גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

"מדיניות הריבית הריאלית השלילית מיצתה את עצמה ואינה מתאימה למשק צומח ובתעסוקה מלאה כמו שלנו"

פרופ' ליאו ליידרמן, מבכירי הכלכלנים בישראל והיועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים, מאמין כי אינפלציה של 1% בשנה מייצגת את המצב הנורמלי החדש לשנים הקרובות, ומשום כך, לדבריו, יש להעלות את הריבית כל עוד האינפלציה אינה יורדת מיעד זה ● בראיון ל"גלובס" הוא גם מביע דאגה מהסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין: "בעוצמות הנוכחיות שלה, היא צפויה להביא להאטה בצמיחה העולמית"

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי
פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, החליטה לפני כשבועיים להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 0.25%. בדברי ההסבר להחלטה, ציינה הוועדה כי האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים הסתכמה ב-1.3% וכי סביבת האינפלציה נותרה יציבה מעל הגבול התחתון של היעד (1%-3%).

עוד ציינה הוועדה כי השקל התחזק מתחילת השנה ב-6% במונחי שער החליפין האפקטיבי, וכי הייסוף הוא הגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד (2%). בעקבות הגישה היונית של בנק ישראל, העריכו כלכלנים בשוק ההון כי הצטמצמה עוד יותר ההסתברות להעלאת ריבית במשק במהלך החודשים הקרובים.

עם זאת, לדעת הפרופ' ליאו ליידרמן, על בנק ישראל לשנות גישה ביחס לאינפלציה ולנצל את המצב הנוכחי להמשך העלאות הריבית במשק. "בעידן הצרכנות והטכנולוגיה החדשים, כלל לא בטוח ששיעור האינפלציה של 'שיווי משקל' של המשק, וגם בעולם, הוא 2% לשנה".

בריאיון ל"גלובס" טוען ליידרמן, כי "ייתכן שמה שהיה נכון לפני עשור אינו נכון כיום. אין לנו הוכחה מחקרית שבתנאים החדשים, אינפלציה של 2% היא המצב הנורמלי לטווח ארוך. לכן ייתכן שהשמירה על ריבית מאוד נמוכה מתוך כוונה להאיץ מעט את האינפלציה, לא יצליח.

"לעניות דעתי, אינפלציה של 1% לשנה מייצגת את המצב הנורמלי החדש לשנים הקרובות הרבה יותר מ-2%. כנ"ל לגבי שער החליפין של השקל. הסיבות העיקריות לשקל החזק קשורות יותר לגורמים הבסיסיים של המשק, כגון העודף בחשבון השוטף, ההשקעות הריאליות מחו"ל וגיוס כספי הון סיכון לטכנולוגיה, מאשר לתנועות הון ספקולטיביות".

"לא נכון להשוות לאירופה"

ליידרמן (68), מבכירי הכלכלנים בישראל, מכהן כיום כיועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים, לאחר שבמשך כ-15 שנה שימש בתפקיד הכלכלן הראשי של הבנק. עוד קודם לכן, שימש ליידרמן במגוון תפקידים בישראל ובעולם, ובהם מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל תחת הנגיד יעקב פרנקל ומנהל מחלקת המחקר בדויטשה בנק. בסוף יולי 2013 הוא אף נבחר כמיועד לתפקיד נגיד בנק ישראל, אך כעבור יומיים הסיר את מועמדותו.

לדעת ליידרמן, "מדיניות הריבית הריאלית השלילית מיצתה את עצמה ואינה מתאימה למשק צומח ובתעסוקה מלאה כמו שלנו. לדבריו, "נכון שבאירופה הריבית הנומינלית שלילית, אך מדובר בתנאים של צמיחה חיוורת ובשיעורי אבטלה עדיין גבוהים יחסית".

ומה הסיכונים בשמירה לאורך זמן על ריבית נמוכה מאוד?

"ההיסטוריה הפיננסית מלמדת אותנו שככל שמחיר הכסף (הריבית) נמוך יותר ולתקופה ממושכת יותר, כך גם גדלים הסיכונים של מינוף יתר וניפוח בועות פיננסיות, של עידוד צריכה על חשבון החיסכון, ושל פגיעה במערכת הפנסיה ובמצב החוסכים והגמלאים. כלכלנים רבים בעולם חושבים כיום שעל הבנקים המרכזיים להרחיב את גישת יעד האינפלציה להכללת הנושאים האלה בקבלת ההחלטות על הריבית והמדיניות המונטרית".

על פי הסיכונים שציינת של ריבית נמוכה מדי, האם אתה ממליץ לבנק ישראל להעלות את הריבית בהחלטות הקרובות שלו?

"בבנק ישראל יש נגיד ומועצה מוניטרית מקצועיים ואמינים מאוד וצריך לסמוך על השיפוט הבלתי תלוי שלהם. בתפיסתי, הייתי ממליץ בתהליך קבלת ההחלטות להדגיש פחות את היעד של התבססות האינפלציה במרכז תחום היעד (2%) ולהסתפק במטרה שהאינפלציה תהיה בתחום היעד (1%-3%). כמו כן, הייתי מדגיש פחות את תפקידו של שער החליפין של השקל בהחלטה על הריבית. לגבי נושאים של עיתוי, אני בעד גישה של ניצול הזדמנויות לקראת 'נורמליזציה' של הריבית בישראל, ביטוי שהנגיד השתמש בו רבות בנאום הראשון שלו".

  אבל בינתיים, גם ריבית הפדרל ריזרב (פד) הפסיקה לעלות בחודשים האחרונים ובשוק מעריכים כי היא תחזור לרדת כבר השנה. האם לדעתך גם על הפד להמשיך ולהעלות את הריבית בארה"ב, או שגובה הנוכחי מתאים למצב הכלכלי שם?

"בשונה מישראל, הריבית הריאלית של הפד היא חיובית והדבר יוצר דרגות חופש שונות עבורם. גם שם נראה שהאינפלציה במצב הנורמלי החדש נמוכה יותר מאשר בעבר. ארה"ב נמצאת כיום בעיצומה של מלחמת סחר שהולכת ומסלימה, ונתוני המאקרו האחרונים מצביעים על האטה נוספת בפעילות הריאלית, בו בזמן שגם באירופה ובאסיה יש האטה בפעילות. במצב הזה, ההערכות בשוק ההון, המצביעות על אפשרות של הפחתת הריבית שם עוד השנה, נראות מאוד סבירות".

  נפגשת לאחרונה עם יו"רית הפד לשעבר, פרופ' ג'נט ילן, במסגרת ביקורה באוניברסיטת ת"א. מהי דעתך על ההתקפות האחרונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הפד ועל העומדים בראשו, והאם הפד יוכל להמשיך לאורך זמן במדיניות מוניטרית עצמאית ונקיה משיקולים זרים, כאשר הוא נתון ללחץ כה רב מצד נשיא ארה"ב?

"בנאומה באוניברסיטת ת"א ובשיחות לאחר מכן, ילן אכן הדגישה שוב ושוב את החשש שלה מהניסיון של הנשיא טראמפ או פוליטיקאים אחרים להתערב בהחלטות הפד. אגב, מדובר בתופעה דומה גם במדינות רבות באירופה (ובטורקיה כמובן). כידוע, היו גם בעבר ניסיונות לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי האמריקאי, וזה עמד איתן מול ההתקפות ובכך תרם רבות לצמיחה וליציבות של ארה"ב.

"אין לי ספק ש-99% מהיועצים סביב טראמפ מאמינים שבנק מרכזי עצמאי ומקצועי הוא תנאי הכרחי לפריחת שוק ההון והכלכלה כולה, ושגובה הריבית רחוק מלהיות נושא מרכזי כיום לרמת הפעילות שם. טראמפ ממשיך לטעון שצריך להפחית את הריבית ולאלתר, אבל למרות הרטוריקה המעט אלימה לפעמים, הפד בהנהגתו של ג'רום פאוול נראה חזק ואמין וסביר שימשיך בעבודתו הרגילה גם כאשר הכותרות נראות מאיימות".

"בהקשר של התקציב, 2019 שנה אבודה"

אפרופו הנשיא טראמפ, הזכרת קודם את מלחמת הסחר שהוא הכריז על סין ושבינתיים רק הולכת ומחריפה. האם לדעתך היא תוביל למיתון עולמי ולקריסה פיננסית?

"בעוצמות הנוכחיות שלה, מלחמת הסחר צפויה להביא להאטה בצמיחה העולמית. אם הדברים יוחרפו לכדי מלחמת סחר גלובלית, הרי שאז בוודאי שהסיכון למיתון עולמי יהיה ממשי. באשר להשפעות הפיננסיות, ההסלמה האחרונה הביאה לתיקון מתון יחסית במדדי המניות העיקריים בעולם ובישראל בשלושת השבועות האחרונים. בינתיים, גדל הביקוש לנכסים ה'בטוחים', בעיקר אג"ח ממשלתיות, וכתוצאה מכך התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה ל-2.3%, הרמה הנמוכה מתחילת השנה".

מעבר לשוקי המניות שיורדים, כיצד משפיעה עלינו ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין?

"כידוע, אין לישראל מעורבות ישירה בנושא. עיקר ההשפעות הן עקיפות: מלחמת הסחר מאיטה של הצמיחה והסחר העולמיים, ואלה עלולים להביא להאטה של היצוא והצמיחה אצלנו. בתחום הפיננסי, אנחנו מאוד מושפעים מהשווקים הבינלאומיים, אם כי בצורה מתונה מאלה שמעורבים ישירות בהתפתחויות.

"מעבר לכל אלה, גופים עסקיים רבים בישראל, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, מקיימים קשרי מסחר אינטנסיביים מול גורמים בארה"ב ובסין, ואני מניח שהם נעשים יותר ויותר רגישים ודרוכים למעבר ממלחמת סחר למלחמה על המובילות הטכנולוגית. ברמה הלאומית, יש כאן שאלות אסטרטגיות לא פשוטות, שהרי לסינים נוכחות הולכת וגוברת בישראל, כולל בנושאים תשתיתיים מהותיים, והאמריקאים כבר ביטאו חוסר נוחות, אם לא ביקורת, על העובדה הזאת. העולם עבר מחתירה לגלובליזציה כמעט ללא גבולות למלחמה קרה ומאבק טכנולוגי, וחשוב להבין שלא מדובר בתופעות זמניות אלא במציאות חדשה".

  כיצד אתה מסביר את העובדה שלמרות החריגה הגדולה של הגירעון הממשלתי מהיעד ולמרות התרחיש של הליכה מחדש לבחירות כלליות (שהתגשם אמש, ע"כ), שוק ההון והמטבע שלנו נותרו יציבים?

"ההערכה בשוק ההון הייתה שהממשלה שתקום אחרי הבחירות תתמודד עם תופעת 'הבור הפיסקלי' במסגרת קביעת המדיניות התקציבית לשנים 2020-2021. בינתיים, הולכים לבחירות חדשות אבל ברור שבהקשר של תקציב המדינה, שנת 2019 היא מעין שנה אבודה, שהרי מדובר בתקופת מעבר מהממשלה הקודמת לזאת שתבוא. על רקע ההערכות האלה, לא היה מקום לשינוי חד בתשואות ובשער החליפין של השקל, ואלה נותרו תלויים יותר בהתפתחויות בחו"ל מאשר בגורמים הפנימיים".

האם זה מה שצפוי בהמשך?

"לא בהכרח. חשוב לקחת בחשבון שגם לבחירות החוזרות ולמשא ומתן הקואליציוני שיבוא בעקבותיהן יהיה 'מחיר' במונחי נטל נוסף על התקציב לשנים 2020-2021. הצירוף של חוסר ודאות פוליטית וחריגה גדולה מיעד הגירעון, עלול לפגוע בדירוג האשראי של המשק, שהוא כיום ברמה הכי גבוהה שידענו, AA- (לפי S&P) דבר שעלול להשפיע מאוד על מחירי הנכסים בשוק ההון".

מבחינת השמירה על היציבות הפיננסית, מה היית ממליץ לממשלה החדשה? להעלות מיסים? לקצץ בהוצאות? האם באופן מיידי?

"כל ממשלה וסדר העדיפויות שלה. ככלכלנים, אנו יכולים להצביע על היתרונות והחסרונות של צעדי מדיניות כאלה או אחרים, אבל ההחלטה הסופית היא יותר פוליטית מכלכלית. מה שחשוב מבחינת שמירה על היציבות של המשק הוא שבמסגרת הצעדים התקציביים לשנה או לשנתיים הקרובות, תהיה מחויבות אמינה וקונקרטית לצעדים שיובילו לצמצום הדרגתי של הגירעון בחזרה ליעדים המקוריים. לא סביר לצפות לנקיטת צעדי 'זבנג וגמרנו', אלא ליצירת תוואי של תיקון הדרגתי של חזרה למשמעת פיסקלית".

היכן בנק ישראל בכל הדיון בנושא הזה?

"כיועץ הכלכלי לממשלה, חשוב שלבנק ישראל תהיה השפעה מהותית בדיון התקציבי בממשלה ובכלל בדיון הציבורי. כבר כיום יש מקום שהבנק יתרום להקדמת הדיון הציבורי בדילמות התקציביות השונות, למשל על ידי פרסום של ניתוח צעדי מדיניות חלופיים לטיפול בחריגה שנוצרה ולמדיניות המומלצת לשנתיים הקרובות. גם בקרן המטבע הבינלאומית וב-OECD התבטאו על כך שיש חריגה שחשוב לטפל בה. עתה הגיע הזמן לדיון בהצעות והמלצות מדיניות קונקרטיות, וחשוב שבנק ישראל יהיה מוביל ולא מובל בדיון הזה". 

עוד כתבות

אוזניות Sonos Ace Ultra / צילום: יחצ

כשהאוזניות מדברות עם הרמקול: החידושים של סונוס

חברת האודיו האמריקאית משיקה את אוזניות הדגל החדשות שלה, Sonos Ace Ultra, שמתחברות ישירות למערכת הרמקולים הביתית, ה-Beam Ultra ● האקוסיסטסם כולל גם אפליקציה בשילוב כלי AI, והיתרון הבולט הוא בעיצוב ובנוחות - אך תג המחיר גבוה במיוחד

ג'ארד קושנר / צילום: ap, Jacquelyn Martin

הבכיר שביד אחת מתווך להסכמי שלום, ובשנייה מרוויח ממלחמה

כותרות העיתונים בעולם: ג'ארד קושנר ממשיך לשמש כמתווך בזירות שונות – כשמאחורי הקלעים עומדים גם אינטרסים כלכליים לכאורה מנוגדים, איחוד האמירויות מעמיקה את הקשרים עם סומלילנד, ואזרחי איראן כועסים על מהירות האינטרנט • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

אילוסטרציה / צילום: Shutterstock

חידה של 167 שנה נפתרה והחוקרים מחכים לפרס של מיליון דולר

המתמטיקאי לוונט אלפוגה, חוקר באנתרופיק, טוען כי הצליח להוכיח בעזרת קלוד את השערת רימן, שנותרה ללא פתרון מאז 1859 ● שעות לאחר מכן פרסם, יחד עם פרופ' טריסטן באקמאסטר מאוניברסיטת ניו יורק, הוכחה לבעיה מתמטית נוספת שעמדה לאחרונה במרכז סערה סביב OpenAI ● פתרון של כל אחת מהבעיות מזכה בפרס של מיליון דולר, אך ההוכחות טרם זכו להכרה רשמית

אילוסטרציה: איל יצהר

העלים הכנסות מהשכרת נכסים ומייעוץ לחברות נדל"ן - ונשלח לשנת מאסר

הנדסאי בניין, שהורשע עפ"י הודאתו באי-דיווח על הכנסותיו מייעוץ לחברות נדל"ן והעלמת הכנסות משכירות, בהיקף של כ-6.4 מיליון שקל, נידון ל-12 חודשי מאסר בפועל, 6 חודשי מאסר על-תנאי וקנס בסך 25 אלף שקל ● ביהמ"ש: "מעשיו של הנאשם פגעו בערכים מוגנים"

החנות ברחוב דיזנגוף 310 / צילום: איריס מושקוביץ

המחיר סביר, התשואה מפתה פחות: בכמה נמכרה חנות בצפון דיזנגוף?

החנות ברחוב דיזנגוף 310 בתל אביב נמכרה ב־1.7 מיליון שקל, ברף הנמוך של המחירים באזור ● "בשנה החולפת דווח על ריבוי חנויות שעמדו ריקות בצפון דיזנגוף, ועבור משקיע למשל זהו סיכון ממשי"

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

הלקוחה הגדולה של התעשייה הביטחונית קונה עוד רקטות מאלביט

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה ● טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות ● בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

וואקו סרף בטקסס. פרויקט המגורים דספרדו יכלול 88 יחידות דיור / צילום: Reuters, Erich Schlegel

לגלוש בלי ים: שכונות המגורים שמציעות לדיירים גלים מלאכותיים

יזמי נדל"ן במדינות כמו טקסס, יוטה ואריזונה מהמרים שבריכות גלישה מלאכותיות ימשכו רוכשים אמידים, למרות עלויות ההקמה הגבוהות ודמי התחזוקה החודשיים היקרים

ח''כ מתן כהנא שנבחר ליו''ר הכנסת ה-26 (ארכיון) / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

מילוי מקום הנשיא, אישור הצעות חוק ושליטה במליאה: הכוח מאחורי תפקיד יו"ר הכנסת וסגניו

אישור מינויים של 9 סגנים זמניים מכל קצוות הקשת הפוליטית הצית סערה מחודשת סביב תפקיד שנחשב בעבר לממלכתי ● מהן הסמכויות של בעלי התפקיד, מדוע השליטה בסדר היום שווה זהב פוליטי, ואיך מעבירים סגן יו"ר מכהונתו?

מייסדי ברידג׳וויז / צילום: רמי זרנגר

כפי שנחשף בגלובס: סטארט-אפ הפינטק מרמת גן הגיש תשקיף לבורסה

ברידג'וויז, שגייסה עד כה 46.6 מיליון דולר, מתכננת לגייס עשרות מיליוני דולרים בהנפקה שתוביל אי.בי.אי חיתום והנפקות, כך לפי מקורות ● מדובר במהלך לא שגרתי עבור חברת טכנולוגיה שצמחה במימון קרנות הון סיכון ● החברה מדווחת על עלייה בקצב ההכנסות, אך היא רחוקה מלהיות רווחית ורשמה הפסד במחצית הראשונה

נבות בר, מנכ''ל ומייסד קרן קיסטון / צילום: דודי מוסקוביץ'

מנכ"ל קיסטון: "90% מבקשות החיבור לחשמל של הדאטה סנטרים לא יתממשו"

אחרי סגירה פיננסית בסך 5.6 מיליארד שקל להקמת תחנת כוח שורק, נבות בר מסביר מה מחפשת ענקית התשתיות בעולם הקבלנות ● הוא מזהיר מהתנגדויות שיעכבו את גל התחנות החדשות, ומפרט מה צריך להנחות את הרגולטור במתן היתרים: "צריך לגבש קבוצות בעלות הרכב החזקות אחיד יותר. אנו פועלים בכיוון הזה"

תל אביב / צילום: Shutterstock

גם באזור ת"א המשקיעים מפסידים: 57% ממי שמכרו דירה בתוך חמש שנים רשמו הפסד

57% מהמשקיעים שמכרו דירה באזור תל אביב בתוך חמש שנים הפסידו ריאלית ● כעת עולה השאלה אם הקבלנים ימשיכו להחזיק אלפי דירות לא מכורות בתקווה להתאוששות השוק

אבנר חדד, מנכ''ל קסם ומנכ''ל הפניקס בית השקעות / צילום: טומי הרפז

אבנר חדד: יום מפחיד בוול סטריט, שאחריו נולדים מתעשרים רבים

מנכ"ל בית ההשקעות הפניקס, אבנר חדד, כתב במכתב למשקיעים כי ענקיות הטכנולוגיה נסחרות במכפיל חד-ספרתי, בעוד חברות הלבשה, מזון וצריכה נסחרות במכפילים של 40-50 ● לדבריו, הירידות ביום המסחר האחרון זהות לאלה שנרשמו באותו תאריך ב-2008

אורי סירקיס, מנכ''ל ישראייר / צילום: יח''צ

מטוסים חדשים והתרחבות לארה"ב: ישראייר רוצה לשחק במגרש של הגדולות

שיתוף-הפעולה החדש עם אמריקן איירליינס יאפשר לישראייר להציע טיסות המשך לצפון אמריקה וחזרה לישראל גם בשבת ● החברה מרחיבה את צי המטוסים, נכנסת לטיסות ארוכות-טווח ומכוונת ל-3 מיליון נוסעים בשנה הבאה ● אלא שלצד השאיפות, ישראייר סיימה את המחצית הראשונה של 2026 עם הפסדים של עשרות מיליונים. מה יהיה ברבעון השלישי?

מייקל הרטנט, סטרטג השקעות ראשי, בנק אוף אמריקה; קן גריפין, מייסד קרן הגידור סיטאדל; מייקל ברי, המשקיע שחזה את משבר 2008; פיטר שיף, כלכלן ומשקיע אמריקאי / צילום:  AP-Rebecca Blackwell, רויטרס, Lucas Jackson, Nancy Kaszerman, יח''צ

המומחים הזהירו, המשקיעים המשיכו לקנות: הסדקים שנחשפו במפולת

98 מיליארד דולר זרמו לקרנות המניות ערב הנפילה, בזמן שבכירי עולם ההשקעות כבר סימנו את הסדקים במרוץ ה־AI ● עסקאות מימון מעגליות, סכנה של עודף שבבים ותמחור שלא נראה מאז בועת הדוט.קום ● ארבע אזהרות, והמספרים שמאחוריהן

עומר קולי בקמפיין הגיוס של בנק הפועלים / צילום: צילום מסך מלינקדאין

קמפיין הגיוס שהביא לבנק הפועלים כבר 500 מועמדים

הבנק עלה בלינקדאין בקמפיין גיוס עובדים בכיכוכו של עומר קולי, ורשם עשרות אלפי צפיות ביומיים ● שחקן הכדורגל אוסקר גלוך ומשפחתו רכשו שתי דירות בפרויקט של קבוצת גבאי באשדוד. כמה שילמו? ● אירועים ומינויים

קניון TLV / צילום: יח''צ

השכירות נשחקת, השיערוך שלילי: קניון TLV עדיין מתקשה להתרומם

כמעט עשור אחרי פתיחתו, קניון TLV שבבעלות רבוע כחול נדל"ן ממשיך להציג ביצועים בעייתיים: התפוסה לא גבוהה בהשוואה לקניונים אחרים, דמי השכירות ירד, והנכס ממשיך לרשום הפסדי שיערוך ● בינתיים מנסה ההנהלה למשוך קהל באמצעות מותגים ומסעדות חדשות, אך הדרך ליעדים שהציבה עוד ארוכה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

תבעה את ועד הבית ב-21 אלף שקל והפסידה. כמה תשלם על הוצאות?

בית המשפט קבע כי שתי בנותיו של המנוח יירשו את חלקו בחברה המשפחתית, ודחה את התנגדות אחיו לצוואה המאוחרת ● בעלת דירה שתבעה את ועד הבית ושכניה חויבה ב־15 אלף שקל הוצאות משפט ● ובעלי דירה בעכו שתבעו את שכניהם בעקבות נזקי רטיבות מצנרת משותפת נותרו ללא פיצוי, לאחר שלא הוכיחו כי השכנים ידעו על הליקוי ● 3 פסקי דין בשבוע

עומר אדם / צילום: שי פרנקו, ויקיפדיה

סגירה בשבת ומהפכה קולינרית: מה מתכנן עומר אדם לזאפה? | חשיפת גלובס

גלובס חשף בסופ"ש את האימפריה העסקית של עומר אדם, ממנה עולה כי מתוכננת מהפכה דרמטית במועדוני זאפה ● משפחת אדם וארומה מיוזיק מתכננות להפוך את זאפה לכשרה ולסגור את המועדונים בשבת ● על הפרק גם פתיחת סניפים בחיפה ובבאר שבע, מעבר למיקום חדש בתל אביב ומועדון לקוחות בשיתוף דלק ● חשיפת גלובס

ריצ'י האנטר, מבעלי קרן גרין לנטרן / צילום: יונתן בלום

גרין לנטרן במגעים לרכישת מחצית מקבוצת המסעדות לה טייבל

קבוצת המסעדות לה טייבל מפעילה בין היתר את הרשתות מינה טומיי, ויני וקינג קונג ● המו"מ עם גרין לנטרן נמצא בשלבים ראשוניים, כשבשלב זה טרם נקבע שווי לעסקה, ולא נחתם הסכם מחייב

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

אחת תהפוך לחמש: מזרחי טפחות יפצל את המניה

בניסיון להגדיל את הסחירות במניה, דירקטוריון מזרחי טפחות קיבל את הצעת ההנהלה לבצע פיצול של המניות ביחס של 1:5 ● מחיר מניה אחת יעמוד על כ-41 שקל אחרי המהלך