אביתר מירון, אלכס רפפורט ושי סולומון /צילום : פילדביט
דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב-2010 גרמה לאסון סביבתי חמור: היא פגעה בלווייתנים, דולפינים ועופות ימיים, וכן בתעשיות הדיג והתיירות באזור. האסון התרחש בעקבות פיצוץ קטלני באסדת קידוח הנפט "Deepwater Horizon", שהייתה אז בניהול בריטיש פטרוליום (BP), תאגיד הנפט השלישי בגודלו בעולם שרושם הכנסה שנתית של 300 מיליארד דולר. בעקבות האסון, התאגיד שילם 20 מיליארד דולר לממשל האמריקאי ולחמש מדינות בארה"ב.
לאחר האסון, BP החלה לחפש פתרונות טכנולוגיים על מנת לשפר את הטיפול שלה בתקלות ובתחזוקה של בארות נפט. בנוסף, ההשקעה בטכנולוגיה מסוג זה משחקת חלק חשוב בקשרי המשקיעים של התאגיד, המעוניינים לראות כי היא פועלת בכדי להימנע מאסונות דומים בעתיד. לכן, בדוח השנתי האחרון של BP לשנת 2018, הוקדש עמוד שלם לשימוש החברה במשקפי מציאות רבודה ובפלטפורמת מובייל לצורך שיפור עבודת הטכנאים בחברה.
"טכנולוגיות חדשות עוזרות להפוך את הפעילות שלנו למודרניות ולשפר את הבטיחות, הביצועים והיעילות שלנו. אנחנו בוחנים מגוון רחב של טכנולוגיות, וכעת אנו משתמשים במכשירי מציאות רבודה בפעילותנו", נכתב בדוח. "טכנאים יכולים להשתמש במשקפיים כדי להעביר וידיאו למומחים בזמן אמת, והם יכולים להעביר הוראות ויזואליות בחזרה לטכנאים - כל זאת מאפשר להם לשמור על ידיים פנויות. אנחנו משתמשים גם בפלטפורמת המובייל כדי לאתר תקלות, לבצע בדיקות בטיחות, ולספק הדרכה מרחוק". החברה שמספקת את הטכנולוגיה הזאת, המיושמת ב-13 אלף בארות של BP, היא הסטארט-אפ הישראלי פילדביט (Fieldbit), שהוקמה ב-2014.
פילדביט פיתחה תוכנת מציאות רבודה שנועדה לשמש טכנאים בעת תיקון תקלות בשטח באמצעות משקפיים חכמים, טאבלטים וטלפונים ניידים. הפלטפורמה בנויה משני חלקים: הראשון - איתו החלה החברה את דרכה - הוא חיבור בין טכנאי ומומחה לצורך קבלת הנחיות ויזואליות לתיקון של תקלות בזמן אמת, והשני הוא פלטפורמה לשימור ידע.
המוצר של פילדביט מיועד לשימוש במתקנים קריטיים אשר נדרשת מומחיות עבור עבודת התחזוקה והתיקונים שלהם - הן בשל מורכבותם והן בשל הסכנה והעלויות הגבוהות הכרוכות בטעויות. פילדביט על ידי מנכ"ל החברה אביתר מירון; שי סולומון, המכהן כסמנכ"ל הטכנולוגיות; ואלכס רפפורט, סמנכ"ל השיווק. החברה גייסה 7 מיליון דולר, מתוכם מיליון דולר מהמדען הראשי, והיתר מקרן Skolkovo Ventures הרוסית, אלדד וייס שמכהן כיו"ר החברה, הקרן המשפחתית הישראלית Atooro Fund, ומשקיעים פרטיים, ביניהם יגאל אהובי. בשיחה עם "גלובס" מספר מירון שבימים אלה מגייסת פילדביט סבב נוסף, בו היא מקווה לגייס 7 מיליון דולר. ההון ישמש את החברה להרחבת מערך השיווק והמכירות של החברה ולהמשיך את פיתוח הפלטפורמה שלה.
"BP פנו אלינו לפני למעלה משנה כי היה להם צורך אמיתי. הייתה פריצה בתעשיית הגז והנפט בארה"ב בשנים האחרונות, עם פיתוח היכולת לשאוב נפט מסלעים - שהפכה את הפקת הנפט לזולה מאשר בעבר. זה הפך את ארה"ב מיבואנית גדולה של נפט ליצואנית גדולה, ושינה אצלנו במזרח התיכון את כל הפוליטיקה", אומר מירון.
איך השינוי בתעשיית הנפט השפיע על פעילותכם?
"חברות האנרגיה הבינו שכדי להגדיל את הכנסותיהן הן צריכות לשאוב יותר נפט ולכן להגדיל את מספר הבארות. עם זאת, יש צורך להגדיל את מספר הטכנאים שצריכים לתחזק את הבארות ומדובר בעלויות גבוהות. לכן, חברות הנפט מחפשות דרכים להגדיל את מספר הבארות אבל לא את מספר הטכנאים. תקלה בבאר נפט היא עניין של חיים ומוות, ול-BP יש היסטוריה עם נושא הבטיחות, ולכן הם בחרו בנו".
BP זכורה בשל האסון במפרץ מקסיקו, וזוהי רק דוגמה לנזקים האפשריים של כריית נפט. בזמן שהצורך לעבור לאנרגיה ירוקה הוא ברור מתמיד, אתם בוחרים לעבוד דווקא עם חברות נפט?
"המוצר שלנו לא מיועד רק לעולם האנרגיה, והוא יכול לשמש גם למתקנים של אנרגיה ירוקה, כמו תחנות רוח. כרגע יש עדיין בארות נפט בעולם, אבל היתרון שלנו הוא שאנחנו מאפשרים לעשות את זה עם פחות תאונות וביותר יעילות. זה מאוד משמעותי בעולם הזה, כשהמומחים הכי גדולים עוזבים את הארגונים והידע עוזב איתם".
שוק הנפט והאנרגיה, שבו החלה החברה לעבוד עם BP בכל בארותיה בצפון אמריקה, אינו התחום היחיד שבו פועלת החברה. מירון מספר כי החברה עובדת גם עם לקוחות בשוק הדפוס וייצור המכונות, בהם התוכנה שלה משמשת לתיקון תקלות, לתחזוקה ולבקרת איכות. החברה לא חושפת את שמות לקוחותיה בתחום זה.
"לאחרונה הרחבנו את המערכת גם לתחומים של שימור וניהול ידע. הבנו שהלקוח צריך את המציאות הרבודה גם כדי לשמר ידע שנמצא בראש של המומחים. תחום של שירותים בשטח נשלט על ידי מבוגרים, ו-30% אחוז מכוח האדם המומחה בארגונים האלה הולך לעזוב בתוך שלוש שנים, כי הם יוצאים לגמלאות. למומחים נדרש זמן הכשרה מאוד ארוך, וכשהם עוזבים - הידע הולך איתם".
למה להחליף את המומחים במערכת שימור ידע ולא בכוח אדם צעיר?
"הצעירים לא מקבלים הכשרה באותה הצורה שהכשירו אנשים לפני 15-10 שנים. היום הגישה היא שאין מומחים והידע נמצא בארגון".
איך עובדת המערכת?
"הלקוח מכניס לתוך המערכת של פילדביט את הידע של המומחה, בכל מיני דרכים. דרך אחת היא הקלטה של פתרון בעיות בין מומחה לטכנאי - מדובר בהקלטה של כל קריאת שירות, החל מהקלטה של מציאות רבודה שמתבצעת בפלטפורמה שלנו, ועד הודעות טקסט. דרך נוספת היא להכניס בצורה יזומה לתוך המערכת תקלות וטיפולים ספציפיים שהם מעוניינים לשמר. לבסוף, ניתן להזין את כל הנתונים של מכשירי ה-IoT (ה"אינטרנט של הדברים") באתרים בזמן אמת".
פילדביט היא המיזם השלישי של מירון, יזם ותיק שהקים בשנות ה-80 וה-90 את החברות חשבשבת, Wizcon, ו-PC Soft International. "שני המיזמים הראשונים שלי כללו הטמעה של טכנולוגיות חדשניות בשווקים מסורתיים, ודרך זה נחשפתי להרבה צרכים של שוק הייצור המסורתי. בשנים 2014-2013, כשהגיעו המשקפיים החכמים של גוגל, הבנתי שיש כאן טכנולוגיה פורצת דרך לשוק המסורתי", מספר מירון. "טכנולוגיה כזו קיימת כבר הרבה מאוד שנים, אבל רק אז הגיעה החומרה שמאפשרת שימוש במציאות רבודה בשוק העסקי".
"ההשקעות שמתבצעות בתחומי המשקפיים החכמים על ידי מיקרוסופט וחברות אחרות פונות היום יותר ויותר לארגונים עסקיים גדולים - ולא לשוק הצרכני. עם זאת, המשקפיים שקיימות היום הן מסורבלות ויש להן בעיות עם זמן סוללה, ולכן הן עדיין לא נכנסו לשוק באופן רחב. רוב הלקוחות שלנו מתחילים לעבוד בעיקר עם המכשירים שכבר יש להם כמו טלפונים וטאבלטים, ובהמשך משלבים משקפיים", אומר מירון.