בנימין נתניהו/ צילום: תמר מצפי
ראש הממשלה נתניהו מאיים על ח"כ ליברמן באקדח ללא כדורים. מן ההודעה של ליברמן אתמול בלילה לפיה "ישראל ביתנו תתנגד בתוקף לממשלת הלכה, ממשלת 60" עולה שהוא לא ירים את אצבעותיו באמון בעד כינון הממשלה ה-35, והפוך: הוא יצביע נגדה.
הצבעת האמון הראשונה לממשלה הנכנסת תהיה לפיכך 60:60, כלומר לא תהיה. אם נתניהו רוצה לכונן ממשלה על בסיס 60 חברי כנסת עליו לאתר לפחות חבר אופוזיציה אחד (או יותר) שימנע בהצבעת האמון הראשונה.
יש לשלוח את נתן אשל לשכנע מישהו, אולי סיעה שרוצה להרוויח תקציבים ולו רק כדי שהם ימנעו בהצבעת האמון. זה הוא מהלך לא סביר, לא אפשרי, כמעט בלתי מתקבל על הדעת במצב הפוליטי הנוכחי.
לו רק יגיע נתניהו ל-59:60, (או נניח 55:60, אם חברי ישראל ביתנו ימנעו) הוא יוכל לזכות באמון ולהקים ממשלה צרה על בסיס 60 ח"כים. הממשלה הזו לא תוכל להעביר אף מהלך, מיותר לציין, כי לא יהיה להם רוב דרוש בהליכי חקיקה. זו תהיה ממשלת שיתוק מוחלט.
האקדח ריק, וגם אי אפשר לטעון אותו כיוון שגם מהלך חוק פיזור כנסת עליו מרמזים בליכוד אינו בנמצא. צריך שם רוב של 61 כדי להעביר חוק כזה, ומדובר במהלך שנוי במחלוקת. מישהו מכיר נבחרי ציבור טריים, מכל הסיעות כולל הליכוד, שעבדו קשה מאוד כדי להגיע לירושלים ומוכנים כה מהר להשליך זאת ולרוץ שוב? וזאת עבור מה? אין פה הבטחה.
הרבה לפני כן, עד ליום ד' ה-29 במאי אם לא יעלה בידיו של נתניהו להציג ממשלה, המנדט חוזר לבית הנשיא ושם ינהלו את ההליך של הטלת מלאכת הרכבת הממשלה על ח"כ אחר. שוב יגיעו המשלחות לשטיח האדום בבית הנשיא, שוב יציינו מי הוא המומלץ שלהם ושוב ינהל הנשיא שורה של התייעצויות לפני שיחליט על מי להטיל.
לכל הסיעות, כולל הערביות, ינתן מועד ב' והזדמנות למקצה שיפורים.
ואחרי כל זאת, ומתוך הכרות ארוכת שנים של ריבי ומחלוקת נתניהו-ליברמן, ההנחה היא שעד יום ד' הם יחברו זה לזה כזוג נשוי ותיק שיודע עליות ומורדות אך תמיד מסיים את יום העמל שלהם במיטה הזוגית. הם ביחד, גם אם פה ושם לחוד.