בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן / צילום: חיים בורנשטיין
"וידבר ה' אל משה במדבר סיני באוהל מועד... מבן עשרים שנה ומעלה, כל יוצא צבא בישראל - תפקדו אותם לצבאותם, אתה ואהרון...". בשבת הקרובה יקראו בבתי הכנסת את פרשת "במדבר", הנפתחת עם חובת הגיוס לצבא לכל בן עשרים ומעלה; אותו עניין שעומד לכאורה במוקד הסיבה של הקדמת הבחירות - חוק הגיוס.
ההקשר המקראי נשמע מעט ציני בימים אלו, אבל השאלה המעניינת את מי שפעיל בשוק ההון, היא מה ההשפעה של חוסר יציבות פוליטית על כספי ההשקעות והחסכונות שלנו. האם חוסר היציבות הפוליטי ישליך גם על תיקי ההשקעות?
יציבות פוליטית ניתן למצוא במדינות טוטליטריות דוגמת קוריאה הצפונית, ונצואלה (ולאחרונה גם טורקיה) - במדינות הללו יש יציבות, אבל לאזרחים אין חופש, והכלכלות מקרטעות. הדרך הטובה ביותר להעריך את התשובה לשאלת השפעת חוסר יציבות פוליטית על השווקים הפיננסיים, אם כך, היא באמצעות בחינת מקרים דומים במדינות מערביות ודמוקרטיות.
המקרה האנגלי
בחודש פברואר שנת 1974 התקיימו בבריטניה בחירות כלליות, שתוצאותיהן הצביעו על פרלמנט משותק, ללא רוב לאחד הגושים. כתוצאה מכך, בחודש אוקטובר של אותה שנה, נערכו שוב בחירות כלליות.
במהלך התקופה שבין היוודע תוצאות מערכת הבחירות הראשונה 28.2.74, לבין קיומה של מערכת בחירות נוספת, 10.10.74, קרס מדד המניות הבריטי ASX, המשקף את כלל המניות הנסחרות בבורסה הלונדונית (פוטסי) בכ-50%. לשם השוואה למתרחש בשווקים באותה התקופה, מדד דאו ג'ונס ירד בתקופה המקבילה בכ-20% בלבד.
הבחירות של אוקטובר 1974 הובילו לעליית מפלגת הלייבור ברוב דחוק של שלושה מושבים בלבד; בבריטניה יש מספר מפלגות המתמודדות על מקום בפרלמנט, ורוב דחוק של שלושה מושבים משמעו שכל שני חברי פרלמנט מהקואליציה של מפלגת הלייבור יכולים בכל רגע נתון להפיל את הממשלה. מדובר בכר פורה לסחיטה תקציבית.
המקרה הקנדי
ב-22 במאי שנת 1979 נערכו בחירות כלליות בקנדה, שתוצאותיהן הובילו לממשלת מיעוט בהובלת השמרנים. הממשלה לא האריכה ימים, ולאחר תשעה חודשים בלבד, ב-18 בפברואר 1980, התקיימו בחירות נוספות. במהלך התקופה, עלה מדד המניות הקנדי בכ-50%, לעומת עלייה של כ-4% במדד דאו ג'ונס.
המקרה הספרדי
המקרה הספרדי התרחש לפני שנים ספורות, כאשר ב-20 בדצמבר 2015 התקיימו בחירות כלליות בספרד, אשר הסתיימו בתוצאה שלא אפשרה להקים ממשל יציב; כפועל יוצא, כשבעה חודשים לאחר מכן, ב-26 ביוני 2016, התקיימו שוב בחירות כלליות. במהלך התקופה הזו, ירד מדד המניות הספרדי IBEX35 בכ-20%, לעומת עלייה של כ-3% במדד דאו ג'ונס.
מתי עולה ומתי יורד
שאלת השאלות היא מדוע בחלק מהמקרים המדדים עולים בחדות ביחס למדד הייחוס (דאו ג'ונס), ובחלק אחר חלה ירידה חדה. התשובה נמצאת בציפייה של המשקיעים לתוצאות שונות לאחר הבחירות.
בבריטניה של 1974 נבחרה בבחירות החוזרות מפלגת הלייבור, על כנפי מצע כלכלי לא מלוטש - על גבול הפופוליסטי, והמשקיעים הביעו את מורת רוחם מכך שחוסר היציבות השלטונית מוביל גם לחוסר יציבות פיננסית. התוצאה של בחירות 1974 באו לידי ביטוי ב-1979, עם היבחרה של אשת הברזל מרגרט תאצ'ר לראשת הממשלה.
המקרה הספרדי היה מורכב אף יותר, על רקע האי-ודאות הפוליטית, יחד עם רצונה של קטלוניה להתנתק מהממלכה הספרדית. כאשר המשקיעים תופסים את חוסר היציבות הפוליטית כאירוע שצפוי להשליך לרעה על הכלכלה, משום שהבחירות החוזרות יובילו לממשלה עם רמת אחריות כלכלית נמוכה, השווקים ייטו ליפול.
לעומת זאת, אם הצפי הוא לכך שהציבור יצביע עבור מפלגות שירכיבו ממשלה אחראית, השווקים יכולים גם לעלות בחדות, כפי שקרה בדוגמה הקנדית, אז נבחרה ברוב גדול המפלגה הליברלית.
ישראל - בחירות והשקעות
על קצה המזלג, הבחירות הקרובות בישראל הן בעלות פוטנציאל להציג תוצאה שונה מזו הקיימת כיום, משום שבבחירות הקודמות שמונה מנדטים ירדו לטמיון בהצבעה למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה (הימין החדש, זהות ואורלי לוי). מכיוון שמרבית הקולות שירדו לטמיון מזוהים פוליטית בגוש אחד, תיתכן ממשלה יציבה יותר לאחר הבחירות.
אבל כל האמור הוא בגדר ניחוש פוליטי מושכל. מבחינת עולם ההשקעות, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם מצב של חוסר יציבות פוליטי נקודתי בישראל הוא פשוט להשקיע בחברות שפועלות במדינות שאינן ישראל.
על אף היותנו מעצמה בעיני עצמנו, במונחים של שווקים פיננסיים ישראל מהווה פרומיל אחוז משוק ההון העולמי. תיק השקעות מפוזר גיאוגרפית צפוי להסב למשקיעים מעט יותר נחת בתקופה הקרובה, ביחס לתיק השקעות שחשוף כולו לישראל. ולגבי הבחירות - מי שרוצה ממשלה יציבה, מי שרוצה תוצאה אחרת, ב-19.9 שילך להצביע.
הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS, ומשמש כמנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss&Son. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלו שהוזכרו בכתבה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם