקעה נמוכה מדי ואיכות ההשקעה. רמת התעסוקה גבוהה, אך ההון הפרטי נמוך בצורה בלתי רגילה. רמת היצוא והיבוא בירידה, וגם החדשנות נכונה רק להייטק".
דברת העיר כי בניגוד למה שחושבים רבים, המשק הישראלי כבר לא נחשב "משק פתוח". לדבריו, "אנחנו לא מייבאים מספיק ולא מייצאים מספיק. ישראל איננה כלכלה פתוחה באופן אמיתי. אין לנו e-commerce. אנחנו לא משקיעים מספיק בדיגיטציה. צריך לחקור למה יש לנו פערים כאלה, למה המגזר העסקי לא משקיע מספיק במכונות, בציוד ובדיגיטציה. מדינת ישראל צריכה להכשיר את האוכלוסייה שלה לעולם תחרותי ולעולם של אינטליגנציה מלאכותית".
נקודה נוספת שציין דברת היא הפערים בין יהודים לערבים בישראל, שמתחילים לדבריו כבר בשלב הילדות. "ההכנסה ממוצעת באוכלוסייה הערבית היא חצי מההכנסה באוכלוסיה היהודית", אמר, "ומערכת החינוך בישראל איננה מצליחה להתמודד עם זה".