אמיר ירון \ צילום: אונ' פנסילבניה
"הזמן לתקן את הגג הוא כשהשמש זורחת", ציטט היום נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, את יו"ר קרן המטבע הבינלאומית כריסטין לגארד, בכנס השנתי של מכון אהרן במרכז הבינתחומי. מקור ההשראה למשפט הציורי הזה הוא כנסיית נוטרדאם בפריז, שגגה נשרף כידוע רק לאחרונה. ירון לא דיבר על הכנסייה העתיקה אלא על מצב הכלכלה בעולם, אבל לדבריו השתרבבה גם קריאה לממשלה לנקוט מדיניות כלכלית חדשה כדי להתמודד עם בעיית הגירעון התקציבי. הנגיד החדש, שנכנס לתפקידו בתחילת השנה, הסתמן עד כה כזהיר אף יותר מקודמתו ד"ר קרנית פלוג במתיחת ביקורת על הדרג הפוליטי. הפוליטיקאים, מצדם, עסוקים כרגע עד מעל הראש בחלוקת השלל ובפיזור התחייבויות במיליארדים לכל עבר במסגרת המו"מ הקואליציוני. כדי שלא יוכלו לטעון אחר כך שלא הבינו מה הנגיד רוצה מהם, בחרנו להביא את דבריו בצירוף תרגום חופשי שלנו:
"המשק במצב טוב", פותח הנגיד בעברית מדוברת ומוסיף כי "הירידה המתמשכת ביחס החוב לתוצר והאחריות הפיסקלית מספקות כריות ביטחון לעת משבר".
תרגום: המשק צבר בשנים האחרונות חוסן בזכות העובדה שממשלות ישראל התנהלו באחריות ולא התפרעו עם גירעונות תקציביים.
"על מנת לשמר את הנכס האסטרטגי הזה, יהיה על הממשלה החדשה לבצע התאמות פיסקליות".
תרגום: כיוון שהגירעון מתחיל לגדול לממדים מפחידים שמאיימים לפגוע באותו חוסן הממשלה צריכה להתחיל לחשוב ברצינות על הקטנת הוצאות והגדלת הכנסות, כדי לסגור את הבור.
"וכדאי לבצע אותן כל עוד המצב טוב, היות שהן יהיו קשות יותר ליישום אם תחול הרעה בתנאים הכלכליים".
תרגום: כמו במקרה של הנוטרדאם, גם את החור בתקציב צריך לתקן לפני שמתחילה הסערה. גירעון הוא כלי שאמור לעבוד בכיוון ההפוך מהמצב הכלכלי. כשיש צמיחה ושגשוג, הגירעון אמור להיות נמוך, אבל כשהמשק נכנס להאטה, הממשלה חייבת להגדיל הוצאות כדי להפיח בו רוח חיים. לכן יהיה הרבה יותר קשה לצמצם את הגירעון כשהגשם יתחיל לרדת.
"ההתאמות הנדרשות הן תמהיל של התייעלות, צמצום הגידול בהוצאות והגדלת ההכנסות, תוך שההוצאות התומכות בצמיחה ובהגדלת הפריון תשמרנה".
תרגום: ההחלטות על הגדלת ההכנסות והקטנת ההוצאות לא צריכות להתקבל לפי שיקולים פוליטיים אלא לפי מה שטוב לכלכלה. לכן לא פוגעים בהוצאות שיכולות להגדיל את הצמיחה ומשקיעים בהגברת הפריון - הדרך היחידה להבטיח את המשך הצמיחה לטווח הארוך.
"על הממשלה לתכנן את תקציבי השנים הבאות כך שהתוואי של יחס החוב לתוצר לא יתבדר, ולאורך זמן יחזור למגמת ירידה".
תרגום: מטרת העל של הממשלה צריכה להיות איך להמשיך בהורדת החוב, כדי לשכנע את השווקים שעליית החוב ב-2019 וב-2020 היא לא אירוע חד-פעמי.
זו לא העלות, זו היעילות. הקרחות המביכות באולם האירוויזיון המרהיב קשורות כמובן למחירי בתי המלון בתל אביב, שלא לדבר על דירות Airbnb. החזירות של בעלי המלונות והדירות לא השתלמה להם, אבל גם אחרי האירוויזיון המחירים בישראל ימשיכו להיות מופקעים. הדוחות הכספיים של רשת פתאל ממחישים את הרושם הזה במספרים מדויקים: ההכנסה הממוצעת לחדר בישראל עומדת על 899 שקל לעומת 517 בממוצע באירופה, ואחרי כל זה טוענים המלונאים שהחדרים בישראל פחות רווחיים - בגלל עלויות מערך הכשרות, האבטחה (הגיוני) ועוד המון סיבות אחרות (פחות הגיוניות) כמו מחירי החשמל והמים ועלות העובדים. בכיר באחד הבנקים הגדולים, שבדק פעם לעומק את פערי המחירים, חזר עם תובנה מפתיעה: עובדי המלונות באירופה הרבה יותר יעילים. החדרנים הם גם מלצרים והאינסטלטור הוא גם חשמלאי. יו"ר דירקטוריון מכון אהרן, שלמה דברת, הדגיש את הפריון הנמוך של העובד הישראלי כבעיה מספר אחת של המשק. "אנחנו ממשיכים להיות בפער עצום מהמדינות המובילות", אמר דברת, וציין שעובד ישראלי מייצר 30% פחות מעובד מקביל באחת המדינות המפותחות של ה-OECD. "לכאורה הכול טוב אבל יש גם דברים מאוד מדאיגים", אמר בשפה שגם פוליטיקאים יכולים להבין, אילו רק היו רוצים להקשיב.