גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תקציר תולדות הבנק שקרס: דויטשה בנק בשפל היסטורי

העמדת מימון לגורמים מפוקפקים, שרשרת של שערוריות פיננסיות ותשלום קנסות כבדים הם רק חלק מבעיית התדמית הקשה שמלווה את דויטשה בנק כבר שנים ● אבל גם כשמנייתו נסחרת בשפל של יותר מ-30 שנה, קברניטיו עדיין משוכנעים שלא דרוש שינוי מהותי בהתנהלותו

יו“ר דויטשה בנק  פול אכלייטנר והמנכ“ל כריסטיאן זווינג / צילום: רויטרס, Kai Pfaffenbach
יו“ר דויטשה בנק פול אכלייטנר והמנכ“ל כריסטיאן זווינג / צילום: רויטרס, Kai Pfaffenbach

בחודש האחרון זכה דויטשה בנק לכינוי חדש. הבנק הגדול בגרמניה, אחד הוותיקים באירופה והגדולים בעולם, המלווה הגדול וסוחר המט"ח העצום מכונה היום על ידי התקשורת האמריקאית - מעט בחביבות - אבן רוזטה. כאילו אצל הבנק נמצא המפתח לפתרון התעלומה הגדולה: מצבו הפיננסי של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ.

אלא שכבר יותר מעשור לא ניתן להצמיד למותג "דויטשה בנק " את המילה "חביבות". הבנק, שמנהל נכסים בהיקף של 1.6 טריליון דולר - חצי מהתמ"ג של גרמניה - התרסק ב-73% משיאו ב-2007 ונסחר כעת בשפל של יותר מ-30 שנה, במחיר החבוט של 7.67 דולרים למניה.

וכמו כל השנים הלא מחמיאות האחרונות, גם ההסתבכות שלו עם המערכת הפוליטית האמריקאית משקפת את סיפורו הסבוך של הבנק, את התרבות הארגונית והכלכלית השנויה במחלוקת שלו ואת האופן שבו הוא (אינו) מתמודד עם כישלונות.

התפשטות, התרחבות והשגת תשואה

דויטשה בנק קם ב-1870 בברלין, ובמשך שנים טיפח גישה עסקית לא מתפשרת של התפשטות והתרחבות ושל שאיפה להשגת תשואה. זו כללה, בין היתר, העמדת מימון רחב למפלגה הנאצית בשנות ה-30 וה-40 של המאה הקודמת (המכונות על ידי הבנק "התקופה האפלה"), ניהול עסקים תחת סנקציות בינלאומיות עם איראן, סוריה, לוב וסודאן בשנות התשעים, וסיוע לאוליגרכים רוסיים להלבין הון בשנות האלפיים. במקביל, אחרי המשבר העולמי, התקשה הבנק לייצר הכנסות בעקבות סביבת הריבית הנמוכה המתמשכת והתקנות הבנקאיות החדשות, והשמיד בעקביות שני שלישים מהכנסותיו על הוצאות תפעוליות. דויטשה נכנס לסחרור.

ב-2016, אחרי ששילם 17 מיליארד דולר בקנסות על התנהגות לא נאותה לאורך עשור, נראה היה כי הבנק העצום הגיע לנקודת האל חזור. "רוחו של ליהמן ברדרס רודפת את דויטשה", קבעו ב"וול סטריט ג'ורנל"; "דויטשה בנק הוא ליהמן ברדרס הבא: סיכוי נמוך אבל לא בלתי אפשרי", ציינו ב"ניו יורק טיימס"; "דויטשה אינו לא ליהמן, הוא בר סטרנס", הרגיעו בציניות ב-CNBC, וב"פורבס" הודיעו כי "השוק לא קונה את זה שהבנק איתן כסלע".

המצב היה כה רעוע, עד שגורמים בזירה הפוליטית והכלכלית העולמית השתעשעו ברעיון לקרוא לגרמניה לחלץ את הבנק ואת הנכסים בהיקף 1.8 טריליון דולר שהוא ניהל אז. אך גרמניה לא נחלצה לעזרה, והבנק סיים את 2016 בהפסד קולוסאלי של 6.8 מיליארד דולר ועם 8,000 תביעות שונות נגדו.

דויטשה בנק במספרים

הבנק הגדול בגרמניה, שהיה בשנים לפני כן דוגמה אירופית לבינוניות בנקאית אמיתית, נתפס פתאום כסכנה פיננסית עולמית. הוא הואשם בילדותיות, יהירות, אגרסיביות לא ממוקדת, חוסר כישרון ופרובינציאליות. קרן המטבע הבינלאומית העניקה לו את התואר המפוקפק "התורם המשמעותי ביותר לסיכונים במערכת הבנקאות העולמית".

הדרך היחידה של דויטשה לצאת מהסחרור הייתה באמצעות תוכנית התייעלות מאסיבית. ואומנם, בבנק פתחו במהלך אגרסיבי של קיצוצים, פיטרו 9% מכוח העבודה - 9,000 עובדים ו-6,500 יועצים חיצוניים, מכרו את הזרוע הקמעונאית Postbank, חיסלו את הפעילות בעשר מדינות שונות, והכריזו על קמפיין "שינוי תרבותי", במטרה להחזיר את הבנק לערכיו הגרמניים.

מניית הבנק עשתה סימנים קלים של התאוששות, במיוחד אחרי ש-HNA, תאגיד תיירות סיני שמחזיק בחברת התעופה האינאן איירליינס, הפך ב-2017 למשקיע הגדול ביותר בבנק עם החזקה של 9.9%. אבל בסופו של דבר התוצאות הפיננסיות עדיין היו הפסדיות, תדמית הבנק עדיין הייתה חבוטה, ויחס היעילות התפעולית (הוצאות להכנסות תפעוליות) נותר איום והסתכם ב-93%. לשם השוואה, יחס היעילות התפעולית של בנק ג'יי.פי מורגן עומד על 55%, זה של מורגן סטנלי עומד על 72%, וולס פארגו - 64.4%, ואילו הממוצע הישראלי עומד על 65%.

"לא צריך לדבר על אסטרטגיה"

באפריל 2018 פוטר ג'ון קריין, המנכ"ל השלישי של הבנק בתוך חמש שנים. "אנחנו לא צריכים לדבר על אסטרטגיה", אמר יו"ר הבנק, פול אכלייטנר, זמן קצר אחרי שהודיע על פיטוריו, "אנחנו צריכים לדבר על יישום". זו לא תהיה הפעם האחרונה שאכלייטנר יהדוף שאלות על אסטרטגיה כדיבורי כפירה.

במכתב לעובדים עם כניסתו לתפקיד כתב כריסטיאן זווינג, המנכ"ל החדש: "באופן טבעי יהיו לכם שאלות על האסטרטגיה שלנו לעתיד", ולא פירט על מהות הדרך. חודש מאוחר יותר זו תתברר: זווינג הכריז על קיצוץ של 10% מכוח העבודה - 7,000 עובדים. המהלך עזר לבנק לשבור רצף של שלוש שנים הפסדיות ולרשום רווח נקי קטן.

אלא שהבנק לא שינה מהותית את האופן שבו הוא עשה עסקים, הוא לא התייעל מספיק כדי להיות תחרותי, והתוצאות הכספיות המשיכו לדשדש. יחידת ההשקעות של הבנק, שמהווה עד היום יותר ממחצית מהכנסות החברה (ב-2016 היא הייתה אחראית על 85% מההכנסות), הניבה ברבעון הראשון של 2019 הפסד של 88 מיליון אירו. עלות ההעסקה של העובדים ביחידה הזו עמדה ב-2018 על 3.97 מיליארד אירו, או 105 אלף אירו בממוצע לעובד. לנתונים האלו התווספה מכה כשהמשקיע הסיני הגדול HNA התחיל לקרטע בגלל תשלומי החוב שלקח כדי להשקיע בדויטשה, והתחיל למכור את מניותיו בכמויות, כשהוא דוחק את מחירן עוד למטה.

לצערו של הבנק, גם השערוריות לא הפסיקו להיחשף. בנובמבר האחרון פשטו 170 שוטרים וחוקרי מס על משרדי הבנק בפרנקפורט כחלק מפרשיית הלבנת הון עולמית נוספת בהיקף של 20 מיליארד דולר. במסמך פנימי של דויטשה, שנחשף ב"גארדיאן" הבריטי לפני כחודש, העריכו גורמים בבנק כי קיים סיכוי גבוה לפעולה "משמעתית משמעותית" מצד הרגולטורים ושהאירועים האחרונים יובילו להתשת הלקוחות ולשחיקת האמון שלהם במותג.

השיחות למיזוג הבנקים הגרמניים נכשלו

בעת הבהלה הגדולה שהתרחשה סביב הבנק ב-2016, נסחרה מנייתו ב-15 דולר. היום אותה המניה נסחרת סביב שבעה דולרים, ושווי השוק של הבנק נמוך ב-20% משוויו בספרים. המנכ"ל זווינג, כמו קודמיו, ממשיך להבטיח כי הבנק נמצא על המסלול הבטוח ליציבות ולשיפור וכי השינוי נמצא ממש מעבר לפינה. שאלת ה"איך" נשארה פתוחה.

ממשלת גרמניה, שראתה כי הבנק אינו מצליח לצאת מהמשבר הניהולי והעסקי שבו הוא שרוי, וכי תדמיתו ממשיכה לספוג מהלומות, התחילה לדון עמו על אסטרטגיה עתידית. בחודשים האחרונים הוביל משרד האוצר הגרמני כשני תריסר דיונים עם הבנק בנוגע לאפשרויות שעומדות בפניו. אלה כללו בין היתר מיזוג עם קומרצבנק ויצירת בנק אחד ענק שיקדם אינטרסים לאומיים גרמניים.

אך הדעה הרווחת בזירה הפיננסית העולמית הייתה כי כל רעיון שיהפוך את דויטשה בנק לגדול יותר ממה שהוא כבר עכשיו, הוא רעיון גרוע. בפברואר האחרון, אלו שהאמינו כי הבנק גדול וסבוך מדי כבר עכשיו, זכו להוכחה הגונה בצדקתם. חשיפה של ה"וול סטריט ג'ורנל" הראתה כי הבנק גרר במשך שנים הפסדים על עסקת אג"ח כושלת שביצע ב-2006. כל אותן שנים התווכחו מנהלי הבנק ביניהם אם לקיים גילוי נאות על ההפסדים שנוצרו להם בגלל העסקה בזמן שהם גייסו במצטבר 30 מיליארד דולר ממשקיעים, והחליטו לא לעשות זאת. רק בעקבות החקירה העיתונאית, נחשף כי דויטשה הפסיד בעסקה 1.6 מיליארד דולר, נתון שמעולם לא גילה במדויק.

גם שיחות המיזוג עם קומרצבנק הסתיימו לאחרונה במפח נפש. המסקנה שעלתה מהן, שלפיה עלויות המיזוג גבוהות יותר מהערך הכלכלי שייווצר לשני הבנקים, החזירה את דויטשה בנק לנקודת ההתחלה, לפחות בעיני המערכת הפיננסית המתבוננת.

"לא ניגרר לספקולציות בנוגע לאפשרויות ששקלנו או לאפשרויות שנבחנות או לא נבחנות", הסביר זווינג בשיחה עם משקיעים לפני שבועיים אחרי שהבנק דיווח כי על כישלון המגעים למיזוג. "אסור לכם גם להסיק מסקנות מחוסר המוכנות להגיב", הוא סיכם.

לאחרונה שברו חברות הייעוץ הענקיות גלאס לואיס ו-ISS את שתיקתן, והמליצו לבעלי מניות הבנק להצביע נגד מתן גיבוי להנהלת דויטשה באסיפה הקרובה ב-23 במאי. "קשה להתעלם מהירידה במחיר המניה בשנה האחרונה ומהביצועים המדאיגים של חטיבות מסוימות... כמו כן, קיים חשש ביחס למדיניות התגמול של החברה ולגבי האופן שבו הוחלף המנכ"ל".

היו"ר אכלייטנר, אולי הדמות היציבה ביותר בבנק, חושב אחרת. בתשובה לשאלה האם נדרש שינוי מהותי כעת כשהמיזוג נכשל, השיב אכלייטנר: "לא". 

תיבת הפנדורה שתסבך את טראמפ?

במהלך עשור, מאז אמצע שנות השמונים, הציג את עצמו דונלד טראמפ כאיש עסקים מוצלח במיוחד. ב"ניו יורק טיימס" דיווחו לאחרונה, כי הוא עשה זאת גם בזמן שרשם הפסדים של יותר ממיליארד דולר. "טראמפ", הם כתבו, "הפסיד כל כך הרבה כסף, שהוא יכול היה להימנע מתשלום מסים על הכנסה בשמונה מתוך עשר השנים הללו".

באותה תקופה של תהפוכות כלכליות, המשיך טראמפ לחפש שותפים פיננסיים להרפתקאות הנדל"ן שלו. אבל אחרי שעשה לעצמו שם של פושט רגל בשלהי שנות התשעים, הוא התקשה למצוא בנק שיסכים לממן אותו. במהלך 1990-1991, דיווח ה"טיימס" על פי רשומות שהגיעו לידיו, הפסיד טראמפ 250 מיליון דולר - יותר מכל אמריקאי אחר באותה השנה. למזלו, דויטשה בנק היה שם, מחפש לקוח בעל פרופיל גבוה שיעזור לו לבסס את הפעילות בארה"ב.

ההלוואה הראשונה שהעמיד הבנק לטראמפ ב-1998 הייתה של 125 מיליון דולר לצורך שיפוץ נכס בדאון טאון מנהטן, השנייה ניתנה לו לבניית בניין מגורים מול מטה האו"ם, אחר כך הלוואה למכירת אג"ח זבל בשווי חצי מיליארד דולר, הלוואה של 600 מיליון דולר להקמת גורד שחקים בשיקגו, ועוד הלוואות לשיפוץ מסלולי גולף ולהסבת בניין הדואר הוותיק בוושינגטון למלון.

מערכת היחסים ההדוקה בין טראמפ לבנק נמשכה כמעט עד שטראמפ הוכרז כמועמד לנשיאות של המפלגה הרפובליקאית והסתכמה בהלוואות בהיקף 2 מיליארד דולר. ברגע אחד מביך במיוחד עבור הבנק, הלוותה מחלקת הבנקאות הפרטית של הבנק למחלקת הנדל"ן המסחרי את ההון הנדרש כדי שטראמפ יעמוד בהתחייבויות האישיות שלו לבנק. מדובר בניהול סיכונים מפוקפק שפגע בשמו הטוב של הבנק, אפילו בקרב לקוחותיו, והוביל ב-2016 לדחיית בקשת הלוואה אחת של טראמפ ולפתיחת חקירה פנימית שבחנה כיצד נשמרו היחסים כפי שהם לאורך זמן כה רב.

כשטראמפ הושבע לנשיאות, הוא היה חייב לדויטשה בנק 350 מיליון דולר, מה שהפך אותו דה פקטו לנושה הגדול ביותר של הנשיא. לא ידוע מה עלה בגורלו של אותו החוב, אך ועדות הקונגרס הבינו כי לדויטשה מידע עצום על מצבו הפיננסי של הנשיא: כמה כסף הוא מרוויח, מה הם מקורותיו, כמה מסים הוא משלם או לא, והאם עסקיו מנהלים פעילות בעייתית עם ממשלות זרות או עם גורמים אחרים שיכולים להשפיע על שיקול דעתו.

ועדות הקונגרס דרשו את הרשומות הפיננסיות של טראמפ מהבנק, ועורכי דינו של הנשיא, שלושה מילדיו ועסקיו נלחמים בזימון המשפטי בטענה כי מדובר בחיטוט פיננסי ולא בפיקוח חוקתי לגיטימי. דויטשה מצידו מנסה להראות לממשל האמריקאי שהוא יודע לשתף פעולה עם רשויות, ואפילו השתתף בניסוח הדרישות המשפטיות לרשומות כדי שיוכל לציית להן במהירות ובפשטות משפטית יחסית. הבנק כבר הכין את המסמכים, והם ממתינים כעת להוראת בית המשפט להעבירם לוועדות הקונגרס.

עוד כתבות

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; הישראלית שמזנקת, ומניית השכרת הרכב שצוללת

נאסד"ק יורד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר מזנקת לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר