גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחיר הגבוה שישראל משלמת על כל תייר שנעלב מהבידוק הביטחוני המחמיר בנתב"ג

"מסתבר שאני אדם פרובלמטי ומעורר חשד... תוחקרתי במשך חצי שעה והמזוודה שלי נבדקה עד היסוד" ● מה מספרים התיירים שהגיעו לארץ לכבוד האירוויזיון על קבלת הפנים שזכו לה בנתב"ג, והאם הם מתכוונים לשוב לארץ?

בידוק ביטחוני בנתב"ג. / צילום: עינת לברון
בידוק ביטחוני בנתב"ג. / צילום: עינת לברון

"במקום לכתוב פוסט על השבועיים הנפלאים שהיו לי בתל-אביב, אני כותב על החוויה האיומה שעברתי בשדה התעופה בדרך הביתה" - את הדברים הללו כתב ראש משלחת אסטוניה, ליאם קלארק האוסטרלי, לכתב רשת 13 עמית קוטלר בדרכו חזרה הביתה מהאירוויזיון. זאת, לאחר שהלפטופ שלו הוחרם בשדה התעופה אחרי שעורר חשד (וכעת, לאחר בדיקה, יוטס אליו למלבורן). קלארק סיפר כי תושאל במשך שעתיים, בין היתר, לאור העובדה שהוא, כאוסטרלי, ייצג את המשלחת האסטונית וכי בשנת 2016 ביקר ליום אחד בקטאר.

ראש משלחת אחרת כתב לקוטלר כי "לפני החוויה שעברתי בנמל התעופה הייתי בטוח שאחזור לישראל בקרוב כי הייתי עסוק ולא הספקתי לראות הרבה. עכשיו אני חושב לעצמי האם הייתי רוצה לעבור את החקירה הזו שוב, בלי שום סיבה". חבר משלחת מונטנגרו הוסיף: "מסתבר שאני אדם פרובלמטי ומעורר חשד. למרות שהייתי חלק ממשלחת רשמית של האירוויזיון והגעתי עם תג של ה-EBU (איגוד השידור האירופי - מ.ר.ח) ו'כאן'. תוחקרתי במשך חצי שעה והמזוודה שלי נבדקה עד היסוד".

גם רקדנית הליווי של מדונה דיווחה על תשאול מבאס שעברה, ובכלל סיפורים כאלה לא חדשים בנוף של המבקרים בישראל. הם עולים גם בבלוגים ובאתרי תיירות ברחבי העולם וחושפים חוויות דומות של נוסעים שמעידים על תחושות לא נעימות, השפלה ואי-נוחות בלשון המעטה, לאור תחקורים שעברו לפני שעזבו את ישראל.

העלבון, כך נדמה, הוא אישי ועמוק עד שהוא מוביל לצורך לתקשר את התסכול החוצה. בין שמדובר בנוסעים שהגיעו לכאן לחופשה וקפצו לביקור במדינה שכנה; נוסעים עסקיים שבמסגרת תפקידם ביקרו בעבר במדינה עוינת; או סתם נוסעים שמעוררים חשד מסיבה כזאת או אחרת - בכניסה לארץ ובעיקר ביציאה ממנה. חלקם גם מסכמים: 'לא נחזור לישראל'.

מומחים גורסים שקשה מאוד לשקם את הנזק התדמיתי שנוצר ואת הרושם שנותר לאותם תיירים מהביקור בישראל, מוצלח ומהנה ככל שיהיה עד להגעה לשדה התעופה. האם נוהלי הביטחון בנתב"ג מקלקלים לנו הכול, או שהם מקור לגאווה על כך שבמדינה הקטנה שלנו שנאלצת להתמודד עם שלל איומים מסביב, לא מתפשרים בכל מה שקשור לאבטחה - גם היא גורמת לאי-נוחות.

"נוסע שנדרש להוריד נעליים וחגורה בניו יורק לא מתלונן"

"אם נפעל אחרת ממה שאנחנו עושים היום אנחנו עשויים לפגוע בכלל הנוסעים", אומר פיני שיף, מי שהיה אמון על אבטחת נתב"ג שנים ארוכות כסמנכ"ל ברשות שדות התעופה וכיום משמש כמנכ"ל ארגון חברות אבטחה. מבחינת שיף, אם יש נוסעים שחשים שלא בנוח הרי שזה בשוליים והתלונות מתגמדות לנוכח ההליך הקפדני הנדרש. "אין עוד נמל תעופה בעולם שמבצע את הבידוק הביטחוני באיכות ובמקצועיות, בשכל ובהיגיון כפי שעושים בנתב"ג. לא במקרה הוא ידוע כנמל התעופה הבטוח ביותר בעולם. אין מדינה שלא שולחת את נציגיה כדי ללמוד מהתורה הישראלית בביטחון התעופה. 23 מיליון נוסעים חולפים בנתב"ג בשנה ולא סביר שלא תהיה תלונה של נוסע שהבידוק לא נראה לו - וזה בסדר. אבל מול התלונה צריך להבין שמה שאנחנו עושים ואיך נועד למנוע פיגועים".

גם בנמל התעופה בלונדון או בניו יורק נעשים מהלכים כדי למנוע פיגועים.

"נכון, אבל בשיטות אחרות שלא ארצה להביע דעה עליהם. כמי שמכיר נמלי תעופה בעולם אני אומר לך שאין אח ורע לאבטחה בישראל. אני אומר את זה מהיכרות של 30 שנה ברשות שדות התעופה כממונה על הביטחון וממקום נטול אינטרס כיום. אין גוף ביטחוני שמשקיע כל כך הרבה על מנת שהטיפול יהיה במינימום חיכוך. שילבנו לפני כמה שנים מערכת שהיא בבחינת מדע בידיוני שבודקת את כל המזוודות אחרי הצ'ק אין מבלי לגעת בהן. כך שהחלק העיקרי של הבדיקה לא נעשה במגע עם הנוסע ולא עם המזוודה שלו".

אז אולי צריך גם לצמצם מגע בתשאולים עם הנוסע?

"צריך מגע עם הנוסע, גם אם זה בשתי מילים. מגייסים ומכשירים את אנשי האבטחה הטובים ביותר ומלמדים אותם איך לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר ולזהות מי מעורר בהם חשד".

ומה לגבי שירות ואדיבות בתהליך כדי לתת לנוסע להרגיש בנוח ולמנוע את ההד התקשורתי שמסב נזק תדמיתי כבד?

"תודעת השירות מושרשת בעובדי הביטחון. יורדים לעומק ולוורידים, יש תדריכים ומנתחים כל אירוע. נכון, יש תקלות פה ושם. בישראל להתלונן זאת פוזה. נוסע שנדרש להוריד נעליים וחגורה בניו יורק ולזרוק את בקבוק המים שלו לא מתלונן - גם כשהוא עובר בדיקה פיזית במקום. שם, בדומה לאירופה, עובדים בשיטה אוטומטית וגורפת".

ובארץ עובדים בשיטת פרופיילינג סלקטיבית. חלק מהנוסעים נשאלים שתי שאלות, ואחרים מוזמנים לחקירה. אנשים מתויגים. האם לא עדיף להעביר את כולם את אותו התהליך?

"מה רע בלהישאל מספר שאלות? האפיון הוא מהיר, אין בו תקלות אלא אם הנוסע מעורר חשד, ואז מצדי שישאלו אותו 50 שאלות כדי להפריך את אותו החשד. שיטת הפרופיל שמתוך מיליוני האנשים ננסה למצוא את האחד שבו צריך להשקיע בדיקה יסודית. ולא כמו באירופה ששם כל נוסע לא משנה מי הוא ומה הוא ומאיפה הוא בא מוריד חגורה ונעליים. זה טמטום".

אבל זה נותן לנוסע להרגיש שאלו הנהלים ושהחשד הוא לא כלפי נוסע מסוים.

"אם נבדוק את כל הנוסעים באותה הרמה זאת התחכמות שאין בה היגיון מכל הבחינות. אין מה להשקיע מאמצים בנוסעים שלא דורשים את זה. זה בזבוז זמן, זאת רמת שירות נמוכה, זאת שיטה שהיא לא נכונה כי ככה אתה תפספס את זה שאתה כן מחפש".

או שאתה מוצא את מי שאתה בעצם לא מחפש ומתחקר אותו סתם עד שהוא מושפל.

"מה זה הושפל? כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, בטח בעידן של פייק ניוז. ואם מישהו מרגיש את זה הוא אחד מתוך מיליונים ולא מעיד על הכלל. כשכיהנתי בתפקיד כל תלונה שהתקבלה בדקתי אישית. היו פעמים שמצאתי שקרים ואנטישמיות וסילוף נוראי, והיו מקרים שמצאתי תלונות צודקות שבהן צריך היה לטפל כדי למנוע את המקרה הבא".

כמו לפטופ שנלקח מדובר משלחת באירוויזיון?

"אם יש נוסע שהלפטופ שלו מגיב לבדיקה הכימית האם לא צריך לבדוק שאולי יש בו חומר נפץ כי הוא עבד באירוויזיון? חייבים לבדוק, ואם הכול בסדר המחשב ישלח אליו".

העומסים בנמלי התעופה יוסיפו לגדול ועיכובים ביטחוניים יהפכו לתגובת שרשרת של עיכובים בטיסה. זה תחום שדורש התייעלות.

"הייעול מגיע דרך הטכנולוגיה. יש קיוסקים שעושים בידוק עצמאי למשל, אבל עדיין צריך להעביר מיליוני אנשים במערכת של בידוק ביטחוני ולהיות משוכנעים שכל מטוס שיוצא מפה יגיע ליעדו בשלום".

אפשר לעשות את זה אחרת?

למי שתהה למה הדגש הביטחוני הוא בעיקר על היוצאים מישראל ופחות על הנכנסים, ולא משנה עם איזו חברת תעופה הם טסים, מסביר שיף כי "בכניסה הנוסע כבר עבר בידוק ביטחוני בנמל המוצא. יש כאן מטוס שממריא וזאת אחריות עצומה".

אגב, מי שקובע את נוהלי האבטחה בתעופה הוא השב"כ שמעדכן אותם מעת לעת בהתאם למתרחש בעולם. הנהלים תקפים לנתב"ג, אבל גם לתהליך שעוברים נוסעים שממריאים לישראל מנמלי תעופה שונים בעולם. זו גם הסיבה שטיסות רבות שממריאות לישראל יוצאות מטרמינל צדי או מרוחק. "אלו הדרישות של ישראל, ולכן עשויים להיות נמלי תעופה שיוותרו על המראות לכאן לאור הפרוצדורה", אומר שיף ומוסיף כי "אסור להתפשר על הסוגיה הביטחונית, וכן, גם אם מישהו נעלב בדרך".

בסיכומו של דבר, נושא הביטחון הוא בבחינת פרה קדושה - ובצדק. אבל נשאלת השאלה האם אפשר להעביר את הנוסעים המוגדרים כ"חשודים" תהליך מכבד ושירותי יותר, תוך הפעלת שיקול דעת גם בהיבט האנושי - וכאן נדמה שהתשובה היא כן. נושא ההסברה והצגתה של ישראל לעולם שקודם במיוחד בשבוע האירוויזיון, יכול להתקדם צעד נוסף גם לנושא המקודש של הביטחון התעופתי. יש להניח שאפשר לעשות את זה גם אחרת מבלי להמעיט ולו לרגע בחשיבות הנהלים, מחמירים ככל שיהיו.

עוד כתבות

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בת"א; מניות הטכנולוגיה והביטחוניות בלטו לטובה

מדדי ת"א 35 עלה ב-0.8% ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים; מניית החברה ירדה ● ג'י סיטי יורדת בכ-10% ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים שמגיעה לוול סטריט וממחישה עד כמה התחום לוהט

כניסתה הצפויה של אקסטנד הישראלית לנאסד"ק לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר אינה אירוע נקודתי ● תחום הרחפנים עובר מתמחור של טרנד חם לתמחור של תשתית אסטרטגית גלובלית

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בת"א; הדולר מתחזק מול השקל

מדד ת"א 90 יורד בכ-1.7%, ת"א 35 מאבד מערכו כ-0.5% ● נייס מזנקת בכ-12% לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים ● עדכונים שוטפים

מיכה קאופמן, מנכ''ל ומייסד פייבר ואור עופר, מייסד ומנכ''ל סימילרווב / צילום: יואב הורנונג, איל יצהר

שתי הישראליות שנפלו בוול סטריט אחרי פרסום הדוחות

סימילרווב אכזבה את השוק עם התחזיות שפרסמה בדוחותיה, והמניה נפלה בחדות בוול סטריט ● פייבר סיפקה תוצאות מעורבות, וגם המניה שלה הגיבה בירידות ● מנכ"ל פייבר: "אנו נמצאים בעיצומו של שינוי משמעותי באופן שבו ארגונים מאמצים AI"

נושאת המטוסים ג'רלד פורד, עמוסה במטוסי קרב ובכלי טיס אחרים / צילום: Reuters, Christopher Drost/ZUMA Press Wire

עם 75 מטוסים ו-4,500 חיילים: זה כלי המלחמה היקר ביותר בעולם והוא בדרך לכאן

במקביל להתנהלות המו"מ בין ארה"ב לאיראן, ספינת המלחמה ג'רלד פורד - שתג המחיר שלה עומד על 13.3 מיליארד דולר - עושה את דרכה למרחב הים התיכון ● גלובס עושה סדר בכל הקשור ליכולות, תפעול ועלויות נושאת המטוסים המתקדמת של ארה"ב

רעננה / צילום: Shutterstock, defotoberg

פסק הדין שמחייב את הרשויות המקומיות בתשלום מס חדש

עיריית רעננה תחויב במס רכישה בגובה 34 אלף שקל על שטחים ציבוריים שקיבלה במסגרת תוכנית יזמית, לאחר שוועדת ערר דחתה את טענתה להפקעה ● ההכרעה עשויה להשפיע על מחלוקות דומות המתנהלות מול רשויות נוספות בפרויקטים ברחבי הארץ, וברשות המסים מעריכים כי הסוגיה תתגלגל לבסוף לפתחו של העליון

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

מגמה שלילית באירופה; החוזים העתידיים על וול סטריט יורדים

הדאקס והפוטסי יורדים בכ-0.8% ● לאחר חופשת ראש השנה הירחי, הקוספי זינק בכ-3.1%; גם הניקיי הוסיף לערכו כ-0.7% ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים ירידות קלות ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאד לא צפוי ● הדולר מתחזק ונסחר סביב 3.14 שקלים ● הביטקוין ממשיך לאבד גובה, הזהב חזר לרף 5,000 דולר ● עדכונים שוטפים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הערכות: טראמפ קרוב לתת פקודה ליציאה למלחמה במזרח התיכון

דריכות גבוהה בישראל לקראת אפשרות לתקיפה אמריקאית באיראן על רקע תקיעות השיחות בז'נווה ● אסון בצנחנים: עפרי זוהה בטעות כאיום - ונפגע מאש חברו. הכוח פעל בח'אן יונס לחשיפת רשת מנהרות שבה הוחזקו גם חטופים ● באיראן הודיעו: נקיים מחר תרגיל ימי עם רוסיה בים עומאן ובצפון האוקיינוס ההודי ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● עדכונים שוטפים

אשקלון. ''אנשים רוצים איכות חיים טובה'' / צילום: Shutterstock

הבטיחו לישראלים שהנטו שלהם יגדל אם יעברו לפריפריה, אז למה הם לא באים

בנק ישראל פרסם לאחרונה מחקר שהראה כי הטבות המס שניתנו לפריפריה עלו למדינה מאות אלפי שקלים לכל תושב, ולא שינו דרמטית את מאזן ההגירה ● החוקרת עדי פינקלשטיין: "ההטבות האלה לא מספיקות כדי למשוך אנשים ליישובים החלשים באמת"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

גם מחיר כלכלי ואישי: הדילמה של טראמפ בדרך למלחמה רחבה

ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● ראש ממשלת פולין: על אזרחינו באיראן לעזוב במיידי - ייתכן שבעוד כמה שעות הם לא יוכלו לצאת ● בשיא המתיחות: המפגינים באיראן מרימים ראש ● עדכונים שוטפים

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

חיילי מילואים / צילום: דובר צה''ל

הנתונים חושפים: כ־60% מהבקשות לפטר מילואימניקים מאושרות

שנתיים לתוך המלחמה, נתוני משרד הביטחון ל־2025 חושפים חולשה משמעותית במעטפת ההגנה התעסוקתית של המשרתים ● כ־60% מבקשות המעסיקים לפיטורים חריגים התקבלו, ומנגד שיעור גבוה מהתלונות על פגיעה בזכויות המילואימניקים נדחו

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ד''ר אורן פרייס־בלום, מייסד אוסיו / צילום: באדיבות אוסיו

"לא התכוונו להתחבא": מתחת לרדאר, סטארט־אפ ישראלי כובש את שוק האורתופדיה בארה"ב

מתחת לרדאר, חברת אוסיו, שפיתחה שתלים לטיפול בפציעות, כבר גייסה 100 מיליון דולר ● המייסד, ד"ר אורן פרייס־בלום, מספר על הדרך מהמטבח בבית לשוק האורתופדיה האמריקאי, על ה"פיץ'" הראשון המפתיע ועל שיתוף הפעולה עם חברה מכפר זרזיר

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?