גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האחראי על תקציב הביטחון מסכם קדנציה: "לקצר שירות צבאי. חוזה אישי יעזור לשמור על כ"א איכותי"

רגע אחרי שעופר מרגלית סיים את תפקידו כסגן הממונה על התקציבים האחראי על מערכת הביטחון, הוא מתפנה כדי לדבר על קיצור השירות הצבאי ("לצבא תהיה יכולת לגייס את כולם"), על פנסיות הגישור ("האידיאל הכלכלי הוא שזה ייעלם מהעולם") וגם על הפריבילגיות של החיילים ביחידות הטכנולוגיות

עופר מרגלית / צילום: שלומי יוסף
עופר מרגלית / צילום: שלומי יוסף

ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לפרסם בקרוב את תפיסת הביטחון ישראל 2030. מדובר אג'נדה הביטחוניסטית של הממשלה הבאה. המדיניות של נתניהו, שמבוססת על חיזוק הצבא וזרועות הביטחון, תדרוש תקציב של עשרות מיליארדי שקלים בעשור הקרוב.

העיתוי של נתניהו לא מקרי. השנה מסתיימת התוכנית הרב-שנתית (תר"ש) גדעון וכעת עובדים על תוכנית רב-שנתית לחמש או עשר שנים קרובות. בחמש השנים האחרונות הגידול בתקציב היה מזערי, אבל במשרד האוצר מפנימים שמה שהיה הוא לא מה שיהיה.

אין ויכוח על כך שתקציב הביטחון יגדל, השאלות היא בכמה, מהיכן יגיע הכסף ומה הצבא יסכים לתת בתמורה. מי שמכיר את הסוגית האלה מקרוב הוא עופר מרגלית, שסיים בתחילת החודש שלוש שנים בתפקיד סגן הממונה על התקציבים האחראי על מערכת הביטחון. מרגלית יודע מה האוצר מתכנן לדרוש במשא ומתן ואיפה צה"ל יכול להתייעל. מרגלית, שנבחר לשמש כסמנכ"ל הכספים של קופת-חולים מאוחדת, מתפנה לסכם את הקדנציה באוצר.

איך אתה מסכם את תר"ש גדעון?
"התר"ש הנוכחי היה מאוד טוב בראש ובראשונה לצבא. זה נתן להם ודאות תכנונית וחסם אותנו מלבצע יוזמות וניסיונות לבצע עוד קיצוצים. המחיר שהם היו צריכים לשלם זה היה לא לבוא ולבקש תוספות לאורך כל התקופה - והם עמדו בו בהצלחה רבה".

 כולנו הרווחנו מכך שלא היה עימות צבאי דרמטי.
"נכון. היו אירועים קטנים ולא מה שהוגדר בהסכם כאירוע מז'ורי".

לצבא יש רמטכ"ל חדש, אביב כוכבי.
"הרמטכ"ל הנוכחי כיהן כסגן רמטכ"ל בתר"ש הנוכחי והוא מבין את התועלות. אני חושב שהוא יחתור להשיג הסכם שיקנה לו ודאות. הוא מבין שזה דורש גם תהליכים של התייעלות בתוך הצבא. אני מאמין שהמשא ומתן יתחיל תוך חודש-חודשיים".

מה תדרשו בתמורה להגדלת תקציב הביטחון?
"אל מול הגדלת התקציב חייבים לבוא מהלכים שתורמים לצמיחה. כשאתה מסתכל על התחזית הדמוגרפית של מחזורי הגיוס אתה רואה שהצבא הולך לגדול באלפי חייליים כל שנה, בשנים הקרובות. רוב החיילים אלה לא ישרתו שירות קרבי וזה יוצר העמסה תקציבית על הצבא בדמי קיום, הסעות ועוד.

"אומרים שקיצור שירות יפגע במודל 'צבא העם', אבל קיצור השירות יביא דווקא לחיזוק המודל הזה. לצבא תהיה יכולת לגייס את כולם דווקא אם נקצר את השירות. המודלים שהתחלנו לעבוד עליהם מאפשרים להשאיר את הלוחמים בקבע. הלוחמים ישתחררו אחרי שלוש שנים, עם יותר כסף וחיילי הסדיר הלא קרביים ישרתו שנתיים. זה לא יהיה מחר. היום אנחנו לפי החוק בשנתיים וחצי השלב הבא הוא קיצור לשנתיים וארבעה חודשים ובטווח הארוך להשוות לשירות הבנות ולהגיע לשנתיים".

כמה כסף יחסוך קיצור השירות?
"התרומה האדירה של קיצור שירות היא שהאדם יוצא לעבודה בגיל מוקדם יותר, ואז עקומת ההשתכרות לאורך כל חייו בעצם עולה. מחקרים שעשה פרופ' יוסי זעירא מהאוניברסיטה העברית הראו שכל חודש של קיצור השירות נותן בערך 0.1 אחוז תוצר, זה בערך 1.3 מיליארד שקל".

"מהלך כזה קריטי כדי שיהיה אפשר לחזק את הרכש ואת ההשקעה בטכנולוגיות. המהלך השני הוא הסיפור של מודל השכר. גם הרמטכ"ל הנכנס הצביע על הקשיים בשימור כוח-אדם איכותי, במיוחד בגילאים הצעירים. זה בולט כמובן במקצועות הטכנולוגיים, אבל גם ביבשה ובמקומות אחרים יש תחושה שכבר לא מצליחים להשאיר את ההכי טובים. אחת הטענות היא שהשכר לא מספיק גבוה".

יש בעיה במודל השכר?
"המודל הזה התאים לעולם שבו אנשים נכנסו למקום עבודה ויוצאים ממנו לפרישה. זה היה מודל שמאוד תמרץ אנשים להישאר. יש בדיקות ומחקרים לגבי פנסיית הגישור. אנשים היום מסתכלים על השכר שלהם. אם אתה מבטל את פנסיית הגישור ומשלם את הסכוך במהלך השירות, אתה יכול להגיע לתוספת של אלפי שקלים לחודש".

לא מעט אנשים בצבא הקבע יפרשו לפני גיל 42 ולא יהיו זכאים פנסיית גישור.
"אי אפשר להוון את זה אחד לאחד. ההבדל הוא לא תוספת של עשרת אלפים שקל בחודש, אבל זה יאפשר העלאת שכר משמעותית".

מה השווי המהוון של פנסיית הגישור?
"הסכום שבין 42 ל-67 - לפי המודל שלנו מדובר על ממוצע של 4.5 מיליון שקל. הפוטנציאל להעלאות שכר מאוד משמעותי. אפשר לעשות אותן דיפרנציאליות בין אנשים שאתה רוצה להשאיר לא להשאיר, תתחיל לנהל את הכוח-אדם. זה כאילו מעבר לחוזה אישי. זה יאפשר להגדיל את השכר. זה יאפשר להוריד המון מגבלות וביקורת ציבורית שיש על הצבא בגלל הפנסיות האלה שהאפקטיביות שלהן כבר לא גדולה

"עוד נקודה היא שבעולם של פנסיה צוברת לא בטוח שכלכלית זה לא עדיף לחיילים. צבירה בגיל מוקדם נושאת תשואה לכל החיים ולכן העלאת שכר מול ויתור על גישור לא בהכרח פוגעת כלכלית. יש הרבה אנשים שמגיעים לגיל 30. הם היו חיילים מעולים, אבל המנגנון של הגישור השאיר אותם לסחוב זמן עד גיל 42 וזה גורם לכוח-אדם לא יעיל בצבא".

מה זה אומר חוזה אישי?
"הכוונה היא לעשות הסדר שמאפשר לחיילים לעבור לחוזה אישי - לוותר על הזכות לפנסיית גישור ולחדש אותו כל שלוש, חמש או שבע שנים, לפי המודל שייבחר. אני מאמין שיהיה לזה ביקוש מאוד גבוה. זה מודל שמתאים הרבה יותר לדור הנוכחי".  המעבר לחוזים אישיים

וקיצור שירות החובה לרוב המשרתים הוא חלק מתהליך הפיכת הצבא לצבא מקצועי?
"אנחנו לא שם. שירות של שנתיים כבר היה בעבר, במלחמת ששת הימים למשל. אלה מהלכים נדרשים לצבא ובכלל לכוחות הביטחון. ראיתי בתפקיד את כל מערכות הביטחון והשיח עם כולם וההבנה של איך הולכת להיות הפעלה מודרנית של צבאות עם כל המעבר של המשקל מהלוחמים לעולמות הטכנולוגיים. לוחם היום, בצה"ל, בשב"כ או במוסד, הוא לא אותו לוחם של לפני 20 שנה. התהליך הזה מחייב התאמות. איך אתה מפעיל לוחמים, איך אתה משלם להם ואיך אתה אתה מתמרץ אותם".

הדגשים בתקציב הביטחון בשנים האחרונות (תר"ש גדעון)

עיר הבה"דים? להתמקד בתושבי הדרום

 עד כמה הסיפורים שאנחנו שומעים מהצבא על החשש הגדול מהמעבר לעיר הבה"דים הם אמיתיים.
"יש חשש שאנשים לא יבואו ואני חושב שהוא אמיתי, אבל אני חושב שאנשים ימשיכו לרצות להגיע ליחידות האלה גם אם הם יהיו בדרום גם בגלל הערך של זה אחרי השירות וגם בגלל האתגר בשירות עצמו. הממשלה החליטה , ואני חושב שבצדק, לחזק את הדרום. המעבר של כוח-אדם הוא קריטי לזה וגם היכולת של תושבי הדרום להתגייס ליחידות האלה תתרום לאזור".

 אתם רואים שזה קורה?
"יש תוכניות".

הצבא אומר שהוא צריך מכם מימון לחבילה של שדרוג תשתיות תחבורה וחינוך בדרום.
"יש קצת מתח בין הגישה שלנו והגישה של הצבא. אנחנו רוצים למקד את החבילה בתושבי הדרום לאפשר להם חינוך יותר טוב - אם עוד 20 שנה התמהיל הזה של 90% מהמשרתים תושבי גוש דן יישמר - אז נכשלנו. מטרת המהלך היא שאנשים מכל הארץ ישרתו כי בסוף זה כלי מטורף למוביליות חברתית. אנשים שמשרתים ביחידות האלה יכולת ההשתכרות שלהם ביום שאחרי היא מדהימה. בלי ללמוד הם מגיעים למשכורות מאוד גבוהות".

יכול להיות שהצבא לא דורש מהם מספיק בתמורה לקריירה שהוא מסדר להם?
"אתה אמנם מכשיר אותם אבל מדובר ביחידות מהחשובות שיש לנו. הם תורמים המון. אין ספק שבגלל יכולת ההשתכרות בחוץ ביום שאחרי, המודל חייב להגיע לחתימה מראש הרבה יותר ארוכה, כמו בקורס טיס. זה יוריד הרבה מהלחצים שיש היום כשאתה מנסה להשאיר מישהו לשלוש או ארבע שנים נורא קשה לך. אני חושב שזה כלי הכרחי ליחידות הטכנולוגיות. אם הוא יתחייב לך מראש לחמש או שש שנים אתה מנטרל את כל הלחצים. יש מאסות גדולות של חיילים ביחידות טכנולוגיות שעדיין עושים שירות סדיר רגיל".

 כמה חוזים אישיים יהיו בצבא? עשרות? מאות?
"זאת ההתחלה ואני מניח שזה לא יהיה ב'בום' אבל מבחינתנו כמה שיותר, יותר טוב. מבחינת הצבא זה מודל העסקה גמיש שלא חייב להשאיר את מי שהוא לא צריך ומצד שני זה גם מאפשר לצבא להכניס אנשים לצבא באמצע הדרך. אתה רוצה מנהל לבסיס תפעולי באמצע הקריירה המקצועית שלו, היום, עם השכר שאתה מציע לו, הוא לא ירצה לבוא כי עיקר הערך במשכורת הצבאית הוא מפנסיית הגישור והוא לא יוכל לשרת מספיק שנים כדי לצבור פנסיית גישור מספיק גבוהה.

"האידיאל הכלכלי מבחינתו הוא שפנסיית הגישור תיעלם מהעולם, אולי שזה יישאר למג"דים קרביים, אנשים שעסקו בלחימה כל השירות ולא רכשו שום מקצוע שום השכלה ותואר. אתה רוצה לתת להם הבטחת הכנסה לכל החיים".

 כמה פורשים מקבע מצליחים למצוא עבודה באזרחות?
"70%-80% אחוז מהאנשים בגילאי העבודה עובדים בשכר. יש הרבה עצמאים".

מה עוד הצבא יכול יכול לעשות?
"יש המון מקורות פנימיים בצבא שיכולים לממן את הגדלת תקציב הביטחון".

 זה נכון שהצגתם תוכנית שאמורה לחסוך 10 מיליארד שקל בחמש שנים בהתייעלות פנימית?
"עשרה מיליארד נשמע לי קצת אופטימי אבל מיליארדים רבים - כן". 

חוק המזומן? בשלב הבא יהיו סנקציות

במסגרת התפקיד שלו מרגלית היה מעורב גם בהקמת צוות בין משרדי שנועד לתכלול המאבק בפשיעה, בראייה כלכלית-פיסקלית. בצוות שותפים היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, ראש הרשות למניעת הלבנת הון, מפכ"ל המשטרה, מנהל רשות המסים והאוצר כמובן.

"הצוות נועד לקדם מהלכים שמחייבים שיתוף-פעולה, באמצעות צוותי משימה ייעודיים", מסביר מרגלית.

דחפתם בכל הכוח את חוק המזומן כאמצעי למאבק בהון השחור, אבל לא קיבלתם כל מה שרציתם.
"נכון. חסרים כמה מרכיבים משמעותיים שיטופלו. עדיין מותר לשלם שכר במזומן וזה מאפשר לעקוף את ההפרשות הפנסיוניות ואת חוק שכר מינימום. במגזר הערבי יותר מ-50% מהעובדים מקבלים את השכר שלהם במזומן וגם במגזרים אחרים התופעה הזו נרחבת. עוד נושא זה הורדת הסכומים. צריכים להמשיך ולהוריד את הסכומים לאזורים שמקובלים בעולם. תקרה של 11 אלף לעסקת מזומן היא סכום מאוד גבוה".

איפה ה-500 מיליון שקל שאמורים להיכנס לתקציב המדינה?
"עוד לא ראינו את הכסף. השלב הבא יהיה אכיפה עם סנקציות. יש השפעה של חוק כזה אבל אין ספק שהידוק שלו איסור על שכר במזומן כל מיני רכיבים שהיו חלק מהתהליך אל מול ההתפתחות האדירה של הרכיבים הדיגיטליים".

"השכר והפנסיה בצבא? דברים בורחים. אתה לא שולט בזה"

"אגף התקציבים של משרד הביטחון וצוות ביטחון באגף התקציבים באוצר מאוד השתפרו", אומר עופר מרגלית, "גם הצבא וגם שירות הביטחון הכללי הם גופים מסודרים שהתקציב אצלם מתנהל לפי תכנון ומבוצע ברמה גבוהה. הלוואי שהרבה משרדי ממשלה היו מתנהלים ככה. אנחנו לא מנהלים את הצבא, אנחנו גוף שאחראי על תקציב המדינה ואנחנו צריכים ליזום ולדחוף רפורמות - זה הדנ"א שלנו וזה היתרון שלנו כגוף קטן".

עד כמה חשוב שיהיה לאוצר חשב בצבא?
"זה נושא מאוד חשוב. יש לנו חשב במשרד הביטחון אבל אין לנו חשב שעוסק בגמלאות בצבא. דוגמה קלאסית זה הסיפור של הגדלות הרמטכ"ל. זה משהו שכשאתה משלם אותו הוא עולה לך מעט כסף ואתה אומר עוד שני אחוז, עוד אלף שקל. אחר כך אתה מהוון את זה ורואה את המשמעות האקטוארית - מדובר במיליארדים. חשב או גוף מטעם האוצר היה יודע לתכנן ולשקף את המשמעויות האלה בצורה הרבה יותר טובה. השתפרנו מאוד בתר"ש האחרון - אבל בעולם השכר והפנסיה אנחנו לא שם. אתה לא שולט ודברים בורחים. זה מהלך מאוד חשוב".

"הגדלות רמטכ"ל זה משהו שנמצא כרגע בדיון אצל היועץ לממשלה. מדובר בכלי מאוד בעייתי ודי שרירותי. בגופי הביטחון האחרים ביטלנו את זה. מתוך הפנסיה בצה"ל, 1.2 מיליארד בשנה זה רק ההגדלות".

"אולמות המשפט ריקים כל היום. מודל ההפעלה מאוד מיושן"

עופר מרגלית הגיע לאגף התקציבים ב-2010 ובשש השנים הראשונות שלו במשרד האוצר עסק בתחומי התקשורת והתיירות. בתקופה הזאת בוצעו שורה ארוכה של רפורמות משמעותיות: מכרז הדור השלישי בתשתיות הסלולר (הכניסה של גולן טלקום והוט לשוק), הרפורמה בדואר ישראל, סגירת רשות השידור והקמת התאגיד, מכרז הדור הרביעי בסלולר, השוק הסיטונאי בבזק, מעבר לרישיונות בטלוויזיה המסחרית ועוד.

מרגלית היה מעורב גם בהסכם מימון קציר המלח עם כיל ובמכרז להפרטת תעש. בתפקיד האחרון מרגלית עבד בין השאר מול משרדי ממשלה שמוגדרים כמשרדי מטה - משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד המשפטים. המהלך המרכזי שבו היה מעורב היה התוכנית האסטרטגית לייעול מערכת המשפט. "אנחנו במקום הראשון בעולם ביחס של מספר עורכי דין לנפש, בפער אדיר לעומת המקום השני. גם מבחינת תיקים לנפש אנחנו מובילים בפער אדיר".

יש מספיק שופטים?
"יש לנו תוכנית אסטרטגית למערכת המשפט שעובדת טוב. יש המון דברים שלא צריכים להגיע לבית משפט ויוצרים עומס מיותר על המערכת. בתיקי התעבורה אנחנו רוצים להביא למצב שבו השופטים לא יעסקו בנושא של ברירת קנס כשאתה מקבל דוח תנועה. רק ערעורים יגיעו לבית משפט וזה יוריד 50 אלף תיקים בשנה. תביעות 'פח אל פח', תאונות דרכים ללא נפגעים, בין חברות ביטוח מגיעות היום לבית המשפט. מדובר ב-40 אלף תיקים - אין סיבה שזה לא יהיה במנגנון בוררות".

מה עושים עם העומס במחוזי ובעליון?
"בתי המשפט פועלים רק בבוקר וזה לא יעיל. זו שאלה שחייבים לבחון אותה שוב לפני הסכם".

משמרת שנייה של שופטים?
"כן. בסוף, צוואר הבקבוק זה אולמות המשפט. היום הם ריקים כל היום כי מודל ההפעלה המאוד מיושן קובע שלכל שופט יש אולם. זה שבן אדם מחכה לדיון בבית משפט כל כך הרבה זמן זה פוגע בכלכלה, פוגע ביכולת לעשות עסקים ופוגע באמון במערכת. עוד נושא שאנחנו מקדמים הוא ביצוע הארכות מעצר דרך וידיאו קונפרנס (ראו הרחבה בעמוד הבא). הדיונים יתקיימו במבנה שסמוך לבית המעצר וזה יחסוך המון כסף. כמות העצירים שנמצאים כל יום 'על הכביש' היא כמעט בהיקף של מספר האסירים בשני בתי כלא".

מה לגבי הגדלת מספר השופטים?
"זו מערכת שבסוף עובדת טוב. כדי להתמודד עם הגידול בעומס, צריך התייעלות פנימית".

בקרב השופטים הצעירים יש טענות לקיפוח ואפליה לעומת הוותיקים, בעיקר בתחום בפנסיה.
"ההסדר לקח את הדור שאפשר לקרוא לו 'דור מעבר', ונתן להם מענק בתמורה לוויתור על עיוותים שהיו להם בשכר. תוכנית מענקים עם מענק אחד באמצע הקריירה ומענק אחד בסוף שקצת הגדיל להם את הקרן כי מדובר על אנשים שנכנסו לשיפוט בגיל מסוים ולא חסכו לפני. הם לא יקבלו את התנאים בפנסיה תקציבית, שהיו מאוד קיצוניים ביחס לכל המשק אבל עדיין תנאים מצוינים. הדור הבא, שיקבל פנסיה חובה, חסך לאורך כל הדרך והוא לא יקבל את המענקים. השכר בשיפוט מאוד גבוה וצמוד לשכר הממוצע במשק".

עוד כתבות

קרקע חקלאית בגדרה. מה האינטרס הציבורי? / צילום: תמר מצפי

לפי הייעוד, בזמן החכירה או בהפקעה? הקרקע שהובילה למחלוקת של מיליוני שקלים

המדינה הפקיעה 35 דונם בגדרה מבעלי קרקע פרטיים וביקשה לשלם להם 1.6 מיליון שקל בהתאם לשווי הקרקע לפי הייעוד שבו רכשו את הקרקע ● אלא שבעלי הקרקע דרשו פיצוי של 24.5 מיליון שקל לפי הייעוד של הקרקע בזמן המכירה – תעשייה ומסחר ● מה קבע ביהמ"ש?

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

מטה בנק ישראל בירושלים / צילום: בר לביא

בניגוד לקונצנזוס: האנליסט שמעריך שבנק ישראל יוריד מחר את הריבית

למרות הערכות כי ריבית בנק ישראל תישאר מחר ללא שינוי, ישנן גם הערכות של אנליסטים בשוק הסבורים כי הריבית בכל זאת בדרך להורדה נוספת השבוע ל-3.75%

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה ע"י בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

חדשות הביומד / צילומים: אינטואיטיב סרג'יקל, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הדוח שמגלה: תחום בריאות האישה מצריך שינוי גישה מהותי

דוח של UBS חושף את ההשלכות הכלכליות המשמעותיות של השקעה בבריאות האישה; חברת Scinai רוכשת את המפעל הישראלי של רציפארם השבדית; סטארגט פארמה גייסה מיליוני דולרים לקידום תרופה רדיואקטיבית; יחסי בריטניה-ישראל בתחום המחקר הרפואי מתהדקים; ואתר חדש ירכז משרות בתחום מדעי החיים ● השבוע בביומד

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

מסמכי אפשטיין

גלובס צולל למסמכי אפשטיין ומציג את ההסתבכות של האנשים העשירים והמקושרים בעולם

פרסום מיליוני מסמכים חושף את עומק הקשרים של העולם העסקי עם ג'פרי אפשטיין ● כשגם מייל בודד עלול להוות כאב ראש יחצ"ני, חברות מעדיפות להיפרד ממנהלים בכירים ● היועצת שקיבלה מתנות יוקרתיות, המיליארדר שאפשטיין היה לו "פותר בעיות חשאי" וטייקון הנמלים מדובאי שהחליף עמו אלפי מיילים מטרידים: גלובס נכנס למאורת הארנב כדי ללמוד עד כמה משפיעה הפרשה על הכלכלה העולמית ועל דמויות מפתח בה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

חמינאי נערך לחיסולו - והדיח בפועל את הנשיא פזשכיאן

מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● וויטקוף: טראמפ לא מבין למה האיראנים לא נכנעו תחת לחץ כזה ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%