גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שהמים לא יעלו להם לראש: עיריית ת"א דורשת מיזמים כתב שיפוי למקרה של הצפות

האם תוכנית הרובעים תתוקן? ארבע חברות נדל"ן שמקימות פרויקטי תמ"א 38 בת"א הגישו עתירה נגד הוועדות המקומית והמחוזית, בטענה כי דרישת העירייה לכתב שיפוי למקרה של הצפה היא בלתי חוקית

 

גדות הירקון / צילום: שאטרסטוק
גדות הירקון / צילום: שאטרסטוק

האם אחרי עשור של תכנון, התנגדויות ואישור, נשאר בתוכנית הרובעים של תל-אביב סעיף שאינו חוקי? בית המשפט יצטרך בקרוב לקבוע.

תוכנית הרובעים, החלה על בנייני מגורים במרכז העיר משני עבריו של רחוב אבן גבירול, מטמיעה את המדיניות העירונית בכל הנוגע לפרויקטים של תמ"א 38.

התוכנית פורסמה להפקדה בנובמבר 2012, ובתנאים למתן היתר בנייה נכללה גם חתימה על כתב שיפוי לוועדות המקומית והמחוזית בגין הצפות העלולות להיגרם כתוצאה ממיקומו של המגרש בתחום "מישור ההצפה" של הירקון, ונקיטת האמצעים הנדרשים למיגון הבניין בפני הצפות.

מקרים שבהם הירקון עצמו עולה על גדותיו אינם שכיחים - הירקון הציף לאחרונה את סביבותיו לפני יותר מרבע מאה, אולם בעיית מי התהום היא בעיה שיזמים רבים מכירים מקרוב, וכבר עצרה בעבר עבודות בכמה פרויקטים.

בעקבות עתירה שהגישו ארבע חברות נדל"ן, יצטרך בית המשפט לקבוע האם דרישת העירייה חוקית. מדובר בהחלטה שתשפיע על כל יזמי התמ"א שפועלים ברובעים אלה, על הדיירים - ובהרבה מאוד כסף.

העותרות הן חברת אקו סיטי, שמקדמת פרויקט ברחוב בני דן 20-22 ברובע 4; חברת אשדר, המקדמת פרויקט ברחוב צירלסון 29-35 ברובע 4; חברת גליה בנורדאו, המקדמת פרויקט ברחוב נורדאו 63 ברובע 3; וחברת שלום את נתן, המקדמת פרויקט ברחוב סנהדרין 13 בשכונת בבלי - גם היא ברובע 4. העתירה הוגשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב באמצעות עוה"ד מיטל טויסטר-רוזנטל וחן פרס ממשרד עפר טויסטר.

הבניינים ברחוב בני דן / צילום: איל יצהר

העתירה הוגשה נגד עיריית תל-אביב, נגד הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה וכן נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה תל-אביב, בגין התניית היתרי הבנייה לפרויקטי תמ"א 38 ברובעים 3 ו-4, הסמוכים לירקון, בכתב שיפוי למקרה של הצפות.

משמעות כתב השיפוי היא כי במקרה של נזק שייגרם כתוצאה מהצפה של מי תהום, החברות יהיו אחראיות לשלם על הנזקים. במסגרת כתב השיפוי גם מתחייב מבקש ההיתר לא לתבוע את הוועדות בגין סכנות הנובעות ממיקומו של המגרש בתחום מישור הצפה.

כל אחד יכול לתבוע בגלל נעל שנרטבה

בדיון שהתקיים בהתנגדויות בפברואר 2014 ציינה היועצת המשפטית של הוועדה המחוזית, עו"ד חגית דרורי-גרנות, כי יש לבטל את הדרישה לחתימה על כתב שיפוי, ולהסתפק לכל היותר בכתב התחייבות ממבקש ההיתר שלא יתבע את הוועדות. בין היתר אמרה עו"ד דרורי-גרנות כי, "גם אם פלוני עבר ברחוב ונרטבה לו הנעל והוא זרק אותה לפח בגלל זה, הוא יכול לתבוע את הוועדה המקומית והמחוזית, ואנחנו אומרים למבקש ההיתר, 'אתה תשלם, לא אנחנו'. זה ירתיע אנשים, זה לא יעשה התחדשות עירונית, זה לא הגיוני, זה לא סביר".

לבחינת ההתנגדויות מונתה החוקרת אדריכלית שרי קראוס, שהגישה בפברואר 2014 דוח שממליץ לקבל את ההתנגדויות בחלקן, באופן שלא יידרש כתב שיפוי אלא רק כתב התחייבות להימנע מתביעות.

באפריל 2014 החליטה הוועדה המחוזית לאמץ את המלצות החוקרת בנוגע לכתב השיפוי בנוגע להצפות. במהלך 2018 קיבלו תוכנית הרובעים לרובעים 3 ו-4 תוקף, אך בעתירה טוענות החברות כי ההחלטה לא יושמה.

"הרשות המקומית אחראית לניקוז בעיר"

בעתירתן העלו החברות שורה של טענות. הטענה הראשונה היא שהעירייה היא זו שאחראית להצפות: לשיטתן, מהותית אין לדרוש ממבקש היתר בנייה לשאת באחריות לנזקי הצפה מכיוון שהרשות המקומית היא האחראית על תשתית הניקוז של העיר, והיא בעלת הידע והכלים לצורך מניעת הצפות. העברת האחריות של נזקי הצפות לגורמים פרטיים, מהווה תמריץ שלילי לרשויות מקומית לנהוג באחריות סבירה ביחס לחובתה לדאוג לתשתיות של ניקוז.

טענה נוספת של העותרות היא שהדרישה לכתב שיפוי מנוגדת להחלטת הוועדה המחוזית.

הטענה השלישית של העותרות היא שנפלה טעות בהטמעת החלטת הוועדה המחוזית בעניין תוכנית הרובעים שפורסמו למתן תוקף: התובעות טוענות כי יש הבדל בין כתב התחייבות לבין כתב שיפוי, שהוא דרישה מחמירה יותר.

בעוד שכתב התחייבות קובע כי היזם - מבקש ההיתר - לא יתבע את ועדות התכנון בשל נזקים שייגרמו כתוצאה מהצפה, הרי שכתב שיפוי מחייב את היזם לשפות את הוועדות בכל סכום שייפסק כתוצאה מתביעות שיוגשו נגדן בגין הבנייה באזור ההצפה. "דרישה בתוכנית לחתימה על כתב שיפוי מעבר להיותה בלתי סבירה ופוגעת בתמריצים להתחדשות עירונית היא גם בניגוד לדין", נכתב בעתירה.

טענה נוספת של העותרות היא להטעיה מצד הוועדה המקומית: לדברי העותרות, הוועדה המקומית טענה כי כותרת המסמך היא אומנם "כתב שיפוי" אך בפועל מדובר בכתב התחייבות, וזו טענה מטעה. "יש לצפות כי רשות מנהלית המחויבת לנהוג בחובות הגינות ותום לב מוגברות, תימנע מלנסות ולהצדיק את מחדליה בטענות שהינן נטולות כל אחיזה במציאות", נכתב בעתירה.

מאז 2017, בעקבות פס"ד של בית המשפט העליון, מותר לוועדות מקומיות לדרוש חתימה על כתב שיפוי כתנאי להוצאת היתר בנייה. אולם לטענות העותרות מדובר בשיפוי לעניין תביעות פיצויים בגין ירידה ערך כתוצאה מתוכנית פוגעת בלבד (סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה) - ולא בעניין נזקי הצפה.

עיריית ת"א: "העתירה נלמדת בימים אלה"

העותרות מבקשות מבית המשפט לקבוע כי דרישת הוועדה המקומית לחתום על כתב שיפוי היא בלתי חוקית, וכי כתבי השיפוי שנחתמו תחת מחאה - בטלים.

נוסף לכך הן מבקשות להורות לוועדה המחוזית לתקן בתוכנית הרובעים את הסעיף המדבר על מישור הצפה, כך שתבוטל הדרישה לכתבי שיפוי ויידרש רק כתב התחייבות לאי הגשת תביעות. כעת נצטרך לחכות ולראות האם תוכנית הרובעים של תל-אביב תתוקן.

מעיריית תל-אביב נמסר בתגובה כי "כתב השיפוי נדרש בהתאם להוראות התוכניות לרבעים 3 ו-4, אשר נכנסו לתוקף זה מכבר. העתירה התקבלה בעירייה והיא נלמדת בימים אלו, כאשר עמדת הוועדה המקומית והעירייה תימסר לבית המשפט בהתאם להחלטתו טרם הדיון הקבוע, ולאחר בחינת הנושא מול הוועדה המחוזית, אשר התוכניות לעיל הן בסמכותה".

עוד כתבות

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

שעה ו־47 דקות: הצד הכלכלי של הנאום הארוך בתולדות ארה"ב

בנאום "מצב האומה" המסורתי, ניסה נשיא ארה"ב להציג תמונת ניצחון, למרות הקשיים מבית ומחוץ איתם הוא מתמודד ● טראמפ קרא להקמת פנסיה בגיבוי ממשלתי לכל העובדים שאין להם תוכנית פנסיונית דרך העבודה, והבטיח שהמכסים יחזרו, ואף יחליפו את מס ההכנסה

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מייסדי Guidde, דן סחר ויואב ענב / צילום: Moses Pini Siluk

המניה יורדת? מאנדיי משקיעה בחברה ישראלית שמאמנת סוכני AI על פעולות אנושיות

חברת התוכנה הישראלית מאנדיי הצטרפה כמשקיעה במסגרת סיבוב בן 50 מיליון דולר שמגייס הסטארט-אפ הישראלי Guidde בהובלת קרן הצמיחה האמריקאית PSG ● מדובר במהלך מסקרן עבור מאנדיי, שספגה ירידה של קרוב למחצית ממחיר המניה שלה מאז תחילת השנה בשל החשש מאפקט הבינה המלאכותית

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"