היזם נועם קופל / צילום: איל יצהר
ניצחון לרשות המסים בבית המשפט בשאלת הפרשנות הנכונה שיש לתת לעסקת מכירת מטבע הביטקוין לצורך תשלום מס. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד קיבל היום (ב') את פרשנותה של רשות המסים וקבע כי ביטקוין הוא "נכס" ולא "מטבע" (או "מטבע חוץ"), ועל כן הוא חייב במס.
בפסק הדין קבע השופט שמואל בורנשטיין כי במצב שבו מעמד הביטקוין "טרם הוגדר", ויותר מכך, "אם עדיין קיימת אפשרות שהביטקוין יעבור מן העולם ויבוא מטבע וירטואלי אחר תחתיו, קשה עד מאוד להלום תוצאה שלפיה הביטקוין ייחשב כ'מטבע' דווקא לצורכי מס".
המערער בתיק העקרוני (שלא מן הנמנע שעוד יגיע לבית המשפט העליון) הוא נועם קופל, מייסד סטארט-אפ הבלוקצ'יין DAV, שלפני כשנה ביצע הנפקה ראשונית של מטבע דיגיטלי. קופל רכש מטבעות ביטקוין בשנת 2011 ומכר אותם בשנת 2013 ברווח של כ-8.27 מיליון שקל. לטענתו, יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ", ואף יש לראות ברווחיו כהפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק.
רשות המסים, לעומתו, טענה כי הביטקוין אינו מטבע, וממילא אינו "מטבע חוץ". לשיטת הרשות, הביטקוין נכלל בהגדרת "נכס", ולפיכך הרווחים ממכירתו חייבים במס רווח הון.
השופט בורנשטיין קיבל את עמדת הפרקליטות ודחה את ערעור המס שהגיש קופל נגד פקיד שומה רחובות ברשות המסים, שיוצג על-ידי פרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי), וקבע כי רווחי המערער בביטקוין ימוסו במס רווח הון, כך שהמערער ישלם כ-3 מיליון שקל. בנוסף חויב קופל בהוצאות בסך 30 אלף שקל.
הביטקוין, שהונפק לראשונה בתחילת שנת 2009, נסחר במהלך 2011 במחיר אפסי. בשנת 2013 נע שער הביטקוין (BTC ) בסביבות 100 דולר ליחידה. מאז עלה שער הביטקוין באלפי אחוזים, וכיום הוא נסחר במחיר של כ-7,750 דולר (יותר מ-29 אלף שקל ליחידה). בראיון בספטמבר 2018 סיפר קופל ל"גלובס" כיצד נכנס בשנים האחרונות להשקעות בביטקוין.
"רחוקה הדרך עד שניתן יהיה להתייחס לביטקוין כמטבע חוץ"
בית המשפט קבע בפסק הדין כי השאלה המרכזית שעומדת להכרעה בערעור שהגיש קופל היא "האם ניתן להגדיר את הביטקוין כמטבע, וממילא כמטבע חוץ?". השופט בורנשטיין השיב על שאלה זו בשלילה וקבע כי הביטקוין הוא "נכס" כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת המסים.
בית המשפט קיבל את עמדת רשות המסים, שלפיה יש לאמץ את הגדרת "מטבע" בחוק בנק ישראל, שלפיה נדרש כי יהיה למטבע ביטוי פיזי-מוחשי כלשהו. לפי פסק הדין, לא עלה בידי קופל להוכיח כי הביטקוין "עבר את המשוכה הנדרשת על-פי חוק בנק ישראל באשר להגדרת 'מטבע' ו'מטבע חוץ', ולפיה למטבע יהיה, בראש ובראשונה, ביטוי פיזי-מוחשי בדמות של שטר או מעה". נוסף על כך, בית המשפט קבע כי קופל לא הצליח להוכיח כי הביטקוין מהווה תחליף של ממש, במדינה כלשהי, לכסף או למטבע.
בית המשפט הדגיש כי מסקנתו בפסק דין זה היא כי "לעת הזו", ובוודאי בשנות המס הרלוונטיות לערעור; וכי לאור המצב המשפטי ולאור כל העדויות שהוצגו בפניו, "לא ניתן לומר כי הביטקוין מהווה 'מטבע' לצרכים משפטיים או כלכליים, וביתר שאת, לא ניתן לומר כי הוא מהווה 'מטבע' לצורכי מס, במובן זה שרווחי הביטקוין פטורים ממס כדין הפרשי הצמדה (הפרשי שער) על מטבע חוץ".
השופט בורנשטיין ציין כי לא מן הנמנע שבסופו של יום הביטקוין "ייעלם ונעבור לאיזשהו מטבע אחר, ומטבע וירטואלי זה הוא שיהפוך לכסף או למטבע". עם זאת, ולאור הנתונים שהוצגו בפניו במסגרת ההליך, נקבע כאמור כי אין זה המצב כיום, "ונראה כי עדיין רחוקה הדרך עד שניתן יהיה להתייחס לביטקוין, או למטבע וירטואלי אחר, כמטבע חוץ, באופן זה שאף יהיה ראוי להעניק לו את אותו טיפול מיסויי שניתן למטבעות המסורתיים".
בית המשפט הוסיף כי על פני הדברים, הפטור ממס הקבוע בסעיף 9(13) לפקודת מס הכנסה לא נועד לחול על רווחים הנובעים מעליית ערכו של הביטקוין.
את המערער נועם קופל ייצג עורך דין יואב ציוני, ואילו את פקיד שומה רחובות ייצגו עורכות הדין גלית פואה ושירה ויזל גלצור מהמחלקה הפיסקאלית בפרקליטות מחוז תל-אביב (אזרחי).
"מה שיקבע בסוף הוא מבחן המציאות"
על-פי הודעת הפרקליטות, "המערער צירף לערעור שלו רשימה של כ-200 עסקים בישראל, המקבלים לכאורה ביטקוין כאמצעי תשלום. ואולם במהלך ניהול ההליך התברר כי רשימה זו אינה משקפת את השימוש בפועל, ומדובר בכמות זניחה. לא עלה בידי המערער להוכיח אף את נתוני השימוש בביטקוין ברחבי העולם".
לדברי הפרקליטות, "על כך יש להוסיף את השימוש הנרחב הנעשה בביטקוין לצורכי הימורים, כשהרוב המכריע של 100 הכתובות שבהן נעשה עיקר השימוש בביטקוין שייכות לאתרי הימורים. כמו כן, לא ניתן להתעלם מהשימוש המשמעותי הנעשה בביטקוין לצרכים עברייניים, ובכלל זאת ברשת ה-Darknet, שבה נסחרים מוצרים בלתי חוקיים שונים, כמו נשק וסמים, לאור העובדה שהביטקוין מאפשר אנונימיות יחסית".
רו"ח גידי בר-זכאי, לשעבר סגן ראש רשות המסים, המתמחה במיסוי קריפטו, התייחס היום לפסק הדין ואמר: "השופט בורנשטיין עבר בצורה שיטתית על הוראות החוק שעוסקות, בין השאר, בהגדרה של מטבע, וקבע כי בצורה שבה מנוסח החוק כיום, ביטקוין לא יכול להיחשב כמטבע, ובכך הוא מקבל את פרשנות רשות המסים, כפי שנוסחה בחוזר משנת 2018.
"לטעמי, מה שיקבע בסופו של יום אם ביטקוין הוא מטבע, הוא מבחן המציאות. ברגע שהשימוש יהיה נפוץ, המחוקק יצטרך לכתוב את החוק בצורה שתהלום את זה, וכולנו נהנה מהתפתחויות הטכנולוגיות והמוניטריות ומהיכולת של ביטקוין או מטבעות אחרים לשמש אמצעי תשלום יעיל, אמין ונפוץ.
"למעשה, הדרך לכך עוברת דרך הרגולטור. אם גופי האכיפה ירגישו בנוח עם המטבע ויעשו שימוש בכלי ניתוח הבלוקצ'יין המאפשרים לעמוד בסטנדרטים של מניעת הלבנת הון ותשלומי מסים בצורה אמינה ויעילה יותר מהמקובל כיום, התוואי להפיכתו לאמצעי תשלום נפוץ ייפתח".