העיירה לה אורטבה/ צילום: איור: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
האי טנריף נחשב כיעד של "בטן-גב" שיש בו פארקי שעשועים למשפחות עם ילדים, וחופים מבודדים לזוגות רומנטיים, או כסצנת מסיבות תוססת לצעירים. אבל יש בו הרבה יותר מזה. חובבי טרקים לא ישתעממו בזכות מבחר הרב של מסלולים, וחובבי טבע ישמחו לגלות את יופיו בנסיעה המשלבת מסלולי הליכה קצרים.
ידענו שטנריף הוא האי הגדול והמאוכלס ביותר מבין האיים הקנריים, שהוא שייך לספרד אך שוכן בעצם באוקיינוס האטלנטי, כ-100 ק"מ מחופי מרוקו, אבל בשלב התכנון נתקלתי בקושי למצוא אינפורמציה על טיולי טבע לטובת אלה שהם כמונו, אנשים שבעיניהם זה בזבוז לרבוץ בחוף הים יותר מיום אחד. אני שמחה לחלוק מהניסיון שצברנו בטיול מרתק ובלתי נשכח.
חוגגים בצל הר הגעש
ראשית לכול - הנופים מסעירים. לא סתם הכריז ארגון אונסק"ו על הפארק הלאומי טיידה כאתר מורשת עולמית. הר הגעש טיידה, שפסגתו 3,718 מטר, הוא ההר הגבוה בספרד. בסביבתו כמה לועות וולקנים משניים. ההתפרצות האחרונה אירעה ב-1909, והוא נחשב "רדום", אבל מי יודע. טיידה היה הר קדוש לגואנצ’ים, הילידים המקוריים של האיים הקנרים, שהאמינו שהוא מחזיק את השמיים ושהלוע שלו מאכלס שדים.
במעלה ההר מהעיירה Los Cristianos עברנו בין כפרים קטנים, כרמים, פריחה צבעונית, עצי אורן קנריים ועץ אחד גדול במיוחד (שימו לב לשילוט) ששווה עצירה: "Pino Grodo". ממגרש החניה ניתן לרדת במדרגות אל הגזע ולראות כמה אנשים צריכים לחבור כדי להקיפו. אם הדרך מכוסה עננים, אל תתייאשו. יש סיכוי טוב שתוך זמן קצר תוכלו להסתכל על העננים מלמעלה.
לאורך המסלול שפע נקודות תצפית - על לועות געשיים משניים, סלעי לבה בצורות מעוררות דמיון, זרמי לבה מהעבר בצבעי שחור-כתום-סגול, ועצים ופרחים הצומחים מתוכם. העולים ברכבל כמעט עד לפסגה ייהנו מנופים מרהיבים וצבעוניים ומסלולי הליכה ברמות שונות.
גם הנוף האנושי צבעוני לא פחות. אומרים שבטנריף יש כל יום חגיגה. במהלך השבוע ששהינו באי זכינו לראות שתיים. אם אתם מגיעים בחודשים מאי-יוני, כמונו, תזכו לראות את חגיגות "יום האיים הקנריים" שמציינים ב-30.5. זה היום שבו התכנס הפרלמנט הקנרי העצמאי לראשונה, ב-1983. חוגגים אותו בבתי ספר בלימודי התרבות וההיסטוריה של האיים, בטקסים מיוחדים בכנסיות, במסיבות פרטיות וציבוריות, ובהצגת אורח החיים המסורתי.
החג השני שזכינו לראות, לאו דווקא ייחודי לאיים הקנריים. קורפוס כריסטי, החג המציין את הסעודה האחרונה לפני צליבת ישו, נחגג בכל העולם הנוצרי מתישהו בין מאי ליוני (השנה הוא יוצא ב-20.6). ילדים מקבלים את לחם הקודש הראשון שלהם, המסמל את גופו של ישו, הרחובות מקושטים בפרחים ובשטיחי חול צבעוני שהובא מהר הגעש, תהלוכות עם תזמורות ורקדנים צועדות על השטיחים.
החגיגה המרכזית היא בעיירה La Orotava. הקדשנו את היום לנסיעה מיוחדת למקום. בכניסה לעיירה התפלאנו שאין קהל רב. התברר שדווקא הפעם, החליטו לדחות את החגיגות בשבוע. מעט מאוכזבים, הלכנו לכיכר העיר, ולפחות זכינו לראות את מלאכת הכנת השטיחים ונהנינו משיטוט ברחובות הצבעוניים של העיירה ההררית. בהמשך השבוע ראינו שטיחי חול ופרחים בעיירות נוספות שבהן חלפנו. אומנם החמצנו בכמה ימים את התהלוכות ואת הריקודים, אך בכל זאת נהנינו לראות איך הרחובות לובשים חג.
נתיב נדידת הלווייתנים
בין האיים טנריף ולה-גומרה עובר נתיב נדידת הלווייתנים. דמיינו את עצמכם עומדים על סיפון יאכטה עם כוס שמפניה ביד, ועשרות לווייתנים חולפים סביבכם. זו פנטזיה שיכולה להתגשם. כמעט כל השנה אפשר לצפות כאן בלווייתנים ובדולפינים. המינים והסוגים משתנים על-פי התקופות. חלקם נודדים, וחלקם בוחרים לנפוש כאן כל השנה.
מומלץ מאוד לשכור יאכטה לטיול יום. זה שלנו יצא מהמזח של Puerto Colon בעיירה Costa Adejeבים שקט ומזמין. חלפנו על פני חופים חבויים, בתי מלון מרשימים, קומפלקסים של דירות נופש ועיירות צבעוניות - כולם נושקים לים, בצל הר הגעש.
תוך זמן קצר נשמעה הקריאה: "דולפינים מימין... כל המצלמות לימין שור!". להקה קטנה של דולפינים מסוג Bottle Nose חלפה להנאתנו ליד היאכטה וזכתה ל"בוק", כראוי. בהמשך הגיעו כוכבי היום - להקות רבות של לווייתנים מסוג Pilot Whales, כולל נקבות עם גורים - וסיפקו רגעים יפים של טבע יפהפה כשהם מלווים אותנו צפונה.
לאחר חוויית הלווייתנים הפלגנו אל הצוקים של los Gigantes. צוקים אלו, שנוצרו כתוצאה מזרימת לבה, צונחים לים מגובה 600 מטר. אפשר לראות אותם מרחוק מהעיירה Los Gigantes (שחלפנו על פניה בשובנו מטיידה), אך על מנת להתרשם מגודלם ומעוצמתם, מומלץ להזמין שיט ביאכטה או במפרשית. מבט מקרוב על הצוקים חושף את צורות הזרימה של הלבה, שבמקרים רבים יצרה צורות מעוררות דמיון. ציפורים שונות מקננות בנקיקי הסלעים.
בהמשך, הגענו סמוך לחוף הקטן Bay of Masca עם מחסה ועצי דקל. הגישה לחוף זה היא בשחייה מהיאכטות, או בהליכה בת שלוש שעות בין סלעים, ממעלה ההר מהעיירה Masca, שבה ביקרנו בהמשך (ראו מידע מעשי). קפצנו למים להתרענן, וכשחזרנו, חיכה לנו שולחן עמוס מטעמים. זה בהחלט היה אחד הימים המיוחדים בטיול.
פירמידות גוימר
הפארק האתנוגרפי Piramides de Guimar, בשטח של 64 דונם נמצא בדרום-מזרח האי ויש בו כמה פירמידות מדורגות, אפופות מסתורין. תיאוריות שונות מייחסות את הפירמידות לתקופות ולקבוצות אתניות שונות. יש הטוענים שזו סתם ערימת סלעים וולקניים שהחקלאים פינו מהשדות. אחרים מאמינים שאת הפירמידות בנו הגואנצ’ס, הילידים המקוריים, כמקום פולחן.
חוקר התרבויות הנורבגי תור היירדאל (שהתפרסם כשבנה סירה מסורתית בנוסח האיים הפולינזים וחצה בה את האוקיינוס) ביקר במקום והחליט לקבוע שם את מושבו. הוא חקר את הפירמידות וקבע שהמבנים דומים לאלו שבסיציליה, מקסיקו, מסופוטמיה, פולינזיה ופרו, ולכן לדעתו הם נבנו על-ידי בני תרבויות עתיקות שחיו בעבר במקום. הוא יזם את הקמת הפארק ועבר לגור באזור עד מותו. ביקור באתר, בגנים הבוטניים שמקיפים אותו ובמוזיאון שבו, מציג את כל התיאוריות ויותיר אתכם אפופי מסתורין.
אנגה (Anaga), לשון היבשה בצד הצפוני-מזרחי של טנריף, נוצרה מפעילות וולקנית שהתרחשה לפני 6.5 מיליון שנים. התוצאה מתאפיינת בפסגות מחודדות, גאיות עמוקים ויערות עבותים. מרבית הזמן היא מכוסה בערפילים המספקים לחות לרוויה לתפארת היער המקומי.
התושבים הראשונים הגיעו לאזור במאה ה-16 ובנו טרסות לגידולים חקלאיים על ההרים התלולים. כיום הם מגדלים בקר, מייצרים יין וסוחרים בסוכר ובעץ. נקודת העצירה הראשונה היא במרכז המבקרים (Cruz del Carmen), שבו תקבלו את מפת האזור והסברים על מסלולי נסיעה והליכה. סמוך למרכז המבקרים, נקודת התצפית הנשקפת על הכפרים הצבעוניים שבעמק. בהמשך, הדרך עוברת בתוך יערות עבותים עם נקודות תצפית רבות אל הים, הצוקים והכפרים.
הדרך אל הכפר הקטן Taganana צרה ומתפתלת, ונופים קסומים מתגלים מכל פיתול. אם מזג האוויר מאפשר זאת, כדאי להגיע לגיחה קטנה מטגנאנה לחוף המקושט בסלעים Roques de las Bodegas, שהשקפנו עליו ממרומי ההר.
מחבוא של שודדי ים
בטיסה לטנריף הזהירו אותנו יודעי דבר מהנהיגה בדרכים הצרות והפתלתלות המובילות לכפר Masca ולחופים הצפון-מערביים. אך מה לעשות, שדוד בעלי אוהב במיוחד לנהוג בדרכים פתלתלות? ואכן, הנוף המתגלה בכל פיתול של הדרך עוצר נשימה. הרים מזדקרים בין עמקים צרים עמוסים בצמחייה והדרך הצרה מתפתלת בפיתולים חדים.
כשמגיעים לכפר הקטן מסקה, מתגלה ממרפסת התצפית אחד הנופים היפים ביותר שבטנריף. הכפר המבודד, שהיה בעבר מקום מחבוא לשודדי ים, מתגלה בצבעים העזים של בתיו כשהוא חבוי בין סלעים. זוכרים את Bay of Masca שהגענו אליו בשיט? ניתן להגיע אליו מכאן בטרק מאתגר של 4-3 שעות, דרך השביל שעובר בפתח בין הסלעים שבאופק.
מכאן הכביש הפתלתל ממשיך לעלות ולרדת בין כפרים ציוריים, עד שמגיע לחוף הצפון מערבי. הגענו ל-La Caleta de Interian, עיירה קטנה עם בתים צבעוניים וחוף עם חלוקי נחל שחורים. הופתענו לראות מחסום לרכב בכניסה לעיירה. רחובות העיירה קושטו בשטיחי חול ופרחים לקראת חג הקורפוס כריסטי, ולכן הכניסה רק להולכי רגל. היה נעים לחלץ עצמות בשיטוט בין הבתים הצבעוניים עם הטיח המתקלף ושטיחי הפרחים והאבקות הצבעוניות.
בהמשך מזרחה, נקודת תצפית יפה על גרצ’יקו (Garachico): Mirador del Emigrante - הכפר העתיק ביותר באיים הקנריים ובו הנמל הראשון בטנריף.
כדאי להתרשם מ-El Caleton de Garachico - תופעה ייחודית של בריכות שנוצרו בים כתוצאה מזרמי לבה. בתוך הים בולט סלע בודד, The Rock of Garachico. בריכות סלע נוספות מצאנו בהמשך הדרך, היפה בעיניי היא Charco del Viento, שאליה מגיעים בדרך עפר נוחה בין מטעי הבננות. יש מרפסת תצפית ומדרגות אל הבריכות שבחוף. בביקור קצר בעיירה Icod De Los Vinos אפשר לראות עץ ענק מיוחד במינו, Millenium Drago Tree. אפשר לשלם דמי כניסה לפארק כדי לראותו או להגיע לנקודת התצפית החינמית בכיכר Plaza de Lorenzo Caceras. לצערנו, לא הספקנו לבקר במערת הלבה הארוכה ביותר באירופה והרביעית באורכה בעולם Cueva del Viento, אבל נראה שכדאי לעשות זאת.
אי אפשר לחזור מטנריף מבלי להתנסות במגוון החופים המיוחדים - חלקם מחלוקי נחל ואבנים שחורות, חלקם חול שחור או חול לבן מיובא ממדבר סהרה. מלבד החופים שהזכרתי, התרשמתי גם מהחוף הציבורי של המלון היוקרתי האדום Abama Golf & Spa Resort, החבוי בין צוקים והתגלה לנו לראשונה מכיוון הים בזמן השיט שבמהלכו צפינו בלווייתנים.
אורחי המלון מתפנקים בקרונית פרטית הגולשת על הצוק. הגישה לכל השאר היא בגרם מדרגות ממשטח התצפית שליד הקרונית. בחוף חול לבן מיובא, שתי בריכות סלע פרטיות ומסעדה. על הצוק ממול חממות של מטעי בננות. חובבי גלישת רוח וגלים ייהנו מחוף El Medano, ואילו אוהבי לבוש אדם וחווה ימצאו את חוף Playa de la Tejita, שניהם בדרום האי וסמוך לנמל התעופה. בעיר פוארטו דה לה קרוז, חוף Playa Jardin המוקף גינות. מומלץ לחקור ולגלות את החוף האהוב עליכם.
קורפוס כריסטי
קורפוס כריסטי הוא אחד החגים החשובים בלוח השנה הקתולי, ובכל מקום חוגגים אותו קצת אחרת. יש מקומות שבהם חוגגים יום-יומיים, ובאחרים שבוע שלם. השנה הוא ייחגג ב-20.6.
בדרום גרמניה חוגגים בתהלוכות, כשהגדולה שבהן מתקיימת במינכן וכוללת סוסים מחופשים.
בחלק מהמקומות משולב החג בחגיגות קציר מסורתיות ונהוג לקשט בתים בענפים ובירק. במקומות שונים באנגליה יוצרים בכנסיות שטיחים מפרחים ומענפים.
בברצלונה מקשטים את המזרקות בפרחים, ובמקומות אחרים בשטיחי פרחים ברחובות. בעיר Sitges (כ-35 קילומטר מברצלונה) מקיימים תחרות של שטיחים מרהיבים שעשויים מפרחים ומגרגירי אורז, הנפרסים לאורך רחובות שלמים. באיים הקנריים יוצרים שטיחים דווקא ממלח שהוסיפו לו אבקות צבע, והתוצאה מרשימה.