שדה דב / צילום: מוני שפיר
ההשתלחות של ראש עיריית אילת, מאיר יצחק הלוי, כלפי בעלי הקרקעות שעליהן בנוי שדה דב בתל-אביב ("סגירת שדה דב - כניעה לטייקוני נדל"ן", 28.5.2019) מסתירה את את האמת, לפיה מאחורי המאבק להנצחת קיומו של השדה נמצאים אילי הון בעלי אינטרסים כלכליים, שעומדים להפסיד ממון רב מסגירת השדה והם שחברו לראש העיר, שזורה חול בעיני הציבור וטוען כי יש אינטרס ציבורי כלשהו בהשארת השדה.
נזכור שמדובר בקרקע פרטית, שהיא קניינם של כאלפיים בעלים, שזה עשרות שנים עושה בה המדינה והבאים מטעמה, גורמים פרטיים, מסחריים וציבוריים, שימוש בלעדי למטרות רווח, בעוד שבעליה החוקיים אינם נהנים ממנה כלל. בעלי הקרקע אינם יזמי נדל"ן, אלא ברובם אנשים פרטיים או יורשיהם של אנשים פרטיים מכל שדרות הציבור, שרכשו את הקרקע במאה הקודמת מתוך תקוה כי יום אחד יוכלו להגשים חלום ולבנות דירה לילדיהם או נכדיהם. שמות בעלי הקרקע אינם סודיים, והם נמצאים בדיווחים לבית המשפט.
לפני למעלה מ-11 שנה ויתרו בעלי הקרקע לטובת המדינה על 50% מזכויות הבנייה העתידיות, בתמורה לפינוי שדה התעופה ולמיקסום זכויות הבנייה. בנוסף, הם ויתרו על דמי שימוש בסכום של מעל מיליארד דולר, בגין השימוש שנעשה במשך השנים בקרקע הפרטית, בין היתר על ידי חברות ארקיע וישראייר. המדינה מצידה הצהירה במפורש, כי תפעל לפינוי השדה.
על אף שרבים מבעלי הקרקע התנגדו להסכם עם המדינה לנוכח הוויתורים, אישר בית המשפט את ההסכם בפברואר 2008. ב-2013 אישר בית המשפט הסכם אחר בין המדינה למנהלים, לפיו ישתתפו הבעלים בהוצאות הכרוכות בפינוי שדה דב בסכום נוסף של 20 מיליון שקל, בנוסף ל-50% מהזכויות שעליהם ויתרו חמש שנים קודם לכן.
שדה דב הוא שדה אזרחי מאולתר, שפועל ללא הסדרה סטטוטורית וללא תוכנית מתאר, כאשר הוא מוגדר זמני מאז הקמתו בשנת 1938. הקריאות לפינוי השדה והדיון בפינויו נמשכים מאז 1961.
סגירת שדה תעופה באילת, כאשר הקרקע שהתפנתה שם תשמש למגורים ותעסוקה ומלונאות, עומדת בקנה אחד עם המגמה עולמית להוציא שדות תעופה מתוך העיר. על רקע זה צורמת חוסר הרגישות ואי-האכפתיות של הלוי לסיוט שעוברים תושבי השכונה הגובלת בשדה דב. הלוי נמנע מלציין כי בית המשפט העליון דחה זה מכבר את טענותיו הממוחזרות, בדחותו עתירה שהוגשה על ידי ארקיע ועל ידי עיריית אילת נגד פינוי השדה, תוך שגם הוא שם לב שעיריית אילת בעצמה "מאריכה במו ידיה את פרק הזמן הנדרש להגעה אליה וממנה".
ממשלת ישראל פעלה החל מ-2012 להבטחת סגירת השדה והכשרת נתב"ג לקליטת התעופה האזרחית משדה דב. צוות שרים בראשות ראש הממשלה קבע סופית לפני שמונה חודשים כי שדה דב יפונה - וזאת לאחר שדחה טענותיו של ראש עיריית אילת.
הפאניקה שמשדר ראש העיר אילת כאילו הפסקת הטיסות משדה דב תמיט אסון על העיר אינה במקומה ואינה נכונה. אילת מתקשה למשוך תיירים מאחר שהיא חסרה בתשתיות תיירותיות ובאטרקציות לעומת אזורי נופש אחרים והשהות בה יקרה מאוד. מנימוקים אלה אחוז הישראלים שמעדיפים יעדים בינלאומיים. המאבק על המשך קיומו של שדה דב, הוא אינטרס כלכלי צר של חברות תעופה ובעלי המלונות באילת.
הכותב הוא אחד המנהלים שמונו על ידי בית המשפט לניהול שטח הגוש הגדול