המלכה דאינריז / צילום: באדיבות יס
על העמוד הראשון של "אל-אחבאר", שופר חיזבאללה בלבנון, מופיע הבוקר צילום ענק, שכמו יצא מן הפרק האחרון של "משחקי הכס": כיפת הזהב של מסגד עומר בוקעת מכתפיה של אישה פלסטינית, שכפות ידיה מורמות במחוות תפילה (הכותרת: ״ריאד מממנת את מכירת פלסטין״.)
ספק אם יחצ״ני השייח׳ נסראללה חשבו על המלכה דאינריז טארגאריין, במעמד נאום הניצחון שלה באוזני קומנדו הסריסים, לאחר שהשמידה את עיר הבירה של ווסטרוז. אחרון דרקוניה נראה פורש את כנפיו מאחוריה בדיוק מושלם, המעורר את הרושם שכנפיו בוקעות מכתפיה.
משחקי הכס הסתיימו בתחילת השבוע בקול ענות חלושה, משום ראיה שהצלחות טלוויזיה לעולם אינן צריכות לגלוש אל העונה השמינית. הן מאבדות את התנופה ואת המקוריות, נעשות מאולצות והופכות לפרודיה על עצמן. על זה הייתה בשבועות האחרונים הסכמה כמעט כללית.
אף על פי כן, האכזבה מן העונה השמינית העניקה לנו הזדמנות לגבות עדויות על מצב הדעת של חלקים לא מבוטלים מאמריקה. 19 מיליון צפו בשידור החי של הפרק האחרון. מיליונים, אולי עשרות מיליונים, יצפו בו בימים הבאים. פוסט-מורטם בלתי פוסק מתנהל בכל כלי התקשורת.
מה קרה לפנטזיה?
ב"ניו יורק טיימס", בעל טור שמרני כבד ראש, הנוטף בדרך כלל אבחנות פילוסופיות מעמיקות על פוליטיקה, על רוח ועל דת, ניתח באריכות את האנטי-קליימקס של הסדרה. הוא הגיע למסקנה, שטעותם של מריציה הייתה לזנוח את שורשיה. היא נולדה, גדלה והגיעה אל פרקה כפנטזיה. היא הייתה בת-דמות של "שר הטבעות". אבל בזיקנתה המאוחרת היא ניסתה להפוך לדרמה פוליטית.
אקורד הסיום שלה היה פשוט רציונלי מדי. האוליגרכים נאספים, כדי להחליט מה דמות תהיה למשטר לאחר שהושלמה המהפכה וחזר השלום. אחד מהם אפילו מציע דמוקרטיה, מה שמביא את עמיתיו לפרץ רם של צחוק. הם מגיעים לבסוף להסכמה, שהשלטון לא יעבור עוד בירושה, אף כי יוסיף להיות מרוכז בידי מעטים, והעומד בראשו יעמוד בראשו עד סוף חייו.
אחר כך הם מתפזרים לכל ארבע (או שבע) רוחות השמיים. הם מתפשרים טריטוריאלית, מכבדים זה את זה בדברי נימוסים, ואינם מנסים שום מחטף של הרגע האחרון. מה זה צריך להיות? הלוא כל אחד מהם הוא רב ניסיון בבגידות ובהריגות. פתאום הם נעשו אנשי כבוד? הייתכן שבמשך שבע עונות הם פשוט העמידו פנים שהם מנוולים?
סדרה שבה נסיכה צעירה יוצאת ללא פגע ממאכולת אש, כאשר שלושה דרקונים קטנטנים מזדנבים מאחוריה; סדרה שבה נסיך צעיר הופך לעורב עם שלוש עיניים (או משהו כזה); סדרה שבה מכשפה בשירות אלוהי האש מקימה לתחייה לוחם שנרצח בידי פקודיו; סדרה כזאת מסתיימת בלחיצות ידיים? מה זה כאן, מועדון ג׳נטלמנים וגבירות?
שוויון של תעתועי גורל
ועם זאת, מבקרי העונה השמינית אולי נחפזו קצת יותר מדי לשים אותה ללעג. המיתולוגיה הזו זקוקה לפרספקטיבה רחבה יותר מזו המזומנת לנו יומיים-שלושה לאחר סיום הקרנתה. אין זה מן הנמנע כי כאשר יינתן לנו רוחב הראייה הנחוץ, נכיר בעוצמת המסר העיקרי, אם מסר הוא, אם עיקרי: אין גיבורים טובים, והשלטון משחית.
כללית, הסדרה הזו גמלה אותנו מנאמנות לגיבורים. הקלות שבה ראשים נפרדו מן הכתפיים שנשאו אותם פטרה אותנו מן הצורך להאמין בהצלחתם הבלתי נמנעת של משתתפים כלשהם במשחקי הכס. תעתועי הגורל נועדו לכול, במידה שווה של שרירות לב ושל רשעות.
זו הייתה נוסחה קצת מסוכנת, מפני שסדרה בת שמונה עונות אינה יכולה לסמוך תמיד על אפקט ההפתעה הכרוך בהקנטה בלתי פוסקת של החושים. קוראי סאגה, או הצופים בה, זקוקים לגמול כלשהו על נאמנותם. הטיפוס במעלה ההר אינו יכול להסתיים תמיד בהתגלגלות חוזרת במדרון.
הנה כי כן בת המלך המשוגע, אחותו של הטוען המוטרף לכתר, משכנעת אותנו במשך שבע עונות שהיא ראויה לשבת על הכס, מפני שהיא מנסה באמת ובתמים להיטיב עם ההמונים, והיא רוצה לגאול אותם ממשעבדיהם. אנחנו מלווים אותה במסע כמעט אינסופי אל מימוש ייעודה. אנחנו מוחים את דמעותיה, מחבקים את נאמניה, חורקים שיניים למראה אויביה, נושמים לרווחה למראה ניצחונותיה.
ומה כל זה מנחיל לנו? הוד מלכותה, דאינריז טארגאריין, מטילה פצצה גרעינית על עיר שפתחה את שעריה. פושעת מלחמה. באפיזודה אחת היא הורגת יותר בני אדם ממה שנהרגו בכל האפיזודות הקודמות גם יחד.
הסנאטורית התאכזבה
אל יהיה הדבר קל בעיניכם. בארה״ב מתנהלים עכשיו משחקי כס דרמטיים לא פחות. עשרים ושלושה דמוקרטים טוענים לנשיאות. האיש שהם גמרו אומר להוריד מן הכס אינו סתם יריב פוליטי. הוא מייצג בעיניהם את הרוע עצמו; נוכחותו היא איום על נפשה של הציוויליזציה; הוא הוא מלך הלילה.
שתיים מן הטוענים התחלקו בימים האחרונים באכזבתן מן הפינאלה של "משחקי הכס". המאוכזבת הגדולה ביותר היא הסנאטורית אליזבת׳ וורן ממדינת מסצ׳וסטס. היא מציגה מצע רדיקלי, ובניגוד כמעט לכל עמיתיה אינה משתמטת מדיון קונקרטי בהעדפות מדיניות.
ערב העונה השמינית, וורן כתבה רשימה במגזין הרשת thecut.com, שבה נתנה סימנים פוליטיים ואידיאולוגיים ב"משחקי הכס". ״דאינריז טארגאריין הייתה הדמות החביבה עליי מן הרגע שבו עברה דרך אש... היא מאמינה בתוקף בזכותה למשול, אבל היא מתעבת את מה ששלטון ייצג בעולם שבו גדלה. היא אינה רוצה להיות בעלת עבדים או רודנית... היא אומרת לנאמנה סר ג׳ורה: ׳העבדות היא ממשית. אני יכולה לשים לה קץ. אני אמנם אשים לה קץ. ואני אשים קץ לאלה המאפשרים אותה״.
הסנאטורית וורן, שנואת נפשו המובהקת של הנשיא טראמפ, ראתה ב"משחקי הכס" את סיפור העימות בין רוחה הנדיבה של דאינריז, הלהוטה לתקן את העולם, לזדונה של סרסיי לאניסטר, המנסה לשעבד את ווסטרוז ממרום מצודתה האדומה בקינגז לנדינג.
״לפנינו חמישה פרקים לפני שנגלה אם ההמונים מסוגלים באמת להשתחרר מאזיקיהם, להרוס את המכבש [שדרס אותם], ולהתקומם כאיש אחד כדי לנצח״, חתמה הסנאטורית את רשימתה בסוף מארס.
ובכן, היא נחלה אכזבה מרה. ״אני כה עצובה על התנהגות דאינריז״, היא כתבה ערב הקרנתו של הפרק האחרון. ״אני מנסה להבין מי יישב על כס הברזל, אבל ברור לכל הרוחות שזו לא תהיה דאינריז״.
מיליון וחצי רוצים פיצוי
טוענת אחרת לכס הנשיאות, הסנאטורית קרסטן גיליבראנד ממדינת ניו יורק, הכריזה בעקבות גילוי פרצופה האמיתי של דאינריז: ״אני כה מחוממת. היא הייתה זו שהבטיחה כי יינתן מוצא-פה לבעלי ההכנסות הנמוכות ביותר, לחלשים ביותר. מדוע היה על הכותבים להפוך אותה למלכה משוגעת?״
האכזבה מפעפעת. על הרשת נחתמת והולכת עצומת המונים לרשת הטלוויזיה HBO לחזור ולהפיק את העונה השמינית עם עלילה חלופית. בזמן כתיבת הרשימה הזו הגיע מספר החותמים כמעט ל-1,442,000. המטרה היא מיליון וחצי.
תשכחו מזה. לא תהיה עונה שמינית שנייה. אלא אם כן יפרצו הפגנות רחוב, טירות יותקפו ודרקונים פולטי אש יתעופפו מעל תחנות טלוויזיה. בהיעדרם ניאלץ להסתפק בבחירות המקדימות לנשיאות, ולהתעניין בשאלה מה יעוללו דאינריז ומלך הלילה זה לזה.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב- https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny