גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

חמישה חומרים שונים דרושים כדי להרדים אותנו בניתוח: מחקרים מגלים מה באמת קורה לתודעה תחת הרדמה

חמישה חומרים שונים דרושים כדי לגרום לנו לשקוע בשינה עמוקה על שולחן הניתוחים, בלי שנחוש כאב או נזכור משהו מהאירוע ● אבל האם התודעה מפסיקה באמת לעבוד בזמן הרדמה, ומה הסיכוי שיישאר אצלנו זיכרון לא מודע מהניתוח? מחקרים שמטרתם למנוע תקלות בהרדמה נוגעים במקביל בשאלות פילוסופיות על ההבדל בין שינה לערות

תודעה תחת הרדמה/  צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
תודעה תחת הרדמה/ צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

אחד הפחדים הכי גדולים אולי של אדם שעומד לעבור ניתוח בהרדמה מלאה הוא שהחומר לא יעשה את פעולתו והוא יהיה מודע למתרחש. המחקר שנעשה בשנים האחרונות בתחום ההרדמה לא מתעלם מהפחד הזה ומנסה להבין מה בדיוק קורה בגוף המורדם. אנחנו יודעים שהרדמה היא תהליך שנעשה בפיקוח צמוד, תוך שילוב כמעט אמנותי בין כמויות שונות של חומרים שונים, אבל אנחנו עדיין לא יודעים איך היא משפיעה עלינו בדיוק.

תוך כדי הניסיון להבין את מנגנון איבוד ההכרה, חושפים מחקרים מהעת האחרונה ממצאים חדשים על מצבי תודעה שונים, ועל ההבדלים בין שינה לחוסר הכרה, לחוסר זיכרון ולערנות.

לא זוכרים כלום? לא בדיוק

מה הרדמה עושה לתודעה, זו השאלה המרתקת באמת, אף שאנחנו לא ממש יודעים את התשובה עליה. לפני כחודש פרסמו חוקרים מאוניברסיטת דיוק שבצפון קרוליינה, ארה"ב, מאמר המבקש להסביר כיצד מצליחות תרופות מרדימות לבצע את פעולתן.

התיאוריה המובילה עד היום הייתה שחומרי ההרדמה מפחיתים את הפעילות בכל חלקי המוח וכך מונעים זיכרון, תנועה ומודעות. המחקר החדש הציג אפשרות אחרת. לטענת החוקרים, ההרדמה פועלת ישירות על מרכז במוח הקשור בשינה, ובעצם, כפי שאומרת האינטואיציה שלנו וכפי שמרמז שמם, חומרי ההרדמה משרים שינה בכוח. היום כבר ידוע ששינה אינה מצב של חוסר מודעות מוחלט אנחנו יכולים לקלוט גירויים מסוימים מבחוץ ויש גם עיבוד מידע בזמן השינה. אם מצב ההרדמה דומה למצב השינה יותר משחשבנו, האם ייתכנו גם חלומות הרדמה? האם תיתכן קליטת מידע מסוימת תוך כדי הרדמה, כמו בשינה?

חוקרים מאוניברסיטת טורקו הרדימו נבדקים בריאים ובחנו אם הם מסוגלים להגיב לסביבתם תוך כדי הרדמה. המוח של אותם הנבדקים הראה פעילות בכל זמן ההרדמה, אולם הוא לא הראה תגובה לגירויים מהסביבה. אחרי ההתעוררות מההרדמה, הגיבו הנבדקים באופן שונה מקבוצת הביקורת לגירויים למילים או לצלילים שהושמעו להם במהלך ההרדמה. מה זה אומר? שכנראה הייתה קליטה מסוימת של הגירוי וזיכרון מסוים שלו. דבר שלא כל כך רוצים שיקרה אם הגירוי הוא ניתוח.

מחקר אחר, שנעשה על ידי חוקרים מאוניברסיטת UCLA בארה"ב, בחן איך אנשים מתעוררים מהרדמה. במחקר נמצא שהפעילות במוח אינה גוברת בכל המעגלים העצביים בבת אחת, אלא מתחילה בכמה מוקדים. המוח קופץ לדפוס פעילות מסוים, ואז קופץ לאחר, ונראה שהוא מחפש את הדרך "להתחבר לעצמו חזרה", עד שהוא מגיע למצב של ערות. התהליך הזה הוא הרבה יותר אקטיבי מ"רק" התפוגגות הדרגתית של דיכוי עצבי. נראה שמצב של הרדמה, של חוסר תודעה, קיים גם כאשר חלקים מסוימים במוח פעילים, כל עוד הם אינם מדברים בשפה אחת ואינם מסונכרנים זה עם זה.

בהרדמה נוהגים רופאים להשתמש בחומרים שונים כדי למנוע הכרה, כאב וזיכרון. מה יקרה אם נרגיש משהו באמצע ניתוח, אבל לא ממש נהיה מודעים לכך? האם האירוע יותיר בנו רושם שלילי ארוך טווח, כלומר, עדיין יהיה זיכרון? ואם נהיה מודעים אך לא נזכור, מה הסיכון לטראומה במקרה כזה? האם הגוף שלנו יכול לחוות טראומה מכאב גם אם לא היינו מודעים אליו ולא יכולנו ליצור זיכרון שלו? ההרדמה הופכת להיות מעין כלי לחקור אם ניתן להפריד בין האלמנטים השונים בתודעה.

כדי שנבין איך זה עובד בדיוק, יש להבהיר תחילה, כדברי ד"ר דניאל ססלר, ראש המחלקה לרפואה מבוססת תוצאות ברשת בתי החולים קליבלנד קליניק: "הרדמה היא הדבר הכי רחוק שאפשר מלחיצה על כפתור שאחריו החולה ישן עד סוף הניתוח. להיפך, בעוד החולה ישן, המרדים ערני. מאוד. כדי להרדים היום חולה לקראת ניתוח משמעותי, אנחנו משתמשים בחמישה חומרים שונים. אחד - למנוע זיכרון של האירוע. שני - למנוע כאב. שלישי - למנוע הכרה. רביעי - לשתק שרירים. וחמישי - להפסיק את הרפלקסים".

לדברי ססלר, לא רק שהחומרים השונים צריכים להינתן כל אחד בכמות המתאימה, המרדים משנה את הכמות של כל חומר בשלבים שונים של הניתוח, בהתאם למתרחש.

אני מניחה שהקורא שאינו מצוי בתורת ההרדמה ישאל בשלב זה, "מדוע כבר אין מרדימים עם מנה הגונה של אתר וזהו?"

"אתר?", ססלר צוחק. "אתר הוא שם של משפחת חומרים נדיפים באוויר שאחד מהם שימש להרדמה במאה ה-19, ואולי אפילו עד אמצע המאה ה-20. אפשר באמצעות חומר אחד לגרום אובדן הכרה שהוא כה עמוק, עד שלפחות כלפי חוץ נראה שאנחנו מאבדים גם את תחושת הכאב, את הזיכרון, את הרפלקסים ואת תנועת השרירים. אבל המינון הדרוש כדי להגיע לאובדן הכרה כזה עלול להיות מסוכן, וגם אם אינו מסוכן, ההתעוררות ממנו נמשכת זמן רב ומאופיינת במה שנקרא 'הנגאובר של הרדמה', תחושת טשטוש, בחילה והקאות".

לכן פותחה השיטה הקיימת היום, שמבוססת על תמהיל של חומרים שונים ומחייבת ערנות ועבודת תמרון אמנותית כמעט של המרדים. "המטרה היא להגיע להרדמה יעילה אך אלגנטית ולא מכבידה על המטופל".

לעבודה הזאת יש השלכות מעניינות. לדוגמה, החומר שגורם לנו לישון לרוב יפוג לפני החומר שגורם לנו לא לזכור. כך, לגמרי נורמלי להתעורר מניתוח, לנהל שיחה ואפילו לזוז מעט, לשקוע חזרה בנמנום ולא לזכור כלל את השיחה שניהלנו. אם הורדמתם לאחרונה, ייתכן שחוויתם זאת. אתם יכולים לשאול את מי שישב לידכם מה חשפתם בשיחה הלא-מודעת הזאת.

"התרופה מונעת הזיכרון פוגעת רק בזיכרון לטווח הארוך", אומר ססלר. "יש לנו 'זיכרון עבודה' של כמה שניות, אך יש לנו גם זיכרון לטווח בינוני, שמספיק כדי לנהל שיחה. אם הזיכרון הזה לא עבר תהליך קונסולידציה, כלומר, חיבור עם שאר הזיכרונות במוח, הוא לא יירשם. אחרי חצי שעה, בעיקר אחרי שינה, לא נזכור את השיחה או את עובדת קיומה בכלל".

החלק במוח שמתעורר ראשון

מחקר משותף של חוקרים מאוניברסיטת טורקו ומאוניברסיטת UCLA מצא ראיות המרמזות על כך שהמוח ה"פרימיטיבי", הנמצא באחורי הראש ואחראי על פונקציות חיים בסיסיות כגון פחד, הישרדות ורעב) מתעורר ראשון, ורק אחר כך מתעוררים המעגלים הקדמיים יותר הקשורים לשליטה בהתנהגות, לרפלקסיה, לדיכוי אינסטינקטים ולתכנון תוכניות ארוכות טווח.

אם כך, השלב הראשון של ההתעוררות מהרדמה, הנחשב נורמלי, מרמז על כך שאנחנו יכולים לפעול בעולם גם בלי החלק הרפלקסיבי שלנו. אבל מה ההרגשה שמתלווה לזה? קצת כמו להיות קיימים בלי לדעת שאנחנו קיימים.

מה מדווחים מטופלים שהחומר המונע זיכרון פג אצלם כבר באמצע הניתוח?

"בעיקרון, מרדימים הם די טובים במה שהם עושים, ולכן רוב הניתוחים מסתיימים באופן מושלם מבחינה הרדמתית. המקרים הנדירים הם של מטופלים שזוכרים משהו מהניתוח. גם בין אלה, הרוב המכריע אולי יזכור את האירוע אבל לא בהכרח יחווה כאב, הודות לאלחוש. אם ישנו זיכרון טראומטי או זיכרון כאוב מניתוח, זהו כישלון גדול. הוא נדיר מאוד".

מחקר מ-2014 של Royal College of Anesthetics בבריטניה, הטוען לכתר המחקר הגדול ביותר שנעשה בתחום ההרדמה, טוען שהיום רק 1 מתוך 19 אלף מנותחים זוכר כי היה מודע במהלך הניתוח.

בהודעה לתקשורת שליוותה את המחקר, הובא סיפורה של המטופלת סנדרה, שחוותה אירוע במהלך ניתוח שיניים שעברה בהרדמה מלאה בגיל 12: "לפתע הבנתי שמשהו מאוד לא בסדר", סיפרה. "יכולתי לשמוע קולות סביבי והבנתי לחרדתי שהתעוררתי באמצע הניתוח ושאני משותקת לגמרי. בזמן שהם שיחקו בגוף שלי, ניסיתי להבין אם זה אומר שמתי או שאני עומדת למות".

כעבור שנים סבלה סנדרה מסיוטים שבהם מפלצת בעלת סממנים רפואיים קפצה עליה ושיתקה אותה. "סבלתי מהסיוטים הללו במשך 15 שנים, ורק כאשר הבנתי את הקשר שלהם לניתוח הם נעלמו. שוחררתי מהאספקטים הטראומטיים של האירוע", העידה סנדרה. העדות הזאת מעלה את האפשרות שעדיף לא להתעלם מהאפשרות שקיימת מודעות בזמן הניתוח, אלא לנסות לעבד את האירוע אם אכן התרחש.

בגלל ההפרדה המלאכותית בין זיכרון למודעות ולכאב במהלך הרדמה, לפעמים קשה לדעת מה המטופל באמת עובר או עבר. בהדרגה, מנסים המרדימים להיעזר יותר ויותר במכשירי ניטור. "יש לנו מכשירים שמנטרים את לחץ הדם, את עומק ההרדמה ולאחרונה יש לנו גם מכשירים שמנטרים את רמות הכאב", אומר ססלר, החבר גם בוועדה המייעצת של של מדסנס הישראלית, המפתחת מכשיר כזה. מכשירי הניטור הם קריטיים כדי לשפר את תוצאות ההרדמה וכדי להתקדם לעתיד של הרדמה מנוהלת על ידי מחשב.

יכול להיות שתהיה ערנות ויהיה כאב, אבל לא יהיה זיכרון ארוך טווח של האירוע, חוץ מהגוף שזוכר וישאיר במטופל טראומה לא מודעת?

"אף אחד לא באמת יודע. זו בהחלט תופעה שהעוסקים בתחום מוטרדים ממנה. המטרה של מכשירי הניטור היא לוודא שלא יהיה כאב, גם לא כזה שאינו נרשם בזיכרון ארוך טווח או שהוא לא מודע".

הרדמה גורמת לפגיעה קוגניטיבית? לא, אבל...

אחת השאלות המטרידות בנוגע להרדמה היא אם הסיכון שההרדמה תפגע ביכולת הקוגניטיבית שלנו הוא אמיתי. לפני כשנה פורסם מחקר מקיף שנערך בכ-2,000 מטופלים במאיו קליניק, מבתי החולים המובילים, הראה שניתוחים המבוצעים בהרדמה מלאה נמצאים במתאם עם ירידה קטנה אך ברורה ביכולת הקוגניטיבית של אנשים מבוגרים.

החוקרים מיהרו לסייג את התוצאות: "אף שניטרלנו משתנים מתערבים רבים במחקר, הרי אצל אנשים בגיל הזה אי-אפשר להגיד בוודאות אם התוצאות נובעות מפגיעה כתוצאה מהניתוח ומההרדמה, או שהסיטואציה של ניתוח רק חשפה פגיעה קוגניטיבית שהאדם המבוגר יכול היה להסתיר לפני כן".

השנה כבר יצא מחקר נוסף, שטען כי התגובה הדלקתית של הגוף לניתוח היא שפוגעת במנותחים ולא ההרדמה עצמה.

ד"ר דניאל ססלר בטוח שהמחקר האחרון הוא הנכון.

"אנחנו שומעים פה ושם אמירות כמו 'סבתא מעולם לא חזרה לעצמה אחרי ההרדמה'", אומר ססלר. "הבעיה בטיעון הזה היא שסבתא לא עברה אך ורק הרדמה. היא עברה טלטלה בעצם היציאה מאזור הנוחות שלה אל בית החולים. עבר עליה זמן, ובגילה הזמן עצמו עלול להיות גורם סיכון. מעבר לכך, אחרי הניתוח היא אולי אושפזה ללא תנועה, מצב שמגביר סיכון לקרישי דם, שיכולים לפגוע גם אם הם קטנים ולא מורגשים. אפשרות אחרת היא שהניתוח גרם לתגובה דלקתית, וגם לכך עשויה להיות השפעה קוגניטיבית. יכול להיות שסבתא לא השתנתה, אך בעקבות הניתוח הוטל עליה עול קוגניטיבי נוסף להתמיד בשיקום, וזה אתגר מבחינתה, כי לפני כן היא חיה על מעין אוטומט. אז לאור כל זאת, אנחנו בכלל לא בטוחים שהסינדרום הזה קיים".

מחקרים מדאיגים נוספים הראו שבבעלי חיים, הרדמה פוגעת בהתפתחות העצבים אצל עוברים ואצל ילודים בימי חייהם הראשונים. מחקר שפורסם ב-2017 הראה שאצל תינוקות שעברו ניתוח לפני גיל שנה, כמות "החומר הלבן" ( רקמה המשמשת להעברת מידע בתוך מערכת העצבים ( במוח הייתה נמוכה ב-1.5% מאשר בתינוקות אחרים, והוא גם נראה קצת אחרת. עם זאת, מחקרים אחרים לא שחזרו את האפקט.

לעומת זאת במחקר שנעשה בקופים, שמוחם דומה סך הכול לזה של בני אדם, נמצאה פגיעה קוגניטיבית מסוימת בצעירים מאוד בעקבות הרדמה.

בינתיים, המילה האחרונה המשמעותית בנושא נאמרה במחקר שפורסם בפברואר השנה, בכתב העת הרפואי המוביל "לנסט". המחקר, שהשווה בין תינוקות שעברו ניתוחים של פחות משעה בהרדמה מלאה ובהרדמה חלקית, לא מצא פגיעה קוגניטיבית. ניתוחים ארוכים יותר לא נבדקו.

"סוגיית הפגיעה כתוצאה מהרדמה נבחנה בתינוקות לאחר שפגיעות כאלה נמצאו בבעלי חיים, אולם בינתיים אין שום עדות לכך", אומר ססלר.

עם זאת, הוא אומר, חשוב לדעת שהניתוח עצמו הוא כן מסוכן. "בעוד שהתמותה המיוחסת להרדמה היא כה נמוכה עד שהיא בקושי מדידה, אנשים מתים אחרי ניתוח פי אלף יותר מאשר ביומיום לפני הניתוח. זאת תקופה מסוכנת, ואם החודש שאחרי הניתוח היה נחשב מחלה, הוא היה מתברג במקום השלישי בין גורמי הסיכון לתמותה בארה"ב.

"הבעיה המוכרת אחרי ניתוח היא זיהום. הבעיה השנייה היא דימום מאזור הניתוח או מאתר שנחתך בטעות, והבעיה השלישית היא התקפי לב. אצל חולים שממילא מגיעים עם מחלת לב פעילה, הסיכון להתקף לב עולה מאוד בתקופה הזאת, כנראה משום פעילות דלקתית שמשפיעה על העורקים, בגלל הסטרס ובגלל חוסר התנועה. אבל האמת היא שאנחנו לא יודעים בדיוק מדוע זה קורה.

"אנחנו גם לא יודעים בדיוק איך למנוע זאת. ניסינו תרופות מניעתיות לתחום הלב. ניסינו חוסמי ביטא, ניסינו אספירין. כלום לא שינה את הסטטיסטיקה. ייתכן שלהרדמה יש קשר מסוים לכך, משום הירידה בלחץ הדם ועלייתו חזרה ביציאה ממצב ההרדמה. אנחנו משתדלים היום הרבה יותר לשמור על לחץ הדם, כך שלא יירד נמוך מדי כשמרדימים". 

עוד כתבות

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

נתב''ג / צילום: Shutterstock

ההצעה והסערה: האם מי שנתקעו בחו"ל בזמן המלחמה יקבלו פיצוי של עד 450 דולר ליום?

ועדת הכלכלה תדון במתווה לפיצוי הישראלים שנתקעו בחו"ל במבצע "עם כלביא" ● על הפרק: מתווה שמציע החזרי הוצאות לינה ומחיה שיכול להגיע אף ל-450 דולר לנוסע ● בנוסף: מתגבש מתווה מטעמם של משרד הכלכלה והתחבורה, שיכלול גם את ההוצאות שהתווספו על הטיסה חזרה לישראל

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

סהאם פרק בראיון לפודקאסט TBPN / צילום: צילום מסך מיוטיוב

ממקבל העבודות הסדרתי: מהנדס התוכנה שטלטל את עמק הסיליקון

סהאם פרק, "הממקבל הסדרתי", הפך לאחרונה לשם הכי חם בעמק הסיליקון לאחר שנחשף שעבד בסתר בכמה סטארט-אפים בו־זמנית ● מאחורי הקלעים בתעשייה פחות מופתעים מהפרשייה: עובדים רבים מודים כי בתעשיית שאינה וודאית, כך הם שומרים על עצמם מפיטורים

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מדד ת"א-בנייה זינק בחודש האחרון, וכעת רכישת צמח המרמן בסכנה

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: עודד קרני

לידר מעריכים: הריבית עשויה לרדת כבר מחר

בנק ישראל צפוי לפרסם את החלטת הריבית מחר (ב'), שצפויה על פי רוב הכלכלנים להישאר על רמה של 4.5% ● עם זאת, בלידר שוקי הון מעריכים שהסיכוי שנראה כבר הפחתה מחר עומד על 65%

מחנה אוהלים בח'אן יונס / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש המיליציה העזתית: "אין מניעה מעימות עם חמאס וממלחמת אחים"

טיסת רה"מ לארצות הברית נדחתה לשעה 17:00, לפני העלייה למטוס נתניהו צפוי לשאת דברים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● דיווח: איראן הצליחה לפגוע ב-5 בסיסים של צה"ל ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

כרזת הסרט ''בחזרה לעתיד'' בעברית. אופטימיזציה של ההווה / צילום: גולן גלובוס - קנון ישראל / יוניברסל

40 שנה ל"בחזרה לעתיד": שובר הקופות שלימד אותנו מה עושים עם טיימליין ואיך לספר מחדש את חיינו

הסרט האייקוני היה הרבה יותר מבידור - הוא עיצב את ההיגיון הפנימי של תרבות הפופ ● בסרט מרטי מק'פליי חוזר בזמן עם הדלוריאן כדי ליצור גרסה משופרת של החיים שלו. היום צריך בשביל זה רק להעלות פוסט

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו / צילום: ap, Eric Risberg

הבניין בסן פרנסיסקו התנדנד ועבר שיפוץ. מה קרה למחירים?

מגדל המילניום בסן פרנסיסקו עבר שיפוץ יסודי בשווי 100 מיליון דולר, לאחר שהחל לשקוע זמן קצר לאחר שהושק • אלא שלמרות הצלחת השיפוץ, מחיר הדירות בו ירדו ביותר מ־20%

בניין אנבידיה בישראל / צילום: אנבידיה

אנבידיה יוצאת להשקעת ענק בישראל. כל הפרטים

אנבידיה מתכננת להקים קמפוס חדש בצפון הארץ שיעסיק אלפי עובדים חדשים ● לפי ההערכה החברה תוציא עד 500 מיליון שקל על רכישת הקרקע ועוד כ-1.5 מיליארד שקל על בניית הקמפוס החדש ● מדובר באחת מעסקאות הנדל"ן הגדולות ביותר בישראל שנוהלה אי פעם על ידי חברת טכנולוגיה זרה