חברת אינטק פארמה , המפתחת את "גלולת האקורדיון" הנפתחת במעי ומאפשרת שחרור מושהה של תרופות בו, התחדשה לפני כשנתיים במנכ"ל האמריקאי ג'פרי מקלר, אחרי שנים של ניהול ישראלי בעיקר על-ידי היזמים או מנהלים שצמחו בחברה.
מאז מינויו של מקלר התרחשו כמה שינויים משמעותיים בחברה: היא נמחקה מהמסחר בתל אביב לטובת בורסת הנאסד"ק, גייסה 35 מיליון דולר, השלימה את גיוס החולים לניסוי הקליני שלה ומתכננת פרסום תוצאות במהלך יולי-אוגוסט.
נוסף על כך, פעילות הקנאביס הראשונית של החברה מקבלת לאחרונה תשומת לב רבה יותר, בעקבות העניין הגובר בסקטור. בסוף השבוע האחרון דיווחה אינטק על הסכם שת"פ ראשוני עם חברת התרופות מרק האמריקאית, נוסף על הסכם דומה שיש לה עם נוברטיס. למרות כל אלה, מחיר המניה נותר דומה למה שהיה בתקופה שבה נכנס מקלר לתפקידו, והוא משקף שווי חברה של 176 מיליון דולר.
מקלר הגיע לאינטק פארמה אחרי 25 שנות ניסיון בתעשיית הפארמה, ביניהן כ-17 שנה בחברת פייזר, שם כיהן בתפקידים בתחומי התכנון האסטרטגי, רכישות ופיתוח עסקי ועוד. לפני התפקיד באינטק כיהן כמנכ"ל של הסטארט-אפ Cocrystal. חברה ציבורית זו הייתה בשיא כאשר מקלר מונה, אך עוד לפני שנכנס בפועל לתפקידו היא החלה לאבד גובה, ואיבדה 80% מערכה. מקלר לא הצליח להציל את החברה, שנסחרת היום ב-80 מיליון דולר בלבד.
נראה כי החוויה שלך באינטק חיובית יותר בינתיים; השוק מחכה לתוצאות הניסויים ולאחר מכן למוצר הראשון שלה, אחרי 19 שנים של פעילות.
"אני מאמין שהגענו היום לשלב שבו נדגים את ערך הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו", אומר מקלר בראיון ל"גלובס". "המיקוד של האנליסטים הוא במידה רבה במוצר המוביל, המוצר לפרקינסון, אבל הערך האמיתי נובע מן הפלטפורמה הטכנולוגית שלנו, והמוצר לפרקינסון הוא רק הוכחת ההיתכנות שלנו".
הפלטפורמה הטכנולוגית של אינטק היא גלולת האקורדיון. זוהי גלולה נבלעת, אשר נפתחת במעי לצורת "אקורדיון", אך לא נועדה ללוות שירי קומזיץ נבחרים מן הבטן. ה"אקורדיון" מונע מן הגלולה להיסחף לתוך המעי בתהליך העיכול, והיא מתקבעת בדיוק במפגש בין הקיבה למעי, כדי לשחרר תרופות בשחרור מושהה ממש במקום שבו הספיגה שלהן היא הטובה ביותר, בכניסה למעי. בתהליך שחרור התרופה, האקורדיון מתכלה ונעלם.
לגישה זו יתרונות שונים. עצם השחרור המושהה בקיבה מאפשר לשמור על רמות קבועות של החומר הפעיל בדם, מאפיין חשוב מאוד עבור תרופות רבות. כמו כן, הספיגה האופטימלית מאפשרת להוריד את מינון התרופה, וכך לחסוך חלק מתופעות הלוואי. עבר המוצר הראשון של החברה, תרופת הלבודופה לפרקינסון, אלו שתי בעיות חמורות. חברת נוירודרם, שפתרה אותן באמצעות הולכת תרופות דרך העור, נמכרה לפי שווי של מעל מיליארד דולר לתאגיד מיצובישי טנאבה היפני, עוד לפני אישור המוצר שלה (אם כי יש לציין כי נוירודרם הראתה יכולת להעביר מינון גבוה מאוד של תרופה, באופן שיכול להחליף אפילו ניתוח, ואילו אינטק כרגע אינה מתיימרת לעשות זאת).
מקלר רואה בשיפור הפרופיל של תרופות קיימות רק את תחילת הדרך. הוא מכוון לפתח יחד עם חברות תרופות גרסאות שחרור מושהה למולקולות שהן התחילו לפתח, ושבלי מנגנון כמו של אינטק אולי בכלל לא כדאי להן להגיע לשוק.
"שיתוף הפעולה שחתמנו עם נוברטיס ושיתוף הפעולה שחתמנו רק בסוף השבוע עם מרק מעידים כי חברות גדולות מאמינות ביתרונות של הטכנולוגיה שלנו. כאשר נחשוף את המוצרים שאנחנו מפתחים עם החברות הללו, ואת תוצאות הניסויים איתם, אולי חברות נוספות יבואו".
כמעט מאז הקמתה מתלבטת אינטק בין הסתמכות על שיתופי פעולה לבין פיתוח מוצר עצמאי, כפי שמתלבטות חברות פלטפורמה רבות, כמו פואמיקס, או קומפיוג'ן. בינתיים שיתופי הפעולה לא הביאו לאינטק מוצר בשוק.
"אני מאמין שקל יותר ליצור את ההסכמים אחרי שרואים הצלחה אחת. כבר ראינו עלייה בכמות החברות שמתעניינות בקשר איתנו מאז שנוברטיס נכנסה לניסוי קליני. כמו כן היה חשוב לחברות לראות שאנחנו מסוגלים לייצר את הגלולה בייצור תעשייתי במחיר תחרותי, והיום יש לנו הסכם סגור עם קבלן משנה, אשר מאפשר זאת. לשמחתנו, עם המעבר לנאסד"ק והגיוס, יש לנו המשאבים להיכנס להסכם שמאפשר לנו להוכיח שאנחנו יכולים גם לייצר".
התחלתם גם להקים מערך שיווק ליום אחרי אישור גלולת הפרקינסון, בתקווה שתאושר?
"אנחנו לא רוצים להקים מערך מסחרי, אלא לחתום על הסכם עם שותף. לא גייסנו אף איש מכירות".
אינטק רצתה לחתום עם שותף עוד לפני שלב III, אבל לא תמיד זה באמת קורה. האם יש סיכון שבכל זאת תצטרך גם לשווק בעצמך?
"זה יכול לקרות, אבל לא סביר. ישנן 5-6 חברות בתחום הפרקינסון עם מוצר אחד בלבד. אנחנו חושבים שאפשר להוסיף להן בקלות מוצר של 500 מיליון דולר בשנה".
כמו מיצובישי טנאבה עם המוצר של נוירודרם? יש להם שני מוצרים עיקריים בשוק האמריקאי.
"המוצר של נוירודרם יכול להשלים את שלנו, כי גם מי שמקבל לבודופה דרך העור עדיין משתמש גם בלבודופה בבליעה. יש לציין שהם עוד לא התחילו את ניסויי שלב III שלהם".
טבע?
"כן, למה לא. הם פעילים מאוד בתחום הנוירולוגי. בהחלט נשמח לתת להם הזדמנות צמיחה. אבל אפילו חברות קטנות מטבע יכולות להתאים".
יש לכם היום מספיק כסף להגיע לאישור?
"יש לנו 32 מיליון דולר בקופה, אנחנו שורפים כ-10 מיליון דולר ברבעון. תוצאות הניסוי צפויות ברבעון הבא, ושיחות עם שותפים פוטנציאליים - עד סוף השנה".
איך אתה מתרשם מחוויית העבודה עם חברה ישראלית?
"זו לא הפעם הראשונה שבה אני עובד עם חברה עם תרבות מזרח-תיכונית. קו קריסטל פארמה הייתה בבעלות של יהודי מצרי. ב-QLP שבה עבדתי, המייסד הוא יהודי איראני, דור ראשון בארה"ב. המאפיין העיקרי שבלט לי כשונה בתרבות הישראלית הוא ההימנעות מדילול. אני חושב שאם החברה הייתה מגייסת יותר הון מוקדם יותר, היא הייתה היום במצב אחר. בישראל הודעה על גיוס הון מבהילה את המשקיעים. בארה"ב זה טבעי".
האם הישראלים חוששים מדילול? או שפשוט אף אחד לא מציע לחברות הישראליות סכומים גבוהים בשלבים מוקדמים?
"כנראה גם וגם. המשקיעים הישראלים אומרים 'ניתן לך קצת ונראה מה אתה עושה עם זה, ואם אתה מצליח ניתן לך עוד', אבל גישה כזו פשוט חונקת את החברה.
"הצד היפה בתרבות הישראלית הוא הרוח היזמית, ולא רק בהקשר של ההמצאה הבסיסית, אלא זה שהישראלים כל הזמן חושבים איך לשפר כל פן בכל תהליך בחברה. אסור לנו, המנהלים והמשקיעים האמריקאים, להרוס את זה, כי בלי זה אין לנו פה כלום".
מהו הפיתוח שלכם בתחום הקנאביס?
"בקנאביס יש לאקורדיון יתרונות גם של שחרור מושהה ואחיד, וגם של אפשרות מתן תרופה שהיא לא כל כך מסיסה. אנחנו מכוונים רק למוצרים במרשם, ובינתיים בוחנים את השימוש במוצר עם THC סינטטי, ולא עם מיצוי של צמח הקנאביס השלם. כך קל הרבה יותר לפעול מול ה-FDA. גם את המוצרים הללו אנחנו רוצים להוציא לשותף".
בעבר מוצרים סינתטיים המבוססים על קנבינואידים לא כל כך הצליחו.
"המוצר היחיד מסוג זה שהגיע לשוק, מרינול, לא הצליח גם משום שהושק בתקופה שקנאביס היה לא חוקי וטאבו, אבל גם מבחינת פרופיל הספיגה שלו: הוא 'עלה' ו'ירד' מהר מדי. אנחנו מקווים שפתרנו זאת עם שיטת ההולכה שלנו".
