פיטורי מנכ"ל חדשות 13 הם תמרור אזהרה
מנכ"ל חברת חדשות 13, גולן יוכפז, נמצא במאבק נגד הכוונה לפטר אותו מתפקידו. כמו בכל מהלך דומה, רב הנסתר על הגלוי, ואנו לא יודעים באמת את כל השיקולים והנסיבות של האירוע, אבל ברור שחשיבותו הציבורית מחייבת התייחסות בממד שחורג מיחסי עובד-מעביד.
תפקיד מנכ"ל חברת חדשות בערוצי הטלוויזיה המסחרית הוא אחד התפקידים המעטים ורבי-הכוח שמעצבים את התודעה של הציבור הישראלי. לתפקיד יש חשיבות אדירה גם היום, בעידן ריבוי כלי התקשורת ומקורות המידע. ליוכפז במיוחד נוצר כוח רב כתוצאה מהניסיון הרב שלו בעיתונות ואופיו כמנהל וכעורך ראשי דומיננטי.
גם חוק הרשות השנייה נותן מעמד מיוחד לתפקיד הזה, ולהבדיל מכל תפקיד אחר, נדרש כאן רוב מיוחס של 75% מחברי הדירקטוריון כדי להעבירו מתפקידו. החוק הגדיל לעשות כשקבע כי בדירקטוריון של חברת החדשות של הערוצים המסחריים ישבו נציגי ציבור, שאינם נציגי בעלי המניות, אלא נבחרו על-ידי מועצת הרשות השנייה, כדי להבטיח את האינטרס הציבורי.
חשוב לזכור כי מרגע המינוי שלהם לדירקטוריון, מדובר בדירקטורים לכל דבר ועניין, וחובתם היא לפעול לטובת החברה. כלומר, לשרת את האינטרסים של חברת החדשות כולה, בעלי מניותיה, עובדיה ושאר בעלי העניין בחברה.
המשבר של חדשות 13 הוא לא רק של בעלי מניות המתוסכלים מביצועי הרייטינג לעומת החברה המתחרה. ברקע עומדת המתקפה החזקה על התקשורת הישראלית, שהייתה מוטיב מרכזי בבחירות האחרונות. המתקפה משקפת תהליך מתמשך של ירידה באמון הציבור בתקשורת והופכת את חברת החדשות העצמאית והמקצועית לשק אגרוף של הביקורת הציבורית על התקשורת,ועל האליטות הליברליות המזוהות איתה.
המדאיג הוא שלמרות שמדובר בתהליך מתמשך של השנים האחרונות, דומה כי יוכפז וחברת החדשות של ערוץ עשר, ועכשיו 13, לא הפנימו את עוצמת התהליך ואת משמעותו עבורם.
תהליכים דומים עוברים גם על חברות וארגונים אחרים, המתקשים להסתגל לשינויים בעולם הדיגיטלי, נאחזים במסורות היררכיות ומקצועיות ישנות ודוחים את השיח המתפתח ברשתות החברתיות.
ייתכן כי הערכים והתרבות הארגונית שהוביל יוכפז אינם מתאימים עוד ולא יכולים לייצר את השותפות ואמון הציבורי הנדרשים כדי להמשיך להוביל את אחד מכלי התקשורת החשובים במדינה. ואולי לא מאוחר עוד לתקן.
הטלטלה והפגיעה המקצועית הכרוכות בהדחה של מנהל ועורך ראשי הנאמן לערכים של חופש הביטוי, בגלל קושי תרבותי וניהולי, יכולות להיות קשות ולגרום גם לחברה עצמה נזק שיעלה על התועלת. זה ודאי שיקול שצריך לעמוד מול עיניהם של בעלי המניות והדירקטורים.
יש להיכנס לתהליך עומק של הכרה במשבר, שעיקרו אובדן אמון הציבור. נושאי האחריות התאגידית משתלבים כאן יחד עם האתיקה המקצועית. אובדן האמון בא לידי ביטוי לא רק בשלט, אלא גם, ואולי בעיקר, בביטויי שנאה ברחוב וברשתות החברתיות.
התהליך חייב להיות משמעותי, כלל-ארגוני, ולהתייחס לכל המרכיבים המקצועיים והניהוליים של עבודת החברה, לרבות הקוד האתי שלה, שקיפות עבודתם של העיתונאים, טיב היחסים שלהם עם המסוקרים הפוליטיקאים והאחרים, וגם נושאים חדשים וקשים, כמו פעילות ניגודי העניינים שלהם, אופן יישוב מחלוקות במערכת, היחס לביקורת, הפעילות של העובדים כפרטים ברשתות החברתיות, גיוון כוח-האדם והתרבות.
זה הזמן להתעורר. כמובן בחדשות 13, אך לא פחות גם בשאר חברות החדשות וערוצי התקשורת, אתם הבאים בתור. יוכפז הוא רק תמרור האזהרה.
הכותב הוא מומחה למשפט ותקשורת, כיהן בעבר כיועץ המשפטי של הרשות השנייה ויו"ר ועדת האתיקה של רשות השידור
