בריאות דיגיטלית / צילום: Shutterstock
הקרן הלאומית למדע הודיעה אתמול (ב') על תחילת מילוי חלקה ב"תוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה". הקרן אחראית להענקת מענקים לחוקרים אקדמיים בתחום הרפואה המותאמת אישית. המחזור הראשון של המענקים הוכרז אמש. 14 מחקרים זכו במענקים, מתוך 111 הצעות. הם חלקו סכום של 60 מיליון שקל, כך שמדובר במענקים גבוהים יחסית לאקדמיה. לרכיב זה של התוכנית ישנו תקציב כולל של 210 מיליון שקל, שיממנו ארבעה מחזורי מענקים.
הסכום שיוענק לא מגיע כולו מהתוכנית הלאומית, אלא חלקו ניתן על ידי המועצה להשכלה גבוהה, יד הנדיב וקרן משפחת קלרמן. הקול הקורא הבא צפוי להתפרסם בספטמבר 2019.
בין הפרוייקטים שזכו במימון נמצאים: קרן אברהם מאוניברסיטת תל-אביב, שקיבלה 5 מיליון שקל. פרויקט זה ישתמש בביג דאטה גנטי כדי לאתר את המקורות הגנטיים לחירשות באוכלוסייה היהודית.
פרופ' תמר גיגר ופרופ' נטע ארז מאוניברסיטת תל-אביב יחד עם פרופ' גל מרקל מן המרכז הרפואי שיבא קיבלו 5.2 מיליון שקל לשיפור התגובה של חולי סרטן לטיפולים אימונותרפיים. במחקר קודם גילו החוקרים קשר בין המצב המטאבולי של תאי המלנומה ותגובתם לאימונותראפיה. מטרתו של המחקר הנוכחי, היא לשפר את יעילות הטיפול על ידי שילוב של אימונותראפיה עם תרופות מטאבוליות.
פרופ' מיכאל דנילנקו וד"ר איתן רובין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם ד"ר מיכאל מיליאבסקי מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' מרדכי דויטש מאוניברסיטת בר-אילן, קיבלו מענק של 4.2 מיליון שקל לשם יצירת מאגר מידע ארצי לחולי לוקמיה, שישלב נתוני בדיקות של חולים יחד עם ביופסיות של התאים שלהם. בנוסף לכך, הרישום יכלול מסד נתונים ייחודי של אחד מסוגי הלוקמיה האגרסיביים ביותר - לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML). רישום זה יוכל לעזור לרופאים בעתיד לבחור את הטיפול המיטבי לחולה מתוך למידה ממקרים דומים. פרופ' אסף הלמן ופרופ' גלעד טוויג מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' בנימין גלזר מבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם, קיבלו מענק של 5.1 מיליון, לפיתוח סדרת בדיקות להערכת דרגת הסיכון האישי למחלת סוכרת סוג 2 באמצעות בדיקת דם לבחינת מצב פעילות הגנים.
פרופ' איתי חוברס ופרופ' חיים לוי מבית החולים הדסה עין כרם יחד עם פרופ' עמית מלר מהטכניון קיבלו 4.7 מיליון שקל עבור שימוש בביג דאטה המשלב תוצאות בדיקות קליניות (כגון צילומי רשתית), גנטיקה ופרופיל חלבונים כדי לנבא את קצב ההתקדמות והתגובה לטיפול בניוון ראיה תלוי גיל.
ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל-אביב קיבלו 5 מיליון דולר לשילוב בין נתונים אישיים לבין נתוני תחלואה מדבקת כדי לשפר את אבחון המחלות.
פרופ' יעל מנדל-גוטפרוינד מהטכניון ופרופ' דנה וולף מבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם קיבלו 1.5 מיליון שקל לפיתוח שיטה לזיהוי מוקדם של נגיף הציטומגלו האנושי, הגורם המוביל בעולם לזיהומים מולדים הקשורים בפגיעה התפתחותית ניכרת.
פרופ' יעל מרדור ופרופ' מירי סקלייר-לוי מבית החולים שיבא קיבלו 1.5 מיליון שקל לפיתוח מערכת להדמיה של כלי הדם ברקמת שד סרטנית ושפירה לצורך רפואה מותאמת אישית.
פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ופרופ' רן קורנובסקי מהמרכז הרפואי רבין - בילינסון קיבלו 6.2 מיליון שקל למערכת ל ניבוי סיכון למחלות לב מתוך מידע אישי, כולל גנטיקה, מיקרוביום, פרופיל חיסוני, דיאטה וארוח חיים.
פרופ' רז סומך וד"ר יוני לי מבית החולים שיבא וד"ר איל הנדל , (הפקולטה למדעי החיים) מאוניברסיטת בר-אילן קיבלו 6.2 מיליון שקל לחקר מחלות מולדות של מערכת החיסון, לשם הבנה מעמיקה של המסלולים השולטים במערכת החיסון בשלב הילדות המוקדמת. זאת, כדי לשפר את יכולות האבחון עבור מחלות מולדות של מערכת החיסון, להבין את המנגנונים המובילים למחלות אלו ולפתח ריפוי גנטי ממוקד אישי עבור מחלות חסר חיסוני ראשוניות.
פרופ' רועי קישוני , מן הטכניון קיבל 4 מיליון שקל לפיתוח טיפול אנטיביוטי מותאם אישית לזיהומים בדרכי השתן.
פרופ' חרמונה שורק, יונתן לוינשטיין ופרופ' שחר ארזי מהאוניברסיטה העברית ומבית החולים קמפוס הדסה עין כרם, פרופ' יונתן לוינשטיין , קיבלו 1.5 מיליון שקל לזיהוי עוררות יתר המקדימה את מחלת האלצהיימר.
פרופ' תומר שלומי מהטכניון ופרופ' גלעד עמיאל וד"ר איתי מזאה, מהית החולים רמב"ם קיבלו 3 מיליון שקל לפיתוח כלי אבחון מוקדם של סרטן באמצעות אנליזה יעילה של דוגמאות סרום.
ד"ר לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממכון ויצמן, פרופ' ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית ופרופ' רון שמיר מאוניברסיטת תל-אביב קיבלו 6.2 מיליון שקל לביצוע ניתוח רב מימדי של הזדקנות מערכת הדם האנושית.
תוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה היא יוזמה ממשלתית באחריות "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי, שמוציאים לפועל משרד הבריאות בשיתוף עם משרד הכלכלה ומשרדים נוספים. מאז הכרזת התוכנית לפני כשנה, כבר החלו לצאת לדרך רכיבים נוספים בתוכנית, כגון: תמיכה בהטמעת טכנולוגיות של חברות סטארט אפ ישראליות בארגוני בריאות ישראלים, תמיכה בשיווק חברות בריאות דיגיטלית ישראליות לחו"ל, ועוד.
תחום הרפואה המותאמת אישית מבוסס מאוד על מידע רב (ביג דאטה) ועל אלגוריתמיקה חכמה, ולכן התפתחות סקטור הבריאות הדיגיטלית קריטי לרפואה המותאמת אישית, ואילו הרפואה המותאמת אישית דוחפת קדימה את תחום הבריאות הדיגיטלית.
ההצעות הזוכות נבחרו בהליך תחרותי על בסיס איכותן המדעית, על ידי וועדת שיפוט בינלאומית בראשות חתן פרס נובל לכימיה פרופ' רוג'ר קורנברג מאוניברסיטת סטנפורד, ארה"ב. קורנברג אמר ל"גלובס" על רקע ההכרזה כי: "ההגשות שהתקבלו במסגרת התוכנית היו לא רק יוצאות דופן באיכותן במחקר בישראל - הן היו תחרותיות מול כל מחקר בתחום הזה שמתקיים בכל העולם. גם בין הצעות שלא נבחרו במחזור הזה היו הגשות איכותיות מאוד, שאנחנו מקווים לפגוש שוב בסבב הבא, עם תיקונים קלים שיאפשרו להם לזכות".
לדברי בני גייגר, יו"ר הקרן הלאומית למדע: "תוכנית רמ"א פותחת, עבור החוקרים העוסקים בתחום תחרותי זה אפשרויות מחקר שקשה היה לקיימן בארץ בעבר, או אפילו לחלום עליהן. מעבר לכך מספרן הגבוה של בקשות ראויות, ושיתופי הפעולה הנרחבים וחסרי התקדים בין חוקרים באוניברסיטאות, לבין רופאים בבתי החולים ובארגוני בריאות אחרים, מצביעים על הפוטנציאל האדיר של המחקר הישראלי לתרום גם לידע העולמי בתחומי הרפואה המתקדמת וגם לקדם את איכות הרפואה בארץ".