עמנואל מקרון תרזה מיי ואנגלה מרקל / צילום: רויטרס
ברלין. מפלגות השלטון השמרניות והסוציאל-דמוקרטיות נחלשו משמעותית בבחירות לפרלמנט האירופי שננעלו אמש, בעוד הקצוות הפוליטיים - הימין הקיצוני המתנגד להגירה ולאינטגרציה אירופית ו"הירוקים" התומכים במדיניות סביבתית - התחזקו; כך עולה מתוצאות חלקיות של הבחירות ומתחזיות, שפורסמו אמש סמוך לחצות על ידי הפרלמנט האירופי וכלי תקשורת ביבשת. מפלגות הימין האירו-סקפטי קיבלו מעט פחות מאשר חזו להם הסקרים, אך עדיין הפכו בפרלמנט הנוכחי לכוח משמעותי, וכך גם "הירוקים", שהפתיעו את הסוקרים, במיוחד במדינה הגדולה באיחוד - גרמניה.
לפי התוצאות כאן, "הירוקים" זכו ב-22% מהקולות במדינה, על רקע הבטחות למאבק בהתחממות הגלובלית, בפליטות פחמן דו-חמצני ובזיהום כתוצאה מפלסטיק, כשהם הופכים למפלגה השנייה בגודלה. המפלגה הראשונה היא עדיין המפלגה השמרנית ((CDU בראשות אנגלה מרקל, שקיבלה כ-28% מהקולות (הפסד של 8% לעומת הבחירות הקודמות). את התבוסה הקשה ביותר ספגו הסוציאל-דמוקרטים (SPD), שקיבלו רק 15.5% מהקולות (הפסד של 12%). שתי המפלגות השיגו את התוצאות הגרועות ביותר שלהן בהיסטוריה של הבחירות לפרלמנט האירופי.
לצד היותן ברומטר להערכת מצב העניינים הפוליטי ביבשת, הבחירות לפרלמנט האירופי משמשות גם לעתים כמדד אלקטורלי לאהדה כלפי השלטון הקיים. בצרפת, למשל, היוו התוצאות אתמול "רעידת אדמה פוליטית" של ממש - בשל הניצחון הסמלי לפי המדגמים של מפלגת "האיחוד הלאומי" (לשעבר "החזית הלאומית") בהובלת מרין לה-פן על מפלגת "אן מארש" של הנשיא המכהן עמנואל מקרון - 24.2% לעומת 22%. הבחירות נתפסו בצרפת כסוג של משאל-עם על הפופולריות של הנשיא הפרו-אירופי, שמתמודד כבר יותר מחצי שנה עם הפגנות מדי שבוע נגדו, בהובלת תנועת "האפודים הצהובים".
ביוון, הפסד צורב של מפלגת "סיריזה" בבחירות, בהפרש של 10% אחרי המפלגה השמרנית, הובילו לשמועות כי ראש הממשלה מטעם "סיריזה" - אלכסיס ציפריס - יכריז על בחירות חדשות.
ובעוד גרמניה היתה המפתח להתחזקות "הירוקים", איטליה היתה המפתח להתחזקות הימין הפופוליסטי והאירו-סקפטי, כשרוב גדול מנציגיה לפרלמנט היו חברי מפלגת ה"לגה" הימנית בהובלת מתיאו סלביני וחברי תנועת "חמשת הכוכבים" האירו-סקפטית מהמרכז-שמאל. בבריטניה, לפי התחזיות, המפלגה שזכתה במירב הקולות היתה מפלגת ה"ברקזיט" של נייג'ל פאראג', שנבחר לראשונה לאיחוד לפני שני עשורים ומנסה באופן מוצהר לשנות אותו מבפנים.
ברמה האירופית, הגוש המנצח הוא עדיין זה של מפלגות העם השמרניות (EPP), למרות שהפסיד 48 מושבים, לעומת הבחירות הקודמות ב-2014. גם הגוש הסוציאל דמוקרטי (D&S) הוא עדיין השני בגודלו, למרות שהפסיד 51 מושבים. למרות זאת, נכון לעכשיו לשתי המפלגות אין את הרוב הנדרש לכונן קואליציה (כפי שעשו בפרלמנט היוצא). הסיעה השלישית בגודלה בפרלמנט, וזו שזכתה לתמיכה גוברת בה, היא הליברלים (ALDE), שבה חברים כ-102 נציגים (22 מהם מתנועתו של מקרון), לעומת 67 בבחירות הקודמות.
אחת הזוויות המעניינות של הבחירות היו ההתחזקות הצפויה של המפלגות האירו-סקפטיות - מימין ומשמאל - אולם אלה קיבלו תוצאות נמוכות מעט מאלו שחזו להן. במיוחד מפלגות הימין בפינלנד, בדנמרק ובאוסטריה (בשל "פרשת איביזה") הפסידו מושבים רבים. זאת בעוד גרמניה, איטליה ובלגיה שלחו נציגים רבים יותר מבעבר. מפלגות הימין האירו-סקפטיות בראשות סלביני (ENF) קיבלו 79 מושבים, בעוד מפלגות אירו סקפטיות כמו "חמשת הכוכבים" (19 מושבים) ומפלגת ה"ברקזיט" של נייג'ל פאראג' (24 מושבים) שייכות לגוש אחר.
סכימת המושבים של כל מפלגה שהביעה ביקורת מהותית נגד האיחוד האירופי מראה, כי המספר בפרלמנט הנוכחי עומד על 198 מתוך 751, השיעור הגבוה ביותר כה. נתון זה כולל את נציגי מפלגת "פידס" ההונגרית, שעשויים לפרוש מסיעת EPP ולחבור לסיעת ENF של סלביני. "הירוקים" קיבלו בבחירות ברחבי האיחוד האירופי 73 מושבים, לעומת 50 ב-2014. כאמור, מפלגות צפויות לעבור גושים לאור התוצאות מה שעשוי לשנות את החישובים והאפשרויות.
התוצאות מצביעות על מציאות חדשה באיחוד האירופי, במסגרתו הכוחות שעיצבו את אירופה אחרי מלחמת העולם השנייה - המרכז-ימין והמרכז-שמאל - מאבדים מכוחם לטובת הקצוות הפוליטיים.
לפי הפרלמנט בבריסל, שיעור ההצבעה בבחירות הנוכחיות היה שיא של שני עשורים - כ-50%. בבחירות הקודמות ב-2014 הצביעו רק 43% מתוך בעלי זכות הבחירה. תוצאות הבחירות יקשו על מינויו של המועמד הנחשב למוביל עד כה, מנפרד וובר הגרמני מה-EPP, לתפקיד נשיא הנציבות האירופית. הוא יצטרך לגבש קואליציה עם מפלגה נוספת בנוסף על הסוציאל-דמוקרטים, וייתכן כי הדבר יטרפד או ישפיע על מינוייו.