ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: איל יצהר
לפני פחות מחצי שנה פתח משרד המשפטים דף פייסבוק שנקרא "פרקליטות המדינה". היום פונה המשרד לציבור ללא תיווך של התקשורת, על גבי הרשת החברתית, במטרה להסביר מדוע היועמ"ש קיבל את ההחלטה שפורסמה מוקדם יותר היום לגבי השימוע שצפוי להיערך לראש הממשלה בנימין נתניהו.
לאחר שעד כה השתמשו במשרד המשפטים בעיקר למטרת פרסום הודעות יומיומיות הנוגעות לכתבי אישום שהוגשו, מידע כללי ואפילו התייחסות להארי פוטר, ובנוסף לעדכונים בפרשת רומן זדורוב, בניסיון להסביר לציבור את הליכי קבלת ההחלטה בפרשה המדוברת, הערב החליטו במשרד לפנות לציבור בנושא נפיץ ורגיש הרבה יותר.
בדף הפייסבוק המדובר, פורסם הסבר מדוע היועמ"ש קיבל את ההחלטה שפורסמה מוקדם יותר היום לגבי השימוע שצפוי להיערך לראש הממשלה בנימין נתניהו. כזכור, במהלך היום נודע כי מנדלבליט נענה רק באופן חלקי לבקשת נתניהו, והחליט שהשימוע יתקיים באוקטובר.
ההסבר פורסם מיד לאחר המהדורות בהן דובר בהרחבה על מועד השימוע, ובו עונה המשרד לביקורת שהושמעה על כך שלא ניתנה לראש הממשלה השנה אותה ביקש.
"רוצים לדעת למה הודיע היום היועץ המשפטי לממשלה לעורכי הדין של ראש הממשלה כי השימוע בשלושת תיקי החקירה בהם נשקלת העמדתו לדין, יידחה בכ-3 חודשים ולא יידחה ב- 12 חודשים כפי שביקשו עורכי הדין?", נכתב בפוסט. "הנה ההסבר:
1. הנחיית היועמ"ש 4.3001 שעוסקת בנושא "טיעון לפני הגשת כתב אישום" קובעת כי השימוע אינו תחליף למשפט, אלא נועד לאפשר לחשוד להציג את טענותיו ולשכנע שחומר הראיות בעניינו אינו מצדיק הגשת כתב אישום. לכן, אין מקום להתדיינות פרטנית באשר לנבכי התיק, ויש להתמקד בסוגיות עקרוניות אשר מצויות ביסוד טיוטת כתב האישום.
יוער, כי לא מדובר בהנחיה חדשה, אלא בהנחיה משנת 1991, שעודכנה בנובמבר 2008.
2. הנחיית פרקליט המדינה 14.21 שעניינה "הליכי יידוע ושימוע בהליכים פליליים" קובעת את לוחות הזמנים לקיום שימוע. ככלל שימוע יתקיים תוך 30 ימים ממועד קבלת מכתב ההזמנה לשימוע ("מכתב היידוע השני"), וכשמדובר בתיק בהיקף נרחב או מורכבות יתרה, תינתן הארכה במשורה, וככל הניתן, לא תארך מעבר ל-30 ימים נוספים.
3. בג"ץ 8031/11 עסק במקרה בו היקף חומר החקירה כלל 30 קלסרים גדושים ולמעלה מ-7,000 עמודי פרוטוקול. לעותר הוקצבו 3 חודשים לצורך קיום שימוע מהיום בו נודע לו על כוונה להגיש כתב אישום, וחודש מיום שסיים לצלם את החומר. ביהמ"ש דחה את טענות העותר כי פרק הזמן שנקבע להיערכות לשימוע אינו סביר. טענות דומות נדחו גם בבג"ץ 5577/13.
4. בפרשת "הולילנד" נגבו 820 הודעות (כמעט פי 2 ממספר ההודעות הכולל בכל שלושת תיק החקירה נגד רה"מ, העומד על כ-440). תחילה נקצבו למר אולמרט חודשיים לקיום השימוע, בהמשך ניתנה הארכה של חודש וחצי, והשימועים לחשודים - למעט מר אולמרט - התקיימו תוך כ-4-3 חודשים.
מר אולמרט ניהל באותה תקופה את הגנתו בתיק אחר וקיים שימוע נוסף במקביל בתיק שלישי, ולכן הוא קיבל ארכה והשימוע בעניינו התקיים לאחר 7 חודשים. זאת בנסיבות ייחודיות, של תיק חקירה שהיקפו כפול ובשעה שהיה עסוק בניהול שני הליכים משפטיים.
סיכומו של דבר, היועץ המשפטי לממשלה הסכים לדחייה בשלושה חודשים נוספים, מעבר לשלושת החודשים המקוריים, אך אין כל הצדקה לדחייה בת שנה ממועד איסוף חומר החקירה, שכן הדבר יביא לפגיעה באינטרס הציבורי החיוני של קבלת החלטה בהקדם האפשרי.
*** חזקת החפות: ההליכים המשפטיים בעניינו של ראש הממשלה בנימין נתניהו עדיין בראשיתם. הוא מכחיש את המיוחס לו, ועומדת לו חזקת החפות.