טלטלה באיגוד המזון של התאחדות התעשיינים. שלום זיידלר, יו"ר איגוד המזון, התפטר מתפקידו. כך נודע ל"גלובס". הרקע הוא הבדלי גישות בינו לבין שרגא ברוש, נשיא התאחדות התעשיינים.
"הריני להודיעך על התפטרותי מתפקידי כיו"ר איגוד המזון" כותב זיידלר לברוש במכתבו, ומציין כי יסיים את תפקידו ב-30 יוני. זיידלר מאשים את ברוש כי סירובו לקחת חלק במימון הקמפיין שמקדמת התאחדות המזןן בימים אלה, הוא זה שהביא לצעד הנוכחי. "סירובך לקחת את החלק הראוי של ההתאחדות, בגובה 20% בלבד, מסכן את אפשרות העלאת הקמפיין. חוסר שיתוף הפעולה מצדך פוגע ביכולתי כיו"ר האיגוד להגן על תעשיית המזון ולהוציא לפועל את התוכנית שאושרה בהנהלה".
זיילדר הינו הבעלים של חברת המזון ויסוצקי, והוא משמש כיו"ר איגוד המזון מסוף 2016. התפקיד של איגוד המזון בהתאחדות התעשיינים היא ייצוג ההשקפה של כלל חברות המזון בישראל מול גורמי הרגולציה והממשל.
"אני משמש בתפקידי מנובמבר 2016, באחת התקופות הקשות שתעשיית המזון מתמודדת איתן, אך בכוחות משותפים עם מנהלת האיגוד ובשיתוף פעולה מלא עם חברי ההנהלה שלצידי - גדולים, בינוניים וקטנים - אנו מתמודדים אל מול האתגרים שלנו. הצלחנו לייצר תהליכים בונים באיגוד, תוך הקמת ועדות מקצועיות (אסטרטגיה, רגולציה, פרסום ותדמית ועוד) ולראשונה נבנתה אסטרטגיה ארוכת טווח לאיגוד תעשיות המזון".
תעשיית המזון מתמודדת עם שתי חזיתות מטרידות ביותר כותב זיידלר: "האחת, יוקר העלות לתעשייה עקב הכבדת נטל הרגולציה והעלויות שהממשלה משיתה על כלל התעשיה ותעשיית המזון בפרט, יחד עם מדיניות מכוונת שמציגה אותנו כאחראים ליוקר המחיה ולא היא".
השנייה, לדבריו, היא "המתקפה התקשורתית המתמשכת והצפויה להתגבר של משרד הבריאות, שעושה דהלגטימציה לתעשיית המזון תוך פגיעה בתדמיתה וגורמת בכוונת מכוון ליצירת "סכסוך" בין הצרכנים לבין יצרני המזון, זאת למרות שיתוף הפעולה המלא שלנו עם מנכ"ל משרד הבריאות וצוותו".
"בפועל", כותב זיידלר "ידוע להם, שתעשיית המזון הישראלית הינה חדשנית ביותר ואחת המתקדמות ביותר בעולם ולנגד עיניה עומדים פיתוח וייצור מוצרים בריאים ואיכותיים במחירים הוגנים כל זאת מתוך אחריות ממלכתית לקהל הצרכנים.
"תעשיית המזון ספגה מהלומות המסכנות את קיומה ושתקה"
"המדינה משקיעה מיליוני שקלים בקמפיינים וביחסי ציבור תוך הפניית אצבע מאשימה כלפי יצרני המזון כאחראים ליוקר המחיה מחד ובחינוך הציבור להימנע מאכילת מוצרי מזון "מעובדים" שהתעשייה מייצרת בסטנדרטים הגבוהים ביותר. אם לא די בכך, הממשלה מורידה מכסים על ייבוא מוצרי מזון מחו"ל הפוגעים פגיעה חמורה בקיומה של תעשיית המזון בישראל".
"עד כה תעשיית המזון ספגה את המהלומות המסכנות את קיומה בישראל ושתקה", ממשיך זיידלר. "על מנת להתמודד עם חזיתות אלו, החליטה ההנהלה לצאת להגנתה של תעשיית המזון ולהעמיד את העובדות האמיתיות בפני ציבור הצרכנים בנושא יוקר עלות התעשיה בישראל אל מול העלות המקבילה בעולם ותרומתה העצומה של תעשיית המזון לכלכלת ישראל, למרקם החברתי העדין ולהשבחת המוצרים אותם היא מייצרת".
"בשל היכרותך ומעורבותך עם החזיתות הנ"ל אתה שותף לתהליך שבסופו הוכן קמפיין ציבורי בנושא יוקר המחיה ובמקביל נמצא בהכנה קמפיין נוסף לקראת הפעלת חוק סימון המוצרים. איגוד המזון, כמו איגודים אחרים, מעביר מזה שנים 50% מדמי החבר לכיסוי הוצאות מטה ההתאחדות. בשל כך אין לאיגוד המזון רזרבות לכיסוי המיליונים הנדרשים לקמפיינים חשובים כל כך ולפעולות חירום אחרות".
על פי שיחותינו הרבות, טוען זיידלר, "בניתי תוכנית חרום לגיוס כספים מיועדים וקיבלתי אף את הסכמתם של החברים בעלי היכולת, מתוך הבנת צו השעה, לממן חלק משמעותי בגובה 80% מעלות הקמפיינים. ההתאחדותעם הרזרבות הכספיות שבידה, מתוך מחויבות לתעשיית המזון העומדת בחזית המאבק, חייבת לעמוד בשעה קשה זו לצידה ולהעמיד את חלקה ההוגן למימון הקמפיינים במלחמה על הישרדותה של תעשיית המזון".
"לא קיימות 'רזרבות תקציביות'"
שרגא ברוש, נשיא ההתאחדות כתב הערב מכתב תשובה חריף ליו"ר איגוד המזון המתפטר שלום זיידלר. "מוזר בעיניי כי לאור העובדה שההתאחדות לא יכולה להשתתף בקמפיין בסכום שאתה מבקש (500 אלף שקל) אלא רק בסכום של 250 אלף שקל אתה מוצא לנכון להתפטר. זאת, בייחוד לאור העובדה כי לאיגוד המזון יש עודף תקציבי אשר מיועד למקרים מסוג זה", טוען הערב ברוש.
"אין צורך להסביר לי את הקשיים הרבים העומדים בפני תעשיית המזון ובעיקר בתחום הרגולציה והתדמית", כותב ברוש. "יחד עם זאת אינני יכול להתנהג בחוסר אחריות תקציבית כלפי התאחדות התעשיינים. כחבר ועדת הכספים של ההתאחדות, אתה ודאי מכיר את תקציב המטה ויודע כי לא קיימות 'רזרבות תקציביות'. יחד עם זאת, ותוך ויתור על פעולות שיווק רוחביות אחרות, הורתי לשריין באופן חד פעמי סך של 250 אלף שקל המהווים 10% מהקמפיין".
עוד כותב ברוש: "ההתאחדות לא השתתפה מעולם במימון קמפיין ענפי, וקמפיינים כאלה עולים מפעם ומפעם גם בענפים אחרים כדוגמת תעשיית הכימיה, תעשייה בטחונית, תעשיית הזכוכית, תעשיית המלט, תעשיית הפלסטיק, איגוד חיפושי הגז ועוד. איגודים וענפים אלה ניהלו קמפיינים במימונם העצמי ללא השתתפות כספית כלשהי מצד ההתאחדות. מעבר לכך אין שום משמעות אמיתית אם במקום תקציב של 2.5 מיליון שקל יעלה קמפיין בסכום של 2.25 מיליון בלבד".