בנימין נתניהו ומשה כחלון/ צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
לעריכת בחירות חוזרות לכנסת בחודש ספטמבר לא צפויה להיות השפעה דרמטית על המדיניות הכלכלית ומצב המשק, והכל בתנאי שבתקופת הביניים לא יתרחשו אירועים בלתי צפויים שיחייבו תגובה ממשלתית מהירה. זוהי, בשורה התחתונה, ההערכה הרווחת היום באוצר ובקרב כלכלנים העוקבים אחר מצב המשק ומדיניות הממשלה.
עלות עריכת הבחירות נמדדת אמנם בהפסד תוצר של מיליארדים, אבל יום שבתון אחד לא יפיל את הכלכלה הישראלית, וגם הוצאה של חצי מיליארד שקל מתקציב המדינה למימון עלויות הבחירות היא הוצאה שאפשר לעמוד בה. אבל להערכה הזו יש לצרף הערת אזהרה: לאחר שהממשלה היוצאת כבר מתחה את החבל ביחסיה עם סוכנויות דירוג האשראי והמשקיעים בעולם, עלול החבל להיקרע לפתע תחת המשקל המצטבר שיגדל כעת אם תתקבל הכרעה על בחירות חוזרות.
השנה האבודה שבאוצר ינסו לשכוח
שנת 2019 עומדת להיות שנה אבודה שבאוצר ינסו לשכוח. זו תהיה שנה שבה הגירעון התקציבי זינק לכיוון 4%, ההכנסות אכזבו והחוב הממשלתי גדל. באוצר הבינו מזמן שגם אם הממשלה החדשה תתחיל לעבוד ביוני, לא יהיה טעם ליזום קיצוצים דרמטיים בחצי השנה שנותרה. את התכנית הגדולה (והכואבת לציבור) להחזיר את הגירעון לממדיו הטבעיים, האוצר הכין לתקציב 2020 שעומד להיות "תקציב מאתגר מאד", כהגדרת הממונה על התקציבים באוצר שאול מרידור. בשווקים ובסוכנויות דירוג האשראי רואים בתקציב 2020 את נקודת המבחן האמיתית של הכלכלה הישראלית, ומחכים בינתיים בסבלנות שיאושר.
העבודה של הדרג המקצועי באוצר על תקציב 2020 כבר הסתיימה למעשה, כשהשלב הבא אמור להיות הצגת רשימת הצעדים מתוכננים לשר האוצר. מדובר בסדרת דיונים שבמהלכם אמור שר האוצר להחליט אלו מהצעדים מקובלים עליו, על מה יילחם ומה יישאר בחוץ. בתום הדיונים אמור שר האוצר להגיע עם אנשי משרדו לראש הממשלה ואז, לאחר שתעבור סינון ומקצה שיפורים נוסף, תגיע התכנית הכלכלית ל-2020 לאישור הממשלה, מתישהו בחודש אוגוסט, ומשם לכנסת - שם תאושר בשלוש קריאות ב-15 לדצמבר לכל המאוחר.
כל זה כאמור, לוח הזמנים במצב של "עסקים כרגיל", שבו יש בישראל ממשלה מתפקדת ופעילה. מה יקרה כעת? נכון לערב ההצבעה הגורלית בכנסת על החוק לפיזורה, ישנם מספר תרחישים אפשריים.
החל בעיכוב מינורי וכלה בפיזור הכנסת שוב בשנה הבאה
האפשרות הקלה ביותר היא דחיית החוק לפיזור הכנסת, הקמת ממשלה במהירות ומינוי משה כחלון לשר אוצר. במקרה כזה העיכוב בלוחות הזמנים יהיה מינורי, שבוע-שבועיים.
תרחיש ביניים הוא עיכוב בהקמת הממשלה ומינוי שר אוצר חדש שאינו מכיר את החומר. במקרה כזה עשוי השר החדש לדרוש תוספת זמן לימוד, מחשש שהפקידים ינסו להערים עליו, אבל גם אם ההצבעה על אישור התקציב בממשלה תידחה לספטמבר, ותתקיים נניח בין ראש השנה לסוכות, עדיין אפשר יהיה להעביר תקציב בזמן, אם כי בדוחק ובלחץ.
התרחיש החמור יותר מבחינת האוצר הוא כמובן פיזור הכנסת ועריכת בחירות חוזרות. במקרה כזה ההנחה היא שתורכב ממשלה אחרי החגים, ואז ניתן יהיה להגיש לאישורה את תקציב המדינה 2020 בחודש נובמבר-דצמבר. במקרה כזה אפשר יהיה לאשר את התקציב בכנסת בחודש מרץ 2020. מרץ, נזכיר, הוא המועד האחרון הקבוע בחוק לאישור תקציב המדינה לאותה שנה: אם התקציב לא יאושר עד סוף מרץ, הכנסת מתפזרת מחדש.
מצב כזה רחוק מלהיות אידיאלי מבחינת האוצר. ראשית, כי המדינה תתנהל בחודשים ינואר עד מרץ לפי תקציב זמני (מה שמכונה אחד חלקי 12).
שנית, כי הצעדים שהאוצר מתכנן ל-2020 יופעלו רק למשך שלושת רבעי שנה. אגב, את מס הכנסה ואת מס חברות ניתן להעלות רק בתחילת השנה, כך שהכלים האלה יצאו מארגז הכלים של האוצר במקרה של בחירות חוזרות, כפי שמעיר אלכס זבז'ינסקי מבית ההשקעות מיטב דש.
שלישית, הצורך להעביר את התקציב בלחץ זמנים יחייב את האוצר ללכת על מהלכים שהוא פחות אוהב ופחות טובים לכלכלה, כמו העלאות מסים (המע"מ הוא המועמד הקלאסי) וקיצוצים רוחביים, במקום על מהלכים של תיקון עיוותים שמחייבים מאבקים קשים יותר ודורשים זמן.
חשוב להזכיר שלא רק התקציב מחכה לממשלה חדשה. שורת החלטות כלכליות חשובות ממתינות על שולחנה של הממשלה הנכנסת. מדובר בין היתר בהחלטה על הקמת מטרו בתל-אביב בעלות אסטרונומית של לפחות 150 מיליארד שקל; בהצעות לטיפול מיידי בגודש בכבישים, למשל באמצעות היטל גודש;
הרופאים מחכים להסכם שכר חדש; הפנסיונרים יספגו מהחודש הבא קיצוץ בפנסיה שלהם בגלל שהשיחות על העלאת גיל הפרישה לנשים נקלעו למבוי סתום; צה"ל מסיים השנה את תכנית התקציב הרב שנתית שלו ויש צורך להתחיל כבר עכשיו במו"מ על תכנית רב שנתית חדשה לשנים 2020-2025 - ואלה רק כמה דוגמאות בולטות.
אבל הבעיה הגדולה יותר של האוצר עלולה לצוץ עוד קודם, אם יתפתח משבר בלתי צפוי כמו מלחמה בקיץ, או התדרדרות במלחמת הסחר שבין סין לארה"ב. במקרה כזה, על-רקע כלכלה חלשה תידרש הממשלה להגיב במהירות - ולא בטוח שממשלת מעבר תהיה מסוגלת לכך.
הסיכון הזה מצטרף למצב שכבר היום ניתן להגדירו מורכב. החריגה מהגירעון ב-2019 היא אירוע שהמשקיעים "בלעו" איכשהו אחרי רצף של חדשות טובות, ואמון שנבנה בעמל רב. אבל כשהסנטימנט בשווקים הופך שלילי, הקרדיט של ממשלת ישראל עלול להתנדף בן-רגע, וכל חדשה רעה או עיכוב נוסף עלולה לעלות למשק ביוקר וליצור תהליך של התדרדרות - שלא לומר סחרור למטה.