ארבעה עובדים נהרגו הבוקר (א') כתוצאה מתאונת עבודה באתר לבניית פרויקט מגורים ברחוב ז'בוטינסקי ביבנה. מממצאים ראשונים עולה כי התאונה הקטלנית התרחשה בעת פירוקו של עגורן שפעל באתר הבנייה. מדובר באתר בנייה של החברה היזמית רמי שבירו, כאשר החברה המבצעת באתר היא נאות שמיר - חברה בשליטת שבירו. את העגורן מפעילה חברת רמא. פירוק העגורן תוכנן מראש והינו הליך שגרתי, לאור השלב המתקדם שבו נמצאת הבנייה באתר. מסיבה שטרם התבררה, חלק מהעגורן התנתק, דבר שהביא לתאונה הקטלנית.
"מדובר באתר בנייה גדול עם שני בנייני מגורים שבמרכזם עומד מנוף, חלקו האחורי של המנוף התפרק וקרס על הקרקע", סיפר פראמדיק מד"א אלון מלמה, שהיה מהראשונים שהגיעו למקום. "שלושה פועלים שהיו בסמוך נפגעו באורח קשה מאוד בכל חלקי גופם, תוך כדי פעולות החילוץ שלהם ביצענו בדיקות רפואיות, אבל הם היו ללא סימני חיים ולא נותר לנו אלא לקבוע את מותם", הוא הוסיף. זמן קצר לאחר מכן נקבע מותו של עובד רביעי. יצוין, רק בחודש שעבר התחשמל למוות נהג משאית שהגיע לאתר של חברת נאות שמיר באותו הרחוב ביבנה.
מחברת רמא נמסר, כי "אנחנו המומים ומלאי צער נוכח התאונה הקשה ובשעה זו ליבנו עם משפחות ההרוגים והפצועים. פרטי המקרה נמצאים כרגע בבדיקה ואין באפשרותנו להגיב על המקרה, עד לבירור הפרטים". בשל התאונה פתח מפלג "פלס" שבלהב 433 בחקירה, ו-8 עובדים בעלי תפקידים באתר העבודה עוכבו לחקירה. תוצאות תאונה זו מעלה את מספר העובדים שנהרגו באתרי בנייה מתחילת השנה ל-20. מדובר במספר שמהווה עלייה תלולה במספר ההרוגים באתרי בנייה בישראל לעומת התקופה המקבילה אשתקד. בשנה שעברה נהרגו באתרי בנייה 41 בני אדם - שלושה מהם עוברי אורח. עד לאמצע מאי 2018, נהרגו באתרים 15 מהם.
בתוכנית העבודה של משרד העבודה לשנת 2019, נקבע יעד שלפיו מספר תאונות העבודה השנה יירד ב-10%. נכון לעכשיו, המגמה לא תואמת את "תוכנית העבודה". בשל מכת התאונות הקטלניות, "גלובס" מנתח את הפתרונות האפשריים לשינוי בתחום הבטיחות.
הקמת רשות לבטיחות: המלצה יש, היישום רחוק
לפי הסטטיסטיקה, בכל חודש נהרגים בישראל כתוצאה מתאונות עבודה כשלושה עובדים בממוצע. בענף הבנייה מתרחשות מרבית מהתאונות הללו. בריטניה נחשבת למובילה במלחמה בתאונות בנייה, ומספר ההרוגים בתאונות בה הוא מהנמוכים במדינות ה-OECD. על פי נתוני ממשלת בריטניה, בשנים 2017-2018 עמד מספר ההרוגים על 1.74 איש בלבד לכל 100 אלף איש. כהשוואה, בישראל עומד שיעור ההרוגים לכל 100 אלף על 12.6.
המספרים הקטלניים כבר הדליקו בעבר נורות אדומות בקרב גורמי המקצוע. כך למשל, בשנת 2014 הגישה "ועדת אדם" שבחנה את תחום הבטיחות בעבודה בישראל את המלצותיה, שבהן נכתב בין היתר כי יש להקים רשות לאומית לבטיחות ובריאות תעסוקתית, בדומה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. במדינה שבה יש רשויות לאומיות רבות, ההמלצה הזו לא זכתה לבחינה מקיפה ומשמעותית, ובחלוף חמש שנים מאז הוגשה ההמלצה - הנושא לא נמצא על סדר היום הציבורי.
על רקע ריבוי התאונות והעובדה שב-2019 נראה כי חלה עלייה בשיעור תאונות עבודה (מתחילת השנה נהרגו 35 בני אדם כתוצאה מתאונות עבודה בכלל המשק), נראה כי יש לחזור להמלצה של ועדת אדם ולדון בכובד ראש בהקמת רשות משמעותית שביכולתה להביא לשינוי המיוחל.
הגברת הפיקוח: מינהל בטיחות ללא מנהל
קשה להאמין, אבל למרות הדימום באתרי הבנייה, מינויו של מנהל מינהל הבטיחות מתנהל בעצלתיים. כן, קראתם נכון. למינהל החשוב הזה אין מנהל קבוע. לפני כחצי שנה התפטר מנהל מינהל הבטיחות ארז מימון, תוך ביקורת על הממונים עליו כמי שהתערבו בסמכויותיו. מאז פרישתו המהדהדת לא מונה מנהל במקומו. ועדת איתור למחליפו אכן מונתה, אך לאור המצב בשטח, די ברור שיש לזרז את התהליך שנמתח על פני חודשים רבים.
עם זאת, הפיקוח לא צריך להיות נחלתו של משרד העבודה והרווחה בלבד. יש לצפות מרשם הקבלנים במשרד הבינוי והשיכון להעלות הילוך בכל הקשור לשלילת רישיון של קבלנים שנמצאו אצלם עבירות בטיחות. רשם הקבלנים, אילן אליהו, אמר בינואר השנה בכנס התאחדות הקבלנים בבאר שבע ובירושלים כי במהלך 2018 זימן שש חברות בלבד לשימוע בעקבות עבירות בטיחות.
זאת ועוד, פעילים בתחום הבטיחות חוזרים שוב ושוב על הצורך ברתימת הרשויות המקומיות, שפקחים שלהן מסתובבים ממילא בעיר במשך היום, לשורת גורמי האכיפה. ספק אם פקח עירוני - או פקח כלשהו - יכול היה למנוע את התאונה שאירעה הבוקר, אולם בהחלט ייתכן שפקחי עירייה יוכלו להשית קנסות על מצב הגידור, הפיגומים, וסכנת נפילה של חפצים מגובה - הוראות שקיימות בספרים, אך באין גורם מפקח, לא נאכפות.
הרתעה ואכיפה: הרוגים יש, כתבי אישום אין
בנוסף להגברת הפיקוח בעת העבודות עצמן, יש הרבה מה לעשות בעניין האכיפה והרתעה בדגש על הגדלת מספרם של המקרים הנחקרים ומיצוי ההליכים המשפטיים נגד הנאשמים.
בספטמבר 2016 נהרגו שישה בני אדם בקריסת חניון הברזל ברמת החייל בתל אביב. חמישה ימים נמשכו עבודות החיפושים אחר ניצולים והרוגים, פיקוד העורף נקרא לסייע, והכותרות לא הרפו. אולם מאז ועד היום טרם הוגש אפילו כתב אישום אחד בפרשה.
לעיכוב בקבלת ההחלטות בהליך הפלילי יש השלכות גם על ניהול תביעות הפיצויים הנזיקיות שהגישו הפועלים שנפצעו באירוע ומשפחות ההרוגים. עו"ד יוליה שנקר, שמייצגת את אחת ממשפחות הרוגים וכן פצוע מהתאונה, אמרה בעניין זה ל"גלובס" בספטמבר השנה, כי "לשופטים בבתי משפט השלום שדנים בתביעות הפיצויים יש בעיה להכריע בשאלת האחריות או חלוקת האחריות בין הנתבעים, ולכן הם מעכבים את הדיון בתביעות הפיצויים כדי לשמוע מה יהיה גורל החקירה, ומי הם האשמים באירוע".
ואם בקריסה המהדהדת הזו לפחות נערכה חקירה, מקרים קטלניים אחרים לא נחקרים כלל, או נחקרים בצורה לא מעמיקה. ב-2016, שבה נהרגו 50 בני אדם בתאונות בנייה, הוגשו 11 כתבי אישום בכלל בתחומי הבטיחות, וב-2017 הוגשו 7 כתבי אישום בלבד.
יחידת המשטרה פלס, שהוקמה לפני כחצי שנה, אמורה להיות הגורם המקצועי לחקירת תאונות בנייה, ואת התאונה שאירעה הבוקר החלה פלס לחקור. אולם ביחידה יש 13 חוקרים בלבד, שחלקם הועברו ממינהל הבטיחות שבמשרד העבודה. ברור מראש שהיחידה לא תוכל לחקור את כל התאונות הקשות, ואפילו לא את הקטלניות.
בתשובה לבקשת חופש המידע שהגיש ארגון "קו לעובד" באשר לסמכויות יחידת פלס, הבהירה המשטרה בחודש מרץ השנה, כי "היחידה תהיה גורם שיטפל בתאונות/אירועים שינותבו אליה, ולא תהווה הגורם הבלעדי במשטרת ישראל המופקד על הטיפול בכלל תאונות העבודה". המציאות הזו אינה גזירת גורל, אך כדי לשנותה יש להגדיל תקציבים בצורה משמעותית לגופי האכיפה. מדובר נטו בהצלת חיים.
הרשויות המקומיות: אמברגו על מכרזים לקבלנים
בפברואר השנה פרסם החשב הכללי צו, שנועד להכות בכיס של חברות שלא מקפידות על בטיחות. ובמילים פחות נעימות - עברייניות בטיחות. על פי הצו, כל קבלן שבאתר שלו התגלו לפחות שני ליקויי בטיחות חמורים שהביאו לסגירת האתרים, או שבאתר שלו נהרגו או נפצעו באופן קשה עובדים - לא יוכל להשתתף במכרזי בנייה ממשלתיים במשך שנה.
לחברת נאות שמיר, חברה-בת של חברת שבירו, שבאתר שלה נהרגו הבוקר ארבעה עובדים - כבר הוצא צו כזה לפני כחודש, לאחר שבאתר שלה נהרג איציק כהן ז"ל, נהג משאית שהתחשמל כשפרק שם סחורה. עתה, כפי הנראה ועל פי הוראת החשב הכללי, נאות שמיר לא תוכל לגשת למשך שנה למכרזים של משרדי הממשלה.
מוטב היה להוסיף בהקדם לצו הזה גם את הרשויות המקומיות, שמפרסמות בכל שנה מאות מכרזים לבנייה של מבני ציבור ולעבודות תשתית, כדי שלאיום המרחף ממעל - האיסור לגשת למכרזי ממשלה - יהיו שיניים.
המאבק בתאונות הבנייה - צעד אחר צעד
● 2013
דיונים ראשונים בכנסת בנושא תאונות העבודה
● אפריל 2014
מוגש דוח "ועדת אדם" לקידום הבטיחות בעבודה - רוב ההמלצות לא יושמו
● סוף 2015
תחילת המאבק החברתי-ציבורי בעניין, על ידי שני פעילים חברתיים - ראובן בן שמעון ועו"ד הדס תגרי
● 2016
כלי התקשורת מצטרפים לכיסוי השוטף של התאונות והמחדלים. מאוגוסט מנהל "גלובס" מעקב שבועי קבוע אחר תאונות הבנייה
● אוגוסט 2016
נכנס לתוקף תיקון לחוק שמאפשר סגירה של אתרי בנייה ל-48 שעות בשל תאונות עבודה חמורות
● תחילת 2017 (פברואר ומרץ)
שני עגורנים קורסים באתרים בר"ג ובבת ים
● ינואר 2018
מפקחים מתחילים להטיל קנסות של 20-35 אלף שקל על מפרי הוראות בטיחות מתוקף צו חדש
● מאי 2018
נכנסת לתוקף הוראת שעה שאוסרת על עבודת בני נוער באתרי בנייה
● אוקטובר 2018
לאור איום של ההסתדרות בשביתה כללית בשל התאונות באתרי הבנייה - נחתם הסכם שאמור להסדיר כללים רבים. חלקם טרם יושמו עד היום
● פברואר 2019
הוראה מטעם החשכ"ל - שני צווי בטיחות יובילו להשעיה מרשימת הקבלנים שיוכלו לגשת למכרזי ממשלה
