גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המחיר הגבוה שישראל משלמת על כל תייר שנעלב מהבידוק הביטחוני המחמיר בנתב"ג

"מסתבר שאני אדם פרובלמטי ומעורר חשד... תוחקרתי במשך חצי שעה והמזוודה שלי נבדקה עד היסוד" ● מה מספרים התיירים שהגיעו לארץ לכבוד האירוויזיון על קבלת הפנים שזכו לה בנתב"ג, והאם הם מתכוונים לשוב לארץ?

בידוק ביטחוני בנתב"ג. / צילום: עינת לברון
בידוק ביטחוני בנתב"ג. / צילום: עינת לברון

"במקום לכתוב פוסט על השבועיים הנפלאים שהיו לי בתל-אביב, אני כותב על החוויה האיומה שעברתי בשדה התעופה בדרך הביתה" - את הדברים הללו כתב ראש משלחת אסטוניה, ליאם קלארק האוסטרלי, לכתב רשת 13 עמית קוטלר בדרכו חזרה הביתה מהאירוויזיון. זאת, לאחר שהלפטופ שלו הוחרם בשדה התעופה אחרי שעורר חשד (וכעת, לאחר בדיקה, יוטס אליו למלבורן). קלארק סיפר כי תושאל במשך שעתיים, בין היתר, לאור העובדה שהוא, כאוסטרלי, ייצג את המשלחת האסטונית וכי בשנת 2016 ביקר ליום אחד בקטאר.

ראש משלחת אחרת כתב לקוטלר כי "לפני החוויה שעברתי בנמל התעופה הייתי בטוח שאחזור לישראל בקרוב כי הייתי עסוק ולא הספקתי לראות הרבה. עכשיו אני חושב לעצמי האם הייתי רוצה לעבור את החקירה הזו שוב, בלי שום סיבה". חבר משלחת מונטנגרו הוסיף: "מסתבר שאני אדם פרובלמטי ומעורר חשד. למרות שהייתי חלק ממשלחת רשמית של האירוויזיון והגעתי עם תג של ה-EBU (איגוד השידור האירופי - מ.ר.ח) ו'כאן'. תוחקרתי במשך חצי שעה והמזוודה שלי נבדקה עד היסוד".

גם רקדנית הליווי של מדונה דיווחה על תשאול מבאס שעברה, ובכלל סיפורים כאלה לא חדשים בנוף של המבקרים בישראל. הם עולים גם בבלוגים ובאתרי תיירות ברחבי העולם וחושפים חוויות דומות של נוסעים שמעידים על תחושות לא נעימות, השפלה ואי-נוחות בלשון המעטה, לאור תחקורים שעברו לפני שעזבו את ישראל.

העלבון, כך נדמה, הוא אישי ועמוק עד שהוא מוביל לצורך לתקשר את התסכול החוצה. בין שמדובר בנוסעים שהגיעו לכאן לחופשה וקפצו לביקור במדינה שכנה; נוסעים עסקיים שבמסגרת תפקידם ביקרו בעבר במדינה עוינת; או סתם נוסעים שמעוררים חשד מסיבה כזאת או אחרת - בכניסה לארץ ובעיקר ביציאה ממנה. חלקם גם מסכמים: 'לא נחזור לישראל'.

מומחים גורסים שקשה מאוד לשקם את הנזק התדמיתי שנוצר ואת הרושם שנותר לאותם תיירים מהביקור בישראל, מוצלח ומהנה ככל שיהיה עד להגעה לשדה התעופה. האם נוהלי הביטחון בנתב"ג מקלקלים לנו הכול, או שהם מקור לגאווה על כך שבמדינה הקטנה שלנו שנאלצת להתמודד עם שלל איומים מסביב, לא מתפשרים בכל מה שקשור לאבטחה - גם היא גורמת לאי-נוחות.

"נוסע שנדרש להוריד נעליים וחגורה בניו יורק לא מתלונן"

"אם נפעל אחרת ממה שאנחנו עושים היום אנחנו עשויים לפגוע בכלל הנוסעים", אומר פיני שיף, מי שהיה אמון על אבטחת נתב"ג שנים ארוכות כסמנכ"ל ברשות שדות התעופה וכיום משמש כמנכ"ל ארגון חברות אבטחה. מבחינת שיף, אם יש נוסעים שחשים שלא בנוח הרי שזה בשוליים והתלונות מתגמדות לנוכח ההליך הקפדני הנדרש. "אין עוד נמל תעופה בעולם שמבצע את הבידוק הביטחוני באיכות ובמקצועיות, בשכל ובהיגיון כפי שעושים בנתב"ג. לא במקרה הוא ידוע כנמל התעופה הבטוח ביותר בעולם. אין מדינה שלא שולחת את נציגיה כדי ללמוד מהתורה הישראלית בביטחון התעופה. 23 מיליון נוסעים חולפים בנתב"ג בשנה ולא סביר שלא תהיה תלונה של נוסע שהבידוק לא נראה לו - וזה בסדר. אבל מול התלונה צריך להבין שמה שאנחנו עושים ואיך נועד למנוע פיגועים".

גם בנמל התעופה בלונדון או בניו יורק נעשים מהלכים כדי למנוע פיגועים.

"נכון, אבל בשיטות אחרות שלא ארצה להביע דעה עליהם. כמי שמכיר נמלי תעופה בעולם אני אומר לך שאין אח ורע לאבטחה בישראל. אני אומר את זה מהיכרות של 30 שנה ברשות שדות התעופה כממונה על הביטחון וממקום נטול אינטרס כיום. אין גוף ביטחוני שמשקיע כל כך הרבה על מנת שהטיפול יהיה במינימום חיכוך. שילבנו לפני כמה שנים מערכת שהיא בבחינת מדע בידיוני שבודקת את כל המזוודות אחרי הצ'ק אין מבלי לגעת בהן. כך שהחלק העיקרי של הבדיקה לא נעשה במגע עם הנוסע ולא עם המזוודה שלו".

אז אולי צריך גם לצמצם מגע בתשאולים עם הנוסע?

"צריך מגע עם הנוסע, גם אם זה בשתי מילים. מגייסים ומכשירים את אנשי האבטחה הטובים ביותר ומלמדים אותם איך לעשות את העבודה בצורה הטובה ביותר ולזהות מי מעורר בהם חשד".

ומה לגבי שירות ואדיבות בתהליך כדי לתת לנוסע להרגיש בנוח ולמנוע את ההד התקשורתי שמסב נזק תדמיתי כבד?

"תודעת השירות מושרשת בעובדי הביטחון. יורדים לעומק ולוורידים, יש תדריכים ומנתחים כל אירוע. נכון, יש תקלות פה ושם. בישראל להתלונן זאת פוזה. נוסע שנדרש להוריד נעליים וחגורה בניו יורק ולזרוק את בקבוק המים שלו לא מתלונן - גם כשהוא עובר בדיקה פיזית במקום. שם, בדומה לאירופה, עובדים בשיטה אוטומטית וגורפת".

ובארץ עובדים בשיטת פרופיילינג סלקטיבית. חלק מהנוסעים נשאלים שתי שאלות, ואחרים מוזמנים לחקירה. אנשים מתויגים. האם לא עדיף להעביר את כולם את אותו התהליך?

"מה רע בלהישאל מספר שאלות? האפיון הוא מהיר, אין בו תקלות אלא אם הנוסע מעורר חשד, ואז מצדי שישאלו אותו 50 שאלות כדי להפריך את אותו החשד. שיטת הפרופיל שמתוך מיליוני האנשים ננסה למצוא את האחד שבו צריך להשקיע בדיקה יסודית. ולא כמו באירופה ששם כל נוסע לא משנה מי הוא ומה הוא ומאיפה הוא בא מוריד חגורה ונעליים. זה טמטום".

אבל זה נותן לנוסע להרגיש שאלו הנהלים ושהחשד הוא לא כלפי נוסע מסוים.

"אם נבדוק את כל הנוסעים באותה הרמה זאת התחכמות שאין בה היגיון מכל הבחינות. אין מה להשקיע מאמצים בנוסעים שלא דורשים את זה. זה בזבוז זמן, זאת רמת שירות נמוכה, זאת שיטה שהיא לא נכונה כי ככה אתה תפספס את זה שאתה כן מחפש".

או שאתה מוצא את מי שאתה בעצם לא מחפש ומתחקר אותו סתם עד שהוא מושפל.

"מה זה הושפל? כל אחד יכול להגיד מה שהוא רוצה, בטח בעידן של פייק ניוז. ואם מישהו מרגיש את זה הוא אחד מתוך מיליונים ולא מעיד על הכלל. כשכיהנתי בתפקיד כל תלונה שהתקבלה בדקתי אישית. היו פעמים שמצאתי שקרים ואנטישמיות וסילוף נוראי, והיו מקרים שמצאתי תלונות צודקות שבהן צריך היה לטפל כדי למנוע את המקרה הבא".

כמו לפטופ שנלקח מדובר משלחת באירוויזיון?

"אם יש נוסע שהלפטופ שלו מגיב לבדיקה הכימית האם לא צריך לבדוק שאולי יש בו חומר נפץ כי הוא עבד באירוויזיון? חייבים לבדוק, ואם הכול בסדר המחשב ישלח אליו".

העומסים בנמלי התעופה יוסיפו לגדול ועיכובים ביטחוניים יהפכו לתגובת שרשרת של עיכובים בטיסה. זה תחום שדורש התייעלות.

"הייעול מגיע דרך הטכנולוגיה. יש קיוסקים שעושים בידוק עצמאי למשל, אבל עדיין צריך להעביר מיליוני אנשים במערכת של בידוק ביטחוני ולהיות משוכנעים שכל מטוס שיוצא מפה יגיע ליעדו בשלום".

אפשר לעשות את זה אחרת?

למי שתהה למה הדגש הביטחוני הוא בעיקר על היוצאים מישראל ופחות על הנכנסים, ולא משנה עם איזו חברת תעופה הם טסים, מסביר שיף כי "בכניסה הנוסע כבר עבר בידוק ביטחוני בנמל המוצא. יש כאן מטוס שממריא וזאת אחריות עצומה".

אגב, מי שקובע את נוהלי האבטחה בתעופה הוא השב"כ שמעדכן אותם מעת לעת בהתאם למתרחש בעולם. הנהלים תקפים לנתב"ג, אבל גם לתהליך שעוברים נוסעים שממריאים לישראל מנמלי תעופה שונים בעולם. זו גם הסיבה שטיסות רבות שממריאות לישראל יוצאות מטרמינל צדי או מרוחק. "אלו הדרישות של ישראל, ולכן עשויים להיות נמלי תעופה שיוותרו על המראות לכאן לאור הפרוצדורה", אומר שיף ומוסיף כי "אסור להתפשר על הסוגיה הביטחונית, וכן, גם אם מישהו נעלב בדרך".

בסיכומו של דבר, נושא הביטחון הוא בבחינת פרה קדושה - ובצדק. אבל נשאלת השאלה האם אפשר להעביר את הנוסעים המוגדרים כ"חשודים" תהליך מכבד ושירותי יותר, תוך הפעלת שיקול דעת גם בהיבט האנושי - וכאן נדמה שהתשובה היא כן. נושא ההסברה והצגתה של ישראל לעולם שקודם במיוחד בשבוע האירוויזיון, יכול להתקדם צעד נוסף גם לנושא המקודש של הביטחון התעופתי. יש להניח שאפשר לעשות את זה גם אחרת מבלי להמעיט ולו לרגע בחשיבות הנהלים, מחמירים ככל שיהיו.

עוד כתבות

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

טראמפ נואם במועצת השלום / צילום: ap, Mark Schiefelbein

טראמפ מרחיב את הדד-ליין לאיראן: "15 ימים זה המקסימום"

טראמפ בהצגת מועצת השלום:"חייבים להגיע עם איראן להסכם בעל משמעות" ● ישראל מאיימת על חיזבאללה: אם תצטרפו למערכה מול איראן, תחטפו מכה אנושה ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "מוכנים לעימות היסטורי" ● דיווח בלבנון: תושבים עוזבים את אזור ביירות מחשש להתערבות חיזבאללה במערכה ● עדכונים שוטפים

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בעליות; הישראלית שזינקה, וזו שנפלה ב-37%

נאסד"ק עלה ב-0.7% ● אנבידיה תספק למטא מיליוני יחידות עיבוד גרפי ● המתיחות בין ארה"ב לאירן: מחירי הנפט זינקו, הדולר התחזק מול סל המטבעות ● מניית גלובל אי זינקה בעקבות הדוחות, סולאראדג' ירדה ● פרוטוקול הפד: חברי הפד היו חלוקים לגבי המשך מדיניות הריבית, ייתכן שזו תרד עוד השנה אם האינפלציה תתנהג בהתאם לציפיות

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

תוך שימוש במידע פנים: זה מנכ"ל בית ההשקעות שנחקר בחשד שרכש מניות של ארית

צביקה לביא, בעל השליטה והמנכ"ל של בית ההשקעות לביא את לביא, נחקר ע"י רשות ני"ע בחשד כי רכש מניות של ארית תעשיות תוך שימוש במידע פנים ● מנכ"ל ארית, חיים שטמפלר, נחקר אף הוא בפרשה ● עורכי הדין המייצגים את לביא: "הוא משוכנע כי יתברר שהוא לא עבר כל עבירה"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

מערכת של התעשייה האווירית / צילום: תע''א

התעשייה האווירית יוצאת למכרז לרכישת 2,500 מכוניות. ומי לא יוכל להשתתף?

בצל עבודת מטה במערכת הביטחון לבחינת סיכוני מידע ברכבים חכמים, הועברה לספקיות הליסינג המשתתפות במכרז של התעשייה האווירית הנחיה לא רשמית להימנע מהצעת דגמים מתוצרת סין ● המשמעות: סינון רוב דגמי הפלאג־אין והחשמליות בקבוצות המחיר הרלוונטיות והסטת הביקוש להיברידיות יפניות וקוריאניות ● במקביל, באירופה מקודמת רגולציה להוצאת "ספקים בסיכון גבוה" משרשראות האספקה • השבוע בענף הרכב