גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתחת לרדאר: הצעדים שיעזרו לצמצם את תאונות הבנייה

אחרי 20 הרוגים בתאונות בנייה מתחילת השנה, לצד הפיקוח, האכיפה והרגולציה, אפשר להתחיל לחשוב במונחים רחבים יותר, של תרבות ושל למידה מטעויות

קריסת מנוף ביבנה בה נהרגו 4 פועלים / צילום: ג'וזף
קריסת מנוף ביבנה בה נהרגו 4 פועלים / צילום: ג'וזף

אחרי 20 הרוגים בתאונות בנייה מתחילת 2019, שישה מהם בתוך שלושה ימים בלבד, אין מחלוקת שיש לנקוט צעדים מידיים וחריפים לשיפור רמת הבטיחות באתרי הבנייה. מהצד השני ברור גם ששינוי משמעותי לא יקרה בתוך יום ולא יומיים. כשמדברים על תאונות הבנייה, מדברים בדרך כלל על היעדר פיקוח ואכיפה, על רשלנות ועל זלזול. בצד הפתרונות מדברים על הגדלת מספר המפקחים, על קנסות וסגירות אתרים ועל רגולציה קשוחה יותר. אבל אלו לא הכלים היחידים בהם ניתן להשתמש על מנת לצמצם את הקטל באתרי הבנייה. הנה עוד כמה פתרונות שבדרך כלל נשארים בשוליים.

1. למידה מכשלים

ארבעה בני אדם נהרגו מקריסת מנוף. המשפט הזה נכון לא רק למה שקרה ביבנה בשבוע שעבר אלא מתאר גם מקרה שהתרחש לפני שלושה שבועות בלבד בעיר סיאטל בארצות הברית. שניים מההרוגים היו מפעילי המנוף שעמדו עליו ונפלו איתו, ושניים עוברי אורח שהיו במכוניותיהם שהמנוף נפל עליהן.

קריסת המנוף בסיאטל. לא לומדים מתאונות במקום אחר / צילום: רויטרס

אף שעדיין לא שוחררו מסקנות רשמיות מהחקירה, מומחי בטיחות אמרו לאתר Engineering News Record (ERN), כי החשד הוא שהצוותים באתר, שהיו בתהליך של פירוק המנוף, שחררו מוקדם מדי או הסירו את הפינים שחיברו את הציר למגדל - בדומה לדיווחים הלא רשמיים שנשמעו בשבוע שעבר מחקירת התאונה ביבנה.

יש ענפים שבהם הלמידה מתאונות היא עניין מובנה ומעמיק - אולם ענף הבנייה רחוק מכך מאוד. "כשמתרחשת בתעשייה שלנו תאונה של 'כמעט ונפגע', מנערים את האבק וממשיכים הלאה אפילו בלי לדווח", אומרת מירב אורן, מייסדת חברת הסטארט-אפ Versatile Natures, המייצרת חיישן IOT למנוף ופועלת בישראל ובארה"ב. "זו שאלה של תרבות. היכולת להבין מצבים של 'כמעט שנפגע'. לייצר תרבות שבה אתה יודע לזהות תהליכים של סיכון גבוה ולנטר אותם".

מה את אומרת על הדמיון בתאונות, בסיאטל וביבנה? 

"כרגע שתי התאונות עדיין בבדיקה, אבל יש רמזים לקיצורי דרך בבטיחות.

"הרקע שלי הוא מאינטל וזה טבוע בי מאוד חזק - איך אתה משתמש באירועי ה'כמעט ו-' כדי למנוע את אירועי האמת. צריך להסתכל על בנייה כמו שמסתכלים על תהליך ייצור: הסתכלות תהליכית. אין יעילות בלי בטיחות".

האלוף (מיל) איל בן ראובן, ח"כ לשעבר וכיום ראש המטה לבטיחות בהתאחדות בוני הארץ, מסכים שדרוש שינוי עומק בנושא תרבות הלמידה מתאונות. "נסעתי ליבנה ביום ראשון, ראיתי את המנוף, ולמחרת הוצאנו לכל הקבלנים נייר עם לקחים ראשוניים ממה שקרה, ועם המלצות מה לבדוק - את גיל המנופים, את ההכשרה של המנופאים, את ההכשרה של אנשים שבאים לפרק ולהרכיב - היום לא דרושה שום הסמכה לכך.

"זו הייתה הפעם הראשונה שזה נעשה. אני מביא את זה מהתרבות הצבאית, אבל בצבא נותנים פקודות - והחיילים מבצעים אותן. ברור שזה הרבה יותר קשה באזרחות".

מה השלב הבא בלמידה מטעויות?

"אני מדבר עם מנהלי החברות הגדולות שעושות תחקירים, כדי שאפשר יהיה להשתמש בהם. אני רוצה לפרסם ללא זיהוי, ללא שם וללא פרט מזהה, ונכתוב מה שווה ללמוד מהמקרה. לא קל לאנשים לעכל את זה.

"דבר שני, את החקירה הפלילית עושים ביחידת פלס במשטרה, ואני הולך לדון עם מפקדת היחידה איך אני יכול לקבל את הדברים שלא ישמשו כנגד הקבלנים לאחר מכן, רק לצרכי למידה".

2. הכשרת עובדים

חסן שולי, מומחה בטיחות ומדריך ותיק בהדרכות בטיחות, סבור שהבעיה בבטיחות בענף הבנייה מתחילה השכם בבוקר, כשמגייסים עובדי בניין ללא כל הכשרה. "אתה עובר עם הטנדר שלך בשכונה, מצפצף, אנשים יוצאים ואתה אומר, 'אני קבלן בניין וחסר לי עובדים', ולוקח את מי שבא. אפילו לא שואלים אותך אם זה ברזלנות, טפסנות, עבודות גמר", הוא אומר.

בשיחה עמו בשבוע שעבר הוא נשמע מתוסכל וכעוס. "צריך להכשיר את עובדי הבניין לעבודה, ולחנך לבטיחות. כמו שאני נכנס לתא הנהג ברכב עם רישיון נהיגה, אני אמור להיכנס לאתר בנייה עם רישיון. אתר בנייה זה כמו שדה מוקשים.

"את הכסף שאנחנו משלמים כפיצויים ולשארים של האנשים שנהרגים בתאונות עבודה, היינו יכולים להשקיע בלייצר 'דוקטורים לעבודות בנייה'. חבל שהכסף הזה משולם ללא תועלת. ויש גם הרבה תאונות ללא הרוגים. אלפים, בתהליכי שיקום וטיפול רפואי, שהמשפחות שלהם יורדות מתחת לקו העוני".

"את הכשרת הבטיחות אנחנו (התאחדות בוני הארץ - ה.י.ל) לוקחים על עצמנו. נשקיע בעצמנו את כל המשאבים הדרושים בהכשרות בטיחות, שלא ייכנס פועל לאתר שלא עבר הכשרה. אבל הכשרת הפועלים לעבודה זה תפקיד של המדינה", מסכם בן ראובן את הדברים.

3. שימוש בטכנולוגיה: 

טכנולוגיות מתקדמות נכנסות לאט מאוד לאתרי בנייה, אבל דווקא במלחמה בתאונות אפשר להשתמש בטכנולוגיות לא מאוד מורכבות. 

איך היית משתמשת בטכנולוגיה למניעת תאונה כמו קריסת המנופים?

אורן: "אנשים שעובדים באתרי בנייה אומרים שבעת פירוק של מנוף - אף שבדרך כלל מדובר בחברה חיצונית - בשלב הזה הם אף פעם לא רגועים. הפירוק הוא תמיד תהליך יותר מסוכן. אז פעולה שידועה כמסוכנת, כמו פירוק עגורן, הייתי מנטרת עם מצלמות או באמצעות רחפן. אפשר להשתמש בדברים שכבר קיימים.

"אבל תרבות עיגול הפינות לא מתחילה בנקודה הזו, וכל אמצעי הניטור של העולם לא בטוח שיעזרו אם אין תרבות של בטיחות. כבר ראיתי פועלים עם רתמות עליהם שרק לא עושים את הקליק להתחבר למבנה. זו תרבות".

יגידו לך שהמאמץ כרגע הוא להוריד את מחירי הדיור, ובטח לא להוסיף לעלויות.

"הניסיון להוריד את המחיר לתחתית פוגע בבטיחות. מאה אחוז. כשצריך להקטין עלויות, מעגלים פינות וזה פוגע בבטיחות. גם כאן הכנסת טכנולוגיה לבנייה יכולה לעזור, כי היא מגדילה רווחיות, ואם נשאר לך יותר שוליים אפשר להשקיע אותם בבטיחות".

4. שיימינג לחברות 

ד"ר שרון ידין מהמרכז האקדמי פרס פרסמה בשבוע שעבר מחקר שכותרתו Saving lives through shaming. המחקר, שפורסם ב-Harvard Buisness Law Review Online, עסק בביוש רגולטורי: שיימינג שהרגולטורים עושים לחברות שכשלו בבטיחות - לא רק בבנייה.

כך למשל, משרד העבודה האמריקאי פרסם ניוזלטר שבו נכתב "הכישלון של המעסיק להגן על עובדיו, יצר טרגדיה שיכלה להימנע אם העובדים היו עוברים הכשרה והציוד המכני היה מטופל כמו שצריך".

ד"ר שרון ידין / צילום: אסף בר שי

לפי המחקר שערכה ד"ר ידין, משפטים כאלה מתפרסמים לעתים קרובות באתר האינטרנט של המשרד ובציוצים ובפוסטים ברשתות החברתיות. "זה מאוד אפקטיבי ומחזק את ההרתעה בענף. מפעלים אחרים מסתכלים על זה", היא אומרת.

הפרקטיקה הזו עוררה דיון נרחב בארה"ב. בממשל אובמה, היא מציינת, הפרקטיקה הזו זכתה ליותר תמיכה. "עורכי הדין של המעסיקים מאוד התנגדו לכך, וכרגע תחת ממשל טראמפ התעשייה הצליחה לקבל את שלה והם מאוד מצמצמים את התחום", מעידה ד"ר ידין.

זה יכול לעבוד גם בארץ? כי אנחנו רואים שמשרד העבודה דווקא החל לפרסם באתר שלו רשימה של צווי הבטיחות שהוצאו, אבל אנחנו לא רואים שבמבחן התוצאה זה עוזר.

"בישראל המצב גרוע ויש מחסור בתקציבים ובפקחים. הכלי הזה יכול להיות מאוד אפקטיבי. זה אמור לגרום לכל מיני קהלים להפעיל לחץ צרכני ועסקי על החברות. 

עוד כתבות

משטרת ישראל בפעילות לאכיפת צו בריאות / צילום: דוברות המשטרה

הנציב רוזן: הימנעות המשטרה מהצגת סרטונים - עלולה לעוות דין

כחלק מתלונה על אלימות משטרתית, סנגור התלונן לנציבות תלונות הציבור על כך שהמשטרה נמנעה מהצגת סרטונים מהמקרה ● הנציב דוד רוזן קבע כי "מדובר בהתנהלות שעלולה להטעות ולעוות דין, עד הובלת אדם למעצר שווא"

חובש של מד"א לפני ביצוע בדיקת קורונה / צילום: Ariel Schalit, AP

התאגדות רשתות האופנה והמסעדות נגד מתווה האוצר לתשלום ימי בידוד

ההתאגדות הצטרפה לגופים נוספים במשק שמתנגדים למתווה של משרד האוצר, לפיו שני ימי הבידוד הראשונים יהיו על חשבון העובד ושאר הימים יחולקו שווה בשווה בין המדינה למעסיק

אחמד אל-חבטור (קבוצת "אמפא" בדובאי) ושלומי פוגל  / צילום: יח"צ

עוד קבוצת ענק מדובאי בדרך לארץ: קונגלומרט המלונאות והנדל"ן אל-חבטור יפתח משרד בישראל

היקף נכסיה של קבוצת אל-חבטור נאמד בלמעלה מ-8.5 מיליארד דולר ● בנוסף, הודיעה הקבוצה בניהולו של חאלד אל-חבטור כי החלה במגעים עם חברת "ישראייר" על פתיחת קו טיסות סדיר

אוניברסיטת בר אילן/ צילום:Shutterstock   א.ס.א.פ קרייטיב

קמפוס אוניברסיטת בר אילן יחולק בין תחומי השיפוט של רמת גן וגבעת שמואל

קץ לסכסוך? במשך שנים, גבעת שמואל דרשה לקבל את האוניברסיטה כולה אל תחומה בשל סמיכותה הגאוגרפית ● ראש עיריית רמת גן, כרמל שאמה: "גם את החלקים הקטנים והלא אקדמאים שנלקחו זה רק עניין של זמן עד שהם יוחזרו לר"ג"

פקחים מאתרים מבודדים על מנת לוודא שאכן פועלים על פי ההנחיות של משרד הבריאות והממשלה / צילום: שלומי יוסף, גלובס

עלות ימי הבידוד עבור המעסיקים עד כה: 3 מיליארד שקל

כך עולה מבדיקה שערך היועץ הכלכלי של לה"ב, ד"ר רובי נתנזון ● נתנזון: "יש לשקול קיצור של ימי הבידוד המחויבים עקב מגע אפשרי עם חולה מאומת ל-12 יום. קיצור כזה היה חוסך למעסיקים עד כה מעל ל-587 מיליון שקל"

משתתפות בטיסת "הכאילו" בטיוואן / צילום: Chiang Ying-ying, AP

בתוך 10 דקות: חברת התעופה האוסטרלית קוואנטס מכרה את כל הכרטיסים לטיסה "לשום מקום"

מטופש ומזיק לסביבה, אבל מביא לחברות תעופה את היח"צ שחסר להן בתקופה הזאת ● יותר ויותר חברות מוכרות טיסות ב"כאילו" ומציעות ללקוחות אפשרות לעלות על מטוס - גם אם בסוף הם יחזרו לאותה נקודה

ינסן הואנג. החוק שלו יוכל לשפר הרבה בפרק זמן קצר יחסית / צילום: Chiang Ying ying, Associated Press

No More Moore? העולם עובר לחיות לפי החוק של מייסד אנבידיה

במשך עשורים הכלל החשוב בתעשיית השבבים היה "חוק מור", שהומצא על ידי מייסד אינטל, ומדגים את הזינוק הטכנולוגי שניתן להשיג בכל שנה וחצי ● עכשיו, לאחר שביצועי השבבים לבינה המלאכותית של אנבידיה השתפרו פי 317 מ-2012, אפשר לייסד את "חוק הואנג", על שם מנכ"ל החברה ● איך הכלל החדש משנה את חיינו ומה הקשר לרכישת הענק שביצעה אנבידיה באחרונה?

מיכל הלפרין,הממונה על רשות התחרות / צילום: רמי זרנגר

רשות התחרות טוענת: הבנקים חוסמים כניסת חברות פינטק לשוק בארץ

רשות התחרות מבקרת את רשות שוק ההון, שלטענתה נתנה מספר מועט של רשיונות לסטארט-אפים שמתמקדים בשירותים פיננסים ● כך עולה מדוח על "חברות הפינטק וקשיים בפעילותן מול המערכת הבנקאית" ● בפיקוח על הבנקים, ברשות שוק ההון וברשות לאיסור הלבנות הון תוקפים את הדוח

דינה אהרוני, צורפת ומעצבת תכשיטים, בעלת The 8 th floor studio / צילום: תמונה פרטית

"אני רוצה להישאר עם החלום שלי ולהילחם עליו, כי אולי הוא כן יתגשם"

דינה אהרוני, 33, צורפת ומעצבת תכשיטים, בעלת The 8th floor studio ● 
"גלובס" שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז

אלי אבידר, ישראל ביתנו / צילום: איל יצהר, גלובס

האם 27 אחיות עושות את כל התחקירים האפידמיולוגיים?

איך כמה עשרות חוקרים מתשאלים כל יום אלפי חולי קורונה? כי הם לא עובדים לבד ● המשרוקית של "גלובס"

אמיר אוחנה בהשבעת הכנסת ה-35 / צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

אוחנה ביקש להביא יועץ חיצוני לקבינט הקורונה; היועמ"ש: לא מקובל

השר לביטחון פנים אמיר אוחנה ביקש לצרף לישיבת קבינט הקורונה את עו"ד ד"ר אבישי בקשי,  יועץ משפטי חיצוני, מפני שלדבריו, כחול לבן עובדים בקבינט בשירות היועמ"ש מנדלבליט ולא בשירות הציבור

רבקה ראם / צילום: "משורת הדין"

תביעת הדיבה שגרמה לפעילת BDS לנעול את הפייסבוק האישי שלה

ארגון שורת הדין הגיש השבוע תביעת דיבה ולשון הרע בסך 6 מיליון דולר נגד סוהיר נפאל, פעילה מרכזית בתנועת BDS, לאחר שזו הפיצה פרסומים שקריים בנוגע לחיילת צה"ל משוחררת

יו"ר iCreate מנוג' קומאר דאס, השגריר רון מלכא ועל המסך מנכ"ל SNC יוג'ין קנדל / צילום: iCreate

SNC ומרכז היזמות ההודי icreate ינגישו את השוק ההודי לסטארט-אפים ישראלים

מיזם חדש של סטארט-אפ ניישן סנטראל (SNC) והמרכז הבינלאומי ליזמות ולטכנולוגיה בהודו "icreate" יפעל להנגשת השוק ההודי לחברות ישראליות ● מטרת המיזם היא להוביל למיסחור בשוק ההודי או להשקעות אסטרטגיות של חברות הודיות בחברות ישראליות

ועדת הכלכלה בראשות ח"כ יעקב מרגי  / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

נמשיך לשלם פחות על רכבי יוקרה: ועדת הכלכלה אישרה להאריך בחצי שנה את ההקלות על יבואני הרכב "הזעירים"

מהנתונים שהוצגו לוועדה עולה שערוץ הייבוא הזעיר צמח באלפי אחוזים תוך שלוש שנים ותופס כיום למעלה מ-10% מהמכירות בפלח היוקרה

מירב קירשנר / צילום: דובר צה"ל

לראשונה: מועמדת אישה לתפקיד מנכ"לית התעשייה האווירית. ומי עוד במועמדים?

תא"ל במיל' מירב קירשנר, שהייתה ראש מטה אגף כוח אדם בצה"ל, תתמודד על התפקיד בין היתר מול שי באב"ד, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר, אלוף במיל' חגי טופולנסקי ובכירים בתע"א ובאלתא

המשקיעים הצעירים מקבלים טיפים בטיק טוק / צילום: Anjum Naveed, Associated Press

5 סיבות להתאוששות המהירה של שוקי המניות ממשבר הקורונה

המדדים המובילים בבורסה האמריקאית אמנם חוו ירידות השבוע, אך המגמה הכללית אחרי קריסת השווקים כתוצאה מהמגפה היא עדיין של זינוק בעלייה ● הכוחות שעומדים מאחורי הקריסה וההבראה המהירות ביותר אי פעם כוללים תקוות כלכליות, דומיננטיות של חברות הטק ומינופים בעסקאות מסוכנות

טופז לוק/ צילום: באדיבות המצולם

יועצי רה"מ הגישו תביעת דיבה: "לא ביימנו הפגנה"

עופר גולן וטופז לוק הגישו תביעת דיבה בסף 420 אלף שקל נגד ראש הממשלה לשעבר אהוד ברק, העיתונאי אורי משגב ונגד רוית נאור שהאשימו אותם בבימוי של הפגנה במסגרת ההפגנות נגד ראש הממשלה

מחלקת עסקים של אמירייטס. הוכתרה כחברה הטובה בעולם / צילום: shutterstock, שאטרסטוק

התחרותית, היוקרתית והשירותית: חברות התעופה מהאמירויות ששווה להכיר | צ'ק אין

ישראייר לא לבד. אל על אמנם לא הכריזה עדיין כי בכוונתה להשיק קווים לאמירויות אבל החברות האמירתיות כבר הניחו את הכוונות שלהן על השולחן ● בתפריט: הקמת קו מזון כשר ו"חוויות לקוח" מבטיחות ● גם בגזרת הלואו קוסט צפויה להיות נוכחות בקו

אזרח קניה נושא שק של פלסטיק למחזור בשכונת העוני דנדורה בניירובי  / צילום: Ben Curtis, Associated Press

האם הרעיון להעניק הלוואת בכדי למגר את העוני באמת הצליח?

אחד הניסיונות המעניינים למיגור העוני במדינות העולם השלישי בוצע על ידי הכלכלן פרופ' מוחמד יונוס, שהמציא המיקרו-אשראי, המאפשר להעניק הלוואות קטנות לעניים ●  פרופ' עומר מואב מתארח בפודקאסט "קטע כלכלי" בכדי להסביר האם הניסוי הזה הצליח ● האזינו

שר האנרגיה יובל שטייניץ בחתימת ההסכם להקמת ארגון הגז האזורי איסטמד / צילום: משרד האנרגיה

בהשתתפות ישראל: נחתם ההסכם להקמת ארגון הגז האזורי במזרח התיכון

ההסכם הרשמי להקמת ארגון הגז האזורי EMGF - East Mediterranean Gas Forum נחתם היום בקהיר ● הפורום יכלול את ישראל, מצרים, איטליה, יוון, ירדן, קפריסין והרשות הפלסטינית