גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון./ צילום: רפי קוץ

המערכת הבנקאית בישראל תוכל לעמוד במשבר ביטחוני חמור (כמו מלחמה), שעלול להוביל לעליית ריבית ולקריסת חברה גדולה במשק. כך עולה מתוצאות מבחני הקיצון לבנקים שערך הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל. התרחיש שנבחן השנה הוגדר כ"מקרו-כלכלי מקומי חמור, תוצאת אירועים גיאו-פוליטיים שהביאו לעליית הריבית במשק, בשילוב עם משבר חמור בשוק הדיור ונפילת קבוצה עסקית גדולה של לווים".

תוצאות המבחנים הראו כי יחס ההון העצמי רובד 1 הממוצע במערכת עלול לרדת בתרחיש הקיצון משיעור של כ-11.0% בשנת 2018 לכ-10.3% בשנת 2019, אם כי הבנק שספג את הפגיעה העיקרית ירד ליחס הון של 7.2%, בעוד שבבנקים אחרים הפגיעה הייתה הרבה פחות חמורה.

נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון כבר חשף את התוצאה הזו בנאום שנשא ביום חמישי האחרון. בכנס מכון אהרן במרכז הבינתחומי בהרצליה אמר ירון "אספק לכם היום הצצה ראשונה למבחני הקיצון החדשים שערך הפיקוח על הבנקים השנה ויפורסמו בקרוב: תוצאות המבחן מלמדות כי התרחיש ישפיע באופן משמעותי על המערכת הבנקאית, אך לא צפוי לסכן את יציבותה וחוסנה, למרות שבמהלכו יירשמו בחלק מהבנקים הפסדים".

ירון הוסיף כי "התוצאה משקפת את יעילותן של הדרישות שהפיקוח הציב לבנקים בשנים האחרונות לשם חיזוק יציבותם, ובראשן חיזוק משמעותי של ההון. על אף תוצאות אלו, אין להיות שאננים: עלינו להמשיך לחשוב מהיכן עלול לצוץ המשבר הבא, ולהמשיך לנטר ולחזק את עמידות המערכת".

עוד מעידים מבחני הקיצון השנה כי הסיכון בתיק האשראי לדיור נמוך ביחס לשאר תיק האשראי הבנקאי. איכותו של תיק האשראי לדיור השתפרה בשנים האחרונות, כתוצאה מהחמרת הקריטריונים בעת העמדת המשכנתאות (החיתום), שנגזרה מהוראות הפיקוח על הבנקים לאורך השנים.

מבחן הקיצון המקרו-כלכלי למערכת הבנקאית שערך הפיקוח על הבנקים נערך בהתאם למבחנים המקובלים בעולם. המבחן מבוסס על תרחיש אחיד, ומטרתו לבחון אם בהתרחש אירוע מקרו-כלכלי קיצוני, הבנקים יוכלו לספוג את ההפסדים שייווצרו בלי לסכן את יציבותם ואת פיקדונות הציבור. במסגרת מבחן הקיצון אומד כל בנק את תוצאות התרחיש באמצעות מגוון של מודלים ושיטות המקובלות בענף, ובמקביל עורך הפיקוח על הבנקים את המבחן לכל אחד מהם בשיטה אחידה.

בכל שנה בונה הפיקוח על הבנקים תרחיש מקרו-כלכלי אחר, וזאת כדי לבחון את עמידותם של הבנקים והמערכת הבנקאית בכללותה להתפתחויות כלכליות שונות. השנה בחר הפיקוח לבדוק את העמידות לתרחיש מקרו-כלכלי מקומי חמור, תוצאת אירועים גיאו-פוליטיים שהביאו לעליית הריבית במשק, בשילוב עם משבר חמור בשוק הדיור ונפילת קבוצה עסקית גדולה של לווים. סיפור התרחיש מתבסס על הערכות ומודלים, ואינו תחזית.

מסקנת המבחן היא זעזוע מקרו-כלכלי מקומי בשילוב עם משבר בשוק הדיור ועליית הריבית במשק צפוי להשפיע משמעותית על המערכת הבנקאית, אך לא לסכן את יציבותה. על-פי התרחיש שנבדק בנק ישראל מעלה בחדות את הריבית במשק מהלך שמביא להכבדה משמעותית של נטל ההחזר ללווים, והעמקת המשבר הכלכלי שמקשה על הציבור כולו לעמוד בהתחייבויותיו. כל אלה מביאים להפסדים משמעותיים של הבנקים בתיק האשראי. עליית הריבית גורמת הפסדים גם בתיק ניירות הערך של הבנקים. עם זאת, להעלאת הריבית יש גם השפעה ממתנת על הפגיעה בבנקים - עלייה של הכנסות הריבית נטו.

ממצאי הבדיקה העלו כי "על אף הפגיעה המשמעותית בבנקים, המערכת הבנקאית עמידה בפני תרחיש קיצון מסוג זה, שכן כל הבנקים שמרו לאורך כל התרחיש על יחס הון עצמי רובד 1 מעל לסף שדורש הפיקוח על הבנקים בתרחיש קיצון (6.5%)".

על-פי בנק ישראל "תוצאה זו מדגישה את חשיבות תהליך חיזוק ההון (עלייה של כ-3 נקודות אחוז ביחס ההון העצמי רובד 1 לאורך העשור האחרון) שהתנהל בשנים האחרונות בזכות דרישה של הפיקוח על הבנקים. זאת לצד שורה של צעדים נוספים שנקט הפיקוח, אשר הובילו לניהול סיכונים שמרני יותר בבנקים - בהם ירידה משמעותית בחשיפה של הבנקים לקבוצות לווים גדולות וממונפות, שיפור במאפייני תיק האשראי לדיור ושיפור ברווחיות הבנקים, תוצאת צעדי התייעלות וקיצוץ בהוצאות.