רה"מ נתניהו ושר האוצר כחלון./ צילום: קובי גדעון-לע"מ
תחזית הצמיחה על ישראל ל-2019 הורדה היום (ג') על-ידי ארגון ה-OECD ל-3.1%, לאחר שרק בנובמבר 2018 העריך הארגון כי הצמיחה ב-2019 תעמוד על 3.5% וב-2020 תהיה 3.3%.
הורדת תחזית הצמיחה באה בעקבות מהלכים דומים של קרן המטבע הבינלאומי וחטיבת המחקר של בנק ישראל. העדכון למטה נכלל בעדכון רחב של תחזית הצמיחה העולמית על-רקע מתיחויות גיאו-פוליטיות גואות והחרפת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין.
הורדת תחזית הצמיחה עצמה אינה מדאיגה משום שהיא נובעת ברובה כאמור מגורמים אקסוגניים, חיצוניים, ובראשם ההאטה בסחר העולמי, והמתיחויות הגוברות בין ארה"ב לסין ואיראן. גם לאחר הורדת התחזית הצמיחה בישראל עדיין איתנה וקרובה לפוטנציאל של המשק, מדגישים בארגון, אבל לצד זאת לא ניתן להתעלם מאזהרות מרומזות כלפי ממשלת ישראל הנכנסת - אם זו לא תנקוט בצעדים לא-פופולריים אבל הכרחיים כמו העלאת מסים.
"על הממשלה לחדש את מאמציה לחולל רפורמות להגברת היעילות בסקטור הציבורי ובמערכת המס כדי להגדיל את הכנסותיה", נכתב בפרק בסקירה המוקדש לישראל. בנוסף מציינים הכלכלנים כי אף שצמיחת המשק הישראלי עדיין קרובה לפוטנציאל שלה ניכרים סימני התקררות בשוק העבודה והאטה בקצב יצירת המשרות החדשות בסקטור הפרטי. שוק העבודה היה עד כה אחד ממקורות העוצמה של המשק.
לא מדובר בפעם הראשונה שאמירות כאלה מופיעות - סוכנויות דירוג האשראי היו הראשונות להזהיר כי הגירעון התופח יחייב נקיטת צעדים להידוק החגורה - אבל מעבר לאזהרה עצמה אפשר להתרשם משינוי מסוים בטון החיובי, המפרגן והאוהד כלפי ישראל שאפיין את ה-OECD בשנים האחרונות - ולשינוי בסנטימנט כלפי ישראל עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת הרבה יותר מלהורדת תחזית צמיחה כזו או אחרת.
למעשה, לראשונה זה זמן רב משתרבבת נימה ביקורתית כלפי ממשלת ישראל לתחזיות של ארגון המדינות המפותחות ה-OECD. "הגירעון התקציבי יתפח הרבה מעבר ליעדים שנקבעו ל-2019 ו-2020 אם הממשלה לא תנקוט בצעדי קונסולודיציה חדשים", נאמר בתחזית. "על הממשלה החדשה להתמקד בעמידה במסגרות הפיסקאליות. זה יחייב ריסון ההוצאה הממשלתית, התייעלות והגדלת ההכנסות ממסים בין היתר באמצעות צמצום פטורים ממס כמו הפטור ממע"מ על פירות וירקות ולתיירות".
בנוסף מצפים ב-OECD שהממשלה החדשה תיזום רפורמות מבניות להקטנת האי-שוויון שנמצא עדיין ברמות גבוהות ותעודד תחרות בסקטורים שסובלים מהיעדר תחרות. ה-OECD לא מסתפקים בכך וקוראים לממשלה לצמצם פערים בין פריפריה למרכז באמצעות תמיכה ברשויות מקומיות חלשות, בין אם בדרך של סיוע תקציבי ישיר או באמצעות שינויים במנגנון התקצוב המחלק את ההכנסות בין הרשויות. אמירה מעניינת אחרת נוגעת למדיניות המוניטרית של בנק ישראל שלפיה מצבו הכלכלי האיתן יחסית של המשק מצדיק העלאת ריבית נוספת.