מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי / צילום: איל יצהר
"הקהילה שמעוניינת לסווג את הביטקוין כמטבע, צריכה כעת להפנות את המאמץ לכיוון פוליטי-חקיקתי, שיעגן בחוק את מעמדו של הביטקוין", אמר היום ל"גלובס" תומר רביד, מייסד משותף של חברת BloxTax, שהמערכת שלה מחשבת את הרווח לצורכי מס עבור משתמשים, סוחרים, ומשקיעים בנכסים דיגיטליים ומטבעות קריפטוגרפיים.
בכך מתייחס רביד לפסיקת בית המשפט המחוזי בלוד, שדחה אתמול את הערעור של יזם הבלוקצ'יין נועם קופל על הטלת מס רווח הון בסך כ-3 מיליון שקל על רווחיו ממכירת ביטקוין. לדבריו, "פסק הדין היה נחרץ מאוד. עבור כל מי שעוד לא השתכנע שיש ודאות לגבי סיווג הביטקוין לצורכי מס בישראל, ודאות זו סופקה בפסק הדין: ביטקוין הוא נכס החייב במס כשאר הנכסים. פסק הדין מקיף את מרבית הטיעונים שראינו בשנים האחרונות לגבי מעמדו המיסויי של הביטקוין כמטבע, שעד כהן נדחו על הסף".
כפי שפורסם אתמול באתר "גלובס", בפסק הדין קבע השופט שמואל בורנשטיין כי במצב שמעמד הביטקוין "טרם הוגדר", ויותר מכך, "אם עדיין קיימת אפשרות שהביטקוין יעבור מן העולם ויבוא מטבע וירטואלי אחר תחתיו, קשה עד מאוד להלום תוצאה שלפיה הביטקוין ייחשב כ'מטבע' דווקא לצורכי מס". בכך קיבל בית המשפט את עמדת רשות המסים, שטענה כי הביטקוין, שאינו "הילך חוקי" באף מדינה (ראו טבלה על מעמדו של הביטקוין במדינות שונות), נכלל בהגדרת "נכס" ואינו "מטבע חוץ", כפי שטען קופל שיש לסווגו. במסגרת פסק הדין, חויב קופל בהוצאות בסך 30 אלף שקל.
קופל, מייסד סטארט-אפ הבלוקצ'יין DAV, הרוויח כ-8.27 מיליון שקל כשמכר ב-2013 מטבעות ביטקוין שרכש ב-2011. בערעור שלו על שומת המס הוא טען כי יש לסווג את הביטקוין כ"מטבע חוץ" ואף יש לראות ברווחיו כהפרשי הצמדה (הפרשי שער) שקיבל יחיד שלא במסגרת עסק. הביטקוין, שהונפק לראשונה בתחילת 2009, נסחר במהלך 2011 במחיר אפסי כמעט. בשנת 2013, כשקופל מכר את הביטקוין, נע שערו של המטבע הדיגיטלי בסביבות 100 דולר ליחידה. מאז עלה שער הביטקוין באלפי אחוזים - וכיום הוא נסחר במחיר של כ-7,900 דולר (יותר מ-28 אלף שקל ליחידה).
"צריך להפנות את המאמץ לכיוון פוליטי-חקיקתי"
"כמובן שניתן לערער על פסק הדין, אבל הטיעונים שהועלו בערעור המקורי הם טיעונים מוכרים, שכבר תקופה ארוכה אינם מקובלים ברשות המסים", אמר רביד. "ערעור לעליון הוא סיפור יקר מאוד, וגם אינו מאפשר העלאת טיעונים חדשים, ולכן לא ברור אם יש כדאיות כלכלית לערער. בעצם, כעת חוזר המערער לסיכום מול פקידי השומה ברשות המסים. לכן, הקהילה שמעוניינת לסווג את הביטקוין כמטבע, צריכה כעת להפנות את המאמץ לכיוון פוליטי-חקיקתי, שיעגן בחוק את מעמדו של הביטקוין כמטבע".
לדבריו, "יש כמה נקודות שלא עלו לדיון ושמשאירות פתח לדיון רחב יותר בנוגע לעמדת רשות המסים ביחס למטבעות קריפטו: ראשית, פסק הדין מתייחס בעיקרו לביטקוין, ולא למטבעות אחרים. מה גם שהוא אינו פוסל את ההיתכנות שמטבעות אחרים, בעתיד, יסווגו כמטבע לכל דבר ולא כנכס. שנית, אין התייחסות לפעולות המרה (ברטר) אל מול מטבעות אחרים (מקריפטו לקריפטו) שנחשבים בישראל כאירוע מס. יש התייחסות לגורם ההתעשרות, הנובע מפעילות בתחום והמרה של מטבעות לפיאט, ובית המשפט אכן קיבל את טענת רשות המסים שהמערער בפסק הדין אכן 'זכה' להתעשר מהפעילות בתחום ולכן יש למסותו".
עו"ד יהונתן קלינגר, היועץ המשפטי של איגוד הביטקוין הישראלי, סבור דווקא כי טעם לערעור על החלטת המחוזי. לדבריו, "רצוי לערער על פסק הדין, מכיוון שבית המשפט הגיע לפסיקה מתוך תפישה שגויה. בית המשפט מתחיל בניתוח והסבר כי מכיוון שלביטקוין אין הגשמה פיזית וכמות של מטבעות ושטרות, הרי שהוא לא מטבע. בכך מתחילה השגיאה המהותית של בית המשפט. ההבנה מתי מטבע נוצר היא לא הליך שהוא בהכרח מדינתי, ובמיוחד לא בנושאי מיסוי. מטבע הוא אמצעי תשלום שנמצא בשימוש רחב ומייצג קהילה מאחוריו. מטבע כזה יכול שיהיה מונפק על ידי מדינה או על ידי קהילה, ולכן פקודת מס הכנסה השתמשה במינוח 'הפרשי שער' ל'מטבע' ולא ל'מטבע חוץ'. אם היה רוצה המחוקק כי הפרשי השער רק למטבעות חוץ יהיו פטורים ממיסוי, היה אומר במפורש 'מטבע חוץ כהגדרתו בחוק בנק ישראל', ולא 'מטבע' בלבד. לכן, בית המשפט היה יכול לקחת צעד אמיץ ולתת מקום לפרשנות הדואלית הזאת ולפסוק לזכות האזרח בעקבות אותו ספק".
אלי בז'רנו, מנכ"ל ומייסד שותף של בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, התייחס גם הוא לפסיקה ואמר ל"גלובס" כי "פסק הדין היה צפוי, נדיר שבית המשפט פוסק בניגוד לעמדת רשות המסים. עם זאת, אין כל ספק שבסופו של דבר הביטקוין יוכר כמטבע בינלאומי. אימוץ הביטקוין נובע מהחדשנות הטכנולוגית והפיננסית שמתפתחת כבר יותר מעשור. השלב הבא הוא המשך גידול בביקושים לביטקוין כמטבע גלובלי מבוזר ובשימוש מסחרי יומיומי בו. לאחר מכן, בהכרח תגיע התערבות של המחוקק בעדכון החוקים האנכרוניסטיים שלפיהם פועלים רשות המסים ובנק ישראל, שרק שמים מקלות בגלגלי הקטר שמוביל ההייטק הישראלי. האחריות לדרוש זאת מהכנסת מוטלת עלינו, האזרחים והמגזר העסקי". בז'רנו ציין כי בכנס הקריפטו השנתי של Bit2C, שייערך בעוד כשבועיים, הנושא יידון בהרחבה.
"החוק בעייתי, מייצג מצב שהיה נכון לפני 50 שנה"
משה חוגג, יו"ר קרן ההון סיכון סינגולריטים ובעלי מועדון הכדורגל בית"ר ירושלים, אמר ל"גלובס" כי "מדובר בפסיקה מאכזבת. בית משפט לא התייחס למהות, אלא רק לטכנאות של החוק הכתוב, שנכתב לפני זמן רב ומחייב פיזיות של מטבע. החוק פשוט אינו מותאם לרוח התקופה ולעידן הדיגיטלי. אני חושב שצריך לערער על הפסיקה לעליון. אני די בטוח שבעתיד היא תשתנה, מה שיניב גם השלכה על השוק ופעילות שתתאים את עצמה במציאות.
חוגג הוסיף כי "ביטקוין הוא מטבע. הוא קם כדי להיות מטבע, הוא מצליח בכך. אולי הוא לא מספיק פופולרי עדיין, אבל זאת לא יכולה להיות הסיבה להחלטה. הראנד הדרום-אפריקאי, למשל, לא מתקבל באף בית עסק בישראל, אבל עדיין מוכר כמטבע, בעוד הביטקוין כן מתקבל בבתי עסק ולא מוכר כמטבע. אין לי ספק שיגיע היום שבו בתי משפט ומדינות יכירו במטבע, וכרגע חלוצי התחום סובלים מכך".
עו"ד חנן שטיינהרט, לעומת זאת, סבור כי "פסק הדין אתמול עולה בקנה אחד עם התפיסה המשפטית ברוב העולם. שטיינהרט, יזם ומשקיע ותיק בתחום הטכנולוגיה, מתגורר בעמק הסיליקון שבקליפורניה ומנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים (וגם כותב ל"גלובס" טור שבועי בנושאי כלכלה גלובלית). "כמו שהזהב נתפס כנכס, סביר גם כי בשלב זה כך ייראה הביטקוין. ואולם, מה שאינו סביר הוא כי כל רשות במדינה, ואף הבנקים שהם רק מונופול ואפילו לא רשות, יעשה שבת לעצמו ויחליט איך להתייחס לביטקוין. רשות המסים ובית המשפט סבורים שזהו נכס שעל רווחים בו יש לשלם מס, אבל הבנקים מסרבים לתת למרוויחים להחזיק ברווחיהם ולשלם את המסים האלה. זה מצב מגוחך, שמדגים מדוע יש לקצץ בכוחות מונופול חונק זה".
עם זאת, לדברי שטיינהרט, "הנימוק של בית המשפט בדבר ביטוי מוחשי פיזי אינו רציני. האם התשלום ברב-קו באוטובוס הוא לא של מטבע או כסף כי נעשה דיגיטלית? ומה לגבי העברה או תשלום בכרטיס אשראי, האם אינו של כסף? ואם מחר שבדיה תעבור לכסף שהוא רק דיגיטלי, הקרונה תפסיק להיות מטבע?"
מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, אמר ל"גלובס" כי "בית המשפט פסק על פי החוק הקיים, ובכך אין הפתעה. החוק בעייתי, ומייצג מצב שהיה נכון אולי לפני 50 שנה, אך אינו עומד ברוח התקופה. גם שקלים מיוצגים כיום ברובם באופן דיגיטלי, ולא כשטרות פיזיים. ההמצאה של מטבעות מבוזרים שאינם בשליטת מדינה, הופכת את ההסתמכות על 'הילך חוקי של מדינה' למיושנת. ככל שעובר הזמן, הטכנולוגיה שבבסיס ביטקוין משתכללת ומאפשרת העברות מהירות ויעילות בהיקף רחב יותר, האמון בו גובר והתנודתיות יורדת. אנו צופים המשך צמיחה בשימוש בו כמטבע, וכעת דרוש רק שגם החוק והרגולציה יתקדמו, ויאפשרו שימוש כזה ללא מכשולים". לדבריו, "בכנסת הקודמת הקדישו המחוקקים עבודה משמעותית לעניין, ואני מקווה כי עם תחילת עבודת הכנסת תוקם ועדה מיוחדת לנושא, שתיצור את החקיקה הדרושה, כפי שגם הכריז ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) טרם הבחירות".
"מי שחייב לעמוד בחזית הזאת הוא בנק ישראל"
יובל רואש, מנכ"ל חברת Bits of Gold, העוסקת בחלפנות מטבעות דיגיטליים מאז 2013, אמר היום כי "פסק הדין חותם את הדיון המהותי על מעמדו של ביטקוין על פי החוק הקיים ומחזק את עמדת רשות המסים בנושא - ביטקוין הוא נכס, ויש לשלם עליו מס רטרואקטיבית. העבר חשוב, אבל החלק המשמעותי הוא דווקא העתיד. צריך לעצב מחדש את החוקים בהתאם לשינויים הרדיקליים שעברו על העולם, המוניטרי והדיגיטלי. מי שחייב לעמוד בחזית הזאת הוא בנק ישראל, שיש לו כוחות יצירתיים ומחקריים כדי להתקדם באחריות ובנחישות. התעשייה הישראלית מצפה כבר זמן רב לשמוע את דעתו של הבנק המרכזי, וראוי שזו תגובש ותוצג בהקדם האפשרי".
רו"ח גידי בר זכאי, לשעבר סגן ראש רשות המסים, המתמחה במיסוי קריפטו, התייחס גם הוא לפסק הדין ואמר: "לטעמי, מה שיקבע בסופו של יום אם ביטקוין הוא מטבע, הוא מבחן המציאות. ברגע שהשימוש יהיה נפוץ, המחוקק יצטרך לכתוב את החוק בצורה שתהלום את זה, וכולנו נהנה מהתפתחויות הטכנולוגיות והמוניטריות ומהיכולת של ביטקוין או מטבעות אחרים לשמש אמצעי תשלום יעיל, אמין ונפוץ. למעשה, הדרך לכך עוברת דרך הרגולטור. אם גופי האכיפה ירגישו בנוח עם המטבע, ויעשו שימוש בכלי ניתוח הבלוקצ'יין המאפשרים לעמוד בסטנדרטים של מניעת הלבנת הון ותשלומי מסים בצורה אמינה ויעילה יותר מהמקובל כיום, התוואי להפיכתו לאמצעי תשלום נפוץ ייפתח".
יגאל נבו, מנכ"ל פורום תעשיית הבלוקצ'יין הישראלית, אמר היום כי "אין ספק שהחלטה שונה של השופט היתה מסייעת באופן חסר תקדים לקידום ופיתוח תעשיית הבלוקצ'יין. מדיניות המיסוי מייצרת הכבדה ועודף דיווחים, שמוטלים כיום על חברות ויחידים ומרתיעים מכניסה והשקעה בתחום, וזה הפסד לכולנו, כלכלי וטכנולוגי".
נבו הוסיף כי "בישראל כיום כל הרגולטורים לומדים ובוחנים את עולם התוכן הזה, והשיח בין התעשייה לרגולטורים מתקיים ללא הרף. השאלה הנשאלת תדיר היא מה הדרך הנכונה לקדם את התעשייה וכיצד הכי נכון להתייחס למטבעות הדיגיטליים והטוקנים השונים, בהבנה שהם כאן להישאר. באומת ההייטק שלנו, חשוב שגם הרגולטורים יהיו חדשניים ומובילי דרך. זאת הדרך היחידה שישראל תישאר בחזית הטכנולוגיה העולמית".