גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

די לסחטנות: עובדי הבורסה הם לא אלה שזקוקים לגיבוי ההסתדרות

מנכ"ל הבורסה בתל אביב נתקל בשיטה הישראלית, שבתמציתה היא בריונות: מה שלא הולך בכוח, יילך יותר בכוח ● ועד עשוק לא מייצג עובדים שעלות שכרם מגיעה ל-50 אלף שקל בחודש ● סכסוך העבודה בבורסה נמשך כבר תשעה חודשים, בלי שאיש בהסתדרות מסוגל לקום ולאמר לעובדים: עד כאן, הגזמתם ● דעה

איתי בן זאב  / צילום: Gettyimages ישראל
איתי בן זאב / צילום: Gettyimages ישראל

1.

העיכוב בפתיחת המסחר הבוקר (ג') בבורסה בת"א והשביתה האיטלקית של עובדי הבורסה בעקבות הסכסוך המתמשך עם הנהלת הבורסה בראשות איתי בן זאב - איננה משרתת את העבודה המאורגנת ואת התומכים בה. נהפוך הוא: היא מוציאה לעבודה המאורגנת שם רע, וחבל שההסתדרות ומי שעומד בראשה כיום, ארנון בן דוד, לא מצליחים להסביר זאת לוועד המיליטנטי והדי מפונק של עובדי הבורסה.

זכות השביתה היא זכות דמוקרטית, אין ספק בכך, אבל אימוץ זכות השביתה ללא כל ערעור, בשם הדמוקרטיה, הוא מטעה. יש גם דמוקרטיה של כלל הציבור שזכאי לקבל שירותים ציבוריים, בין היתר שירותי מסחר בניירות ערך, והוא לא קיבל אותם היום בפתיחת המסחר רק בגלל שגרעין של עובדים ששכרם גבוה בכל קנה מידה, מנסים לסחוט עוד ועוד הטבות.

נניח לרגע לסיבות לסכסוך רב החודשים בבורסה, נניח לרגע לדיון מי צודק בסכסוך (ויש בהחלט מקרים שבהן ההנהלות לא צודקות) - זה ממש לא רלוונטי. העובדה שקבוצה של עובדים מחליטה להוריד את השאלטר בבורסה, היא בלבול ביחסי עבודה ומהפך של היוצרות. במקרים רבים של התארגנות עובדים, מי שמוביל את הקו המיליטנטי, שלא לאמר אנרכיסטי, הם עובדים ספורים שגוררים את כל העובדים למאבק שלא כולם רוצים בו ויוצרים בכוונה כאוס ואווירה של בלאגן בתוך הארגון, בדרך כלל לתועלתם האישית.

בסקטור הציבורי יש ועדים ויש עובדים שחושבים שהעסק הוא שלהם, ולמרבה ההפתעה או הצער, בדרך כלל מדובר בעובדים שמרוויחים היטב. עובדי הבורסה הם לא באמת העובדים החלשים במשק, הם לא אלו שצריכים תמיכה, הם לא אלו שצריכים גב מההסתדרות, הם אלו שמחפשים רק עוד ועוד הטבות, בלי לדעת לשים את הגבולות. עובדים אינם יכולים להתלונן על מעסיקים ומנהלים "חזיריים", כשהם בעצמם מחזיקים את הארגון בגרונו ורוצים לסחוט ממנו עוד ועוד. הרי עובדי הבורסה לא מסכנים - בסך הכל כ-250 עובדים, שעלות שכרם הממוצעת מגיעה לכ-50 אלף שקל בחודש.

2.

זה, מסתבר, לא הספיק לעובדים. בזמנו תיארתי את המאבק בבורסה, את המספרים המדהימים של העובדים. הנה תמצית מהנתונים: העובדים טוענים שהעברת הבעלות לא נעשתה בשיתוף פעולה איתם, שהמכירה למשקיעים הזרים הניבה רווחי הון גדולים לחברי הבורסה - בנקים ובתי השקעות - ולכן הם גם רוצים נתח מהחגיגה, למרות שכבר קיבלו נתח כזה בדמות מניות.

יש להם שפע של דרישות חדשות: הם רוצים רשת ביטחון לעשר שנים ממועד ההנפקה שתתבטא, בין היתר, בהתחייבות של הרוכשים להבטחת ביטחונם התעסוקתי של עובדי הבורסה מפני פיטורים קולקטיביים; הם רוצים את התחייבות הרוכשים לגבי המשך קיומם של כל ההסכמים וההסדרים הקיבוציים, כמו הבטחה למניעת פגיעה בשכרם - איך בדיוק אפשר להפר הסכמים קיבוציים קודמים שנחתמו במאי 2017 ולמה לחתום על הסכם חדש?

והכי חשוב, כמובן, הם רוצים מענק לעובדי הבורסה בגין מכירת המניות, ולא סתם מענק, הם רוצים מענק בשיעור של 5 משכורות לעובד. המשמעות הכספית היא אדירה: קרוב לרבע מיליון שקל עלות מענק לכל עובד ובסך הכול קרוב ל-50 מיליון שקל. וזה כמובן לא כולל את המענק שחולק להם במניות בעקבות ההסכמה לשינויים המבניים בבורסה והפרטתה.

3.

מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, תיכנן להנפיק אותה עוד בשלהי 2018. חלפה כמעט חצי שנה, ובן זאב מתכנן להוציא אותה לפועל בקרוב, למרות הסכסוך.

אני מניח שבן זאב ינפיק את הבורסה, כי זה מהלך המשך הכרחי לתהליך המבורך שהיא עברה - הוצאתה מידי הבנקים, מכירתה למשקיעים זרים ושיתוף הציבור בבעלות עליה. בתווך נתקל בשיטה הישראלית, שבתמציתה היא בריונות, מה שלא הולך בכוח, יילך יותר בכוח.

זה התחיל בדוח ביקורת על התנהלות חלק מעובדי הבורסה, גם חברי ועד. כזכור, הדוח של פירמת רואי החשבון זיו-האפט שהועבר לחברי ועדת הביקורת של הבורסה חשף ליקויים חמורים בהתנהלות העובדים. לפי ממצאי הבדיקה, בקליפת אגוז, העובדים ביצעו שינויים ידניים במערכת הנוכחות בצורה שחישוב שכרם יהיה לפי התעריף הגבוה. בנוסף, נמצאו ליקויים כלליים ברישומים ובבקרות, כך שבחלק מהמקרים שעות התחלת העבודה אינן תואמות לשעות התחלת המשמרות.

בין העובדים היו שני חברי ועד מיליטנטים במיוחד, עם שכר גבוה במיוחד ובהמשך צומצמה היקף פעילותם כמפעילי מחשב, מה שהחריף את המאבק. הנהלת הבורסה השעתה בתחילת השבוע שלושה חברי ועד בעקבות שימוש במאגרי המידע של הבורסה לצורך מאבקם - מה שנתפס על-ידי הוועד כעילה לשביתה האיטלקית היום. זה עוד תופעה מוזרה ביחסי עבודה: חברי ועד רואים עצמם חסינים מפני כל הליך ניהולי - יש כאלה שמתאמצים מאוד לקבל מקום בוועד, ולו רק בשביל החסינות הזו.

4.

בשיטה הישראלית ועד מיליטנטי מבקש את גב ההסתדרות לסכסוך עבודה, וההסתדרות מאשרת לו כמעט באופן אוטומטי, כי גם ההסתדרות חיה על דמי החבר של העובדים. הפינג פונג הזה נועד בשביל דבר אחד ויחיד: בשביל פשרות שנולדות מחוסר ברירה - מחשש לשביתות איטלקיות והשבתת המסחר. זה הולך כך: נדרוש כך וכך, הרי בסוף נקבל משהו, כי אנחנו פה שולטים בעסק, אז להנהלה לא תהיה ברירה "לפצות" אותנו.

בזמנו קראתי לאבי ניסנקורן, יו"ר ההסתדרות לשעבר, לעצור את הסחטנות של עובדי הבורסה. ראשו של ניסנקורן היה כבר כנראה עמוק בתוך הפוליטיקה הארצית וסכסוך העבודה בבורסה נמשך כבר תשעה חודשים, בלי שאיש בהסתדרות מסוגל לקום ולומר לעובדי הבורסה: עד כאן, הגזמתם. אתם מייצגים ועד עובדים שבע, שהחליט להציב דרישות שאין להן שובע; ועד עובדים שמתאר בתקשורת את מערכת היחסים בבורסה כאילו הוא ועד עשוק, ועד שההנהלה מהלכת עליו אימים, ועד שההנהלה מתנכלת לו.

ועד עשוק לא מייצג עובדים שעלות שכרם מגיעה ל-50 אלף שקל בחודש. הציבור לא קונה את זה, וגם ארנון בן דוד, יו"ר ההסתדרות שירש את ניסנקורן בתפקיד, לא יכול לקנות את זה.

עוד כתבות

יקב פאוקר / צילום: נעמה כספי

לזכור אותם דרך האוכל, היין והשביל: חמישה מקומות שנולדו מגעגוע

עגלת קפה שהיא מפגש חברתי, יקב שהגשים חלום, טיילת רצופת זיכרונות ואנדרטה עוצרת נשימה ● תחנות הנצחה שבהן מחזיקים את הכאב וממשיכים בחיים

אביר קארה / איור: גיל ג'יבלי

אביר קארה בטור שבועי חדש והפעם: התובע הסדרתי שהלך על הראש של ארגון חסד

תביעת ענק נגד ארגון "ידידים" בגלל הודעת SMS אחת חשפה את העיוות שבו תביעות ייצוגיות מופנות נגד מי שבאמת עוזר לציבור ● כך תיקון חדש לחוק עשוי לשים סוף לניצול לרעה של המכשיר המשפטי ולהחזיר את האיזון למערכת ● שומר הסף, מדור חדש

חיים אתגר / צילום: טל גבעוני

חיים אתגר מלמד איך לא להפוך לקורבן הבא: "כמות ההונאות היא פסיכית"

שנים אחרי שהפך את המרדף אחר מתחזים לתוכנית בפריים־טיים, חיים אתגר מוציא ספר חדש שנועד למנוע מכם ליפול בהונאה ● בראיון לגלובס הוא מספר למה "עקיצות" הן מזמן לא לקשישים בלבד, על אתגרי ה־AI ומדוע המשטרה לא מצליחה להתמודד: "השמיכה שלה קצרה"

ישראל רייף, יו''ר אפקון החזקות / צילום: עזרא לוי

אחרי ניסיון המיזוג הכושל: אפקון רוצה להנפיק את זרוע האנרגיה המתחדשת שלה

החברה, שבשליטת משפחת שמלצר, תנסה לקדם גיוס לפי שווי של 800 מיליון שקל לזרוע האנרגיה המתחדשת שלה, פחות משנה לאחר שניסתה למזג אותה עם סאנפלאור הציבורית בשווי נמוך בהרבה • כחלק מהמהלך: מנורה ומגדל ימכרו את חלקן בשותפות באירופה בתמורה למניות החברה המונפקת

צביקה מנס,  מנכ''ל ברק לאומי חתמים

איפה עובד צביקה מנס, מגיבורי טיסת פליי דובאי?

לאיזו קרן הון סיכון הצטרפה השבוע שורדת השבי נועה ארגמני? • איזו עיר הובילה במספר התחלות הבנייה של התחדשות עירונית במחצית הראשונה של השנה? • וגם: מחיר של איזה מוצר יוקרה צנח ביותר מ-50% מאז שנת 2021? • חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם • החידון הכלכלי של גלובס

נוסעים בצ'ק אין לטיסת פליי דובאי / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

"השב"כ לא בודק": הטיסות שהפכו לחור השחור של עולם התעופה הישראלי

חקירת הטייס העומאני של חברת התעופה האמירותית נמשכת, אך ברור שהאירוע יוביל לשינויים בסדרי האבטחה ● בשיחה עם גלובס משרטטים מומחים בתחום את השינויים האפשריים ואת האתגרים שעומדים בפני כוחות הביטחון ● וגם: עלויות הכרטיסים בטיסות החילוץ של החברות הישראליות

עצי אקליפטוס / צילום: Shutterstock

מי ייבש את הביצות? לא מי שאתם חושבים

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: לעץ האוסטרלי יתרונות רבים, אך ניקוז מים עומדים ומלחמה במלריה אינם ביניהם

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

עם חתימה לפינוי־בינוי: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בנתניה?

ברחוב נחום בשכונת רמת ידין בנתניה, נמכרה דירת 3 חדרים בשטח של 50 מ"ר, בלי חניה ובלי מרפסת, בקומה הרביעית מתוך ארבע תמורת 1.45 מיליון שקל ● מחיר השיווק של הדירה עמד על 1.49 מיליון שקל, והיא עמדה על המדף כחודשיים ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

גיא בורטניקוב (מנכ״ל) וליאור גורבונוס (CTO), מייסדי חברת Inferize / צילום: עומר הכהן

הסטארט-אפ מתל אביב הוקם לפני עשרה חודשים. עכשיו הוא נמכר במעל 100 מיליון דולר

נביוס, חברת תשתיות הענן לבינה מלאכותית, רוכשת את Inferize הישראלית כעשרה חודשים בלבד לאחר הקמתה, בעסקה המוערכת ב־100 עד 130 מיליון דולר ● Inferize, שטרם השיקה את מוצריה, פיתחה טכנולוגיה לשיפור ניצול המעבדים הגרפיים ולהפחתת עלויות הרצת מודלי AI ● החברה מעסיקה 17 עובדים במשרדיה בתל אביב

מוג'תבא פורמוחסן

גולה מאיראן בטור לגלובס: "הכלכלה לא תקרוס מפצצות, אלא מהשוד של השלטון"

כלכלת איראן קורסת תחת אינפלציה דוהרת ושיתוק של יצוא הנפט, כשהיא מותירה מיליונים בעוני קיצוני ● מוג'תבא פורמוחסן, עיתונאי בכיר באתר האופוזיציוני "איראן אינטרנשיונל" שברח מטהרן לפני כשעשור, מנתח כיצד הלחץ הכלכלי שם את המשטר בנקודת אל־חזור

שכונת בל אייר בלוס אנג'לס. ''מירוץ חימוש'' של אחוזות-על גרנדיוזיות / צילום: Shutterstock, Sundry Photography

כולם ניסו לגלות מי רכש את אחד הבתים המפורסמים בלוס אנג׳לס. עכשיו זהותו נחשפה

אחת האחוזות המפורסמות בבל־אייר נמכרה במכירת עיקול שנראתה יותר כמו אירוע שכונתי: המכרזנית ישבה על כיסא מתקפל ליד מזרקה, והקונה שילם באמצעות המחאות בנקאיות ● רק עכשיו נחשף כי מאחורי הרכישה עומד מיליארדר הטכנולוגיה פיטר ת’יל

מערכת Devin של חברת Cognition / צילום: Shutterstock

מלחמת הטאלנטים בעמק הסיליקון: הישראלי שמאשים את החברה הלוהטת בריגול עסקי

מתן גרינברג, המנכ"ל והמייסד הישראלי של חברת הבינה המלאכותית Factory, הודיע בפוסט ברשת X על פיטוריו המיידיים של יועץ בכיר בטענה שניהל מגעים עם המתחרה Cognition בזמן שנחשף למידע חסוי ● גרינברג האשים את החברה המתחרה גם בניסיונות לחלץ מידע באמצעות ראיונות עבודה פיקטיביים ● מנכ"ל קוגנישן הכחיש את הטענות, והיועץ הכריז על הצטרפותו לקוגנישן כסמנכ"ל ההכנסות הראשי

דונלד טראמפ / צילום: Associated Press, Andrew Harnik

ההפתעה שחיכתה למיליון איש: צ׳ק של 500 דולר עם מכתב של טראמפ

הבית הלבן טוען שמדובר בהחזר כספים שנגבו ביתר ממבוטחי אובמה־קר, אבל הדמוקרטים מצביעים על העיתוי והחלוקה הגיאוגרפית ● ובמקביל: ההבטחה הגדולה בהרבה של טראמפ - 5,000 דולר לכל אמריקאי

חוגגים במנהג ''שבע הקפות'' בכותל בצאת שמחת תורה / צילום: Shutterstock

מריקודים ועד למאבק מחתרתי במוסקבה: סודות מנהגי שמחת תורה

הריקודים וההקפות של שמחת תורה נראים היום כחלק בלתי נפרד מהחג, אבל הם התגבשו במשך מאות שנים וקיבלו צורה אחרת בכל עדה ותפוצה יהודית ● מהמנהג שהחל בצפת, דרך החגיגות לפנות בוקר בלוב והפיוטים הייחודיים במרוקו, ועד לריקודים שהפכו במוסקבה הסובייטית למפגן של זהות יהודית ● כך התעצבו המנהגים והמסורות שמלווים את שמחת תורה עד היום

מה מקור הסמל המפורסם של פרארי? / צילום: Shutterstock

מה מקור הסמל המפורסם של פרארי?

מהו קריפטוכרום, מי מחזיק בשיא שנות כהונה כראש עיר בישראל, ובכמה מדליות זכתה המשלחת הישראלית באולימפיאדת פריז 2024? ● הטריוויה השבועית

בר רחמים / צילום: רבקה שמעוני

התשואה שלה נמחקה בגלל מניה אחת, והיא עדיין חולמת לפרוש מהעבודה בגיל 40

בר רחמים (31) גדלה בבית שלא היה בו כסף, ויתרה על טיולי צופים והחלה לעבוד בגיל צעיר, אך נשבעה ש"לא אעבוד פול טיים ג'וב עבור שכר מינימום" ● באמצע שנות ה־20 נכנסה לשוק ההון במטרה "לצאת לחופש כלכלי" בגיל צעיר, בהשראת הבלוג של הסולידית

ישי גרין / צילום: פרטי

מייסד אופן ווב בהתייחסות ראשונה לקריסה: "חברת הייטק לא שורדת ללא היזם שלה"

שנתיים מאז המאבק שהסתיים בהדחת המייסד נדב שובל, חברת התוכנה הישראלית אופן ווב מבקשת כעת מבית המשפט הגנה מפני נושיה ● בדרך היא ספגה ירידה בהכנסות והסתבכה מול מיקרוסופט ● ישי גרין, ממייסדיה, משוכנע שהכול היה נראה אחרת אילו שובל היה נשאר: "אחרי ההדחה, החברה התחילה לחשב את קיצה לאחור"

פרופ’ יוסף ברנשטיין / צילום: יוסי פונס/זוג הפקות

שני הפרופסורים הישראלים למתמטיקה שזכו בפרס היוקרתי

פרופ' יוסף ברנשטיין מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית זכו בפרס וולף במתמטיקה לשנת 2026, על עבודתם שהניחה יסודות לתחומים מרכזיים במתמטיקה המודרנית ● פרס וולף נחשב לאחד הפרסים היוקרתיים בעולם המדע, ולשני בחשיבותו לפרס נובל

עוז סלטון, מנהל השיווק והמכירות בקבוצת אב־גד; מעיין אדם, מועדון צרכנות ''מאמי''; רוני כהן, מנכ''ל ושותף אלדר שיווק נדל''ן / צילום: נעם כמרה, פרטי, דוד סקורי

72 דירות בשלושה ימים: איך מועדון חבר ומעיין אדם דווקא מצליחים למכור דירות?

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● הנחות, תנאי תשלום נוחים, פטור מהצמדות וממדדים ואבזור הפכו לסטנדרט בשיווק דירות, אך לא תמיד מספיקים כדי להניע את המכירות בשוק המדשדש ● מועדוני צרכנות כמו חבר, הייטקזון, ו"מאמי" של מעיין אדם זיהו את הצורך בשוק ומציעים לרוכשים דירות בהנחות דו־ספרתיות ● מה מרוויחים הקונים, ומה היזמים?

מזרקים של אוזמפיק / צילום: Reuters, IMAGO/Ulrich Roth

היעד הבא של תרופות להשמנה הוא לא כמה משקל מורידים, אלא איזה סוג

יצרניות התרופות מתמקדות בשימור מסת השריר ובאובדן שומן בפיתוח הדור הבא של התרופות לירידה במשקל