גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת חכירות: התקן החשבונאי שמוריד 22.5 מיליון שקל מהרווח הרבעוני של ארקו

כיצד גנבה החשבונאות את ההצגה בדוחות הרבעון הראשון, כמה הפסידה ארקו ברבעון הראשון בגלל יישום תקן החכירות, ומה קורה ל-EBITDA בעקבות יישום התקן?

שינוי שיטה חשבונאית אמור להיות עניין טכני, בלי מהות כלכלית. אחרי הכול, החשבונאות היא כלי - השפה שבה מציגים את העסקאות הכלכליות. אבל כשצוללים לדוחות הכספיים של הרבעון הראשון, מגלים שהחשבונאות גנבה את ההצגה.

החשבונאות מזיזה רווחים, מקפיצה את ההתחייבויות במאזן, מורידה את ההון העצמי ועוד. איך זה יכול להיות? למה שינוי בהלכה חשבונאית משפיע על "האמת" הכלכלית. הרי שום דבר לא השתנה בשטח, רק אימוץ של תקן חדש.

אז אולי מה שהיה במשך שנים רבות הוא שגוי, ועכשיו החשבונאות האירה ותיקנה מחדל ממושך, ואולי מדובר דווקא על "גול עצמי", של החשבונאות - השינוי הזה מוכיח שהמידע החשבונאי הוא גמיש, וכדי להבין את הרווחים הכלכליים של הפירמה, צריך לנכות את החשבונאות, ולהסתכל על סעיפים חוץ חשבונאיים - תזרים פנוי, EBITDA (רווח לפני ריבית, מסים פחת והפחתות) מתואם וכו'. נתונים שמהם אפשר לגזור כמה באמת מרוויחה הפירמה וכמה מזומנים היא מייצרת.

ועדיין, החשבונאות מציבה את נקודת ההתחלה - היא מספקת את הנתונים שעליהם מנתח הדוחות צריך לעשות התאמות. המספרים בדוחות על רקע יישום תקן 16 IFRS שמטפל בחכירות, הם שיהפכו לנקודת המוצא. ניתן לקבל אותם, ניתן לערוך עליהם התאמות - אבל אי אפשר שלא להתייחס אליהם.

אתחיל בתיאוריה: הגישה החשבונאית החדשה שיושמה החל מ-2019 (וניתנה כהערכה בביאורים לדוחות 2018) טוענת את הדבר הבא - פירמה ששוכרת נכסים לטווח ארוך, ומשלמת עליהם דמי שכירות, לא יכולה להציג בדוחות שלה רק את ההוצאות השנתיות. יש לה התחייבות עתידית שלא מופיעה בספרים.

זו לא נקודה טריוויאלית. החשבונאות לא מציגה את העתיד, אלא את העבר - רבעון אחרון, שנה אחרונה. אבל היא כן מציגה את ההתחייבויות העתידיות, בנקודת זמן מסוימת (ליום המאזן) - הלוואות שייפרעו בעתיד ועוד. השאלה היא האם שכירות ארוכת טווח היא התחייבות שיש לרשום במאזן. בעבר התשובה הייתה לא. עכשיו היא כן.

התשובה הייתה לא, כי הנחות הבסיס התיאורטיות היו שמול אותה התחייבות תיאורטית, יש טובת הנאה או נכס של החברה בסכום זהה, ולכן מדובר באיזון ללא משמעות בספרים, וגם שעם כל הכבוד להתחייבות הזו - שכירות היא לא חוזה הרמטי ומוחלט. אפשר לשנות, יש עזיבות וכו'.

מנגד, התשובה עכשיו היא כן. הגיבוי לכך הוא שמדובר בהתחייבות ככל התחייבות אחרת, והדוחות הכספיים צריכים לשקף את המצב האמיתי של החברה, ולא ניתן להעלים התחייבות כזו.

במאזן: הרווח התפעולי יורד, התזרים עולה

יישום השיטה הזו מתבטא במאזן בגידול של ההתחייבויות. על רגל אחת, לוקחים את כל ההתחייבויות העתידיות, מהוונים אותן לערך של היום ומקבלים את ההתחייבות בגין שכר הדירה העתידי. ההתחייבות הזו "נכנסת" לסעיף ההתחייבות בגין חכירה.

שיעור ההיוון הוא פקטור מאוד חשוב - לפי מה מהוונים את ההתחייבות העתידית? השיטה החשבונאית/מימונית היא לקחת את שקלול ממוצע הריבית על החוב של החברה, ולפיו להוון. יש בזה הגיון, ומעבר לכך - אין פרמטר הגיוני יותר.

אבל בשיטה זו מקבלים אבסורד מסוים - ככל שהחברה חזקה יותר, ככל שהחוב שלה נחשב עם יכולת החזר גבוהה יותר, כך הריבית על החוב נמוכה יותר, שיעור ההיוון נמוך יותר וההתחייבות הנוספת גבוהה יותר. החברות החזקות "נענשות" על כך - ההתחייבות שלהן גדלה (ההון יורד) ודווקא חברות "חלשות" יחסית עם ריבית גבוהה על החוב, יהוונו את ההתחייבות העתידית לפי ריבית גבוהה, והתוספת של ההתחייבויות תהיה קטנה יחסית.

מול ההתחייבויות האלו נרשם נכס - זכות שימוש בנכס. בתיאוריה, השווי צריך להיות קרוב להתחייבות שנוצרה. בפועל יש כמובן מתאם, אבל בגלל שמדובר בסכומים גבוהים הפער ביניהם עשוי להיות מאוד משמעותי. ההפרש, שהוא בעצם סוג של הפרש מימוני, נזקף בעת היישום לעודפים - כלומר, מקטין את ההון העצמי.

הטכניקה הזו גרעה מכל החברות שנשענות על השכרה (רשתות מזון, רשתות אופנה) חלק ניכר מהונן העצמי ברבעון הראשון. למעשה, ברוב המקרים התיקון בהון העצמי היה פי כמה וכמה מהשורה התחתונה של הרבעון.

בדוח רווח והפסד: לרוב הרווח יירד

ההשפעה של היישום על דוח רווח והפסד היא בכמה סעיפים. ברגע שמגדירים את השכירות כהתחייבות ארוכת טווח, בעצם מבטלים את דמי השכירות ובמקומם רושמים את הפחת על הנכס, ואת הוצאות המימון על ההתחייבות. לרוב הרווח כתוצאה מהיישום יירד.

קחו לדוגמה את ארקו , הנסחרת בבורסה בת"א בכ-1.1 מיליארד שקל, מכרה אשתקד ב-13 מיליארד שקל, והרוויחה 40 מיליון שקל. ההפסד כתוצאה מיישום התקינה החדשה, הוא מאוד משמעותי עבורה.

ארקו מנהלת ומפעילה רשת ענקית של תחנות דלק וחנויות נוחות בארה"ב (כ-1% מהשוק בארה"ב) באמצעות חברת GPM בה היא שולטת. הרוב הגדול של התחנות מושכר לחברה, כך שההשלכה של השינוי החשבונאי על הדוחות שלה, עצומה.

הנה מה שארקו העריכה בדוחות השנתיים ל-2018 בקשר לכל שנת 2019: "ההשפעות העיקריות הצפויות על הדוח רווח והפסד של הקבוצה לשנת 2019 הן: קיטון בהוצאות השכירות בגין חכירות תפעוליות בסכום של כ-95 מיליון דולר, גידול בהוצאות פחת והפחתות בסכום של כ-60 מיליון דולר וגידול בהוצאות המימון בסכום של כ-62 מיליון דולר. סך ההשפעה נטו על הרווח, לפני השפעות המס, צפויה להסתכם לשנת 2019 בקיטון של כ-27 מיליון דולר".

וכך גם ההשלכות המאזניות. מנהלי החברה העריכו בדיווח השנתי כי "ההשפעות העיקריות הצפויות במועד היישום לראשונה של התקן על הדוח על המצב הכספי הן גידול בהתחייבויות בגין חכירות בסכום של כ-760 מיליון דולר (כ-2.8 מיליארד שקל), גידול בנכסים בגין זכות השימוש בסכום זהה... וללא השפעה מהותית צפויה על ההון".

ואכן בדוחות ברבעון הראשון מתברר שההשפעה על ההון העצמי יחסית נמוכה (1.5 מיליון שקל) וההשפעה על היקף ההתחייבויות הנכסים עצומה. הערכת החברה לגידול בהתחייבויות (ובנכסים) בסך של 2.8 מיליארד שקל התממשה. ולמעשה, הגידול בהתחייבויות ובנכסים הקפיץ את היקף המאזן של ארקו בקרוב ל-70% ל-6.5 מיליארד שקל.

השפעה גדולה נרשמה גם בדוח רווח והפסד. ארקו הפסידה 67.7 מיליון שקל, לפני יישום השפעת התקן החשבונאי. יישום התקן הגדיל את ההפסד ב-22.5 מיליון שקל להפסד מצרפי של 90.2 מיליון שקל.

השינוי הרבעוני בהפסד כתוצאה מהתקן, הוא בהתאם להערכות של החברה.

לכאורה, התקן הזה הוא צרה צרורה לארקו (ולחברות אחרות), אבל יש בו גם סוכרייה גדולה. מעריכי השווי נשענים בחברות מסוג זה על ה-EBITDA. הפרמטר הזה נהנה עכשיו כי הרחיקו ממנו את הוצאות השכירות. כמו כן, הפחת והמימון לא מפורטים בו, ומכאן שהוא צפוי להציג שיפור לעומת תקופה קודמת. חברות רבות (וגם ארקו) הראו את ההתאמה לשיטה הקודמת. אבל, בקרוב מאוד, השיטה הקודמת כבר לא תעניין איש - הנתונים יהיו בהתאם לגישה החדשה.

כלומר, בעוד שבדוח החשבונאי הרווח יירד, בנתונים החוץ חשבונאיים - יוצג שיפור. שוב, החברות, האנליסטים והשוק מדלגים על חשבונאות שפחות מתאימה ונוחה להם. אבל זה בגלל שהחשבונאות באמת לא מתאימה - מעבר לכך שיש בה שינויים מרחיקי לכת בלי שינוי כלכלי אמיתי, היא לא מבטאת רווח מייצג כלכלי - ואז פונים לכל מיני סעיפים חוץ מאזניים כדי למצוא דבר מאוד פשוט - רווח ותזרים מייצג. 

הכותב הוא מרצה לחשבונאות, ניתוח דוחות כספיים והערכות שווי, ויועץ בתחומים אלה. בכל מקרה, אין לראות בכתבות אלה משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירה של ני"ע. כל הפועל בהסתמך על המאמר ו/או על תוכנו, אחראי באופן בלעדי לכל נזק ו/או הפסד שייגרם לו. 

עוד כתבות

חוות שרתים / אילוסטרציה: Shutterstock

שתי החברות שיקימו במשותף חוות שרתים בישראל בשל מהפכת ה-AI

במסגרת ההסכם בין חברת דוראל לאמפא, יקבלו דוראל זכות הצעה ראשונה להפוך לספק החשמל של כל חוות שרתים שהתאגיד המשותף יקים ● מבחינת שתי החברות מדובר ביוזמה מסוג חדש ביחס לפעילות הקיימת שלהן, והיעד הוא חוות שרתים פעילות עד סוף העשור הנוכחי

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: הבנק שצופה כי למיטב יש לאן לטפס

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

משרדי פאלו אלטו / צילום: Shutterstock

כפי שנחשף בגלובס: פאלו אלטו רוכשת את KOI הישראלית בכ-400 מיליון דולר

פאלו אלטו הודיעה על כוונתה לרכוש את חברת הסייבר הישראלית קוי (Koi), שגייסה קרוב ל-50 מיליון דולר בלבד מאז הקמתה ● סכום העסקה לא נמסר, אך הוא מוערך בכ-400 מיליון דולר

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?

משאבות נפט באזור קלגרי, אלברטה / צילום: Reuters, Todd Korol

בעידוד הבית הלבן: המחוז הקנדי העשיר שדורש להתנתק מהמדינה ולקבל עצמאות

אלברטה, "טקסס של קנדה", מאסה בשלטון הליברלי באוטווה ובמיסוי הכבד, והיא דוהרת למשאל עם על היפרדות ● בעוד שהרוב הקנדי מזועזע מהרעיון להפוך ל"מדינה ה-51 של ארה"ב", הבדלנים במחוז עשיר הנפט רואים בדונלד טראמפ ובמקורביו בני ברית אסטרטגיים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק