גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"על הממשלה החדשה לא להעלות מסים, אלא לטפל בפטורים ממס"

את הדברים אמר פרופ' אבי בן בסט בכנס "מסים וגלובליזציה" שהתקיים היום בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה ● בכנס נשאה דברים גם המשנה למנהל רשות המסים, רו"ח מירי סביון, שהסבירה על שילוב הידיים בין מדינות ה-OECD במאבקן בתכנוני המס

 

 

פרופסור אבי בן בסט / צילום: שלומי יוסף
פרופסור אבי בן בסט / צילום: שלומי יוסף

"הממשלה החדשה כבר מתעסקת קשות באיך ממנים את הגירעון הגדול שיצרו בשנתיים האחרונות. ואני אומר, לא צריך להעלות מס הכנסה, ומע"מ. תתחילו לטפל בפטורים. ואם לא לבטל אותם, אז לפחות צריך להתחיל לצמצם אותם", את הדברים אמר מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, פרופ' אבי בן בסט בכנס "מסים וגלובליזציה" שהתקיים היום (ה') בבית הספר למשפטים במרכז הבינתחומי בהרצליה. פרופ' בן בסט ביקר בחריפות את מדיניות הפטור ממס במדינה וטען שהיא מנציחה את אי השוויון והחוסר צדק במדינה בין אלה שיש להם לאלה שאין להם.

בן בסט הסביר שגם הוא "לא רוצה להעלות מסים" ואולם הוא ממליץ להתחיל "בביטול פטורים שמצ'פרים במיוחד את אלה שיש להם כוח ולוביסטים יותר טובים מאשר לפרט הקטן". בן בסט קרא לביטול ה"פטור ממע"מ באילת וכן את הפטור ממע"מ לפירות וירקות".

מלבד בן בסט, נשאו דברים במושב שנושא "שחיקת בסיס המס" גם המשנה למנהל ראשות המסים, רו"ח מירי סביון, ד"ר נדין בודו טרכטנברג לשעבר המשנה לנגיד בנק ישראל ופרופ' ראובן אבי יונה מאוני' מישיגן. רו"ח סביון התייחסה בדבריה לפרוייקט ה-BEPS שקודם בשנים האחרונות על ידי מדינות המערב, ובהן ישראל, מטעם ארגון ה-OECD למאבק בתכנוני מס בינלאומיים. לדבריה, הצורך בפרויקט זה נבע מכך "שמיסוי בינלאומי הפך לאחד הנושאים הכי חשובים בעולם המס ובכלל בעולם הכלכלי. ככל שהפעילות הכלכלית הפכה ליותר גלובלית הנושא של חלוקת הרווחים וההכנסות בין המדינות הפך ליותר ממשמעותי וכמובן המס שמלווה את התהליכים הללו הפך ליותר ויותר מרכזי".

סביון הסבירה כי כיום "הרבה יותר קשה לקבוע את המקום של היווצרות הערך" לטובת מיסויו ולכן החשיבות של פרויקט ה-BEPS. לדבריה, במצב החוקי שהיה קייים, "הפך יותר קשה למדינות לקבוע את נתח עוגת המס שצריך להיגבות על ידן". סביון סבורה שבעולם הכלכלי של היום, שקל להזיז עסקים ממדינה למדינה, המדינות מוצאות עצמן מתחרות על פעילות כלכלית שמביאה למדינה הגדלה של התוצר המקומי, יצירה של מקומות עבודה וכמובן, תשלום מסים. "גם מדינת ישראל מצאה עצמה במשחק הזה, וכעת היא מתחרה על יתרונות מיסויים שחלקם פוגעים בעוגת המס הכוללת של המדינה, מפעילות מסויית לא נכונה".

לפי רו"ח סביון, הייחוד של פרויקט ה-BEPS ומטרתו - "לייצר במקום מצב של תחרות, שיתוף פעולה שיביא להגדלת עוגת המס של המדינות". בהקשר זה היא ציינה כי במסגרת 15 "תוכניות הפעולה" (Action Plans) שפורסמו בתוכנית ה-BEPS נגד תכנוני מס בינלאומיים, החלה השלמתה של - "תוכנית פעולה מספר 14" - המיועדת לטפל בהליכי "הסכמה הדדית בין מדינות", ובהתאם נחתמו כבר 7 הסכמים בילטרליים (מדינה חותמת מול מדינה).

סביון הסבירה, כי הליכי הסכמה הדדית הם חלק מפרויקט רחב לשפר את התפקוד של הרשויות במקרים של סכסוכי מס בינלאומיים, ומטרתם לפתח מנגנון משלים לפתרון הסכסוך. מעבר לכך, הוסיפה סביון ש"יש בהסכמים הללו שני עקרונות יסוד חשובים, ובהם אמירה מפורשת שהאמנה לא נועדה ליצור כפל מס, וכן נועדה למנוע כפל מפטור ממס".

המשנה למנהל ראשות המסים רו"ח מירי סביון / צילום: שלומי יוסף

רו"ח סביון: אקזיטים הם גם מעציבים

סביון התייחסה גם לאקזיטים של חברות טכנולוגיה ומיסויים - "בשנים האחרונות אנו עדים לעסקאות עם 'אקזיטים'. מאחורי חלק מהעסקאות עומדים תכנוני מס למיניהם, כאשר אחד התכנונים השכיחים, חברה רב לאומית רוכשת מניות כאן בארץ של חברה עם פעילות מסוימת בעיקר בעולם הדיגיטלי, וזמן קצר אח"כ ברגע שהיא נרכשה היא ממשיכה לעשות את אותה פעולה רק שהיא הפכה להיות מרכז פיתוח של החברה הרב לאומית". במקרה זה אומרת סביון, "כל הנכסים הלא מוחשיים 'עפים' למקומות אחרים וכל מה שיפותח בעתיד שייך לענקית בינלאומית שיושבת איפה שתבחר". לדבריה, "מעבר לסיטואציה עצמה שמעציבה. כי חלק מהפעילות והרווחים יצאו מישראל", מתמודדת המדינה באמצעות ההבנה "שבמועד שבו הפכה החברה הישראלית להיות מרכז פיתוח, יש מכירה מאוד משמעותית של פעילות שיש למסות".

סביון הוסיפה, "שבתוך התחרות הגלובלית של מדינות להביא אליהן פעילות כלכלית אמיתית, חלק חשבו שהן יוכלו להשפיע דרך מכשיר המס. אני אומרת שוב, המדינות התחילו למצוא עצמן במרוץ ללא תחתית, והייתה סיטואציה שבה הנתח מס הגלובלי הולך וקטן לאור התחרות הזו". כאן הדגישה סביון נכנס פרויקט ה-BEPS, ובו נקבע כסעיף חובה - נושא משטר מס מזיק. "ז"א משטר שעלול להעביר הכנסות ללא צורך במיסוי בצורה שלא מביאה לידי ביטוי את הפעילות....לדו' חוק עידוד השקעות הון".

כעת מוסיפה סביון, "כשהמדינה מנסה לתת משטר מס מיטיב, היא עוברת בדיקה האם סעיף מסוים או סעיפים עלולים להפוך אותה למשטר מזיק, ולכן גם אנו נדרשנו לתקן את חוק עידוד השקעות הון". לטענתה, מדינות ה-OECD "מקפידות לא להיכנס למקום הזה של משטר מס מזיק, כי זה עלול לגרור סנקציות בינלאומיות ואף מדינה עדיין לא לקחה את הסיכון הזה והרבה מדינות ביצעו תיקונים בתוך הדין הפנימי שלהם כדי לא להגיע לכך".

עם לבדו ישכון

מכל מקום, שלב חדש ביחסים בין המדינות, שפעם היה פחות מפותח - הוא נושא השקיפות וחילופי המידע ביניהן. בהקשר זה הוסכם על ידי המדינות במסגרת אמנות, כי כל עסקה שיש לה השפעה מסויית בינלאומית, על המדינות ליידע אחת את השנייה על כך. עניין זה לדעתה של סביון, מאפשר למדינות לקבל כמויות אדירות של מידע, ומחייבות אותן להתמודד עם 2 אתגרים: האחד, קליטה וניתוח כדי להגדיל את נתח המס. השני, לשמור על סודיות של המידע הרגיש הזה. החידוש לדעתה הוא שכעת "תאגידים בינלאומיים יידרשו להעביר דיווח אחיד על מחירי העברה, מה הרווחים בכל מדינה, מה מספר העובדים, פורמט אחיד שמגישים למדינה וזו מעבירה ליתר המדינות".

סביון הוסיפה שמתקיימים "שיתופי פעולה נוספים כשמדינות העולם הבינו שזה לא עם לבדו ישכון. כשישראל החלה להתמודד עם 'אקזיטים' זה לא קורה רק בישראל זה קורה בכל העולם, והמדינות בעולם הבינו שיש יתרון גדול מאוד בעבודה משותפת".

"פרויקט ה-BEPS מאוד מורכב מאוד שאפתני והיום שאנחנו מסתכלים אחורה הסקפטיות שמאחורי המהלך הזה הוכחה כלא נכונה", סיכמה סביון.

עוד כתבות

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

תחנת הכוח ''אורות רבין'' שבחדרה / צילום: Shutterstock

סוף עידן הפחם: הושגו היתרי פליטה ליחידות המזהמות בחדרה

כחלק מהמאמץ להפסיק את ייצור החשמל מפחם, שנחשב מזהם (ויקר) במיוחד, יחידות הייצור הפחמיות בתחנות הכוח של חברת החשמל עוברות בהדרגה לייצור בגז ● אלו אמנם רחוקות ביעילותן מתחנות כוח חדשות בגז, אך הן יפלטו פחות זיהום וכבר הותקנו עליהן סולקנים שמצמצמים אותו עוד יותר

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

לא נסוג ולא התנצל. באד באני מופיע בסופרבול השבוע / צילום: Reuters, Imagn Images

הכינוי של הזמר באד באני ניתן לו לאחר אירוע שחווה. מהו?

איזה שחקן NBA הפך לאחר פרישתו להיסטוריון וסופר, בכמה נמכר השבוע קלף פוקימון נדיר, ואיזה שיר הלחין מתי כספי לסרט "חגיגה בסנוקר"? ● הטריוויה השבועית

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט ננעלה בירוק לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עלו אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרו קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

מבצע ההעברה. 263 פילים הוסעו במשאיות כ–400 ק''מ / צילום: ap, Thoko Chikondi

עשרות הרוגים וציד בלתי חוקי: מבצע להצלת פילים באפריקה הסתיים באסון

פרויקט שימור טבע על הגבול בין זמביה למלאווי השתבש קשות ● ניסיון להקל את צפיפות הפילים הביא לרמיסתם של עשרות אנשים למוות, להריסה של גידולים בשווי 4.5 מיליון דולר ולהתעוררותו של ציד בלתי חוקי ● כך ניצת אחד הסכסוכים הקטלניים בין בני אנוש לחיות בר באפריקה זה עשורים

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"