עו"ד יוסי בנקל / צילום:תמר מצפי
האם עו"ד יוסי בנקל יצטרך להתפטר מייצוגו של פרץ וינקלר, מי שהיה סמנכ"ל הכספים של איל ההון המנוח סמי שמעון ובכיר בקבוצת החברות של שמעון, בתביעות שהגיש וינקלר לקבל נתח מהעיזבון? האם עו"ד בנקל מצוי בניגוד עניינים בשל הייצוג שהעניק קודם לכן למנהל העיזבון הקודם בתיק?
אלה השאלות החדשות שיידונו בקרוב בבית המשפט המחוזי בתל-אביב במסגרת הסאגה הבלתי נגמרת שמתחוללת זה עשור סביב העיזבון הגדול שהותיר אחריו שמעון המנוח. זאת, לאחר שבית המשפט העליון הורה למחוזי לבחון את השאלות הללו ואת המשך ייצוגו של וינקלר על-ידי עו"ד בנקל.
ניגוד העניינים הנטען של עו"ד בנקל נוגע לעובדה שהוא ייצג בעבר את מנהל העיזבון הקודם של שמעון, השופט בדימוס גל גוטזגן; וכשהוחלף מנהל העיזבון, ומונה במקומו מנהל עיזבון חדש - נשכר עו"ד בנקל על-ידי וינקלר לייצגו נגד היורשות.
סתירה לכללי האתיקה
סאגת המאבק על עיזבונו של סמי שמעון ז"ל נמשכת כבר עשור. ב-30 במאי 2009, בהיותו בן 77, הלך שמעון לעולמו והותיר אחריו רכוש בשווי של מיליארדי שקלים. המוות של שמעון פתח קרבות ירושה קשים בין אלמנתו ובתו, אנג'לה ואלכסנדרה שמעון, לבין שני אחיו ומנהל העיזבון הראשון שמונה, השופט בדימוס גוטזגן. במקביל, זה תקופה מנהל וינקלר, מי שנחשב בזמנו ליד-ימינו וליועצו הקרוב של שמעון, מאבק מול האלמנה והבת על נתח מהירושה, שלטענתו הובטח לו.
הסכסוך הארוך והקשה שהתנהל בין מנהל העיזבון הקודם ליורשות הגיע לסיומו בהסדר פשרה מחוץ לכותלי בית המשפט. זאת, לאחר שהוסכם כי עו"ד שי רייכר ממשרד יגאל ארנון יחליף את עו"ד גוטזגן בניהול העיזבון; אולם הסכסוך בין וינקלר ליורשות עדיין נמשך.
במסגרת סכסוך זה, בין היתר, הגיש וינקלר תביעה למתן סעד הצהרתי, שבמסגרתו ייקבע כי באמצעות חברת ארזל פיננס קורפ שבבעלותו, הוא הבעלים של מניות בשתי חברות זרות שהיו בבעלות שמעון, פלסידו ואיינסבורי, המאוגדות באיי הבתולה הבריטיים. לטענת וינקלר, טרם פטירתו העניק לו שמעון 1% ממניותיו באיינסבורי ו-12.5% ממניות פלסידו. וינקלר מבקש, באמצעות עו"ד בנקל, לכפות על אלמנתו של שמעון ועל בתו (ועל נתבע נוסף) לפעול לרישום המניות בהתאם; או לחלופין להורות על מינוי כונס נכסים לצורך ביצוע הרישום.
מנגד הגיש מנהל העיזבון החדש, עו"ד שי רייכר, בקשה למתן סעד הצהרתי, שלפיו אין לוינקלר זכויות במניות שתי החברות.
בית המשפט המחוזי הורה על איחוד שתי התביעות הללו, משום שהן מעוררות שאלות משפטיות ועובדתיות דומות. בהמשך לכך הגיש מנהל העיזבון רייכר בקשה למחוזי - להורות לעו"ד בנקל לחדול מייצוג וינקלר בתביעתו נגד העיזבון.
בבקשתו טען מנהל העיזבון (רייכר) כי במשך כחמש שנים ייצג עו"ד בנקל את מנהל העיזבון הקודם של שמעון בשורת עניינים, ובהם עניינים הקשורים בזכויותיו הנטענות של וינקלר במניות של שתי החברות. משכך, נטען, העובדה שעו"ד בנקל מייצג כעת את וינקלר בתביעה נגד העיזבון, מנוגדת לכללי האתיקה ומעוררת חשש לניגוד עניינים מצד בנקל. עוד צוין בבקשה כי רייכר הגיש תלונה בנושא ללשכת עורכי הדין שטרם התבררה.
בתגובותיהם לבקשתו של מנהל העיזבון רייכר, טענו וינקלר ועו"ד בנקל כי הייצוג אינו נגוע בניגוד עניינים. זאת, בין היתר, משום שמנהל העיזבון אינו צד לתביעה שהגיש וינקלר, ואין לו כל מחלוקת עם מנהל העיזבון, אלא עם היורשות. בהקשר לכך נטען כי היורשות מעולם לא קיבלו ייעוץ משפטי מעו"ד בנקל, וכן כי סירובן לרשום את המניות על-שמו של וינקלר נעשה ללא ידיעתו של מנהל העיזבון הקודם ושל עו"ד בנקל. כן נטען כי עו"ד בנקל אינו מייצג את וינקלר בתביעה שהגיש רייכר, אלא רק בתביעה שוינקלר עצמו הגיש - ומשכך לא נפל פגם בייצוג.
הבקשה נפסלה פעמיים
לפני כשנה, במאי אשתקד, דחה בית המשפט המחוזי את הבקשה הראשונה של רייכר להפסקת ייצוגו של וינקלר על-ידי עו"ד בנקל. נקבע כי יש להמתין לבירור התלונה בעניין בלשכת עורכי הדין, שהיא הגוף המקצועי האמון על כללי האתיקה ועל יישומם. עוד נקבע כי טיב הטענות והיקפן דורש בירור עובדתי החורג מעניינה של התביעה, ואף משכך יש לדחות את הבקשה.
בהמשך לכך, בינואר השנה הגיש מנהל העיזבון רייכר בקשה נוספת למחוזי - לאסור על עו"ד בנקל לייצג את וינקלר בתביעה. במסגרת הבקשה טען רייכר כי הלשכה סיימה את בירור התלונה והמליצה לעו"ד בנקל להתפטר מייצוגו של וינקלר בתביעה, נוכח קיומו של חשש לניגוד עניינים. עוד נטען כי לנוכח עמדתה, החליטה הלשכה להגיש נגד עו"ד בנקל קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה.
בתגובה לכך טען וינקלר כי עמדת הלשכה אינה מהווה החלטה סופית, וכי טרם הוגשה הקובלנה נגד עו"ד בנקל. עוד נטען כי עו"ד בנקל מצוי כעת בדין ודברים עם הלשכה, ומשכך לא חל שינוי נסיבות המצדיק עיון מחדש בהחלטה הראשונה של בית המשפט, שדחתה את בקשת מנהל העיזבון להפסקת ייצוגו של וינקלר בידי עו"ד בנקל.
לאחר קבלת התגובה האמורה, דחה המחוזי גם את הבקשה השנייה של מנהל העיזבון לפסול את עו"ד בנקל מהייצוג של וינקלר. בית המשפט קבע כי אין בעמדת הלשכה ובהחלטתה להגיש קובלנה נגד עו"ד בנקל לבית הדין המשמעתי של הלשכה, כדי להוות טעם המצדיק לשנות את ההחלטה הראשונה של בית המשפט, שדחתה את בקשת מנהל העיזבון.
הערעור מתקבל חלקית
מנהל העיזבון רייכר ערער על החלטה זו של המחוזי לבית המשפט העליון; שם חזר על עיקר טענותיו וכן טען כי החלטת המחוזי אינה מנומקת. בתגובתו שב גם וינקלר על טענותיו והוסיף כי טרם הוגשה נגד עו"ד בנקל קובלנה לבית הדין המשמעתי של הלשכה, וכן כי הלשכה טרם נתנה החלטתה בבקשה שהגיש עו"ד בנקל לקיום שימוע בנדון.
אולם הפעם המטוטלת המשפטית נעה לכיוונו של מנהל העיזבון, עו"ד רייכר. בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו וקבע כי יש לדון בטענותיו בבית המשפט המחוזי. השופטת יעל וילנר הורתה על השבת הדיון בבקשתו של מנהל העיזבון למחוזי, זאת על-מנת שיבחן את הבקשה לגופה ויחליט, על-פי שיקול-דעתו, אם יש בבקשה פוטנציאל לפגיעה בזכויותיו של מנהל העיזבון ובהגינות ההליך, ובהתאם - האם יש להורות על איסור הייצוג של וינקלר על-ידי עו"ד בנקל.
השופטת וילנר ציינה בהחלטתה כי "ככלל, במקרים שבהם מצא בית המשפט כי הסוגיות האתיות מקימות חשש לפגיעה בזכויותיו של מי מבעלי הדין בהליך שלפניו, יפנה בית המשפט את הסוגיות לבירור במוסדות לשכת עורכי הדין, היא האכסניה הטבעית והרגילה לבירור הסוגיות האמורות. זאת, אלא במקרים שבהם הבירור הוא פשוט מבחינה עובדתית ומשפטית, או-אז יבחן בית המשפט המחוזי את הסוגיות האתיות בעצמו".
עוד ציינה השופטת כי נקבע בפסיקה כי מקום שבו מתעורר חשש לניגוד עניינים, וישנה חוות-דעת של הלשכה בסוגיות האתיות - בית המשפט ישוב ויידרש לשאלות האתיות ויכריע בהן, אם יש בהן כדי להשליך על המשך הייצוג בהליך שלפניו. בהקשר לכך הדגישה שופטת העליון את הפסיקה, שלפיה "בית המשפט הוא בעל 'המילה האחרונה'" להעניק את הסעד שהתבקש.
לדברי השופטת וילנר, יישום אמות-מידה אלה על עניינם של וינקלר ועו"ד בנקל מוליך למסקנה כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי ולהורות למחוזי לדון בבקשת פסילתו של עו"ד בנקל לגופה. "מעמדת הלשכה עולה כי ייצוג עו"ד בנקל את וינקלר מעורר 'חשש לייצוג בניגוד עניינים', ובהתאם הומלץ לעו"ד בנקל להפסיק את הייצוג. כמו כן, בעקבות הגשת התלונה ובעקבות עמדת הלשכה, הוחלט אף להעמיד את עו"ד בנקל לדין משמעתי (הליך שטרם הסתיים). אני סבורה אפוא כי די באלה כדי להצדיק את בירור טענותיו של מנהל העיזבון רייכר על-ידי המחוזי לגופן", קבעה.
עוד הוסיפה השופטת כי "נקודת המוצא, כאמור, היא כי הלשכה היא המומחית והמוסמכת לפי דין לקבוע את היקף האסור והמותר בכל הנוגע לאתיקה מקצועית של עורכי דין. לפיכך, משעה שעמדת הלשכה המתייחסת מפורשות לסוגיית הייצוג בהליך הקונקרטי מונחת כבר בפני בית המשפט, כבענייננו - הרי שעליו לשוב ולהידרש לנושא ולבחון את הטענות לניגוד עניינים לגופן. בתוך כך, על בית המשפט להידרש לפגיעה הנטענת בזכויותיהם של בעלי הדין ולצורך בשמירה על הגינות ההליך".
עו"ד בנקל מסר בתגובה: "מדובר במאבק בן 5 שנים שמנהלת נגדי אלמנתו של סמי שמעון ז"ל, נגדה ניהלתי הליכים ארוכים ומורכבים בארץ ובחו"ל מטעם עיזבון שמעון. לא ייצגתי ואיני מייצג איש נגד העיזבון. עורך הדין שייצג אותה נגד העיזבון - שי רייכר, אותו מינתה כמנהל עיזבון חלופי, הגיש תביעה מלאכותית נגד וינקלר. גם בתביעה זו אינני מייצג כל צד. מנהל העיזבון מנסה לנצל החלטה דיונית-טכנית על איחוד הדיון, כדי לפגוע בייצוג הלקוח, ואין לי כל כוונה לסייע לו בכך".
סמי שמעון הותיר אחריו 1.7 מיליארד שקל שחולקו לאלמנתו, לבתו ול-65 קרובים נוספים
סיפור חייו של עבדולנאבי (סמי) שמעון סבוך ומפותל אפילו יותר מההליכים סביב עיזבונו. שמעון נולד בעיראק, גדל באיראן, עלה לישראל בגיל 20 ובהמשך חזר לאיראן. עם עליית שלטון האייתוללות באיראן, יצא שמעון מהמדינה ומצא מקלט בפורטוגל. בהמשך הוא קבע את מושבו בלונדון וניהל עסקים בתחומי הסחורות והתשתיות בפורטוגל, בישראל, בארה"ב ובמדינות אחרות באירופה. עם השנים הפך שמעון לבעל מניות משמעותי בחברת טבע, לבעל השליטה בחברת יכין-חק"ל ולבעל מניות משמעותי בחברת גאון אגרו ועוד.
שמעון הלך לעולמו לפני 10 שנים, במאי 2009, והותיר אחריו נכסים שערכם מוערך ב-1.7 מיליארד שקל. בצוואה שהותיר אחריו חילק שמעון 95 מיליון דולר בין 65 אנשים, שרובם קרובי משפחתו, ואת יתרת כספיו ונכסיו, בשווי של מאות מיליוני שקלים, חילק באופן שווה בין אלמנתו ובין בתו.
בשנים שלאחר פטירתו של שמעון, מכר העיזבון מניות, בין היתר של חברת טבע, בשווי של עשרות מיליוני דולרים לפחות. זאת, כדי לממש את החלק בצוואת שמעון, שבו ציווה למסור עשרות מיליוני דולרים במזומן לרשימה של עשרות מוטבים, החל מבני משפחתו הקרובה ועד עורכי הדין שלו ומזכירותיו לאורך השנים.
במקביל התנהלו ומתנהלים כל העת מאבקים משפטיים עזים סביב דרישות של גורמים שונים לנתחים משמעותיים מהירושה הנכבדת.