שער האירו / צילום: shutterstock
השקל נחלש הבוקר (ג') מול סל המטבעות לאחר הודעת הריבית של בנק ישראל אתמול, שהחליט להשאירה ללא שינוי על 0.25%, ולאחר שה-OECD הנמיך את תחזית הצמיחה לישראל. קודם לפתיחת המסחר בשוק המט"ח הבוקר, השקל התחזק במונחי שער החליפין האפקטיבי ב-6% מתחילת השנה, וב-1.2% מאז החלטת הריבית הקודמת.
הדולר קפץ ב-0.7% ושערו היציג נקבע על 3.598 שקלים, והאירו עלה ב-0.61% ושערו היציג נקבע על 4.011 שקלים.
לדברי אמיר כהנוביץ, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, "השקל נחלש לאחר ההחלטה של בנק ישראל אתמול, שהבהירה כי הבנק רואה בהתחזקות השקל כגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד. מכאן שהשוק יכול להעריך שהבנק עשוי לפעול נגד התחזקות משמעותית נוספת בכלים שונים.
"להערכתנו אם בנק ישראל רק ידבר ולא יממש פעולות, כמו הפחתת ריבית, התחזקות השקל תתחדש, בהינתן שלא יהיו התפתחויות חדשות. התחזקות השקל כשלעצמה איננה דבר שלילי ומוזילה לישראלים את המוצרים והשירותים המיובאים, למשל אלה באתרי הסחר הבינלאומיים. החשש הוא שההתחזקות תנבע מריבית גבוהה מדי, לא תתאים לחוזק של המשק ותתחיל בשלב מסוים לפגוע בכושר התחרות של העסקים הישראלים בעולם ומכאן לפיטורים.
"בינתיים, מבחינת בנק ישראל, עיקר הדאגה נוגעת לחוסר עמידתו ביעד יציבות המחירים, שעשויה לפי התאוריה לגרום לנזקים של "אי וודאות", תיאוריה שהחלה בשנים האחרונות להיות מוטלת בספק", אמר כהנוביץ.
לגבי המגמה של המטבע הישראלי מול סל המטבעות, אמר כהנוביץ כי "התחזקות השקל נמשכת ועדיין לא התבטאה במדד המחירים לצרכן (למעט בעיקר סעיף הדלק). להערכתנו השפעת השקל החזק תגיע במהלך השנה הקרובה בעיקר דרך סעיפי הריהוט וציוד לבית, הלבשה והנעלה, מזון ומכוניות, מה שתומך בתחזית האינפלציה הנמוכה שלנו ל-12 החודשים הבאים - 0.8%".
מוקדם יותר, ה-OECD הוריד את תחזית הצמיחה של ישראל ל-2019 ל-3.1% ול-3.2% ב-2020. בנובמבר 2018 העריך הארגון כי הצמיחה ב-2019 תעמוד על 3.5% וב-2020 תהיה 3.3%.