עוד לפני שידור האירוויזיון היה ברור כי להחלטה להשית את החלק הארי של הוצאות השידור על תאגיד השידור הציבורי "כאן" יהיו השלכות על פעילותו השוטפת, אך עד כה לא דובר באופן ברור על היקף הקיצוץ ואילו הפקות ייפגעו מכך. כעת נודע ל"גלובס" כי במסגרת פגישה של מנכ"ל התאגיד אלדד קובלנץ עם נציגי רוב ארגוני היוצרים בישראל, הוא עדכן אותם כי 13 מיליון שקל יקוצצו השנה מתקציב הפעילות השוטפת של התאגיד בשל הצורך לספוג את עלויות האירוויזיון.
לארגונים הובהר כי התאגיד יעמוד בהיקף ההשקעה ביצירה מקומית שלה הוא מחויב לפי החוק - 200 מיליון שקל (שאליהם מתווספים עוד 40 מיליון שקל לתוכן ילדים ו-20 מיליון שקל לתוכן בערבית), אך הסכום שהוא ישקיע ביצירה מקומית יקטן. לפי קובלנץ, בשלוש השנים האחרונות השקיע התאגיד 50 מיליון שקל ביצירה מקומית מעבר למה שהחוק מחייב שהגיעו מהפניית משאבים מסעיפים אחרים בתקציב, למשל רכש מחו"ל. כך שבמסגרת הצורך "להדק את החגורה" ינוצל הכסף הזה כעת אחרת כדי למלא שעות שידור זולות יותר.
בחר שלא להעיר את השדים
את הפגישה עם איגודי היוצרים - בהם השחקנים (שח"ם), המפיקים, הבמאים, היוצרים, עובדי מקצועות הטלוויזיה (אקט) ועובדים נוספים - יזם קובלנץ עוד לפני גמר האירוויזיון, במקביל לידיעות בתקשורת על הכוונה של התאגיד לקצץ בהפקות מקור, לצד כוונת הקואליציה לקצץ באופן דרמטי בתקציב התאגיד עצמו. לפני הפגישה העריכו גורמים בתעשייה כי קובלנץ ינסה לרתום אותם למלחמה בחרב הקיצוץ או אפילו הסגירה שהונפה שוב מעל לראשו של התאגיד, אולם עד שהפגישה יצאה לפועל התברר כי המשא-ומתן הקואליציוני נקלע לקשיים מורכבים, ונראה כי קובלנץ בחר שלא להעיר את השדים מתרדמתם.
חלק מהנוכחים התרשמו כי המטרה העיקרית הייתה לרתום אותם לסייע לתאגיד ללחוץ על הממשלה להפוך את ההלוואה שקיבל לאירוויזיון בסך 70 מיליון שקל - למענק. אותה הלוואה ניתנה ל-15 שנה, כך שהסכום לשנה הוא קטן יחסית (כ-6 מיליון שקל) בהשוואה לתקציב התאגיד כולו שעומד על 750 מיליון שקל. בנוסף מימן התאגיד כ-40 מיליון שקל נוספים, זאת לאחר שההכנסות ממכירת פרסום וכרטיסים שעמדו בתחילה על 40 מיליון שקל צנחו ל-20 מיליון שקל. עלויות האירוויזיון נציין הסתכמו בסופו של דבר ב-140 מיליון שקל.
"אין סיבה שלתאגיד יהיה חוב בגלל האירוויזיון"
בינתיים נראה כי חלק מארגוני היוצרים תומכים בהפיכת ההלוואה למענק: "אנו בהחלט מסכימים עם מנכ"ל התאגיד כי אין סיבה שלתאגיד יהיה חוב של 70 מיליון שקל על הפקת האירוויזיון", אמר ל"גלובס" איתמר אביטן, מנכ"ל איגוד אקט. "כל עם ישראל ראה איזה כבוד גדול עשה האירוויזיון למדינת ישראל, כך שראוי שהמדינה תהפוך את ההלוואה למענק ותוריד את המעמסה הזאת מתאגיד השידור הציבורי".
לדבריו, "ארגוני העובדים והיוצרים הבינו בפגישה כי לא תהיה פגיעה בהפקות המקור בתאגיד, וכי התאגיד ימשיך להשקיע בהתאם לחוק 260 מיליון שקל בשנה".
עמית ליאור, מנכ"ל איגוד התסריטאים, הוסיף כי "יש יצירה ישראלית מפוארת שמוכרת בכל העולם שנפגעת בגלל האירוויזיון, ואם למישהו אכפת מהיצירה - שיחזיר את הכסף לתאגיד. אין לנו תוקף חוקי לדרוש, אבל המדינה קיבלה בזכות האירוויזיון כרטיס ביקור מדהים. יש פה כישרון מדהים שמייצא תוכן לעולם, שהוא תעשייה כמו תעשיית ההייטק, ואפשר לתת לתעשייה הזאת מענק של 70 מיליון שקל כדי שהיא תמשיך ליצור. בעולם מדברים היום על תעשיית התוכן הישראלית כבון-טון. למדנו לעשות כאן בגרוש וחצי טלוויזיה מדהימה שמראה יכולת וכישרון".
עם זאת, לא כולם רואים את הדברים באופן הזה: "להערכתי, לקיצוץ השנתי לא תהיה השפעה דרמטית על התעשייה", אמר לנו שלא לייחוס אחד מראשי הארגונים שנכח בפגישה. "13 מיליון השקלים ייחתכו מכל מחלקות התאגיד - מה שיגרע מהיצירה השנה כ-6 מיליון שקל, שזה לא באמת משפיע על התעשייה כולה".
מהתאגיד נמסר בתגובה כי "מטרת הפגישה הייתה להבטיח ליוצרים כי התאגיד יעמוד בייעודו החוקי - השקעה ביצירה הישראלית - אך לא יוכל למנוע נזק ופגיעה לשוק ההפקות בשל הצורך לממן את עלות הפקת האירוויזיון ולהחזיר את ההלוואה שלקח".
