גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

במסגרת התוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית: מענקים בהיקף 60 מיליון דולר לרפואה מותאמת אישית

הקרן הלאומית למדע הודיעה על תחילת מילוי חלקה ב"תוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה" ● המחזור הראשון של המענקים הוכרז אמש, כאשר 14 מחקרים זכו במענקים, מתוך 111 הצעות

בריאות דיגיטלית / צילום: Shutterstock
בריאות דיגיטלית / צילום: Shutterstock

הקרן הלאומית למדע הודיעה אתמול (ב') על תחילת מילוי חלקה ב"תוכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה". הקרן אחראית להענקת מענקים לחוקרים אקדמיים בתחום הרפואה המותאמת אישית. המחזור הראשון של המענקים הוכרז אמש. 14 מחקרים זכו במענקים, מתוך 111 הצעות. הם חלקו סכום של 60 מיליון שקל, כך שמדובר במענקים גבוהים יחסית לאקדמיה. לרכיב זה של התוכנית ישנו תקציב כולל של 210 מיליון שקל, שיממנו ארבעה מחזורי מענקים.

הסכום שיוענק לא מגיע כולו מהתוכנית הלאומית, אלא חלקו ניתן על ידי המועצה להשכלה גבוהה, יד הנדיב וקרן משפחת קלרמן. הקול הקורא הבא צפוי להתפרסם בספטמבר 2019.

בין הפרוייקטים שזכו במימון נמצאים: קרן אברהם מאוניברסיטת תל-אביב, שקיבלה 5 מיליון שקל. פרויקט זה ישתמש בביג דאטה גנטי כדי לאתר את המקורות הגנטיים לחירשות באוכלוסייה היהודית.

פרופ' תמר גיגר ופרופ' נטע ארז מאוניברסיטת תל-אביב יחד עם פרופ' גל מרקל מן המרכז הרפואי שיבא קיבלו 5.2 מיליון שקל לשיפור התגובה של חולי סרטן לטיפולים אימונותרפיים. במחקר קודם גילו החוקרים קשר בין המצב המטאבולי של תאי המלנומה ותגובתם לאימונותראפיה. מטרתו של המחקר הנוכחי, היא לשפר את יעילות הטיפול על ידי שילוב של אימונותראפיה עם תרופות מטאבוליות.

פרופ' מיכאל דנילנקו וד"ר איתן רובין מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, יחד עם ד"ר מיכאל מיליאבסקי מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' מרדכי דויטש מאוניברסיטת בר-אילן, קיבלו מענק של 4.2 מיליון שקל לשם יצירת מאגר מידע ארצי לחולי לוקמיה, שישלב נתוני בדיקות של חולים יחד עם ביופסיות של התאים שלהם. בנוסף לכך, הרישום יכלול מסד נתונים ייחודי של אחד מסוגי הלוקמיה האגרסיביים ביותר - לוקמיה מיאלואידית חריפה (AML). רישום זה יוכל לעזור לרופאים בעתיד לבחור את הטיפול המיטבי לחולה מתוך למידה ממקרים דומים. פרופ' אסף הלמן ופרופ' גלעד טוויג מהאוניברסיטה העברית, יחד עם פרופ' בנימין גלזר מבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם, קיבלו מענק של 5.1 מיליון, לפיתוח סדרת בדיקות להערכת דרגת הסיכון האישי למחלת סוכרת סוג 2 באמצעות בדיקת דם לבחינת מצב פעילות הגנים.

פרופ' איתי חוברס ופרופ' חיים לוי מבית החולים הדסה עין כרם יחד עם פרופ' עמית מלר מהטכניון קיבלו 4.7 מיליון שקל עבור שימוש בביג דאטה המשלב תוצאות בדיקות קליניות (כגון צילומי רשתית), גנטיקה ופרופיל חלבונים כדי לנבא את קצב ההתקדמות והתגובה לטיפול בניוון ראיה תלוי גיל.

ד"ר דן ימין וד"ר ארז שמואלי מאוניברסיטת תל-אביב קיבלו 5 מיליון דולר לשילוב בין נתונים אישיים לבין נתוני תחלואה מדבקת כדי לשפר את אבחון המחלות.

פרופ' יעל מנדל-גוטפרוינד מהטכניון ופרופ' דנה וולף מבית החולים האוניברסיטאי הדסה עין כרם קיבלו 1.5 מיליון שקל לפיתוח שיטה לזיהוי מוקדם של נגיף הציטומגלו האנושי, הגורם המוביל בעולם לזיהומים מולדים הקשורים בפגיעה התפתחותית ניכרת.

פרופ' יעל מרדור ופרופ' מירי סקלייר-לוי מבית החולים שיבא קיבלו 1.5 מיליון שקל לפיתוח מערכת להדמיה של כלי הדם ברקמת שד סרטנית ושפירה לצורך רפואה מותאמת אישית.

פרופ' ערן סגל ממכון ויצמן ופרופ' רן קורנובסקי מהמרכז הרפואי רבין - בילינסון קיבלו 6.2 מיליון שקל למערכת ל ניבוי סיכון למחלות לב מתוך מידע אישי, כולל גנטיקה, מיקרוביום, פרופיל חיסוני, דיאטה וארוח חיים.

פרופ' רז סומך וד"ר יוני לי מבית החולים שיבא וד"ר איל הנדל , (הפקולטה למדעי החיים) מאוניברסיטת בר-אילן קיבלו 6.2 מיליון שקל לחקר מחלות מולדות של מערכת החיסון, לשם הבנה מעמיקה של המסלולים השולטים במערכת החיסון בשלב הילדות המוקדמת. זאת, כדי לשפר את יכולות האבחון עבור מחלות מולדות של מערכת החיסון, להבין את המנגנונים המובילים למחלות אלו ולפתח ריפוי גנטי ממוקד אישי עבור מחלות חסר חיסוני ראשוניות.

פרופ' רועי קישוני , מן הטכניון קיבל 4 מיליון שקל לפיתוח טיפול אנטיביוטי מותאם אישית לזיהומים בדרכי השתן.

פרופ' חרמונה שורק, יונתן לוינשטיין ופרופ' שחר ארזי מהאוניברסיטה העברית ומבית החולים קמפוס הדסה עין כרם, פרופ' יונתן לוינשטיין , קיבלו 1.5 מיליון שקל לזיהוי עוררות יתר המקדימה את מחלת האלצהיימר.

פרופ' תומר שלומי מהטכניון ופרופ' גלעד עמיאל וד"ר איתי מזאה, מהית החולים רמב"ם קיבלו 3 מיליון שקל לפיתוח כלי אבחון מוקדם של סרטן באמצעות אנליזה יעילה של דוגמאות סרום.

ד"ר לירן שלוש ופרופ' עמוס תנאי ממכון ויצמן, פרופ' ינון בן נריה מהאוניברסיטה העברית ופרופ' רון שמיר מאוניברסיטת תל-אביב קיבלו 6.2 מיליון שקל לביצוע ניתוח רב מימדי של הזדקנות מערכת הדם האנושית.

תוכנית הבריאות הדיגיטלית כמנוע צמיחה היא יוזמה ממשלתית באחריות "ישראל דיגיטלית" במשרד לשוויון חברתי, שמוציאים לפועל משרד הבריאות בשיתוף עם משרד הכלכלה ומשרדים נוספים. מאז הכרזת התוכנית לפני כשנה, כבר החלו לצאת לדרך רכיבים נוספים בתוכנית, כגון: תמיכה בהטמעת טכנולוגיות של חברות סטארט אפ ישראליות בארגוני בריאות ישראלים, תמיכה בשיווק חברות בריאות דיגיטלית ישראליות לחו"ל, ועוד.

תחום הרפואה המותאמת אישית מבוסס מאוד על מידע רב (ביג דאטה) ועל אלגוריתמיקה חכמה, ולכן התפתחות סקטור הבריאות הדיגיטלית קריטי לרפואה המותאמת אישית, ואילו הרפואה המותאמת אישית דוחפת קדימה את תחום הבריאות הדיגיטלית.

ההצעות הזוכות נבחרו בהליך תחרותי על בסיס איכותן המדעית, על ידי וועדת שיפוט בינלאומית בראשות חתן פרס נובל לכימיה פרופ' רוג'ר קורנברג מאוניברסיטת סטנפורד, ארה"ב. קורנברג אמר ל"גלובס" על רקע ההכרזה כי: "ההגשות שהתקבלו במסגרת התוכנית היו לא רק יוצאות דופן באיכותן במחקר בישראל - הן היו תחרותיות מול כל מחקר בתחום הזה שמתקיים בכל העולם. גם בין הצעות שלא נבחרו במחזור הזה היו הגשות איכותיות מאוד, שאנחנו מקווים לפגוש שוב בסבב הבא, עם תיקונים קלים שיאפשרו להם לזכות".

לדברי בני גייגר, יו"ר הקרן הלאומית למדע: "תוכנית רמ"א פותחת, עבור החוקרים העוסקים בתחום תחרותי זה אפשרויות מחקר שקשה היה לקיימן בארץ בעבר, או אפילו לחלום עליהן. מעבר לכך מספרן הגבוה של בקשות ראויות, ושיתופי הפעולה הנרחבים וחסרי התקדים בין חוקרים באוניברסיטאות, לבין רופאים בבתי החולים ובארגוני בריאות אחרים, מצביעים על הפוטנציאל האדיר של המחקר הישראלי לתרום גם לידע העולמי בתחומי הרפואה המתקדמת וגם לקדם את איכות הרפואה בארץ".

עוד כתבות

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

גיל שויד / צילום: כדיה לוי

צ'ק פוינט הציגה דוח חזק; אך התחזית מאכזבת

צ'ק פוינט עקפה את תחזיות האנליסטים בשורת הרווח וההכנסות ● החברה מפספסת את צפי האנליסטים לרבעון השני של השנה והמניה יורדת ● בחברה עדיין מחפשים מנכ"ל חדש שיחליף את גיל שויד

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

פט גלסינגר, מנכ''ל אינטל / צילום: ap, Seth Wenig

אינטל פיספסה את התחזיות, פרסמה תחזית קודרת והמניה צוללת

הרווח המתואם היה 18 סנט למניה לעומת צפי לרווח של 14 סנט ● חטיבת היצור הכניסה רק 4.4 מיליארד דולר וירדה בכ-10% ברבעון הראשון ביחס לרבעון המקביל אשתקד ● המניה יורדת ב-9% במסחר המאוחר, אובדן של 13.5 מיליארד דולר בערב אחד

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה; סנאפצ'אט מזנקת במסחר המוקדם

אינטל נופלת במסחר המוקדם לאחר שהחמיצה את הציפיות למכירות ברבעון הראשון של 2024 ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו