ראול סרוגו, נשיא התאחדות בוני הארץ / צילום: תמר מצפי
"יש לנו 20 הרוגים באתרי בנייה מתחילת השנה, האירוע הקשה שהיה השבוע ביבנה לא היה קשור בכלל לקבלן, אבל התאחדות בוני הארץ לוקחת על עצמה לשנות את המצב" - כך אמר היום (ג') נשיא התאחדות בוני הארץ, ראול סרוגו, בכנס תכנון ובנייה שהתקיים בתל-אביב בהנחיית יעל דראל. "אנחנו לא האשמים היחידים. זה גם הממשלה, וגם העובדים, וגם היזמים. לכל אחד יש רשלנות תורמת למצב. בסופו של דבר כמות ההרוגים בישראל גדולה משמעותית ממדינות ה-OECD ואת המצב הזה חייבים לשנות. ביום חמישי הקרוב תהיה הדממה של ארבע שעות באתרי הבנייה, לטובת הדרכה בטיחותית לפועלי הבניין וחיזוק כל אלמנטי הביטוח באתרים. אני קורא לכל הקבלנים להפסיק את העבודה ביום חמישי".
סרוגו התייחס גם למחאת ראשי הערים כנגד בנייה בתחומם, בעיקר בתחום ההתחדשות העירונית ואמר: "זה מצב בלתי נסבל. כל המדינה רועשת וגועשת על חקיקה רטרואקטיבית בקשר לחסינות ראש הממשלה. אבל שראש עיר מחליט ברגע לחסל פרויקט התחדשות עירונית בעיר שלו? לא ייתכן שקבלן מקבל מידע מהעירייה מה מותר לבנות במגרש, הוא הולך וחותם על הסכמים עם בעלי הדירות, מתכנן את הבניין, מגיש בקשה שנקלטת בעירייה, ואז מגיעה ועדה מקומית כמו רמת גן שאין לה מהנדס עיר ואין לה אדריכל עיר, וחברי מועצה מחליטים על דעת עצמם על שינוי מדיניות תכנונית. ישנם היום 180 פרויקטים ברמת גן שנקלטו בעירייה ומחכים להיתר בנייה ואמורים להניב לעירייה 270 מיליון שקל. מדובר באנרכיה מוחלטת".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד ארז קמיניץ, התייחס לדברים ואמר כי "השלטון המקומי עדיין לא הפנים את נושא הרציפות השלטונית כמו בשלטון המרכזי. גם כשהממשלה רוצה לשנות מדיניות, עדיין יש כבוד למדיניות הקודמת. השאלה האם ההיבט של רציפות שלטונית מחלחל לשלטון המקומי. ראש עיר חדש נבחר בזכות, וזאת מהותה של דמוקרטיה. אבל יש לו גם חובות ואחת מהן היא לכבד רציפות שלטונית. היום אנחנו כבר מבינים שהמחלוקת הזאת תגיע לבית המשפט".
בפאנל התייחס מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, עדיאל שמרון, למחאת ראשי הערים בנוגע להסכמי-הגג, וצינן את הלהבות: "מדינת ישראל זקוקה ל-52 אלף דירות כל שנה. נכון שמנכ"ל משרד הפנים אומר שהסכמי-הגג יכולים לפגוע בכלכלה של העיריות, אז לא נבנה דירות בגלל שהן גירעוניות? אנשים צריכים לגור איפשהו. אין בעיה של היצע יחידות דיור בישראל כי מינהל התכנון עובד כמו שצריך ואישר 150 אלף דירות חדשות בשנת 2018, וגם אנחנו פרסמנו בשנה החולפת 70 אלף יחידות דיור, 40 אלף מתוכן שווקו בהסכמים חתומים. איפה הבעיה? בעולם הרישוי והרשויות המקומיות. הסכמי-הגג באים לרתום את הרשויות למשימה, הסכמי-הגג לא התיימרו לעולם לפתור את בעיית הכלכלה המוניציפלית. אף ראש עיר לא ביטל עדיין הסכם-גג, כי המדינה נותנת המון לרשויות בהסכמי-גג. לכן ראשי ערים לא רצים לבטל הסכמי-גג, אולי הם רצים לקבל כותרות בעיתונים".