גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למה האוניברסיטאות לא מצליחות להפוך ידע לאקזיטים מצליחים?

המוסדות האקדמיים בישראל מנסים להשיג הכנסות מהפיכת ידע מחקרי לחברות עסקיות מצליחות, אך דוח חדש של מוסד שמואל נאמן קובע: ההשקעה לא מצדיקה את ההכנסות הנמוכות ● פרופ' ארנון בנטור ממוסד שמואל נאמן: "מסחור הידע גורם לכך שהוא כבר לא נחלת הכלל. זה מוביל לפגיעה ברמה הלאומית"

אקדמיה ואקזטים / צילום: Shutterstock
אקדמיה ואקזטים / צילום: Shutterstock

"בישיבות חבר הנאמנים של האוניברסיטה, שואלים כמה כסף הרוויח המוסד מפעילות מסחור הידע שלו, וזו לא השאלה הנכונה. השאלה הנכונה היא מה עשתה פעילות מסחור הידע לתועלת הציבור, והבעיה היא שאת הרווח לכלכלה ולתעשייה לא ניתן לכמת באותה הצורה", כך אומר פרופ' ארנון בנטור, חוקר במוסד שמואל נאמן ומחברו של דוח חדש הבוחן את פעילות מסחור הידע של המוסדות האקדמיים בישראל. על הדוח חתומים גם ד"ר אביגדור זוננשיין, רפי נוה, אלה ברזני ואיליה זטקובצקי.

הדוח, שמתפרסם לראשונה ב"גלובס", בוחן את פעילות מסחור הידע האקדמי בישראל בהשוואה למוסדות אקדמיים בעולם, ובארה"ב בפרט. ממצאי הדוח מראים כי בעשורים האחרונים, מוסדות אקדמיה ברחבי העולם התמקדו במסחור ידע לצורך יצירת הכנסות, ולא לצורך של יצירת ערך לתעשייה ולכלכלה הלאומית. אולם, פעילות מסחור הידע לא הצליחה להניב למוסדות הלימוד הכנסות ראויות מצד אחד - וכשלה בקידום העברת הידע האקדמי לתעשייה מצד שני. הדוח מציע שינוי כיוון הדרוש במדיניות המגדירה את מטרותיהן של מחלקות המסחור ואת האופן בו נמדדת הצלחתן, על מנת להביא לשיפור בפעילותן.

הסדרת הבעלות על זכויות קניין כשייכות למוסדות האקדמיים החלה בשנות ה-80 עם חוק ביי-דול (Bayh-Dole Act) בארה"ב, אשר במסגרתו קיבלו אוניברסיטאות במימון ממשלתי את זכויות הקניין הרוחני לפעילות המחקר שלהן. עד אז לא היו לאוניברסיטאות זכויות על הידע שנוצר בהן, והן לא עסקו כלל במסחור ידע. החוק נועד לספק לאוניברסיטאות תמריץ כדי שיפעלו למען הוצאת ידע אל התעשייה ויישומו לטובת הכלכלה והחברה. בפועל, חברות המסחור לא נמדדות לפי כמות הידע שהצליחו להעביר אל התעשייה, אלא לפי כמות הפטנטים שהן רושמות, כמות החברות שהן מקימות וכמות ההכנסות שהן מייצרות.

בישראל, בדומה למודל האמריקאי, זכויות הקניין הרוחני שייכות למוסדות עצמם. המוסדות האקדמיים עוסקים במסחורו של הידע המיוצר בין כותליהן ובהעברתו לתעשייה באמצעות חברות מסחור וחברות יישום. מחברי הדוח קוראים לקובעי המדיניות לזנוח את המדדים הפיננסיים לפיהם נמדדות חברות היישום והמסחור, ולשים לעצמם למטרה את התרומה לחברה ולתעשייה - שהיא, לטענתם, המטרה המקורית לשמה קיבלו האוניברסיטאות את זכויות הקניין על הידע מלכתחילה.

פרופ' ארנון בנטור / צילום עצמי

מספר הפטנטים עולה, ההכנסות לא

החוקרים מחלקים את הפעילות בתחום לשלושה מנגנונים: מסחור טכנולוגיה, הכולל קניין רוחני המוגן באמצעות פטנט שממנו ניתן להניב הכנסות על ידי מכירת הזכויות, גביית תמלוגים עבור רישיונות או הקמת חברות סטארט-אפ; מנגנון העברת טכנולוגיה, הכולל מחקר ופיתוח משותף עם התעשייה ומחקר במימון התעשייה; והמנגנון המסורתי של הפצת ידע דרך פרסומים מדעיים, הרצאות בכנסים ואינטראקציה בלתי פורמלית. במוסד שמואל נאמן מצביעים על מתח מובנה בין מנגנון הפצת הידע, שהוא בהגדרתו פתוח לכולם, ובין מנגנון מסחור הידע, בו לבעלות על הידע יש תפקיד מרכזי.

"במסחור טכנולוגיה הדבר הראשון שאתה עושה הוא להגן על הטכנולוגיה, ולכן מתוקף הדברים היא כבר לא נחלת הכלל. הדבר פוגע בתועלות האחרות שאפשר לקבל ברמה הלאומית בזכות העברת טכנולוגיה והפצת ידע", אומר בנטור. ואכן, לפי מחברי הדוח, האוניברסיטאות בארה"ב וגם בישראל נותנות בעשורים האחרונים עדיפות להגנה על קניין רוחני על פני הפצתו: בטווח של שני עשורים, מספר הבקשות לפטנטים גדל פי ארבעה ועמד ב-2017 על למעלה מ-20 אלף עבור 163 אוניברסיטאות בארה"ב, לעומת מעט יותר מ-5,000 ב-1997. החוקרים מציינים כי כמעט ואין פער בין מספר הבקשות לפטנטים ביחס למספר חברי הסגל באוניברסיטאות בהשוואה בין ישראל ובארה"ב.

עם זאת, ההשקעה ברישום פטנטים לאו דווקא מניבה הכנסות למוסדות האקדמיים: כך למשל, הדוח מצא כי הכנסות הטכניון ממנגנוני מסחור הידע שלו מהוות 1.7% מכלל התקציב שלו, ובאוניברסיטת תל אביב ההכנסות ממסחור ידע עומדות על 1.1% מתקציב בלבד. לפי הדוח, השיעורים הללו אומנם נמוכים, אך ממוצע ההכנסות בישראל אינו שונה מזה של האוניברסיטאות בארה"ב, ואף גבוה מעט מזה של אירופה. עוד עולה מהדוח כי ההכנסות ממסחור ידע באוניברסיטאות המובילות בעולם עומדות בממוצע על כ-4%-3% מהיקף המחקר הממומן, וב-20 השנים האחרונות שיעור זה נותר ללא שינוי ניכר. בדומה לכך, דוח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) שבדק נתונים של חברות מסחור הידע האקדמיות בישראל מצא כי נרשמה ירידה בהכנסותיהן בכל שנה, לאורך ארבע השנים שבין 2012 ל-2016.

עוד נטען בדוח כי למעט מקרים בודדים של הצלחות מסחררות, ברוב המוחלט של האוניברסיטאות ההוצאות על מסחור גבוהות מההכנסות ממנו או משתוות אליהן. מכיוון שלא קיימים נתונים פומביים מלאים על הוצאות בגין מסחור בישראל, החוקרים בחרו להביא נתונים מארה"ב. חוקר ממכון ראנד, שערך מחקר על אוניברסיטאות בארה"ב ב-2013, העריך שבמהלך 20 השנים שקדמו לפרסום המחקר, 87% מהאוניברסיטאות לא הצליחו להחזיר את ההשקעה בגין מסחור הידע. לעומתו, המועצה הלאומית למחקר בארה"ב פרסמה הערכות בגין רווחים ממסחור, המצביעות על רווח ממוצע של 0.9% בלבד.

במקביל להשקעה הלא משתלמת בפטנטים ובמסחור ידע אקדמי, הדוח חושף כי האוניברסיטאות זנחו אפיקים אחרים של הפצת ידע לתעשייה - לצד העלייה החדה בכמות הבקשות לפטנטים, החוקרים מצאו קיפאון ואף ירידה קלה בהיקף המחקר האקדמי שממומן על ידי התעשייה במדינות ה-OECD, ובהן ישראל וארה"ב, בין השנים 2003 ל-2013.

לאור הנתונים הללו, מחברי הדוח ממליצים על שינוי כיוון במדיניות בכל הנוגע למסחור ידע, ממדיניות שמעודדת רישום פטנטים - למדיניות שתעודד מחקרים במימון התעשייה, ותקדם מנגנונים דוגמת אקסלרטורים, מרכזים להוכחת היתכנות, מרכזי מחקר בשיתוף התעשייה והקמת חברות סטארט-אפ.

מסחור הידע - תהליך מסורבל ובירוקרטי

במדיניות הנוכחית, קיימת רתיעה מסוימת בקרב גורמים בתעשיית ההייטק הישראלית מעבודה עם חברות המסחור האקדמיות. זאת, בשל סרבול ובירוקרטיה מרובה בתהליכי המשא ומתן על זכויות הקניין הרוחני. בכל אוניברסיטה נהוגה חלוקה אחרת ביחס לאחוזי הבעלות על זכויות הקניין הרוחני בין המוסד ובין החוקרים, שנעה לרוב בין 50%-30% לחוקר ו-70%-50% לאוניברסיטה. לרוב, ההסכמים נחתמים באופן פרטני לאחר תהליכי משא ומתן ארוכים.

בחודש שעבר הגיש הטכניון תביעה חריגה נגד חוקר בכיר במוסד בטענה כי פעל להקמת חברת סטארט-אפ על בסיס ידע שפותח באמצעות משאבי הטכניון, ללא אישורו או ידיעתו. חילוקי דעות סביב הנושא אינם נדירים, אך מקרים שבהם המוסדות הגישו תביעות נגד אותם חוקרים הינם נדירים. כך למשל, בתחילת שנות ה-2000 התקיימה בוררות בין מייסד חברת מובילאיי, פרופ' אמנון שעשוע, לבין האוניברסיטה העברית, שבה הוא משמש כחוקר עד היום. ב-2017 הנושא עלה שוב לדיונים באוניברסיטה, אך בסופו של דבר המוסד בחר לוותר על כל דרישותיו כלפי שעשוע בעקבות מכירת מובילאיי לחברת לאינטל בתמורת ל-15.3 מיליארד דולר.

גם בעולם, מחקרים שונים מצביעים על קושי בתהליכי המסחור מול המוסדות האקדמיים, שמוביל לעיתים לכך שחברי סגל מעדיפים לפעול בנפרד מהאוניברסיטאות - כפי שהתרחש לאחרונה בטכניון. כך, לפי מחקר משנת 2008 שפורסם במגזין של ארגון IEEE (אגודה מקצועית בינלאומית של העוסקים בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה) ובדק אוניברסיטאות בארה"ב, 30% עד 40% מהחוקרים והמדענים שממציאים פטנטים "עוקפים" את האוניברסיטאות שלהם ומקימים חברות באופן פרטי, על בסיס ידע שפותח במחקריהם האקדמיים.

"יכול להיות שיש סרבול מסוים בתהליך, אך העובדה שישנו סרבול אינה מהווה עילה לרמות את המערכת. יש אתיקה וכללים שצריך לעמוד בהם. במהלך כהונתי כנשיא, הטכניון היה שותף בהקמה של 93 חברות, ואין חבר סגל שהחליט להקים חברה ופנה ליחידה למסחור טכנולוגיות שלא קיבל תמיכה או עזרה", אומר נשיא הטכניון פרופ' פרץ לביא, ביחס לתביעה שהגיש הטכניון נגד החוקר.

"אחת הבעיות הקשות במקרה הספציפי הזה היא שהדוקטורנט של אותו החוקר הוא שותף בחברה. אם אחר כך העבודה של הדוקטורנט לא תהיה טובה, איך הוא יוכל לתת לו ציון הוגן? לכן נקטנו בצעד הקיצוני של תביעה, שלא ננקט מזה עשרות שנים", מוסיף לביא.

"הביקורת שאנחנו שומעים על האוניברסיטאות בישראל מהוועדים המנהלים היא שהן לא יודעות להרוויח כסף, שהן גמלוניות", לדברי לביא. "עכשיו אנחנו רואים שזה פחות או יותר אותו הדבר בכל העולם. אני מאמין כי כאשר ישנה תגלית פורצת דרך שיכולה לסייע כספית לאוניברסיטה, כמובן שצריך למסחר את זה. לעומת זאת, אני מאמין שלאוניברסיטה יש גם שליחות להפיץ ידע וטכנולוגיות שיש להן תועלת לאנושות". 

עוד כתבות

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

זום גלובלי / צילום: Reuters

איראן לא לבד: צפון קוריאה חושפת רשימת יעדים לתקיפה

קוריאה הצפונית פורסת משגרים חדשים ומאיימת "להכניע כל איום חיצוני" • חברת פתרונות החקירה הדיגיטליים סלברייט מסתבכת בפרשה באפריקה • ומעצר של שלושה יהודים הצית סכסוך בין בלגיה לארה"ב • זום גלובלי, מדור חדש

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

אילוסטרציה: Shutterstock, Vitalii Vodolazskyi

כשהורה משתמש במערכת המשפט כדי להטריד הורה אחר

אב גרוש ביקש מביהמ"ש להרחיב את זמני השהות שלו עם בנו הפעוט, ואף דרש כי האם תוותר על האפוטרופסות עליו ● אלא שבדיקה שנערכה העלתה כי האב בעצמו מסרב לקיים את זמני השהות שנקבעו לו ● ביהמ"ש קבע כי תביעתו של האב היא תביעת סרק שהוגשה ממניעים זרים - כמה הוצאות משפט פסק?

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מי קיבל מידע פנים על מניית הפלא של ת"א? החשד שבודקת רשות ני"ע

זינוק חסר תקדים הפך את מניית ארית לכוכבת של הבורסה ● כעת חושדת הרשות בעבירות מידע פנים, עפ"י הערכות בשוק, ע"י בכיר בבית השקעות ● ארית: "בטוחים שהעניין יסתיים בלא כלום"

אייזיק דבח, מנכ''ל דלתא ובעל השליטה / צילום: רמי שלוש

אייזיק דבח: "הדבר היחיד שמכעיס אותי זה שהבורסה כאן מזנקת, ומניית דלתא לא"

יום לאחר צניחה של 16% במניית החברה־הבת, בעלי דלתא גליל מתקשה להבין את תגובת השוק: "אנשים קנו קצת פחות פיג'מות, אבל זו חברה נהדרת" ● למרות עלייה במכירות, הרווח הנקי של דלתא נשחק, בשל הפרשה לרפורמת המכסים של טראמפ: "מעבירים הרבה ייצור למצרים"

ערי סטימצקי / צילום: אביב חופי

אקזיט לערי סטימצקי: מגרש בפתח תקווה נמכר ב-130 מיליון שקל

חברת יובלים מימשה אופציה לרכישת מגרש בפתח תקווה; חברת קוואלקום שכרה שטחים בפארק העוגן בנתניה; שלושה הסכמי ליווי גדולים נחתמו לפרויקטי פינוי-בינוי בירושלים ובמרכז; ומכרז הענק לשכונה חדשה במערב ראשון לציון צפוי להידחות שוב ● חדשות השבוע בנדל"ן 

נשימה / צילום: Shutterstock

​קחו אוויר: מה הנשימה שלנו מגלה עלינו?

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

קיבוץ בארי ההרוס / צילום: מיטל שטדלר

הממשלה עסוקה במילה "טבח", אך יש לה משימות הנצחה ממשיות

הממשלה עוסקת בשינויים טקסטואליים של חוק ההנצחה לשבעה באוקטובר ● אבל היא כבר הייתה אמורה לבצע שלל משימות לטובת העניין: מהקמת מאגר ארכיוני ועד קידום הפקות תכנים ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי מורשת והנצחה ל־7 באוקטובר

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל