זירת התאונה ביבנה / צילום: ג'וזף
עוד ארבעה עובדים נהרגו אתמול (א') באתר בנייה ביבנה בקריסת עגורן. בכך עלה מספר הרוגים בתאונות עבודה ל-20 מתחילת השנה. רק לפני כמה ימים נהרגו שני פועלי בניין, בהפרש של שעתיים בלבד, לאחר שנפלו למותם באתרי בנייה.
חלק גדול מהתאונות הקטלניות הן כתוצאה מנפילה מפיגומים, שהם חלק בלתי נפרד מהליך בניית בניין, בעבודות של בנייה הנדסית או בשיפוצים ותחזוקה של מבנים קיימים. ישנן הוראות, תקנות ונוהלי בטיחות שמנחים את הנוגעים בדבר לגבי עבודה בטוחה עם פיגומים, שעליהם צריך להסתמך כאשר ניגשים לעבודה בפיגומים.
למרבה הצער, המצב כיום רחוק מלהיות אידיאלי מבחינה בטיחותית, כאשר אנו נחשפים לעתים תכופות למקרים מקפחי חיים שנבעו מהיעדר היצמדות להוראות ולתקנות.
רוב הפועלים מודעים לסכנות הכרוכות בעבודה בגובה ועל פיגומים, אולם כשמנגנון הפיקוח והאכיפה מקרטע - הפועלים נוטים שלא להישמע להוראות הבטיחות.
ראו למשל את המקרה של פארס יאסין מהיישוב עראבה, שבאפריל השנה חולץ מבין הריסות הפיגומים ללא רוח חיים, לאחר שקרס מבנה הפיגומים שעליו עבד.
במקרה של פארס יאסין, השכנים העידו כי "הפיגומים רעדו והפועלים עבדו ללא רתמה וקסדות". ניכר כי הפיגומים שהשתרעו על בניין של כעשר קומות בשכונת נווה שאנן בחיפה לא היו יציבים דיים לעבודה ולכן תמוהה החלטת מנהל העבודה באתר להתיר לעבוד עליהם על אף מצבם, כעולה מהעדויות.
האם מדובר במקרה שבו הכתובת הייתה על הקיר? נראה כי הפיקוח על הפועלים באתר כשל מלהבטיח את רמת הבטיחות הנאותה לעבודת הפועלים על הפיגומים.
קיימות חובות שבדין להתקין פיגומים בצורה נאותה ומחומרים איכותיים ומתאימים, כאשר האחריות לבדיקת חומרי הפיגום, בנייתם וכשירותם לעבודה מוטלת על מנהל העבודה שבאתרי הבנייה. על מנת להבטיח כי הממונה על הפועלים יפעל לפי הנהלים לתקינותם של כל אלה, קבועים בחוק מועדים הנחוצים לבדיקת הפיגומים.
במצב דברים שבו הממונה על בדיקת הפיגומים מתרשל בעבודתו ולא מבצע את הבדיקות ההכרחיות, הוא מעמיד את פועלי אתר הבנייה בסכנת חיים ממשית.
אם כך, מדוע למרות הנהלים הקיימים והחוק הברור והחד משמעי בדבר אחריותם של מנהלי העבודה על שמירה והבטחת סביבת עבודה בטוחה, אנו ממשיכים לשמוע חדשות לבקרים על תאונות של נפילה מגובה כתוצאה מרשלנות מנהלי העבודה?
התשובה לכך היא אחת - היעדר הרתעה. כיום, חלק מזערי ביותר מהמקרים מגיע לכתב אישום אם בכלל, ברוב המקרים הממונה על התקרית יקבל קנס נמוך שאינו יוצר את אפקט ההרתעה הרצוי. בהתאם לכך, כמות ביקורות הפתע שנעשות באתרי הבנייה נמוכה ואף אינן מתקיימות כלל בחלק מהמקרים. המצב כיום מחייב הסדרה חקיקתית חדשה, שתוביל להרתעה פלילית רחבה יותר מבעבר.
בנוסף, המאבק בין משרד הכלכלה למשטרת ישראל בדבר המשך האחריות על פיקוח על כללי בטיחות בעבודה נמשך זה שנים, מאבק זה מהווה מעין תפוח אדמה לוהט שנזרק מצד לצד ללא תוצאה של ממש אך בינתיים ההרג נמשך.
כאשר האחריות מתחלקת בין מספר גופים ממשלתיים וציבוריים האחד נוטה להפיל על השני את האחריות שלו והנושא "נופל בין הכיסאות". הפתרון לכך צריך להיות בדמות גורם ציבורי אחד שלו יוקצו המשאבים לטיפול מלא בתחום, שבסופו של דבר יוביל לפיקוח הולם ולירידה משמעותית באסונות אתרי הבנייה.
הכותב הוא מייסד משרד עורכי הדין חרל"פ ושות', מומחה בדיני נזיקין וביטוח