מאמינים בנאמנות / צילום: שאטרסטוק
תעשיית קרנות הנאמנות ותעשיית ניהול תיקי השקעות משולבות זו בזו. שתיהן מייצגות ניהול השקעות לטווח בינוני בדרך כלל, שירות שהציבור נזקק לו, ושתיהן צומחות לאורך זמן (לא בשנים האחרונות) בשיעור נאה שמושפע, כמובן, גם מהגידול המהיר בנכסיו הפיננסים של הציבור.
תעשיית ניהול תיקי השקעות מנהלת, נכון לסוף 2018, נכסים פיננסים בסך של כ-165.6 מיליארד שקל עבור לקוחות פרטיים ותאגידים, לא כולל עבור גופים מוסדיים (עוד כ-106 מיליארד שקל). המידע לגבי תעשייה זו הוא חלקי ועיקרו מסופק על ידי רשות ניירות ערך בפרסום חד-שנתי שהחל לפני כמה שנים, והאחרון - באפריל 2019.
תעשיית קרנות הנאמנות מנהלת, נכון לסוף 2018, נכסים פיננסים בסך של כ-306.8 מיליארד שקל, וזה כולל קרנות נאמנות מסורתיות אקטיביות, קרנות נאמנות כספיות וקרנות נאמנות פאסיביות (קרנות מחקות וקרנות סל). המידע לגבי התעשייה הזו הוא הרבה יותר מפורט ועדכני מאשר לגבי תעשיית ניהול תיקי ההשקעות.
לא ניגוד עניינים, אלא השלמת עניינים
קרנות נאמנות אינן אפיק השקעה, הן מכשיר השקעה, שיוצר באופן יעיל ביותר פיזור השקעות, וככאלה, חברות לניהול תיקי השקעות עושות בהן שימוש כחלק מהפיזור שהן יוצרות ללקוחותיהן. בדרך כלל, החברות שעושות בהן שימוש הן חברות לניהול תיקי השקעות שיש להן חברה אחות שמנהלת קרנות נאמנות, כלומר, קרנות מאותו בית השקעות.
יש הטוענים שיש בכך ניגוד עניינים. זוהי טענה משוללת כל יסוד שנשמעת מתוך אי הכרת העובדות. להיפך, יש כאן השלמת עניינים. שימוש בקרנות נאמנות משרת את האינטרסים של שני הצדדים: החברה ולקוחותיה. לחברה הרבה יותר נוח להשתמש בכלי הזה בעיקר בתיקי השקעות קטנים יחסית (בדרך כלל עד חצי מיליון שקל), כי קשה מאוד לייצר פיזור בתיקים כאלה בדרך אחרת, ואלה מנוהלים כמעט רק באמצעות השקעה בקרנות נאמנות. תיקי השקעות שבהם סך שווי קרנות הנאמנות מהווה יותר מ-50% משווי התיק, מוגדרים על ידי רשות ני"ע כ"תיקי קרנות", אך קרנות נאמנות מצויות גם בשיעורים נמוכים מ-50% בתיקי השקעות אחרים.
מבחינת הלקוחות, הם נהנים מניהול מקצועי, מפיזור קל ומהיר, מדחייה בתשלום מס רווח הון, מכך שהקרנות (ברובן) אינן משלמות עמלות קנייה ומכירה על פעולות בניירות ערך, מהיעדר עמלת רכישה או מכירה של יחידות בקרנות נאמנות, מהקלות שבמעקב, מאפשרות נוחה מאוד של מימוש מהיר בעת הצורך ועוד.
אין דמי ניהול על קרנות הבית
הסוגייה העיקרית האמיתית בעניין זה היא דמי הניהול שגובה קרן הנאמנות.
רבים אינם יודעים זאת, אבל לחברה המנהלת תיקי השקעות אסור לגבות את דמי הניהול שלה על אותו חלק מתיק ההשקעות המושקע בקרנות נאמנות מתוצרת אותו בית, כלומר, אין כפל עמלות. נכון, דמי הניהול של הקרנות גבוהים לעתים (בעיקר בתיקים עם שווי כספי גבוה) מדמי הניהול שגובה החברה לניהול תיקי השקעות, אבל הלקוח נהנה מכל היתרונות שמנינו, ובנוסף - הפער בדמי הניהול הצטמצם מאוד הודות לירידה החדה שנרשמה בכל השנים האחרונות בדמי הניהול שגובים מנהלי הקרנות.
ואכן, נראה שהציבור, וגם מנהלי הכספים בתאגידים, מבינים יותר ויותר את היתרונות שבניהול באמצעות קרנות נאמנות, והעובדות והנתונים מספרים זאת.
50% זהו שיעור מספר התיקים שהם, בהגדרת רשות ני"ע, תיקי קרנות (תיקים שבהם יותר מ-50% מהנכסים הפיננסים מושקעים, כאמור, בקרנות נאמנות), מתוך סך מספר תיקי הלקוחות הפרטיים והתאגידים (לא כולל מוסדיים). שיעור זה עלה מ-31% ב-2013 ל-40%, ארבע שנים לאחר מכן, בסוף 2017, ול-50% כיום, מה שמלמד על שימוש גובר במכשיר של קרנות נאמנות במסגרת תיקי השקעות.
יחד עם זאת, הקפיצה בשנה האחרונה, 2018, מ-40% ל-50%, היא ברובה טכנית, שכן מי שהיו עד עתה תעודות סל (ולא נכללו בהגדרת קרנות נאמנות) הפכו להיות בעקבות תיקון 28 לקרנות נאמנות לכל עניין ודבר. חלק אחר מהגידול נובע אכן מרכישה מוגברת של קרנות נאמנות אקטיביות ו/או קרנות מחקות שנכללו גם בעבר בהגדרה של תיקי קרנות, לרבות סכומים שוליים יחסית שנכנסו לקרנות נאמנות עקב הפעלת כמה פלטפורמות אינטרנטיות-רובוטיות שרוכשות קרנות נאמנות עבור הלקוחות שלהן.
19%-69% הוא שיעור הנכסים המוחזקים באמצעות קרנות נאמנות בתיקים המנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים ושיעור זה משתנה בהתאם לגודל התיק, כאשר שיעורו עומד על כ-69% בתיקי השקעות ששווים עד 150 אלף שקל, ומשם הוא יורד בהדרגה ל-19% בתיקים ששווים יותר מ-5 מיליון שקל. זוהי סיטואציה הגיונית מאוד שכן בתיקים גדולים מאוד, דמי הניהול הם יותר נמוכים מאשר בתיקי השקעות בשווי נמוך או בינוני, ואילו בקרנות נאמנות דמי הניהול הם אחידים לכל בלי קשר לגודל הפוזיציה.
אגב כך, נציין, שמסוף 2017 לסוף 2018 נרשם גידול משמעותי בשיעור קרנות הנאמנות (בהגדרתן המורחבת הכוללת לראשונה גם את מי שהיו תעודות סל) בכל אחת מהקטגוריות של גודל התיקים שנקבעו על ידי הרשות. כך למשל, בתיקי השקעות בשווי של עד 150 אלף שקל השיעור קפץ מ-48% ל-69%, בין היתר כתוצאה מהפעילות החדשה של חברות לניהול תיקים דיגיטלי, ובקצה השני של סקאלת השווי (יותר מ-5 מיליון שקל) הוא גדל מ-13% ל-19%, גידול שיש לו, כמובן, משמעות כספית גדולה מאוד.
25% הוא שיעור שווי התיקים המוגדרים כתיקי קרנות מתוך סך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות פרטיים ותאגידים (כאלה שאינם מוסדיים). אחרי שבמשך כל השנים האחרונות השיעור הזה עמד על 17%-18%, הוא זינק בסוף 2017 ל-21%, וכיום, כאמור, ל-25%. גם כאן, לגבי השנה האחרונה, חלק ניכר מהגידול נובע מהתוספת של קרנות סל כיום (בעבר - תעודות סל) לחישוב.
כ-50 מיליארד שקל - זהו הסכום הכולל שמושקע בקרנות נאמנות במסגרת ניהול תיקי השקעות, בין ב"תיקי קרנות" ובין בתיקי השקעות "רגילים". הסכום הזה כולו מושקע במסגרת תיקי השקעות שמנוהלים עבור לקוחות שאינם מוסדיים, קרי, לקוחות פרטיים ותאגידים. יצוין כי בסוף 2016 הסכום עמד על כ-36 מיליארד שקל, ובסוף 2017 הסכום שהיה מושקע בקרנות נאמנות נע סביב ה-40 מיליארד שקל. סכום זה צמח בשנה האחרונה לסכום של כ-50 מיליארד שקל, שמהווה כ-30% מסך הנכסים המנוהלים עבור לקוחות אלה (כ-165.6 מיליארד שקל).
אנו מעריכים, שהסך הכולל של כ-50 מיליארד שקל מורכב מ-37 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, כ-12 מיליארד שקל בקרנות מחקות וקרנות סל, וכ-1 מיליארד שקל בקרנות כספיות.
תעשיית קרנות הנאמנות ניהלה בסוף 2018 נכסים בסך כולל של כ-306.8 מיליארד שקל, מהם כ-193.8 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות מנוהלות, ולפיכך שיעור ההחזקה הפנימי (בתיקים) בסגמנט זה של קרנות מסורתיות מגיע לכ-19%.
כ-16% זה חלקן של קרנות הנאמנות המוחזקות על ידי החברות המנהלות תיקי השקעות מתוך סך נכסי תעשיית הקרנות (להבדיל מההשוואה הקודמת שנעשתה בהקשר של שווי תיקי ההשקעות). בדרך כלל, אלה הן "קרנות הבית", כלומר, קרנות המנוהלות על ידי אותו בית השקעות באמצעות חברת אחות.
מנקודת הראות של קרנות הסל (לשעבר תעודות סל), מה שהניתוח מצביע עליו הוא, שכנראה, רק שיעור נמוך של כ-8% מנכסיהן בסוף 2018 (86.2 מיליארד שקל) מוחזק באמצעות חברות לניהול תיקי השקעות. שאר ההחזקות הן של הציבור הרחב לרבות תאגידים המנהלים את השקעותיהם בעצמם שלא באמצעות חברות לניהול תיקי השקעות, ובעיקר - החזקות של גופים מוסדיים, קרי, קופות גמל, ביטוחי מנהלים, קרנות פנסיה ואחרים.
בסיכומו של דבר, שתי התעשיות הפיננסיות האלה, זו של ניהול תיקי השקעות וזו של ניהול קרנות נאמנות, צועדות מזה שנים זו לצד זו, וזו בתוך זו, כשהן מושפעות מאותן מגמות בשווקים הפיננסים, מאותם מוצרים אלטרנטיביים שמתחרים בשתיהן, אף כי בעוצמת ההשפעה ומהירותה הם שונים. תעשיית קרנות הנאמנות מתרחבת וגדלה, או לחילופין, מתכווצת, הרבה יותר מהר וחזק מאשר תעשיית ניהול תיקי ההשקעות. הסיבה: כשמדובר בתיקי השקעות יש קשר אישי וישיר בין החברה לבין לקוחותיה. לעומת זאת, כאשר מדובר בקרנות נאמנות, הקשר הוא מול יועצי המערכת הבנקאית, ולא עם המשקיעים עצמם, הצרכנים הפרטיים.
הכותב הוא בעלי בית ההשקעות מיטב דש. אין לראות באמור הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים של כל אדם.