גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לערער לעליון או לפנות לכנסת? קהילת הביטקוין הישראלית מאוכזבת מפסק הדין של המחוזי

בקהילת הביטקוין מגיבים באכזבה, אם כי לא בהפתעה, לדחיית הערעור של יזם הבלוקצ'יין נועם קופל על הטלת מס של כ-3 מיליון שקל על רווחיו ממכירת ביטקוין ● "בית המשפט הגיע לפסיקה מתוך תפישה שגויה", אומר היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי ● "צריך לערער לעליון", אומר משקיע הקריפטו משה חוגג

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי / צילום: איל יצהר
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי / צילום: איל יצהר

"הקהילה שמעוניינת לסווג את הביטקוין כמטבע, צריכה כעת להפנות את המאמץ לכיוון פוליטי-חקיקתי, שיעגן בחוק את מעמדו של הביטקוין", אמר היום ל"גלובס" תומר רביד, מייסד משותף של חברת BloxTax, שהמערכת שלה מחשבת את הרווח לצורכי מס עבור משתמשים, סוחרים, ומשקיעים בנכסים דיגיטליים ומטבעות קריפטוגרפיים.

בכך מתייחס רביד לפסיקת בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה אתמול את הערעור של יזם הבלוקצ'יין נועם קופל על הטלת מס רווח הון בסך כ-3 מיליון שקל על רווחיו ממכירת ביטקוין. לדבריו, "פסק הדין היה נחרץ מאוד. עבור כל מי שעוד לא השתכנע שיש ודאות לגבי סיווג הביטקוין לצורכי מס בישראל, ודאות זו סופקה בפסק הדין: ביטקוין הוא נכס החייב במס כשאר הנכסים. פסק הדין מקיף את מרבית הטיעונים שראינו בשנים האחרונות לגבי מעמדו המיסויי של הביטקוין כמטבע, שעד כהן נדחו על הסף".

כפי שפורסם אתמול באתר "גלובס", בפסק הדין קבע השופט שמואל בורנשטיין כי במצב שמעמד הביטקוין "טרם הוגדר", ויותר מכך, "אם עדיין קיימת אפשרות שהביטקוין יעבור מן העולם ויבוא מטבע וירטואלי אחר תחתיו, קשה עד מאוד להלום תוצאה שלפיה הביטקוין ייחשב כ'מטבע' דווקא לצורכי מס". בכך קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים, שטענה כי הביטקוין, שאינו "הילך חוקי" באף מדינה (ראו טבלה על מעמדו של הביטקוין במדינות שונות), נכלל בהגדרת "נכס" ואינו "מטבע חוץ", כפי שטען קופל שיש לסווגו. במסגרת פסק הדין, חויב קופל בהוצאות בסך 30 אלף שקל.

קופל, מייסד סטארט-אפ הבלוקצ'יין DAV, הרוויח כ-8.27 מיליון שקל כשמכר ב-2013 מטבעות ביטקוין שרכש ב-2011. בערעור שלו על שומת המס הוא טען כי יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ" ואף יש לראות ברווחיו כהפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק. הביטקוין, שהונפק לראשונה בתחילת 2009, נסחר במהלך 2011 במחיר אפסי כמעט. בשנת 2013, כשקופל מכר את הביטקוין, נע שערו של המטבע הדיגיטלי בסביבות 100 דולר ליחידה. מאז עלה שער הביטקוין באלפי אחוזים - וכיום הוא נסחר במחיר של כ-7,900 דולר (יותר מ-28 אלף שקל ליחידה).

מעמד הביטקוין שנוי במחלוקת בעולם

"צריך להפנות את המאמץ לכיוון פוליטי-חקיקתי"

"כמובן שניתן לערער על פסק הדין, אבל הטיעונים שהועלו בערעור המקורי הם טיעונים מוכרים, שכבר תקופה ארוכה אינם מקובלים ברשות המסים", אמר רביד. "ערעור לעליון הוא סיפור יקר מאוד, וגם אינו מאפשר העלאת טיעונים חדשים, ולכן לא ברור אם יש כדאיות כלכלית לערער. בעצם, כעת חוזר המערער לסיכום מול פקידי השומה ברשות המסים. לכן, הקהילה שמעוניינת לסווג את הביטקוין כמטבע, צריכה כעת להפנות את המאמץ לכיוון פוליטי-חקיקתי, שיעגן בחוק את מעמדו של הביטקוין כמטבע".

לדבריו, "יש כמה נקודות שלא עלו לדיון ושמשאירות פתח לדיון רחב יותר בנוגע לעמדת רשות המסים ביחס למטבעות קריפטו: ראשית, פסק הדין מתייחס בעיקרו לביטקוין, ולא למטבעות אחרים. מה גם שהוא אינו פוסל את ההיתכנות שמטבעות אחרים, בעתיד, יסווגו כמטבע לכל דבר ולא כנכס. שנית, אין התייחסות לפעולות המרה (ברטר) אל מול מטבעות אחרים (מקריפטו לקריפטו) שנחשבים בישראל כאירוע מס. יש התייחסות לגורם ההתעשרות, הנובע מפעילות בתחום והמרה של מטבעות לפיאט, ובית המשפט אכן קיבל את טענת רשות המסים שהמערער בפסק הדין אכן 'זכה' להתעשר מהפעילות בתחום ולכן יש למסותו".

עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי, סבור דווקא כי טעם לערעור על החלטת המחוזי. לדבריו, "רצוי לערער על פסק הדין, מכיוון שבית המשפט הגיע לפסיקה מתוך תפישה שגויה. בית המשפט מתחיל בניתוח והסבר כי מכיוון שלביטקוין אין הגשמה פיזית וכמות של מטבעות ושטרות, הרי שהוא לא מטבע. בכך מתחילה השגיאה המהותית של בית המשפט. ההבנה מתי מטבע נוצר היא לא הליך שהוא בהכרח מדינתי, ובמיוחד לא בנושאי מיסוי. מטבע הוא אמצעי תשלום שנמצא בשימוש רחב ומייצג קהילה מאחוריו. מטבע כזה יכול שיהיה מונפק על ידי מדינה או על ידי קהילה, ולכן פקודת מס הכנסה השתמשה במינוח 'הפרשי שער' ל'מטבע' ולא ל'מטבע חוץ'. אם היה רוצה המחוקק כי הפרשי השער רק למטבעות חוץ יהיו פטורים ממיסוי, היה אומר במפורש 'מטבע חוץ כהגדרתו בחוק בנק ישראל', ולא 'מטבע' בלבד. לכן, בית המשפט היה יכול לקחת צעד אמיץ ולתת מקום לפרשנות הדואלית הזאת ולפסוק לזכות האזרח בעקבות אותו ספק".

אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד שותף של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס גם הוא לפסיקה ואמר ל"גלובס" כי "פסק הדין היה צפוי, נדיר שבית המשפט פוסק בניגוד לעמדת רשות המסים. עם זאת, אין כל ספק שבסופו של דבר הביטקוין יוכר כמטבע בינלאומי. אימוץ הביטקוין נובע מהחדשנות הטכנולוגית והפיננסית שמתפתחת כבר יותר מעשור. השלב הבא הוא המשך גידול בביקושים לביטקוין כמטבע גלובלי מבוזר ובשימוש מסחרי יומיומי בו. לאחר מכן, בהכרח תגיע התערבות של המחוקק בעדכון החוקים האנכרוניסטיים שלפיהם פועלים רשות המסים ובנק ישראל, שרק שמים מקלות בגלגלי הקטר שמוביל ההייטק הישראלי. האחריות לדרוש זאת מהכנסת מוטלת עלינו, האזרחים והמגזר העסקי". בז'רנו ציין כי בכנס הקריפטו השנתי של Bit2C, שייערך בעוד כשבועיים, הנושא יידון בהרחבה.

"החוק בעייתי, מייצג מצב שהיה נכון לפני 50 שנה"

משה חוגג, יו"ר קרן ההון סיכון סינגולריטים ובעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, אמר ל"גלובס" כי "מדובר בפסיקה מאכזבת. בית משפט לא התייחס למהות, אלא רק לטכנאות של החוק הכתוב, שנכתב לפני זמן רב ומחייב פיזיות של מטבע. החוק פשוט אינו מותאם לרוח התקופה ולעידן הדיגיטלי. אני חושב שצריך לערער על הפסיקה לעליון. אני די בטוח שבעתיד היא תשתנה, מה שיניב גם השלכה על השוק ופעילות שתתאים את עצמה במציאות.

חוגג הוסיף כי "ביטקוין הוא מטבע. הוא קם כדי להיות מטבע, הוא מצליח בכך. אולי הוא לא מספיק פופולרי עדיין, אבל זאת לא יכולה להיות הסיבה להחלטה. הראנד הדרום-אפריקאי, למשל, לא מתקבל באף בית עסק בישראל, אבל עדיין מוכר כמטבע, בעוד הביטקוין כן מתקבל בבתי עסק ולא מוכר כמטבע. אין לי ספק שיגיע היום שבו בתי משפט ומדינות יכירו במטבע, וכרגע חלוצי התחום סובלים מכך".

עו"ד חנן שטיינהרט, לעומת זאת, סבור כי "פסק הדין אתמול עולה בקנה אחד עם התפיסה המשפטית ברוב העולם. שטיינהרט, יזם ומשקיע ותיק בתחום הטכנולוגיה, מתגורר בעמק הסיליקון שבקליפורניה ומנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים (וגם כותב ל"גלובס" טור שבועי בנושאי כלכלה גלובלית). "כמו שהזהב נתפס כנכס, סביר גם כי בשלב זה כך ייראה הביטקוין. ואולם, מה שאינו סביר הוא כי כל רשות במדינה, ואף הבנקים שהם רק מונופול ואפילו לא רשות, יעשה שבת לעצמו ויחליט איך להתייחס לביטקוין. רשות המסים ובית המשפט סבורים שזהו נכס שעל רווחים בו יש לשלם מס, אבל הבנקים מסרבים לתת למרוויחים להחזיק ברווחיהם ולשלם את המסים האלה. זה מצב מגוחך, שמדגים מדוע יש לקצץ בכוחות מונופול חונק זה".

עם זאת, לדברי שטיינהרט, "הנימוק של בית המשפט בדבר ביטוי מוחשי פיזי אינו רציני. האם התשלום ברב-קו באוטובוס הוא לא של מטבע או כסף כי נעשה דיגיטלית? ומה לגבי העברה או תשלום בכרטיס אשראי, האם אינו של כסף? ואם מחר שבדיה תעבור לכסף שהוא רק דיגיטלי, הקרונה תפסיק להיות מטבע?"

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, אמר ל"גלובס" כי "בית המשפט פסק על פי החוק הקיים, ובכך אין הפתעה. החוק בעייתי, ומייצג מצב שהיה נכון אולי לפני 50 שנה, אך אינו עומד ברוח התקופה. גם שקלים מיוצגים כיום ברובם באופן דיגיטלי, ולא כשטרות פיזיים. ההמצאה של מטבעות מבוזרים שאינם בשליטת מדינה, הופכת את ההסתמכות על 'הילך חוקי של מדינה' למיושנת. ככל שעובר הזמן, הטכנולוגיה שבבסיס ביטקוין משתכללת ומאפשרת העברות מהירות ויעילות בהיקף רחב יותר, האמון בו גובר והתנודתיות יורדת. אנו צופים המשך צמיחה בשימוש בו כמטבע, וכעת דרוש רק שגם החוק והרגולציה יתקדמו, ויאפשרו שימוש כזה ללא מכשולים". לדבריו, "בכנסת הקודמת הקדישו המחוקקים עבודה משמעותית לעניין, ואני מקווה כי עם תחילת עבודת הכנסת תוקם ועדה מיוחדת לנושא, שתיצור את החקיקה הדרושה, כפי שגם הכריז ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) טרם הבחירות".

"מי שחייב לעמוד בחזית הזאת הוא בנק ישראל"

יובל רואש, מנכ"ל חברת Bits of Gold, העוסקת בחלפנות מטבעות דיגיטליים מאז 2013, אמר היום כי "פסק הדין חותם את הדיון המהותי על מעמדו של ביטקוין על פי החוק הקיים ומחזק את עמדת רשות המסים בנושא - ביטקוין הוא נכס, ויש לשלם עליו מס רטרואקטיבית. העבר חשוב, אבל החלק המשמעותי הוא דווקא העתיד. צריך לעצב מחדש את החוקים בהתאם לשינויים הרדיקליים שעברו על העולם, המוניטרי והדיגיטלי. מי שחייב לעמוד בחזית הזאת הוא בנק ישראל, שיש לו כוחות יצירתיים ומחקריים כדי להתקדם באחריות ובנחישות. התעשייה הישראלית מצפה כבר זמן רב לשמוע את דעתו של הבנק המרכזי, וראוי שזו תגובש ותוצג בהקדם האפשרי".

רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן ראש רשות המסים, המתמחה במיסוי קריפטו, התייחס גם הוא לפסק הדין ואמר: "לטעמי, מה שיקבע בסופו של יום אם ביטקוין הוא מטבע, הוא מבחן המציאות. ברגע שהשימוש יהיה נפוץ, המחוקק יצטרך לכתוב את החוק בצורה שתהלום את זה, וכולנו נהנה מהתפתחויות הטכנולוגיות והמוניטריות ומהיכולת של ביטקוין או מטבעות אחרים לשמש אמצעי תשלום יעיל, אמין ונפוץ. למעשה, הדרך לכך עוברת דרך הרגולטור. אם גופי האכיפה ירגישו בנוח עם המטבע, ויעשו שימוש בכלי ניתוח הבלוקצ'יין המאפשרים לעמוד בסטנדרטים של מניעת הלבנת הון ותשלומי מסים בצורה אמינה ויעילה יותר מהמקובל כיום, התוואי להפיכתו לאמצעי תשלום נפוץ ייפתח".

יגאל נבו, מנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית, אמר היום כי "אין ספק שהחלטה שונה של השופט היתה מסייעת באופן חסר תקדים לקידום ופיתוח תעשיית הבלוקצ'יין. מדיניות המיסוי מייצרת הכבדה ועודף דיווחים, שמוטלים כיום על חברות ויחידים ומרתיעים מכניסה והשקעה בתחום, וזה הפסד לכולנו, כלכלי וטכנולוגי".

נבו הוסיף כי "בישראל כיום כל הרגולטורים לומדים ובוחנים את עולם התוכן הזה, והשיח בין התעשייה לרגולטורים מתקיים ללא הרף. השאלה הנשאלת תדיר היא מה הדרך הנכונה לקדם את התעשייה וכיצד הכי נכון להתייחס למטבעות הדיגיטליים והטוקנים השונים, בהבנה שהם כאן להישאר. באומת ההייטק שלנו, חשוב שגם הרגולטורים יהיו חדשניים ומובילי דרך. זאת הדרך היחידה שישראל תישאר בחזית הטכנולוגיה העולמית".

עוד כתבות

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

מכשיר הגלקסטי החדש / צילום: סמסונג

סמסונג משיקה את מכשירי הדגל החדשים שלה. כמה יעלו בישראל?

יצרנית הסמארטפונים הקוריאנית השיקה סדרת מכשירים חדשה, Galaxy S26, שכוללת יכולות בינה מלאכותית ● בין החידושים: "תצוגת פרטיות", פיצ'ר שיאפשר לסרוק מסמכים, וגם כזה שיוכל לחפש עבורכם תמונות בגלריה ● כמה זה יעלה ואיפה תוכלו למצוא הנחות?

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הביטקוין טיפס ב-7%, מניות הקריפטו זינקו

נאסד"ק עלה ב-1.3% ● בעקבות הדוחות - אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צנחה בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● אלוט נפלה במעל 20% בעקבות הדוח הכספי ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות ● הביטקוין עלה ל-68 אלף דולר למטבע

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה אל על דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנת 2025, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגבירה את התחרות בשמיים והקטינה את נתח השוק של אל על

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים