גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בין הודו לבריטניה: ניצחונו של שומר הלילה, תבוסתה של רודפת הפשרות

הם נקלעו לאותו סוף השבוע עצמו: המנצח הגדול מן המזרח, המפסידה הגדולה מן הצפון ● מה משותף לנרנדרה מודי ולתרזה מיי? לא הרבה, חוץ מדעתם על פשרות בחיים הפוליטיים ● הוא מעולם לא התעניין בהן, היא קיוותה לשכנע את בני ארצה בחיוניותן ● הוא חזר ונבחר ברוב עצום, היא כרעה תחתיה

נרנדרה מודי, תרזה מיי / צילום: רויטרס
נרנדרה מודי, תרזה מיי / צילום: רויטרס

דרמה שייקספירית זימנה את שני ראשי הממשלות האלה לסוף שבוע אחד. הם ריצדו על מרקעי הטלוויזיה בשני חלקים מרוחקים של העולם מסיבות שונות בהחלט. אחת נחנקה בדמעות-שליש לפני שחמקה במהירות מן המיקרופון, ונבלעה במעונה הרשמי. השני התיישב על הר של זרי דפנה, בדרך אל חמש שנים נוספות בשלטון, ועוד חמש, ועוד חמש.

זו הייתה פגישתם הלא מכוונת של נרנדרה מודי ושל תרזה מיי. מודי קצר את הניצחון הגדול ביותר של מנהיג הודי כלשהו זה 35 שנה. הוא הוביל את הימין הדתי הלאומני לניצחונו הגדול ביותר מאז ומעולם. הודו נפלה לרגליו באקט שהדהים את כל רואיו. הכותרת הראשית ב"טיימס אוף אינדיה" הכריזה "צ׳ארקאר לצ׳אוקידאר", או "נס היה לשומר הלילה" (בהינדית). הסבר לשימוש הלא-שגרתי הזה יינתן בהמשך.

גם תרזה מיי זכתה בלשון הפלגה. "ראשת הממשלה הגרועה ביותר בתולדותינו", אמר עליה מנהיג אחד של מפלגת אופוזיציה. גם אם אין היא "הגרועה ביותר", כישלונה הוא מלא ומוחץ. היא מסיימת שלוש שנים איומות, שבהן נחלה סדרה בלתי פוסקת של מפלות, אישיות, מפלגתיות ולאומיות. היא עלתה לשלטון כדי להסדיר את יציאת בריטניה מאירופה. בצאתה, בריטניה תקועה בדלת, אינה מצליחה לצאת, ואינה רוצה לחזור ולהיכנס.

האם תעתועי הגורל בהודו ובבריטניה מייצגים "גל פוליטי" עולמי? פופוליזם עולה, ליברליזם יורד? מוטב להסס קצת בסיווגים נחרצים כאלה. קשה לטעון ברצינות, ש-610 מיליון מצביעים הודיים הושפעו ממהלך הפוליטיקה האירופית או האמריקאית. יש צדדים ממשיים של דמיון, אבל אין זאת אומרת שכל מעשה במחשבה תחילה, או שכל התוצאות נובעות מאותן הכוונות.

הודו פנתה ימינה עוד לפני חמש שנים בעיקר מפני שנמאסה עליה מפלגת השלטון הקודמת, שמשלה עשר שנים עד שהרוח יצאה לחלוטין ממפרשיה. אידיאולוגיה מילאה תפקיד, אבל לא תפקיד מרכזי. לפני חמש שנים מפלגת העם ההודית (BJP) של מודי קיבלה רוב מוחלט של המושבים בפרלמנט עם 31% של הקולות. דברים אלה יכולים לקרות רק במערכת רב-מפלגתית המצביעה על פי השיטה הבריטית: מחוז בחירה לכל מושב פרלמנט, שבו המנצח אינו זקוק לרוב מוחלט, ודי לו להגיע ראשון בהפרש זעיר.

הפעם מפלגת העם קיבלה 45% של הקולות. לא זו בלבד שהיא ביססה את שליטתה במרכזי האוכלוסייה הענקיים של צפון הודו ("רצועת ההינדו"), אלא היא התפשטה מערבה, אל מפרץ בנגל. היא תקעה יתדות באזורים שבהם לא הייתה לה כמעט נוכחות. היא השפילה את יריבתה העיקרית, מפלגת הקונגרס, במידה שסתרה את רוב הציפיות.

לנסיך אבד הכתר

ההשפלה הגדולה ביותר הייתה מנת חלקו של מנהיג הקונגרס, ראהול גאנדהי, שאביו, סבתו ואבי-סבתו היו ראשי הממשלה של הודו במשך חצי מ-72 שנות קיומה. ראהול, שמודי נוהג לקרוא לו בלגלוג "הנסיך", הפסיד את מושב הפרלמנט שלו בצפון הודו. אביו ראג׳יב החזיק במושב הזה לפניו.

קשה להעלות על הדעת סטירת לחי מצלצלת מזו למנהיג פוליטי בדמוקרטיה פרלמנטרית (לראהול הייתה פוליסת ביטוח: הוא התמודד בו זמנית במחוז בחירה במדינה דרומית, שבו ניצח).

לפני הבחירות השתרר הרושם, שלקונגרס נשקף לכל הפחות הסיכוי לכרסם במידה ניכרת את הרוב הפרלמנטרי של BJP. היעד הריאלי היה להכפיל את מספר מושביה של המפלגה בהשוואה עם 2014. אז היא לא הצליחה להגיע למינימום של 10% מן המושבים, הדרוש למעמד של כאופוזיציה רשמית. ובכן, גם הפעם היא לא הגיעה אל המינימום (מספר מושביה נופל בהרבה מחלקה היחסי בהצבעה. היא קיבלה 22% מן הקולות.)

גאנדהי, שירש את נשיאות מפלגתו מאמא סוניה רק לפני שנה וחצי, הציע את התפטרותו להנהלת המפלגה. אבל, ראו זה פלא, ההנהלה דחתה "פה אחד" את ההצעה, והסמיכה את האיש, שהוביל אותה אל שתי תבוסות, "לשקם" את המפלגה. האמת היא, שהמפלגה הזו תלויה לעצם קיומה במשפחת גאנדהי. בלעדיה היא מועמדת כמעט ודאית להתפוררות.

תקוות המפלגה להישג אלקטורלי הייתה בהחלט רציונלית. היא הסתמכה על קשיים כלכליים: האטה בצמיחה ואבטלה מחמירה. הודו זקוקה לעשרה מיליון מקומות עבודה חדשים בשנה, רק כדי לשמור על רמת התעסוקה הנוכחית. זו ארץ של-44% מתושביה עדיין לא מלאו 24. ההנחה הייתה אפוא שצעירים יפנו נגד מודי, לא מסיבות אידיאולוגיות אלא מאינטרס עצמי. גאנדהי הבטיח שכר מינימום חודשי של 6,000 רופי (בערך 87 דולר) לכל מובטל.

"צ׳אוקידאר"

התוצאות מדברות בעדן. ההסבר הרווח בתקשורת ההודית הוא שהבוחרים פשוט האריכו את המנדט של BJP, כדי להעניק לה סיכוי הגון להוציא את תוכניותיה אל הפועל. זה ייתכן. הבוחרים עשו כן ב-2009 עם מפלגת הקונגרס. אבל ניצחון הקונגרס לפני עשר שנים לא התקרב כלל לשיעור ניצחונה של מפלגת העם הפעם.

מערכת הבחירות הזו, עוד יותר מקודמתה, עמדה בסימן מודי. הוא הופיע בעשרות עצרות בחירות, גם באזורים של הודו שאת לשונותיהם הוא אינו דובר. נוכחותו ניכרה כמעט בכל אחד מ-542 מחוזות הבחירה. הוא טקטיקן מבריק ונואם חסר עכבות. אין לו כל קושי לתקוף את תכונות האופי של יריביו ולהעמיד בספק את הפטריוטיות שלהם. הוא הולם ללא רחמים, והוא מנצל חולשות והזדמנויות.

הלהטוט הבולט ביותר שלו במערכת הבחירות הזו היה שימוש הלשון "צ׳אוקידאר", או "שומר לילה". מפלגת הקונגרס ניסתה לתאר אותו כמושחת, בגלל עסקת רכש צבאית שהוא אישר. "שומר הלילה הגנב", היא קראה לו. הוא הפך את היוצרות, והוסיף את "צ׳אוקידאר" לכינוי הטוויטר שלו, ללמדך שהוא, מודי, שומר הלילה של הודו. המונים מתומכיו הלכו בעקבותיו, והוסיפו את התואר הזה לכינוייהם.

מודי, הבא מרקע צנוע מאוד (הוא נולד לקאסטה, או כת, נמוכה במדרג ההודי), השתמש ב"שומר הלילה" כדי להזכיר להמוני הודים באזורים הכפריים העניים, שהוא אחד מהם, בשעה שראהול גאנדהי הוא בן טובים מפונק, שנולד לשלטון ולממון.

אגב, מודי השמיט את התואר "צ׳אוקידאר" למחרת ניצחונו בבחירות. בימים האחרונים לפני פרסום התוצאות הוא העדיף למרק את דימויו כקדוש של דת ההינדו, והצטלם בזמן מדיטציה במערה בהרי הצפון.

"החיים תלויים בפשרות"

תרזה מיי יורדת מן הבמה עם מעט מאוד מעריצים וללא הדרן. אבל הבריטים אולי עוד יהרהרו בסיפור קטן שהיא סיפרה בנאום ההתפטרות שלה. אחד המצביעים במחוז הבחירה שלה היה לפנים סיר ניקולס ווינטון, ממארגני "טרנספורט הילדים", אשר הציל ילדים יהודים מפראג ב-1939.

זמן קצר לפני מותו, ווינטון העניק לה עצה. "לעולם אל תשכחי שפשרה אינה מלה גסה. החיים תלויים בפשרות".

כמובן. אבל תראו לאן פשרות הובילו את תרזה מיי, ותראו לאן שנאת הפשרות הובילה את נרנדרה מודי. 

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

זירת הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: Reuters, Ammar Awad

9 הרוגים בפגיעה ישירה בבית שמש, 11 עדיין מוגדרים נעדרים

כ-20 פצועים בפגיעה ישירה באזור בית שמש; 4 מבנים קרסו, חשש ללכודים ● צה"ל בגל הפצצות בטהרן; נתניהו: "התקיפות רק יתגברו" ● כ-100 אלף משרתי מילואים גויסו ● טראמפ: המבצע באיראן מתקדם מהר יותר מהתוכנית ● צבא ארה"ב: 3 חיילים נהרגו ו-5 נפצעו קשה במבצע באיראן ● דיווח: בן סלמאן נתן לצבא הסעודי אישור להגיב על התקיפות האיראניות ● בכיר אמריקאי: מצפים שהמבצע יימשך שבועות ולא ימים ● עדכונים שוטפים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

בניין שנפגע מטיל איראני בתל אביב / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המהנדס שטוען: "זו הסיבה שתל אביב הפכה למוקד פגיעות"

לדברי המהנדס ישראל דוד, הסכנה היא במיוחד לבניינים 60 עד 80 שנה, שנבנו "בלי מיגון ובלי חוסן קונסטרוקטיבי" ● וגם איפה הוא מעדיף להישאר בזמן אזעקה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה ב"דה מרקר" ובתאגיד השידור "כאן" ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן ונשיא ארה''ב דונלד טראמפ בפגישתם בבית הלבן בנובמבר / צילום: ap, Mark Schiefelbein

המדינה המפתיעה שתמכה בתקיפה באיראן והסכסוך שיכול להגיע לקיצו

"סעודיה שוקלת צעדיה מחדש לאחר המתקפה האיראנית", אומר לגלובס מומחה למפרץ הערבי ● מה מנחה את ריאד, איך משפיע המשבר מול איחוד האמירויות ולמה יורש העצר הסעודי מעדיף שהמשטר יפול?

כוחות ביטחון בנלון בדובאי שנפגע בתקיפה איראנית / צילום: ap, Altaf Qadri

"ניהול סיכונים קר": למה מדינות המפרץ לא תוקפות את איראן בחזרה?

אלה רוזנברג, חוקרת מומחית לכלכלה איראן ומימון טרור במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון, מסבירה כי מדינות המפרץ מנהלות אסטרטגיה של גידור סיכונים והן אינן בוטחות בהתמדה האמריקאית לאורך זמן ● יחד עם זאת, היא מציינת כי הן "בוחרות לסייע מתחת לרדאר"

ההתרעה של פיקוד העורף

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

אילוסטרציה: כפיר סיון

החנות נפגעה מטיל, הבעלים שרק סיים מילואים ראה מרחוק איך בוזזים אותה

בעלי רשת חנויות iBags ראה דרך מצלמות האבטחה שחלונות הראווה של הסניף התל אביבי שלו נופצו מההדף של אחד הטילים האיראנים - ולהפתעתו גילה כי לאחר מכן שלושה אנשים נכנסו לחנות הפרוצה ובזזו אותה

ביג פאשן גלילות / צילום: טלי בוגדנובסקי

קנס מלחמה: קונים ליד הבית ומשלמים עוד 30%. וגם: המוצר שהביקוש אליו זינק

כמו במערכה האיראנית הקודמת, גם הפעם ביג היו הראשונים להודיע על הקלות, מליסרון והכשרת היישוב הצטרפו, אך בעזריאלי טרם התקבלה החלטה ● ברשת הסטוק מדווחים על עלייה ברכישת מוצרים לבית, ובעולם הקולנוע והחשמל על ביקושים למסכי טלוויזיה קטנים

אזור פגיעת הטיל האיראני בתל אביב / צילום: ap, Oded Balilty

הסיוע המיידי למפונים במלחמה עם איראן: 500 שקל בלבד

משרדי ראש הממשלה, האוצר והפנים הודיעו כי אושר מתווה פיצוי מיידי למי שבתיהם נפגעו במהלך המבצע כך שאינם ראויים למגורים: 500 שקל לתושב ו-1,500 שקל לרשות המקומית ● המתווה דומה לזה שאושר במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני האחרון

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד 7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר אמש בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שלישי ● עם זאת, חברות התעופה החלו להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

בית משפט השלום - חיפה / צילום: פאול אורלייב

מתכונת חירום בבתי המשפט: יקיימו מחר דיונים דחופים בלבד

החל ממחר יפעלו בתי המשפט במתכונת מצומצמת ויתקיימו בהם הליכים דחופים בלבד ● בעליון יתקיימו רק מספר דיונים מול שופט יחיד, ובשאר הארץ יתקיימו הליכים בבתי משפט הכלולים ברשימה שעליה הודיעה הרשות השופטת

יירוטים / צילום: Shutterstock, GERSHBERG Yuri

המומחית שמסבירה: למה איראן לא מצליחה לייצר מטחים משמעותיים

"אם לאיראן הייתה יכולת להוציא מטח כבד היינו רואים אותה כבר", אומרת הילה חדד־חמלניק, מנכ"לית Moonshot ובעבר חברה בצוות הפיתוח של כיפת ברזל ● לדבריה, מערך הטילים האיראני נפגע קשות ביוני האחרון - נתון שמקל על ההגנה האווירית הישראלית ● עם זאת, היא מדגישה: הסכנה לא חלפה, וגם שברי טילים עלולים לגרום לנזק כבד

אזור הפגיעה הישירה בבית שמש / צילום: דוברות מד''א

הפגיעה הישירה במקלט בבית שמש: "תרחיש נדיר אבל אפשרי"

המהנדס הראשי של פיקוד העורף לשעבר: "בשימוש בטילים מהסוג שראינו לאחרונה, פגיעה ישירה הופכת לשאלה של 'מי ישב איפה ובאיזו תנוחה'"

נתב''ג / אילוסטרציה: עידו וכטל, ארקיע

נתקעתם בחו"ל? מתי ואיך תוכלו לחזור לישראל

המרחב האווירי סגור, ונתב"ג מושבת לפחות עד יום שלישי, ובינתיים כ־150 אלף ישראלים שוהים בחו"ל ואינם יכולים לשוב ארצה ● במשרד התחבורה נערכים למבצע דרך האבים מרכזיים באירופה, בארה"ב ובאסיה, ובמקביל נשקלת האפשרות לצו חירום שיצמצם זמנית את חובות חברות התעופה כלפי הנוסעים ● איך ייראה מבצע החילוץ, ומתי יתאפשר לטוס חזרה לישראל? ● גלובס עושה סדר

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

קיר סטארמר בהצהרתו על המצב במזרח התיכון / צילום: ap, Jonathan Brady

יבשת חצויה: חילוקי הדעות באירופה ומי הוציאו הודעות גינוי נגד ישראל וארה"ב

אירופה ניצבת מול המלחמה באיראן ללא עמדה אחידה: חלק מהמדינות מגנות את טהרן, אחרות מבקרות את ישראל וארה"ב, ורובן קוראות להרגעת הרוחות ● בעוד האיחוד האירופי עצמו נדחק לשוליים ומסתפק בהצהרות זהירות על דיפלומטיה וחוק בינלאומי