שרי אריסון / צילום: עינת לברון
ביוני 2009, לפני עשור, השיקה אשת העסקים שרי אריסון את ספרה "לידה". במסיבת ההשקה אמרה אריסון: "משימתנו בעולם הזה היא לבחור בטוב. בספר אני חושפת את הדי.אן.איי שלי. תמיד יהיו כאלה שיצחקו, ימהרו לשפוט ויהיו ציניים". באותה הזדמנות אמרה אריסון גם כי "חודשיים לפני הצונאמי באסיה חזיתי גל אדיר שהורג אלפי אנשים; קיבלתי מסר - לא למכור את חברת שיכון ובינוי - וכך עשיתי".
הודעת המשטרה ורשות ניירות ערך אתמול (א'), על המלצתן להעמיד לדין את אריסון ואת בכיריה לשעבר של חברת שיכון ובינוי הציבורית בגין מתן שוחד בהיקפי עתק, בשנים 2008-2018, לעובדי ציבור בכירים בקניה כדי לקדם פרויקטים של החברה במדינה, מעמידה היום את שתי האמירות הללו של אריסון באור שונה ומביך, בלשון המעטה. אריסון מכרה את שיכון ובינוי רק בקיץ 2018. "ראיית העתיד" כביכול של אריסון התבררה כטעות גדולה מבחינתה - הותרת שיכון ובינוי בבעלותה עד אוגוסט 2018 סיבכה אותה במה שהמחוקק ומערכת אכיפת החוק רואים כבחירה ברע.
נראה כי איש לא הופתע מכך שבתום חקירה שהושקעו בה משאבים עצומים, כולל חיקורי דין רבים בקניה, מצאו רשויות החקירה תשתית ראייתית להעמדה לדין של גורמים רבים בשיכון ובינוי. אולם היו מי שהופתעו מכך שההמלצה חלה גם על אריסון.
לפי מידע שהגיע לידי "גלובס", במהלך חקירתה עשתה אריסון מאמצים גדולים לשכנע את החוקרים בכך שכבעלת שליטה לשעבר בשיכון ובינוי, באמצעות אריסון השקעות, היא לא הייתה מעורבת בהעברות כספי השוחד והייתה ממודרת מהמידע אודותיו.
גורמים המעורים בחקירה אמרו היום (ב') ל"גלובס" כי בחקירתה אריסון לא הצליחה לשכנע בטענתה "לא ידעתי". לדבריהם, במצב שבו מנגנון העברת השוחד היה כל-כך רב-היקף ושיטתי, וכשהעברות השוחד נעשו על פני שנים, האמירה של אריסון "לא ידעתי" לא יכולה להיתפס כאמינה.
לצד זאת, חשוב לזכור כי אנחנו נמצאים עדיין בעיצומו של הליך בירור האמת בתיק הזה. רשויות החקירה נוטות להעביר לפרקליטות עם סיום החקירות, המלצות גורפות על העמדה לדין של כמעט כל מי שנחקר. אומנם החקירה לוותה באופן צמוד על-ידי צוות מיוחד בפרקליטות מיסוי וכלכלה, שעוסק בחקירות השוחד בחו"ל, אבל זה לא אומר שהמלצת המשטרה ורשות ניירות ערך תתקבל בפרקליטות כלשונה וככתבה. האחריות נגד מי לגבש כתב אישום, בגין אילו עבירות ולמי לסגור את התיק, מוטלת על הפרקליטות, ויש להניח כי תמונת כתב האישום, לכשיוגש בכפוף לשימוע, תהיה שונה מאוד מהתמונה שהציגו אתמול רשויות החקירה.
הראיות יכריעו
הדברים הללו נכונים ביתר שאת לגבי אריסון. למרות האמירה התקיפה של המשטרה ורשות ניירות ערך כי יש תשתית ראייתית להעמיד אותה לדין בגין שותפות במסכת השוחד, קיימת בהחלט אפשרות שבסופו של דבר אשת העסקים תצא מהתיק הזה בשן ועין, אך ללא כתב אישום, דווקא משום תפקידה הכה בכיר שמילאה בחברה.
הכול יוכרע בהתאם לראיות. תפיסה, שלפיה ההכחשה של אריסון כי ידעה על העברות כספי השוחד אינה אמינה, בגלל היקף השוחד ומשך הפרשה, לא תספיק כדי להעמיד אותה לדין. רק אמירות של נחקרים אחרים, שקושרות את אריסון למסכת השוחד, או תכתובות שמוכיחות כי היא הייתה מודעת לקיומם, יכולות להביא להעמדתה לדין פלילי.
להבדיל (הרבה הבדלות), אפשר להשוות את הסיטואציה הזו לתיק חשוב אחר שנחקר בלהב 433 - "פרשת הצוללות" (תיק 3000). בפרשה הזו נחקר החשד כי בכירי המערכת הביטחונית בארץ היו מעורבים בשוחד ובהטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות מסדרת דולפין וספינות סער 6, מחברת טיסנקרופ הגרמנית. למרות זאת, הגורם הבכיר ביותר שהיה אמון על העסקאות הרגישות ורבות החשיבות הללו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, מעולם לא נחקר ולא היה חשוד במעורבות במעשים הפליליים, זאת למרות בכירותו ואחריותו על המערכת כולה.
עו"ד נתי שמחוני - המייצג את שרי אריסון ואפרת פלד, יו"רית ומנכ"לית אריסון השקעות, שכיהנה בעבר גם כדירקטורית בשיכון ובינוי וחשודה גם היא בפרשה - מסר: "אנחנו סמוכים ובטוחים כי כאשר הפרקליטות תבחן את הדברים כהווייתם, היא תגיע להחלטה מושכלת שלפיה לא דבק כל רבב בהתנהלותן של שרי אריסון ואפרת פלד - ותורה על סגירתו של התיק".
לחץ בינלאומי
עם או בלי אריסון בתוך כתב האישום העתידי, אפשר לומר כי המלצות המשטרה ורשות ניירות ערך נגד בכירי שיכון ובינוי הן חסרות תקדים בחומרתן ובמהותן. הרשויות סבורות כי יש בידן ראיות למכביר להוכיח כי בכירי החברה לשעבר עמדו בראש מנגנון שוחד משומן, שהעביר עשרות מיליוני שקלים לשרים לשעבר ולפקידי ממשל במדינה האפריקאית קניה. זאת, בתמורה לקידום פרויקטים של החברה באופן שהניב לה רווחים בהיקף של 1.5 מיליארד שקל.
חקירת שיכון ובינוי ובכיריה היא עד כה גולת הכותרת של המאבק החקירתי והמשפטי שמנהלת מדינת ישראל נגד התופעה שבה חברות ישראליות מחלקות שוחד בחו"ל כדי לקדם את האינטרסים שלהן. מדובר במאבק שהחל עקב לחץ בינלאומי לטפל בתופעה, אחרי שנים ארוכות שבהן העלימו ממנה עין.
עד 2008, לישראל לא הייתה הסמכות להעמיד לדין בגין ביצוע עבירה מחוץ לגבולותיה, אם חלקה לא בוצע בארץ. אולם ב-2008 חתמה ישראל על האמנה של ארגון ה-OECD למניעת שיחוד של עובדי ציבור במדינות זרות. האמנה קובעת כי איש עסקים, יצואן או חברה המציעים שוחד, או מנסים לשלם שוחד לעובד ציבור מחוץ למדינתם, גם אם באמצעות מתווכים, מסתכנים בהעמדה לדין פלילי בבית משפט בכל מדינה החתומה על האמנה.
בהמשך לכך נכנס לספר החוקים הישראלי סעיף 291א' לחוק העונשין, הקובע כי גם מתן שוחד לעובד ציבור זר, אפילו מחוץ לישראל, מהווה עבירה בישראל. אולם רק בשלהי 2016 החליטו רשויות האכיפה לחקור, ובהתאם הצורך גם להעמיד לדין, ישראלים ששילמו שוחד לפקידי ציבור זרים בחו"ל; ובכך החלו לאכוף כאן את האיסור שקיים בחוק העונשין.
תפיסת רכוש
בתום חקירה שנמשכה כשנה וחצי, הודיעו אתמול הרשויות כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתה לדין של אריסון בפרשת השוחד לכאורה, לעובדי ציבור זרים באפריקה ובמדינות נוספות, בקבוצת שיכון ובינוי. עוד נודע, כי נמצאה תשתית ראייתית להעמדתם לדין של אפרת פלד, יו"רית ומנכ"לית אריסון החזקות ולשעבר דירקטורית בשיכון ובינוי; משה לחמני, יו"ר שיכון ובינוי לשעבר; רוית ברניב, יו"רית שיכון ובינוי לשעבר; עופר קוטלר, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר; ירון קריסי, מנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר; טל רז, סמנכ"ל הכספים בשיכון ובינוי; רוני פאלוך, מנכ"ל SBI, "סולל בונה ארצות חוץ", מקבוצת שיכון ובינוי; יהודה אלימלך, מנכ"ל SBI לשעבר; אלכסנדר ישיש, מנהל סניף קניה ב-SBI לשעבר; רו"ח רובי לזרוב, שותף בכיר בפירמת ראיית החשבון BDO-זיו האפט, ששימש כרואה החשבון המבקר בשיכון ובינוי; ובכירים נוספים בשיכון ובינוי או בחברות בקבוצה.
לחשודים מיוחסים חשדות לביצוע עבירות לכאורה של מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה, עבירות לפי חוק ניירות ערך וכן עבירות נוספות. בהודעה המשותפת של המשטרה ושל רשות ניירות ערך צוין כי "הפרשה עוסקת בחשד להעברת תשלומי שוחד לעובדי ציבור זרים במדינות אפריקה השונות, ובקניה בפרט, על-ידי חברת שיכון ובינוי (שו"ב) - הרשומה למסחר בבורסת תל-אביב - בין במישרין ובין שבאמצעות חברות-בנות ו/או נכדות, ביניהן חברת AG SBI International, חברה שוויצרית פרטית הנמצאת בבעלותה המלאה של שיכון ובינוי".
בהודעת גורמי החקירה צוין עוד כי "מדובר בחקירה מסועפת, מורכבת ומאומצת, אשר במהלכה בוצעו מאות פעולות חקירה בארץ ובעולם. נחקרו כ-50 חשודים, ונגבו עדויותיהם של 34 עדים. במקביל למעבר לחקירה הגלויה, בוצעו שני חיקורי דין בשיתוף היחידה למלחמה בשחיתות בקניה (EACC), ובוצעו חיפושים ומעצרים בניירובי, שבמהלכם נחקרו 19 עובדי ציבור קנייתים".
על-פי הראיות שנאספו, בקניה לבדה, שבה התמקדה החקירה, הועברו בתקופה הרלוונטית תשלומי שוחד לכאורה, בסכום כולל של עשרות מיליוני שקלים, שהצמיחו עבודות והטבות הנמדדות במאות מיליוני שקלים. עוד נמסר מידע על רכוש החשודים שנתפס במסגרת החקירה. "סך התפיסות הכלכליות אשר בוצעו במסגרת החקירה על שלביה השונים, עומדים על-סך של כ-420 מיליון שקל", נכתב בהודעה.
*** חזקת החפות: ההליכים הפליליים בפרשת שיכון ובינוי עודם בראשיתם. כל החשודים במעורבות בפרשה מכחישים את המיוחס להם, ועומדת להם חזקת החפות.