לחם. האם הוא יתייקר? / צילום: shutterstock
המאפיות הגדולות בישראל עותרות לבג"ץ בבקשה להעלות את מחירי הלחם המפוקח. שתי מהמאפיות הגדולות בישראל, מאפיית אנג'ל ומאפיית ברמן, הגישו היום (ג') עתירה לבג"ץ בדרישה להעלות את מחירי הלחם המפוקח עקב "התייקרות ברכיב האנרגיה, המהווה חלק מהרכיבים שלפיהם נקבע מחירי סוגי הלחם שבפיקוח". מדובר בעתירה שנייה בתוך כשנה שהמאפיות מגישות לבג"ץ בנושא.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון ממשרד קוסטליץ ושות', טוענות המאפיות כי יש להעלות את מחירי הלחם המפוקחים בשיעור של כ-5%. לטענתן, "חלפה למעלה משנה וחצי מאז היה צריך להעלות את מחיר הלחם", ו"כל יום שחולף ללא אישור העלאת המחירים לפי הדין גורם נזק כספי כבד לעותרות, שאין הן אמורות לשאת בו בהתאם לחוק".
בסוף 2017 פנו המאפיות לוועדת המחירים בבקשה לעדכן את מחירי הלחם שבפיקוח בעקבות קבלת דוח "המלצות לעדכון מחירים מפורט" שפרסם משרד הכלכלה, ולפיו השינוי המומלץ למוצר הוא למעלה מ-3%. במאי 2018 אישרה ועדת המחירים למפקח להתיר את העלאת מחירי מוצרי הלחם שבפיקוח בשיעור של 1%, מה שלא סיפק את המאפיות ביחס להיקף הפגישה שהן טוענות לו, וכאמור זו הפעם השנייה בה הן עותרות לבג"ץ סביב הסוגיה.
העתירה הוגשה נגד ועדת הערר, גוף המשמש לערכאת ערעור על החלטותיה של ועדת המחירים, שסירב להתערב בהחלטת ועדת המחירים הממשלתית בנושא. עם חברי ועדת הערר נמנים מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד; מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי; ופרופ' אבי וייס, נשיא מכון טאוב למדיניות חברתית ולשעבר הכלכלן הראשי והמשנה לממונה על ההגבלים העסקיים.
העתירה עוסקת בהחלטת ועדת הערר שניתנה בסוף אפריל, לפיה אין להתערב בהחלטת ועדת המחירים והמפקח. לטענת העותרות, בהחלטתה של ועדת הערר "נפלו פגמים יסודיים במישור החוקיות המקימים עילה להתערבות בית המשפט", ומדובר ב"החלטה בלתי סבירה בעליל אשר פוגעת ברגל גסה בקניינן של העותרות, הגם שהחוק מחייב להעלות את מחיר הלחם שבפיקוח".
בעתירה טוענות המאפיות כי לפני נתוניו הרשמיים של משרד האנרגיה, המזוט - אחד מרכיבי סל התשומות שמשפיעים כיום על מחיר הלחם המפוקח - אינו מיובא לישראל ואינו בשימוש בכלל המשק עוד משנת 2012. משכך, לטענת המאפיות, היה על המדינה להוציא את המזוט מתוך סל התשומות כבר בשנת 2012 ולעדכן את רכיב האנרגיה ברכיבים חדשים במקום המזוט, ולא רק בשנה האחרונה. כאמור, משמעות קבלת הטענה היא העלאה של כ-5% במחירי סוגי הלחם שבפיקוח עקב התייקרותם של אותם רכיבי אנרגיה במהלך השנים.
ואולם ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי יש "אי-ודאות" ביחס למועד בו פסקו להשתמש במזוט, ולפיכך היה על המדינה להוציא את המזוט מסל המרכיבים רק משנת 2016 ואילך. דעת המיעוט, של נציג האקדמיה פרופ' וייס, חלקה על דעת הרוב וסברה כי על המדינה היה להוציא את רכיב המזוט מסל הרכיבים בשלב מוקדם יותר, באופן שהיה מביא להעלאת מחירי סוגי הלחם שבפיקוח, כאמור.
בעתירה נטען כי דעת הרוב הסתמכה על "תשתית עובדתית שגויה לחלוטין" ו"התעלמה לחלוטין מעמדתו של פרופ' וייס". עוד טוענות המאפיות כי בהחלטה נפלו שורה נוספת של פגמים, כמו אי-מתן זכות שימוע למאפיות בנוגע לסוגיות שהשלכתן על מחירי הלחם היא קריטית; שמיעת נציגי וועדה מקצועית של משרדי האוצר והכלכלה והתעשייה לאחר הדיון בוועדת הערר, במעמד צד אחד, מבלי שניתנה למאפיות אפשרות להשיב על טענותיהן; והתעלמות מדוח מבקר המדינה בעניין סבסוד צולב של סוגי הלחם שבפיקוח. לטענת המאפיות, על פגמים נוספים אלה להביא לביטול החלטתה של ועדת הערר.
הצצה לדוחותיה של חברת אנג'ל הציבורית (שלמה א. אנג'ל), הנמצאת בשליטת יצרנית הקמח הפרטית שטיבל והמנכ"ל ירון אנג'ל, שפעילותה המרכזית היא בתחום הלחם, מציגים שחיקה בהכנסות לצד צמצום בהפסד התפעולי. בשנת 2018 נרשמה שחיקה של 2% בהכנסות מפעילות הלחם, שהצטברו ל-393 מיליון שקל, וההפסד התפעולי ממנה הצטמצם ב-14% לכ-3 מיליון שקל.
במקביל למאבק של המאפיות מול הרגולטור בסוגיית הפיקוח על הלחם, מתנהל מאבק מקביל גם סביב מחירי החלב המפוקחים. לפני כחודשיים וחצי קבע בג"ץ כי על שר האוצר משה כחלון להעלות את מחירם המקסימלי של מוצרי החלב המפוקחים, אך עד כה השר נמנע מלחתום על צו הייקור. עם זאת, נציין כי במקרה של מוצרי החלב, ועדת המחירים (ששותפים בה משרדי החקלאות והאוצר) המליצה לייקר את מוצרי החלב המפוקחים, בניגוד להמלצת הוועדה בסוגיית מחיר הלחם המפוקח.