אריה דרעי / שלומי יוסף
מינהל התכנון בדרך להחליף כתובת, וזו ממש לא בשורה גרועה. במו"מ הקואליציוני שמתקיים כיום בדרך לכינונה של הממשלה החדשה, הפך הגוף שאחראי על תכנון המרחב הציבורי בישראל לתפוח אדמה לוהט - לפחות מהצד של אריה דרעי. מה הופך אותו לקלף כה מבוקש? כבר נגיע לזה, אבל עוד לפני - הסבר קצר על מינהל התכנון.
מדובר בגוף האחראי על התכנון הלאומי. ככזה, הוא שימש זרוע ביצועית חשובה אצל כחלון, בגיבוש האסטרטגיה שגיבש לצורך הגדלת היצע הדירות. את האסטרטגיה הזו ניתן לתאר בתמציתיות כשרשרת בת מספר חוליות שקשורות זו בזו: הסכמי הגג, שאמורים לאפשר לרשויות מקומיות להאיץ את הטיפול התכנוני בשכונות חדשות בתמורה למימון תשתיות עירוניות, מינהל תכנון ובמיוחד ותמ"ל שמתכנן במהירות את אותן שכונות, רמ"י שמשווקת את הקרקעות הללו ליזמים, ותוכנית מחיר למשתכן שבמסגרתה משווקות דירות במחירים מוזלים למחוסרי דיור.
גוף מקצועי שנגרר אחרי דרג פוליטי
המצב הזה היה נוח מאוד מבחינת אלה שרצו לבנות דירות ומהר, ואולם הצעד הזה ספג לא מעט ביקורת, שכן מינהל התכנון אמור להיות גוף עצמאי ובלתי תלוי - זרוע מקצועית תכנונית של מדינת ישראל. בפועל הוא נגרר אחר הדרג הפוליטי וגופים אחרים, שרצו לבנות ומהר. תכנון מטיבו הוא תוצר של שיח, של החלפת דעות ויעדים, של סיעורי מוחות, ושל ויכוחים לוהטים ושולחנות עגולים והסכמות ופשרות. בקדנציה הזו שמענו פחות מידי על ויכוחים ויותר על הסכמות. המקהלה האחידה שיצאה כל פעם מהאוצר, פגעה קשה באופיו הדמוקרטי של התכנון, שבדרך להחלטה המיטבית, דורש גם חילוקי דעות וגם זמן. בשניהם לא כל כך הבחנו ב-4 השנים האחרונות.
לא עוד אידיליה. בש"ס אמנם שומרים על שתיקה מוחלטת, עד לחתימה על ההסכמים הקואליציוניים ומסרבים להגיב על הכיוונים המסתמנים שזורמים מכיוונו של כחלון, ואולם ידוע כי היחזרת מנהל תכנון למשרד הפנים היא אחת מהדרישות הגדולות של דרעי במשא ומתן הקואליציוני. נכון לעכשיו מול דרישה זו אין שום התנגדות. לפיכך יש להעריך, כי מינהל תכנון אכן יוחזר למשרד הפנים וצעד זה יחזיר את כל הוויכוחים הישנים בין האוצר לפנים, וההתנצחויות סביב אילו פרויקטים צריכים לקבל אילו תקציבים ובאיזה דחיפות. כאמור, גם זה חלק חשוב בעולם התכנון.
צעד להפסקת ההתכתשויות מול ראשי הערים?
הכפפת מינהל תכנון לאוצר חשפה חולשה גדולה שלא הובאה בחשבון קודם לכן - הנתק מהרשויות המקומיות. היתרון הגדול של משרד הפנים בעולם התכנון זה שהוא מחובר לרשויות המקומיות, מכיר את צורכיהן ואת המגבלות שבהן הן נתונות. כל זה זר לאוצר והתוצאה הייתה שהקדנציה האחרונה אופיינה בהתכתשויות בלתי פוסקות בין האוצר לבין ראשי רשויות מקומיות. זה בא לידי ביטוי בחסמים הגדולים שאלה מטילים על יישום תמ"א 38 ובהתנגדויות מצידם לבנייה שמקודמת על ידי המדינה.
החיבור בין האוצר למינהל תכנון גרם להידרדרות באמון הציבורי במוסדות התכנון, הרבה בגלל הוועדה לתכנון מתחמים מועדפים לדיור, הותמ"ל. והשיא הגיע בבחירות המקומיות האחרונות, שבהן ראשי ערים שעודדו בנייה אינטנסיבית אצלם - הפסידו בבחירות ואת מקומם תפסו ראשי ערים שהתחייבו לצמצם את ממדי הבנייה. מינהל תכנון בתוך משרד הפנים צפוי להיות מקום שמבין טוב יותר את גבולות התכנון, יותר עצמאי ויותר קשוב לבעיות, לצרכים ולמגבלות המקומיות. ולכן גם יניע דיאלוג פורה יותר ופחות מתלהם מול ראשי הערים. דיאלוג כזה רק יתרום לאיכות התכנון.