גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סובלים ממיגרנות? מפחדים מאלצהיימר? זו הסיבה שלא תקבלו טיפול בקרוב

שבץ מוחי, פרקינסון, אלצהיימר ומיגרנה - מספר החולים במחלות המוח צפוי לזנק, אבל כבר כעת חסרים רופאים, ובתשעה בתי חולים אין מחלקות נוירולוגיות • יו"ר החטיבה לרפואת המוח בסורוקה: "כשהמצנתרת שלי לא נמצאת, אין צנתורים לכל תושבי הנגב. רופאת האפילפסיה יצאה לחופשה, אז סגרתי את המרפאה" ● ישראל 2048

ניתוח / צילום: shutterstock
ניתוח / צילום: shutterstock

ערן בורן (65) מקיבוץ גשור ברמת הגולן אובחן לפני כשלוש שנים כחולה פרקינסון. מאחר שבישראל יש רק 25 נוירולוגים מומחים לפרקינסון, וכמעט כולם מטפלים במרכז הארץ, בורן נאלץ להגיע למרכז מדי כמה חודשים כדי לראות רופא. הוא גם משלם על המפגשים האלה מכיסו. "אין לי ברירה אלא ללכת באופן פרטי. אין מספיק מומחים בצפון והטיפול שקיבלתי דרך הקופה לא היה מקצועי. צפונית לחיפה יש רק מרפאה אחת העוסקת בפרקינסון, וגם היא פועלת רק יום בשבוע (בבית החולים זיו בצפת, ה"ו)". זו גם הסיבה שאבחון המחלה של בורן התעכב מאוד. "כל הרופאים שראו אותי בצפון לא ידעו מה יש לי. מומחה בהדסה איבחן שמדובר בפרקינסון בתוך שתי דקות".

לא רק חולי פרקינסון בישראל (בייחוד המתגוררים בפריפריה) סובלים מעיכוב בטיפול ומטיפול לא מספיק מקצועי במחלתם. זה המצב של רבים מהסובלים ממחלות נוירולוגיות בישראל, שמספרם רק גדל והולך, במיוחד בהתחשב בכך שחלק גדול מהמחלות הן של הגיל המבוגר. רק באחרונה העריך מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, שמספר הקשישים בישראל צפוי להכפיל את עצמו בתוך 15 שנה, כך שתחלואת המוח בישראל צפויה רק לזנק. מדובר במחלות ובמצבים רפואיים כמו שבץ מוחי, מיגרנה, טרשת נפוצה, אפילפסיה והפרעות קשב וריכוז, לצד מחלות ניווניות המאפיינות את הגיל המבוגר כמו אלצהיימר ודמנציה. גם שבץ מוחי מתרחש בעיקר אצל בני 60 ומעלה (יותר מ-80% מהנפגעים).

מאיר כהן (47), תושב קריית שמונה, לקה בטרשת נפוצה (MS) לפני ארבע שנים, אבל המחלה אובחנה רק לפני כשנה וחצי. בכל אזור הצפון (מעבר לחיפה) יש רק רופא אחד שהוא מומחה לטרשת נפוצה: מנהל המחלקה הנוירולוגית בזיו, ד"ר ראדי שאהין. "אם הייתי מאובחן קודם, ומתחיל טיפול מוקדם יותר, המצב שלי יכול היה להיות הרבה יותר טוב", אומר כהן.

ערן בורן/ צילום פרטי

למה כל זה קורה? אין מספיק נוירולוגים בישראל, וגם אין מספיק מיטות נוירולוגיות. במילים אחרות, המקצוע שכיום מצוי בחזית הרפואה והמדע, הוזנח במשך השנים. הבעיה קריטית בעיקר בכל הנוגע למקרי שבץ מוחי, שחלון ההזדמנויות לטיפול בהם צר יחסית: רק כארבע שעות. שבץ מוחי - אחד מגורמי המוות המובילים בישראל - מתרחש כאשר יש הפרעה פתאומית באספקת הדם למוח, למשל בגלל הופעתו של קריש דם. לפי מחקר חדש של מכון ברוקדייל, שצפוי להתפרסם בקרוב, מספר האירועים המוחיים המתרחשים בישראל מדי שנה עלול לגדול פי שלושה עד 2060, לכ-60 אלף אירועים. כמחצית מהמאושפזים כיום במחלקות נוירולוגיות בישראל הם חולי שבץ, וכ-2,000 אנשים נפטרים משבץ מוחי מדי שנה.

מעט מדי מומחים - נוירולוגיה

רק 20% מגיעים ליחידות שבץ

למרות תמונת המצב המבהילה הזו, בתשעה בתי חולים בישראל אין כלל מחלקות נוירולוגיות: פוריה בטבריה; העמק בעפולה; האיטלקי, נצרת והמשפחה הקדושה בנצרת; לניאדו בנתניה; מעייני הישועה בבני ברק; אסותא אשדוד; ויוספטל באילת. אלא שגם כאשר המחלקות קיימות, הן לא תמיד כוללות יחידת שבץ - שבה קיימים צוותים רב-מערכתיים של מומחים שייתנו את הטיפול המתאים ביותר ויסייעו בשיקום.

מגפת השבץ עלולה להתרחב


בצפון, למשל, יש מחלקות נוירולוגיות רק בזיו בצפת ובבית החולים נהריה, וצנתורים נעשים רק בנהריה ורמב"ם בחיפה. בבית החולים פוריה בטבריה צפויה לקום יחידת שבץ, אך ללא צנתור בשלב ראשון. באסותא אשדוד צפויה לקום מחלקה כזו עד החורף הבא, שתכלול גם יחידת שבץ קטנה. "בהחלט קורה שאנשים עם שבץ לא מגיעים לטיפול בזמן, בגלל המחסור בשירותים", אומר ד"ר ראדי שאהין, מנהל המחלקה הנוירולוגית בזיו. "אם מישהו מהגליל המזרחי זקוק לצנתור - זו שעה וחצי-שעתיים נסיעה עד נהריה, ולפעמים צריך להטיסו את המטופל לחיפה או למרכז. יש משפט בתחום שלנו שמתמצת את העניין: Time is Brain".

בסורוקה בבאר-שבע יש מחלקה נוירולוגית ענפה, שבתוכה גם יחידת שבץ, אך רק רופאה-מצנתרת אחת. "כשהיא לא נמצאת, אין צנתורים בנגב", אומר מנהל המחלקה, פרופ' גל איפרגן. במרכז הארץ יש עוד כחמישה מרכזי צנתורים. בעוד במדינה כמו אוסטריה (כ-9 מיליון תושבים), 80% מחולי השבץ מאושפזים ביחידות שבץ - בישראל מדובר רק בכ-20% מהם.

ד"ר ראדי שאהין / צילום פרטי

על אף שהמחלקה של איפרגן היא מהגדולות בישראל, עם 33 מיטות, "בפועל המחלקה אף פעם לא מסוגלת לאשפז את כל החולים הזקוקים לה ואנחנו בתפוסה של 110% כל הזמן".

בסך הכול, יש בישראל רק כ-360 מיטות נוירולוגיות בבתי חולים, כולל מיטות שבץ - והמספר הנחוץ לפי מומחים בתחום הוא כפול. כך קורה שרוב החולים הנוירולוגים מאושפזים במחלקות פנימיות. "בכל בית חולים חייבות להיות מחלקה נוירולוגית ויחידת שבץ. זה בסיסי. כשחולים נוירולוגים שוכבים בפנימית זו רפואה רעה", אומר יו"ר איגוד הנוירולוגיה ומנהל המכון לשבץ מוח וקוגניציה ברמב"ם, פרופ' דוד טנה.
"ככל שהטיפול בקהילה יהיה טוב יותר - עם מרכזים לרפואת מוח שיטפלו באנשים הסובלים מפרקינסון, אפילפסיה וטרשת נפוצה - כך נוכל לחסוך אשפוזים בבתי החולים", אומר טנה. "אבחון מוקדם וטיפול ראוי יכולים למנוע עד 75% ממקרי שבץ המוח וכשליש ממקרי הדמנציה".

עברנו מהפכה, אבל התשתיות לא התקדמו

למרבה האבסורד, ככל שחקר המוח והטיפול בו הלכו והתפתחו, כך הפרופסיה הרפואית שאמונה עליו בישראל - נוירולוגיה - נתקעה במקום, ולמעשה הוזנחה, במונחי תקני כוח אדם ותשתיות. "רפואת המוח זו רפואת העתיד", אומר טנה. "פעם ראו במוח קופסה שחורה. הנוירולוג בעיקר איבחן, הוא לא עשה יותר מדי. לא היו טיפולים בשבץ, כמו טיפולים להמסת קריש דם (TPA), או הוצאתו (צנתור). לא היו התרופות שיש היום. עברנו מהפכה. אבל התשתיות לא התקדמו בהתאם". 

פרופ' גל איפרגן / צילום: דוברות סורוקה

"אנחנו מצילים כיום אנשים שבעבר לא היינו מצילים, פגים למשל", מוסיף פרופ' גל איפרגן, מנהל המחלקה הנוירולוגית ויו"ר החטיבה לרפואת המוח בסורוקה. "זה עלול לגרור בעיות נוירולוגיות בבגרות כמו אפילפסיה. בעבר חשבו שהפרעת קשב וריכוז היא של ילדים ועוברת מאליה. כיום אנחנו יודעים שזה לא נכון. גם המודעות בציבור למחלות מוח גדלה מאוד: כל אחד שחווה בעיית זיכרון, בטוח שיש לו אלצהיימר. רבים סובלים ממיגרנות. יותר משליש מהייעוצים בחדרי המיון הם של נוירולוגים. פגיעות ראש, חשד לשבץ מוחי, סחרחורות".

פרופ' דוד טנה/ צלם שאולי לנדנר


המקצוע גם דורש כיום מהרופאים לרכוש מומחיות בנישה מסוימת של רפואת המוח, דרך מסלול של תת-התמחות, אלא שבפועל אין בישראל מספיק נוירולוגים כאלה. בכל ישראל יש רק כ-20 מומחי שבץ, כ-15 מומחים לטרשת נפוצה, כ-15 מומחים לאפילפסיה ועוד 15 רופאים העוסקים במחלות עצב ושריר. בסך הכול, בישראל פועלים כ-320 נוירולוגים מומחים עד גיל 65. אלא שכשליש מהם רופאים מבוגרים, בני 55-64 שצפויים לפרוש לגמלאות בשנים הקרובות. 

בבית החולים העמק בעפולה עובדים שלושה רופאים נוירולוגים, שניים מהם מתקרבים לגיל 70. מנהלת בית החולים, פרופ' אורנה בלונדהיים, מנסה זה כבר כמה שנים לבנות מחלקה נוירולוגית בבית החולים ולגייס עבורה מנהל מחלקה - אך ללא הצלחה. "קיבלנו אישור מ'כללית' להקים מחלקה. אני פשוט לא מצליחה למצוא את האדם שירצה לקחת את הפרויקט על כתפיו. פנינו אפילו לרופאים שכבר פרשו. פוטנציאל ההשתכרות בנוירולוגיה במרכז הארץ גדול לאין ערוך מאשר כאן". מהן ההשלכות של המצב הקיים? חולים נוירולוגים מאושפזים ב"העמק" במחלקות פנימיות וגם אין בבית החולים נוירולוג "תורן", כלומר ייעוץ נוירולוגי 24 שעות ביממה. "זה בהחלט מפריע לי. לא הרמתי ידיים. אני ממשיכה לנסות ולחפש מנהל מחלקה; אדם שיראה בזה שליחות".

במחלקה הנוירולוגית של ד"ר שאהין מבית חולים זיו יש עשר מיטות נוירולוגית, ובעתיד היא אולי תגדל בעוד שש מיטות ("זו ההבטחה"). אך אין במחלקה רופאים מומחים לשבץ, וגם לא מומחה להפרעות תנועה במשרה מלאה. "זו הסיבה שהמרפאה בתחום הזה פועלת רק יום בשבוע. אני צריך לגדל את הרופאים שלי. לשלוח להכשרה".

כמה רופאים אתה צריך?

"יש לי שבעה ועוד חצי רופא שאני מגרד. אני צריך פי שניים מזה. אם לא נקבל יותר משאבים, הנזקים יהיו בלתי הפיכים".

לפי איפרגן, "יש פחות מעשרה מומחים לכאבי ראש בכל הארץ, אני בתוכם, על כ-750 אלף הסובלים ממיגרנות. אלה מומחים שעובדים בעיקר בבתי"ח, וכמעט לא בקהילה".

בגלל המחסור ברופאים שהתמחו בתתי מקצוע של נוירולוגיה, כמו שבץ או אפילפסיה, "בחלק מהמקצועות יש לי רק מומחה אחד. רופאת האפילפסיה שלנו יצאה לחופשה, אז נאלצתי לסגור את המרפאה. זה אומר שאין מרפאת אפילפסיה בכל אזור הנגב. המרפאות הן אצלי. אין מרפאות בקהילה".

המצב הזה מייצר הכרח "לגדל" מתמחים, והרבה מהם, אבל למנהלי מחלקות אין די תקנים לזה. "יש תור של אנשים שרוצים להתמחות אצלי, ואני נאלץ לדחות אותם, כי אין לי משרות להציע. זה מתסכל", אומר איפרגן.

איך המחסור במשאבים בא לידי ביטוי בסוג הפגיעות?

"אנשים סוחבים כאבי ראש כרוניים במשך שנים. פגשתי אישה כבת 50 שאמרה לי: ‘העברתי חצי מהחיים שלי במיטה עם מיגרנה בלי לדעת שאפשר אחרת'. זה עצוב. לפעמים אני מתבייש להסתכל לאנשים בעיניים".

למה הנוירולוגיה קופחה?

"במשרד הבריאות לא הבינו מספיק מוקדם את גודל המהפכה שהתרחשה כאן. המיקוד היה בתחומים המסורתיים: קרדיולוגיה, פנימית וכירורגיה. שתי המהפכות הכי גדולות של הרפואה של השנים האחרונות קרו באונקולוגיה וברפואת המוח. גם האונקולוגיה הוזנחה, בדומה למה שקרה לנו".

תגובת משרד הבריאות: "הזיהוי המוקדם של שבץ מוחי והטיפול במסגרת הזמן הקריטי הוגדרו במשרד הבריאות כמשימה לאומית, באמצעות תוכנית לאומית בשיתוף איגוד הנוירולוגים, המועצה הלאומית ועמותת 'נאמן'. אחד המרכיבים בתוכנית הוא הקמת יחידות לשבץ מוחי בכל בית חולים ועיבוי המרכזים הקיימים, בהם מבצעים גם צנתורי מוח. תוספת מיטות ייעודיות ליחידות שבץ מוחי ולמחלקות נוירולוגיות ניתנה במסגרת 'תוכנית המיטות' של 2017־2022.

"אכן קיים חסר של נוירולוגים המומחים בשבץ מוחי. על כן משרד הבריאות מממן השתלמויות עמיתים כדי להגדיל את מספר הנוירולוגים המומחים בשבץ במיוחד בפריפריה.

"לעניין המחסור בתקנים: בהקצאת המתמחים לבתי החולים נכללים 62 תקנים הנתונים לשיקול דעתם של בתי החולים. הנוירולוגיה והשבץ המוחי כלולים ועתידים לתת מענה, גם אם חלקי, לצרכים העולים מהשטח".

איך יקימו יחידות שבץ בלי מומחים?

במשרד הבריאות גיבשו בשנים האחרונות תוכנית לאומית לשבץ מוחי, שכללה קמפיין להגברת המודעות לשבץ, לצד הכשרת צוותים, הקמת יחידות שבץ ייעודיות וגיבוש מדדים לטיפול במקרי שבץ. חוזר המשרד שהופץ עוד ב-2011 קובע שמנהל יחידה לשבץ מוחי בבית חולים חייב להיות נוירולוג בעל מומחיות בשבץ מוחי. אלא שיש רק 20 רופאים כאלה ברחבי הארץ, ולכן זה קריטריון שקשה מאוד לעמוד בו. "זה סטנדרט לא ריאלי כיום", אומר ד"ר ארז און, מנהל בית החולים פוריה בטבריה, שפתח החודש יחידה לשבץ מוחי בבית החולים והצליח לאחר מאמצים למצוא מנהל ליחידה, שהוא מומחה לשבץ. "אבל אני חושב שזה טוב שמציבים סטנדרט גבוה. במקביל צריך לחשוב איך מכשירים עוד רופאים. אני מצאתי שיש קשב לצרכים שלנו במשרד הבריאות". לפי פרופ' טנה, "צריך להסתכל על הנוירולוגיה כמכלול, ולא למקד תוכנית רק בשבץ. זה קריטי שנוכל לגדל מספיק מומחים צעירים". 

תור של חצי שנה כדי לראות נוירולוג ילדים

גם תחום נוירולוגיית הילדים סובל ממצוקת רופאים - מחסור שבגללו התורים עבור רופאים אלה בקהילה (קופות חולים) הם של חודשים ויותר. לפי משרד הבריאות, בכל ישראל יש רק 66 נוירולוגים עד גיל 65, כלומר: פחות מרופא אחד לכל 30 אלף ילדים. שירה (שם בדוי), בת 37 מפתח תקוה, קיבלה הפניה לנוירולוג ילדים עבור בנה, בן ה-13, אחרי שהתלונן על קשיי ריכוז בכיתה. במארס ניסתה לקבוע תור לנוירולוג המתמחה בהפרעות קשב וריכוז, אך התור הקרוב ביותר היה לאוקטובר. המתנה של חצי שנה. "הייתי המומה", היא מספרת. "בהתחלה חשבתי שאני לא שומעת טוב. אבל המזכירה אמרה: ‘תגידי תודה'". נוירולוגים של ילדים הם רופאי ילדים המבצעים תת-התמחות בנוירולוגיה ובהתפתחות הילד, ובהמשך אף עשויים להתמחות שוב במחלה ספציפית, כמו אפילפסיה בילדים.

פרופ' יורם נבו, מנהל מכון הנוירולוגיה בבית החולים בשניידר, ויו"ר איגוד נוירולוגיית הילדים, מסביר שהתורים הארוכים לרופאים - בקהילה ובבתי החולים - נובעים מכך שנוירולוגיית הילדים התפתחה מאוד בשנים האחרונות, ובהתאם זינק גם הביקוש לרופאים. מנעד העיסוקים של הרופאים רחב מאוד: החל מהפרעות קשב וריכוז, דרך אוטיזם ועד אפילפסיה וניוון שרירים בילדים. "עבור מחלות כמו ניוון שרירים, שנחשבו בעבר חשוכות מרפא - יש היום טיפולים חדשניים", אומר נבו. סיבה נוספת לתורים הארוכים היא העובדה שבדיקה נוירולוגית של ילדים מצריכה זמן והעמקה. מאחר שרופאים המקבלים בקופה משתכרים יותר ככל שהם רואים יותר מטופלים, יש נוירולוגים שמעדיפים לעבוד כרופאי ילדים, שם קצב הבדיקה מהיר הרבה יותר. הפתרון לדבריו חייב להגיע מהוספת תקנים למתמחים בנוירולוגיית ילדים ושינוי מנגנון התגמול בקהילה. באופן טבעי, התורים הארוכים דוחקים לא מעט הורים לשלם עבור ייעוצים פרטיים. אולם נבו אומר ש"המחויבות שלנו היא שכל ילד עם בעיה נוירולוגית יקבל טיפול במסגרת הציבורית, ובזמן סביר. כיום לצערי יש ילדים שאיכות חייהם נפגעת, כי הם רואים רופא באיחור".

עוד כתבות

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

המניה שמחקה 60% משוויה ואלו שירוויחו מהמלחמה

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

פרידריך מרץ, קנצלר גרמניה / צילום: Reuters, Nicolas Economou

נאום ההתפכחות של הקנצלר הגרמני: "לא הזמן לדבר על החוק הבינ"ל"

בניגוד לדברים הזהירים של ראש ממשלת בריטניה, הקנצלר הגרמני פרידריך מרץ התייצב באופן גורף לצידה של ישראל: "זה לא הזמן להרצות לשותפינו ולבעלי הברית שלנו" ● הוא אף שיבח את ישראל וארה"ב על "שהחליטו לפעול באופן עצמאי למרות הסיכונים" ● עם זאת, שר החוץ הגרמני הבהיר: "לא תהיה כל מעורבות צבאית גרמנית במלחמה"

חניה בתל אביב / צילום: Shutterstock, Adi Shpigel

בשיא המלחמה: הצעד של העיריות שיסייע לתושבים ולמבקרים

החל מהיום (א') תושבים ומבקרים בתל אביב יזכו לחניה חינם בכחול לבן - באמצעות האפליקציות פנגו וסלו ● גם בירושלים, בכפר סבא, בחיפה ובקריית אתא פתחו במהלך דומה: "מחויבותנו העליונה היא להקל על הנטל ולהעניק לתושבים שקט נפשי ככל הניתן", אמר ראש העיר

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: ap, Kin Cheung

הבריטים מחוץ למלחמה: רה"מ קיבל ייעוץ שהיא מנוגדת לחוק הבינ"ל

הלייבור "גאים לא להיות מעורבים בתקיפה לא-חוקית", דווח בבריטניה, בעוד שר ההגנה אמר בראיון כי טילים שוגרו מאיראן לעבר קפריסין, אך לא בטוח שכוונו לאי ● ביקורת ב"טלגרף" השמרני: "המשטר האכזרי ביותר בעולם נמצא לפני קריסה - ולבריטניה אין שום חלק בכך"

עתליה שמלצר ז''ל, נשיאת קבוצת שלמה / צילום: עזרא לוי

עתליה שמלצר, בעלת השליטה בקבוצת שלמה, הלכה לעולמה

שמלצר כיהנה כנשיאת ובעלת השליטה של קבוצת שלמה, אחת מקבוצות האחזקות הפרטיות הבולטות והמשפיעות בישראל ● לאחר פטירתו של מייסד הקבוצה, שלמה שמלצר ז"ל, הובילה את הקבוצה והיוותה דמות מפתח בה

 

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

כותרות העיתונים בעולם

פרטים חדשים: כך ישראל הצליחה לחסל את חמינאי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: ה-CIA עדכן במיקומו של חמינאי וישראל שינה תזמון ותקפה, המתקפה האיראנית על מדינות המפרץ גורמת לשיבושים באלפי טיסות והמדינה המפתיעה שהתקיימה בה עצרת תמיכה בחמינאי • כותרות העיתונים בעולם

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

"טרם חלה התקדמות": בית המשפט העליון מרים דגל בסוגיית גיוס החרדים

על אף שהדיון בוטל, בעקבות המצב הביטחוני, בית המשפט העליון הבהיר למדינה את החשיבות והנחיצות של פתרון סוגיית גיוס החרדים: "הצורך הולך וגובר" ● העליון אף מתח ביקורת על המדינה, בכך שאינה הציגה את התשתית העובדתית והמשפטית לגבי צעדי האכיפה ● מועד חדש ייקבע לדיון

עשן מיתמר מעל טהרן לאחר התקיפה הישראלית, אתמול / צילום: ap, Vahid Salemi

"עידן של זהב כלכלי": רוצים לדעת למה הבורסה קופצת? תקראו את הכתבה הזו

בעוד שקשה לחזות אם המלחמה באיראן תסמן פרק ביטחוני חדש, בשוק ההון כבר מנסים לשרטט את המפה הכלכלית של היום שאחרי ● לצד העמקת הגירעון והחשש מעיכוב בהורדת הריבית, בבתי ההשקעות מעריכים כי ישראל עשויה לצעוד לקראת "עידן זהב": עם ירידה משמעותית בפרמיית הסיכון, שער שקל־דולר שחותר לקידומת 2 והסתערות של משקיעים זרים ● גלובס צולל לתחזיות המומחים והשאלות הפתוחות

ראש ממשלת בריטניה כאשר ביקר בעבר בבסיס חיל האוויר הבריטי ארקוטירי שבקפריסין / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

כטב"ם מתאבד התפוצץ בבסיס בריטי בקפריסין, ועדיין לונדון מנסה להתרחק מהמלחמה

בסיס חיל אוויר בריטי בקפריסין, הותקף על ידי כטב"ם שנשלח מאיראן או חיזבאללה ● למרות האירוע התקדימי, ראש ממשלת בריטניה הבהיר כי מדינתו "לא תהיה מעורבת במתקפה על איראן"

צילומים: AP-Vahid Salemi, Evan Vucci, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

עם העיניים לוול סטריט: איך יגיבו השווקים מעבר לים לתקיפה באיראן

לא רק המשקיעים בבורסה בת"א צפויים להגיב בפתיחת שבוע המסחר לתקיפה, שבה לוקחת חלק גם ארה"ב ● כיצד יושפעו ממנה מניות ענפי התעופה, האנרגיה והחברות הביטחוניות בוול סטריט ● וגם: אילו מניות ישראליות שנסחרות מעבר לים עשויות להרוויח מכך

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

בארקיע הכל אזל, אל על הודיעה על היעדים: איך אפשר לחזור לישראל?

בחברות התעופה הישראליות נערכים לקראת מבצעי חילוץ ישראלים מחו"ל לנתב"ג ● על פי ההערכות, מדובר בלמעלה מ-100 אלף ישראלים שיזדקקו לחילוץ ● באל על ובישראייר נערכים קודם כל לחילוץ לקוחות החברה ללא עלות, בארקיע נוקטים בגישה שונה ומאפשרים לציבור הרחב לרכוש כרטיסים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

מתווה הפיצויים לעסקים מוכן, אבל האוצר לא ממהר להכריז עליו

מתווה הפיצויים לעסקים ולעובדים היה מוכן עוד לפני המלחמה, אך במשרד האוצר מתכוונים להמתין כשבוע, לפני שיוצאים בבשורה למשק ● במגזר העסקי קצת פחות סבלניים, ויו"ר נשיאות המגזר מוכן להמתין לכל היותר יומיים-שלושה

צילום: Shutterstock, Pixels Hunter

המבצע באיראן יפגוש את השווקים: מה צפוי היום במסחר?

המבצע הצבאי נגד איראן יעמוד במרכז תשומת לבם של המשקיעים ● הכלכלנים מעריכים: הבורסה תחווה תנודתיות בטווח הזמן הקצר, ותזכה לזריקת עידוד בטווח היותר ארוך ● המערכה מול איראן תופסת את וול סטריט בנקודה רגישה במיוחד ● וגם: תנועת הספינות במיצרי הורמוז נחתכה בחדות, ומה עלול לקרות למחיר הנפט? ● כל מה שכדאי לדעת לקראת פתיחת שבוע המסחר

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון