גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה האוניברסיטאות לא מצליחות להפוך ידע לאקזיטים מצליחים?

המוסדות האקדמיים בישראל מנסים להשיג הכנסות מהפיכת ידע מחקרי לחברות עסקיות מצליחות, אך דוח חדש של מוסד שמואל נאמן קובע: ההשקעה לא מצדיקה את ההכנסות הנמוכות ● פרופ' ארנון בנטור ממוסד שמואל נאמן: "מסחור הידע גורם לכך שהוא כבר לא נחלת הכלל. זה מוביל לפגיעה ברמה הלאומית"

אקדמיה ואקזטים / צילום: Shutterstock
אקדמיה ואקזטים / צילום: Shutterstock

"בישיבות חבר הנאמנים של האוניברסיטה, שואלים כמה כסף הרוויח המוסד מפעילות מסחור הידע שלו, וזו לא השאלה הנכונה. השאלה הנכונה היא מה עשתה פעילות מסחור הידע לתועלת הציבור, והבעיה היא שאת הרווח לכלכלה ולתעשייה לא ניתן לכמת באותה הצורה", כך אומר פרופ' ארנון בנטור, חוקר במוסד שמואל נאמן ומחברו של דוח חדש הבוחן את פעילות מסחור הידע של המוסדות האקדמיים בישראל. על הדוח חתומים גם ד"ר אביגדור זוננשיין, רפי נוה, אלה ברזני ואיליה זטקובצקי.

הדוח, שמתפרסם לראשונה ב"גלובס", בוחן את פעילות מסחור הידע האקדמי בישראל בהשוואה למוסדות אקדמיים בעולם, ובארה"ב בפרט. ממצאי הדוח מראים כי בעשורים האחרונים, מוסדות אקדמיה ברחבי העולם התמקדו במסחור ידע לצורך יצירת הכנסות, ולא לצורך של יצירת ערך לתעשייה ולכלכלה הלאומית. אולם, פעילות מסחור הידע לא הצליחה להניב למוסדות הלימוד הכנסות ראויות מצד אחד - וכשלה בקידום העברת הידע האקדמי לתעשייה מצד שני. הדוח מציע שינוי כיוון הדרוש במדיניות המגדירה את מטרותיהן של מחלקות המסחור ואת האופן בו נמדדת הצלחתן, על מנת להביא לשיפור בפעילותן.

הסדרת הבעלות על זכויות קניין כשייכות למוסדות האקדמיים החלה בשנות ה-80 עם חוק ביי-דול (Bayh-Dole Act) בארה"ב, אשר במסגרתו קיבלו אוניברסיטאות במימון ממשלתי את זכויות הקניין הרוחני לפעילות המחקר שלהן. עד אז לא היו לאוניברסיטאות זכויות על הידע שנוצר בהן, והן לא עסקו כלל במסחור ידע. החוק נועד לספק לאוניברסיטאות תמריץ כדי שיפעלו למען הוצאת ידע אל התעשייה ויישומו לטובת הכלכלה והחברה. בפועל, חברות המסחור לא נמדדות לפי כמות הידע שהצליחו להעביר אל התעשייה, אלא לפי כמות הפטנטים שהן רושמות, כמות החברות שהן מקימות וכמות ההכנסות שהן מייצרות.

בישראל, בדומה למודל האמריקאי, זכויות הקניין הרוחני שייכות למוסדות עצמם. המוסדות האקדמיים עוסקים במסחורו של הידע המיוצר בין כותליהן ובהעברתו לתעשייה באמצעות חברות מסחור וחברות יישום. מחברי הדוח קוראים לקובעי המדיניות לזנוח את המדדים הפיננסיים לפיהם נמדדות חברות היישום והמסחור, ולשים לעצמם למטרה את התרומה לחברה ולתעשייה - שהיא, לטענתם, המטרה המקורית לשמה קיבלו האוניברסיטאות את זכויות הקניין על הידע מלכתחילה.

פרופ' ארנון בנטור / צילום עצמי

מספר הפטנטים עולה, ההכנסות לא

החוקרים מחלקים את הפעילות בתחום לשלושה מנגנונים: מסחור טכנולוגיה, הכולל קניין רוחני המוגן באמצעות פטנט שממנו ניתן להניב הכנסות על ידי מכירת הזכויות, גביית תמלוגים עבור רישיונות או הקמת חברות סטארט-אפ; מנגנון העברת טכנולוגיה, הכולל מחקר ופיתוח משותף עם התעשייה ומחקר במימון התעשייה; והמנגנון המסורתי של הפצת ידע דרך פרסומים מדעיים, הרצאות בכנסים ואינטראקציה בלתי פורמלית. במוסד שמואל נאמן מצביעים על מתח מובנה בין מנגנון הפצת הידע, שהוא בהגדרתו פתוח לכולם, ובין מנגנון מסחור הידע, בו לבעלות על הידע יש תפקיד מרכזי.

"במסחור טכנולוגיה הדבר הראשון שאתה עושה הוא להגן על הטכנולוגיה, ולכן מתוקף הדברים היא כבר לא נחלת הכלל. הדבר פוגע בתועלות האחרות שאפשר לקבל ברמה הלאומית בזכות העברת טכנולוגיה והפצת ידע", אומר בנטור. ואכן, לפי מחברי הדוח, האוניברסיטאות בארה"ב וגם בישראל נותנות בעשורים האחרונים עדיפות להגנה על קניין רוחני על פני הפצתו: בטווח של שני עשורים, מספר הבקשות לפטנטים גדל פי ארבעה ועמד ב-2017 על למעלה מ-20 אלף עבור 163 אוניברסיטאות בארה"ב, לעומת מעט יותר מ-5,000 ב-1997. החוקרים מציינים כי כמעט ואין פער בין מספר הבקשות לפטנטים ביחס למספר חברי הסגל באוניברסיטאות בהשוואה בין ישראל ובארה"ב.

עם זאת, ההשקעה ברישום פטנטים לאו דווקא מניבה הכנסות למוסדות האקדמיים: כך למשל, הדוח מצא כי הכנסות הטכניון ממנגנוני מסחור הידע שלו מהוות 1.7% מכלל התקציב שלו, ובאוניברסיטת תל אביב ההכנסות ממסחור ידע עומדות על 1.1% מתקציב בלבד. לפי הדוח, השיעורים הללו אומנם נמוכים, אך ממוצע ההכנסות בישראל אינו שונה מזה של האוניברסיטאות בארה"ב, ואף גבוה מעט מזה של אירופה. עוד עולה מהדוח כי ההכנסות ממסחור ידע באוניברסיטאות המובילות בעולם עומדות בממוצע על כ-4%-3% מהיקף המחקר הממומן, וב-20 השנים האחרונות שיעור זה נותר ללא שינוי ניכר. בדומה לכך, דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שבדק נתונים של חברות מסחור הידע האקדמיות בישראל מצא כי נרשמה ירידה בהכנסותיהן בכל שנה, לאורך ארבע השנים שבין 2012 ל-2016.

עוד נטען בדוח כי למעט מקרים בודדים של הצלחות מסחררות, ברוב המוחלט של האוניברסיטאות ההוצאות על מסחור גבוהות מההכנסות ממנו או משתוות אליהן. מכיוון שלא קיימים נתונים פומביים מלאים על הוצאות בגין מסחור בישראל, החוקרים בחרו להביא נתונים מארה"ב. חוקר ממכון ראנד, שערך מחקר על אוניברסיטאות בארה"ב ב-2013, העריך שבמהלך 20 השנים שקדמו לפרסום המחקר, 87% מהאוניברסיטאות לא הצליחו להחזיר את ההשקעה בגין מסחור הידע. לעומתו, המועצה הלאומית למחקר בארה"ב פרסמה הערכות בגין רווחים ממסחור, המצביעות על רווח ממוצע של 0.9% בלבד.

במקביל להשקעה הלא משתלמת בפטנטים ובמסחור ידע אקדמי, הדוח חושף כי האוניברסיטאות זנחו אפיקים אחרים של הפצת ידע לתעשייה - לצד העלייה החדה בכמות הבקשות לפטנטים, החוקרים מצאו קיפאון ואף ירידה קלה בהיקף המחקר האקדמי שממומן על ידי התעשייה במדינות ה-OECD, ובהן ישראל וארה"ב, בין השנים 2003 ל-2013.

לאור הנתונים הללו, מחברי הדוח ממליצים על שינוי כיוון במדיניות בכל הנוגע למסחור ידע, ממדיניות שמעודדת רישום פטנטים - למדיניות שתעודד מחקרים במימון התעשייה, ותקדם מנגנונים דוגמת אקסלרטורים, מרכזים להוכחת היתכנות, מרכזי מחקר בשיתוף התעשייה והקמת חברות סטארט-אפ.

מסחור הידע - תהליך מסורבל ובירוקרטי

במדיניות הנוכחית, קיימת רתיעה מסוימת בקרב גורמים בתעשיית ההייטק הישראלית מעבודה עם חברות המסחור האקדמיות. זאת, בשל סרבול ובירוקרטיה מרובה בתהליכי המשא ומתן על זכויות הקניין הרוחני. בכל אוניברסיטה נהוגה חלוקה אחרת ביחס לאחוזי הבעלות על זכויות הקניין הרוחני בין המוסד ובין החוקרים, שנעה לרוב בין 50%-30% לחוקר ו-70%-50% לאוניברסיטה. לרוב, ההסכמים נחתמים באופן פרטני לאחר תהליכי משא ומתן ארוכים.

בחודש שעבר הגיש הטכניון תביעה חריגה נגד חוקר בכיר במוסד בטענה כי פעל להקמת חברת סטארט-אפ על בסיס ידע שפותח באמצעות משאבי הטכניון, ללא אישורו או ידיעתו. חילוקי דעות סביב הנושא אינם נדירים, אך מקרים שבהם המוסדות הגישו תביעות נגד אותם חוקרים הינם נדירים. כך למשל, בתחילת שנות ה-2000 התקיימה בוררות בין מייסד חברת מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, לבין האוניברסיטה העברית, שבה הוא משמש כחוקר עד היום. ב-2017 הנושא עלה שוב לדיונים באוניברסיטה, אך בסופו של דבר המוסד בחר לוותר על כל דרישותיו כלפי שעשוע בעקבות מכירת מובילאיי לחברת לאינטל בתמורת ל-15.3 מיליארד דולר.

גם בעולם, מחקרים שונים מצביעים על קושי בתהליכי המסחור מול המוסדות האקדמיים, שמוביל לעיתים לכך שחברי סגל מעדיפים לפעול בנפרד מהאוניברסיטאות - כפי שהתרחש לאחרונה בטכניון. כך, לפי מחקר משנת 2008 שפורסם במגזין של ארגון IEEE (אגודה מקצועית בינלאומית של העוסקים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה) ובדק אוניברסיטאות בארה"ב, 30% עד 40% מהחוקרים והמדענים שממציאים פטנטים "עוקפים" את האוניברסיטאות שלהם ומקימים חברות באופן פרטי, על בסיס ידע שפותח במחקריהם האקדמיים.

"יכול להיות שיש סרבול מסוים בתהליך, אך העובדה שישנו סרבול אינה מהווה עילה לרמות את המערכת. יש אתיקה וכללים שצריך לעמוד בהם. במהלך כהונתי כנשיא, הטכניון היה שותף בהקמה של 93 חברות, ואין חבר סגל שהחליט להקים חברה ופנה ליחידה למסחור טכנולוגיות שלא קיבל תמיכה או עזרה", אומר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ביחס לתביעה שהגיש הטכניון נגד החוקר.

"אחת הבעיות הקשות במקרה הספציפי הזה היא שהדוקטורנט של אותו החוקר הוא שותף בחברה. אם אחר כך העבודה של הדוקטורנט לא תהיה טובה, איך הוא יוכל לתת לו ציון הוגן? לכן נקטנו בצעד הקיצוני של תביעה, שלא ננקט מזה עשרות שנים", מוסיף לביא.

"הביקורת שאנחנו שומעים על האוניברסיטאות בישראל מהוועדים המנהלים היא שהן לא יודעות להרוויח כסף, שהן גמלוניות", לדברי לביא. "עכשיו אנחנו רואים שזה פחות או יותר אותו הדבר בכל העולם. אני מאמין כי כאשר ישנה תגלית פורצת דרך שיכולה לסייע כספית לאוניברסיטה, כמובן שצריך למסחר את זה. לעומת זאת, אני מאמין שלאוניברסיטה יש גם שליחות להפיץ ידע וטכנולוגיות שיש להן תועלת לאנושות". 

עוד כתבות

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין ושהפרמיה מוצדקת"

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

הדמיות של המתקן ברמת חובב / צילום: שותפות שפיר־בלוג'ן־דקל

באירופה זה עובד: השיטה שתנסה לגמול את ישראל מהטמנת זבל בקרקע

המכרז להקמת המתקן בנאות חובב הוא רק הירייה הראשונה בתוכנית להקמת 13 מתקני השבת אנרגיה עד 2040 ● בזמן שהקרקע אוזלת, והישראלי הממוצע מייצר שליש יותר זבל משכנו באירופה, המדינה מנסה לעבור ממיון ידני לטכנולוגיה מתקדמת - אך נתקעת בחסמים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר