נרנדרה מודי, תרזה מיי / צילום: רויטרס
דרמה שייקספירית זימנה את שני ראשי הממשלות האלה לסוף שבוע אחד. הם ריצדו על מרקעי הטלוויזיה בשני חלקים מרוחקים של העולם מסיבות שונות בהחלט. אחת נחנקה בדמעות-שליש לפני שחמקה במהירות מן המיקרופון, ונבלעה במעונה הרשמי. השני התיישב על הר של זרי דפנה, בדרך אל חמש שנים נוספות בשלטון, ועוד חמש, ועוד חמש.
זו הייתה פגישתם הלא מכוונת של נרנדרה מודי ושל תרזה מיי. מודי קצר את הניצחון הגדול ביותר של מנהיג הודי כלשהו זה 35 שנה. הוא הוביל את הימין הדתי הלאומני לניצחונו הגדול ביותר מאז ומעולם. הודו נפלה לרגליו באקט שהדהים את כל רואיו. הכותרת הראשית ב"טיימס אוף אינדיה" הכריזה "צ׳ארקאר לצ׳אוקידאר", או "נס היה לשומר הלילה" (בהינדית). הסבר לשימוש הלא-שגרתי הזה יינתן בהמשך.
גם תרזה מיי זכתה בלשון הפלגה. "ראשת הממשלה הגרועה ביותר בתולדותינו", אמר עליה מנהיג אחד של מפלגת אופוזיציה. גם אם אין היא "הגרועה ביותר", כישלונה הוא מלא ומוחץ. היא מסיימת שלוש שנים איומות, שבהן נחלה סדרה בלתי פוסקת של מפלות, אישיות, מפלגתיות ולאומיות. היא עלתה לשלטון כדי להסדיר את יציאת בריטניה מאירופה. בצאתה, בריטניה תקועה בדלת, אינה מצליחה לצאת, ואינה רוצה לחזור ולהיכנס.
האם תעתועי הגורל בהודו ובבריטניה מייצגים "גל פוליטי" עולמי? פופוליזם עולה, ליברליזם יורד? מוטב להסס קצת בסיווגים נחרצים כאלה. קשה לטעון ברצינות, ש-610 מיליון מצביעים הודיים הושפעו ממהלך הפוליטיקה האירופית או האמריקאית. יש צדדים ממשיים של דמיון, אבל אין זאת אומרת שכל מעשה במחשבה תחילה, או שכל התוצאות נובעות מאותן הכוונות.
הודו פנתה ימינה עוד לפני חמש שנים בעיקר מפני שנמאסה עליה מפלגת השלטון הקודמת, שמשלה עשר שנים עד שהרוח יצאה לחלוטין ממפרשיה. אידיאולוגיה מילאה תפקיד, אבל לא תפקיד מרכזי. לפני חמש שנים מפלגת העם ההודית (BJP) של מודי קיבלה רוב מוחלט של המושבים בפרלמנט עם 31% של הקולות. דברים אלה יכולים לקרות רק במערכת רב-מפלגתית המצביעה על פי השיטה הבריטית: מחוז בחירה לכל מושב פרלמנט, שבו המנצח אינו זקוק לרוב מוחלט, ודי לו להגיע ראשון בהפרש זעיר.
הפעם מפלגת העם קיבלה 45% של הקולות. לא זו בלבד שהיא ביססה את שליטתה במרכזי האוכלוסייה הענקיים של צפון הודו ("רצועת ההינדו"), אלא היא התפשטה מערבה, אל מפרץ בנגל. היא תקעה יתדות באזורים שבהם לא הייתה לה כמעט נוכחות. היא השפילה את יריבתה העיקרית, מפלגת הקונגרס, במידה שסתרה את רוב הציפיות.
לנסיך אבד הכתר
ההשפלה הגדולה ביותר הייתה מנת חלקו של מנהיג הקונגרס, ראהול גאנדהי, שאביו, סבתו ואבי-סבתו היו ראשי הממשלה של הודו במשך חצי מ-72 שנות קיומה. ראהול, שמודי נוהג לקרוא לו בלגלוג "הנסיך", הפסיד את מושב הפרלמנט שלו בצפון הודו. אביו ראג׳יב החזיק במושב הזה לפניו.
קשה להעלות על הדעת סטירת לחי מצלצלת מזו למנהיג פוליטי בדמוקרטיה פרלמנטרית (לראהול הייתה פוליסת ביטוח: הוא התמודד בו זמנית במחוז בחירה במדינה דרומית, שבו ניצח).
לפני הבחירות השתרר הרושם, שלקונגרס נשקף לכל הפחות הסיכוי לכרסם במידה ניכרת את הרוב הפרלמנטרי של BJP. היעד הריאלי היה להכפיל את מספר מושביה של המפלגה בהשוואה עם 2014. אז היא לא הצליחה להגיע למינימום של 10% מן המושבים, הדרוש למעמד של כאופוזיציה רשמית. ובכן, גם הפעם היא לא הגיעה אל המינימום (מספר מושביה נופל בהרבה מחלקה היחסי בהצבעה. היא קיבלה 22% מן הקולות.)
גאנדהי, שירש את נשיאות מפלגתו מאמא סוניה רק לפני שנה וחצי, הציע את התפטרותו להנהלת המפלגה. אבל, ראו זה פלא, ההנהלה דחתה "פה אחד" את ההצעה, והסמיכה את האיש, שהוביל אותה אל שתי תבוסות, "לשקם" את המפלגה. האמת היא, שהמפלגה הזו תלויה לעצם קיומה במשפחת גאנדהי. בלעדיה היא מועמדת כמעט ודאית להתפוררות.
תקוות המפלגה להישג אלקטורלי הייתה בהחלט רציונלית. היא הסתמכה על קשיים כלכליים: האטה בצמיחה ואבטלה מחמירה. הודו זקוקה לעשרה מיליון מקומות עבודה חדשים בשנה, רק כדי לשמור על רמת התעסוקה הנוכחית. זו ארץ של-44% מתושביה עדיין לא מלאו 24. ההנחה הייתה אפוא שצעירים יפנו נגד מודי, לא מסיבות אידיאולוגיות אלא מאינטרס עצמי. גאנדהי הבטיח שכר מינימום חודשי של 6,000 רופי (בערך 87 דולר) לכל מובטל.
"צ׳אוקידאר"
התוצאות מדברות בעדן. ההסבר הרווח בתקשורת ההודית הוא שהבוחרים פשוט האריכו את המנדט של BJP, כדי להעניק לה סיכוי הגון להוציא את תוכניותיה אל הפועל. זה ייתכן. הבוחרים עשו כן ב-2009 עם מפלגת הקונגרס. אבל ניצחון הקונגרס לפני עשר שנים לא התקרב כלל לשיעור ניצחונה של מפלגת העם הפעם.
מערכת הבחירות הזו, עוד יותר מקודמתה, עמדה בסימן מודי. הוא הופיע בעשרות עצרות בחירות, גם באזורים של הודו שאת לשונותיהם הוא אינו דובר. נוכחותו ניכרה כמעט בכל אחד מ-542 מחוזות הבחירה. הוא טקטיקן מבריק ונואם חסר עכבות. אין לו כל קושי לתקוף את תכונות האופי של יריביו ולהעמיד בספק את הפטריוטיות שלהם. הוא הולם ללא רחמים, והוא מנצל חולשות והזדמנויות.
הלהטוט הבולט ביותר שלו במערכת הבחירות הזו היה שימוש הלשון "צ׳אוקידאר", או "שומר לילה". מפלגת הקונגרס ניסתה לתאר אותו כמושחת, בגלל עסקת רכש צבאית שהוא אישר. "שומר הלילה הגנב", היא קראה לו. הוא הפך את היוצרות, והוסיף את "צ׳אוקידאר" לכינוי הטוויטר שלו, ללמדך שהוא, מודי, שומר הלילה של הודו. המונים מתומכיו הלכו בעקבותיו, והוסיפו את התואר הזה לכינוייהם.
מודי, הבא מרקע צנוע מאוד (הוא נולד לקאסטה, או כת, נמוכה במדרג ההודי), השתמש ב"שומר הלילה" כדי להזכיר להמוני הודים באזורים הכפריים העניים, שהוא אחד מהם, בשעה שראהול גאנדהי הוא בן טובים מפונק, שנולד לשלטון ולממון.
אגב, מודי השמיט את התואר "צ׳אוקידאר" למחרת ניצחונו בבחירות. בימים האחרונים לפני פרסום התוצאות הוא העדיף למרק את דימויו כקדוש של דת ההינדו, והצטלם בזמן מדיטציה במערה בהרי הצפון.
"החיים תלויים בפשרות"
תרזה מיי יורדת מן הבמה עם מעט מאוד מעריצים וללא הדרן. אבל הבריטים אולי עוד יהרהרו בסיפור קטן שהיא סיפרה בנאום ההתפטרות שלה. אחד המצביעים במחוז הבחירה שלה היה לפנים סיר ניקולס ווינטון, ממארגני "טרנספורט הילדים", אשר הציל ילדים יהודים מפראג ב-1939.
זמן קצר לפני מותו, ווינטון העניק לה עצה. "לעולם אל תשכחי שפשרה אינה מלה גסה. החיים תלויים בפשרות".
כמובן. אבל תראו לאן פשרות הובילו את תרזה מיי, ותראו לאן שנאת הפשרות הובילה את נרנדרה מודי.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/karny-globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny