גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

"מדיניות הריבית הריאלית השלילית מיצתה את עצמה ואינה מתאימה למשק צומח ובתעסוקה מלאה כמו שלנו"

פרופ' ליאו ליידרמן, מבכירי הכלכלנים בישראל והיועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים, מאמין כי אינפלציה של 1% בשנה מייצגת את המצב הנורמלי החדש לשנים הקרובות, ומשום כך, לדבריו, יש להעלות את הריבית כל עוד האינפלציה אינה יורדת מיעד זה ● בראיון ל"גלובס" הוא גם מביע דאגה מהסלמת מלחמת הסחר בין ארה"ב לסין: "בעוצמות הנוכחיות שלה, היא צפויה להביא להאטה בצמיחה העולמית"

פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי
פרופ' ליאו ליידרמן / צילום: אילן סבירסקי

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל בראשות נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, החליטה לפני כשבועיים להותיר את הריבית במשק ללא שינוי, ברמה של 0.25%. בדברי ההסבר להחלטה, ציינה הוועדה כי האינפלציה בשנים עשר החודשים האחרונים הסתכמה ב-1.3% וכי סביבת האינפלציה נותרה יציבה מעל הגבול התחתון של היעד (1%-3%).

עוד ציינה הוועדה כי השקל התחזק מתחילת השנה ב-6% במונחי שער החליפין האפקטיבי, וכי הייסוף הוא הגורם העיקרי שמעכב את המשך עליית האינפלציה לכיוון מרכז היעד (2%). בעקבות הגישה היונית של בנק ישראל, העריכו כלכלנים בשוק ההון כי הצטמצמה עוד יותר ההסתברות להעלאת ריבית במשק במהלך החודשים הקרובים.

עם זאת, לדעת הפרופ' ליאו ליידרמן, על בנק ישראל לשנות גישה ביחס לאינפלציה ולנצל את המצב הנוכחי להמשך העלאות הריבית במשק. "בעידן הצרכנות והטכנולוגיה החדשים, כלל לא בטוח ששיעור האינפלציה של 'שיווי משקל' של המשק, וגם בעולם, הוא 2% לשנה".

בריאיון ל"גלובס" טוען ליידרמן, כי "ייתכן שמה שהיה נכון לפני עשור אינו נכון כיום. אין לנו הוכחה מחקרית שבתנאים החדשים, אינפלציה של 2% היא המצב הנורמלי לטווח ארוך. לכן ייתכן שהשמירה על ריבית מאוד נמוכה מתוך כוונה להאיץ מעט את האינפלציה, לא יצליח.

"לעניות דעתי, אינפלציה של 1% לשנה מייצגת את המצב הנורמלי החדש לשנים הקרובות הרבה יותר מ-2%. כנ"ל לגבי שער החליפין של השקל. הסיבות העיקריות לשקל החזק קשורות יותר לגורמים הבסיסיים של המשק, כגון העודף בחשבון השוטף, ההשקעות הריאליות מחו"ל וגיוס כספי הון סיכון לטכנולוגיה, מאשר לתנועות הון ספקולטיביות".

"לא נכון להשוות לאירופה"

ליידרמן (68), מבכירי הכלכלנים בישראל, מכהן כיום כיועץ הכלכלי הראשי של קבוצת בנק הפועלים, לאחר שבמשך כ-15 שנה שימש בתפקיד הכלכלן הראשי של הבנק. עוד קודם לכן, שימש ליידרמן במגוון תפקידים בישראל ובעולם, ובהם מנהל מחלקת המחקר של בנק ישראל תחת הנגיד יעקב פרנקל ומנהל מחלקת המחקר בדויטשה בנק. בסוף יולי 2013 הוא אף נבחר כמיועד לתפקיד נגיד בנק ישראל, אך כעבור יומיים הסיר את מועמדותו.

לדעת ליידרמן, "מדיניות הריבית הריאלית השלילית מיצתה את עצמה ואינה מתאימה למשק צומח ובתעסוקה מלאה כמו שלנו. לדבריו, "נכון שבאירופה הריבית הנומינלית שלילית, אך מדובר בתנאים של צמיחה חיוורת ובשיעורי אבטלה עדיין גבוהים יחסית".

ומה הסיכונים בשמירה לאורך זמן על ריבית נמוכה מאוד?

"ההיסטוריה הפיננסית מלמדת אותנו שככל שמחיר הכסף (הריבית) נמוך יותר ולתקופה ממושכת יותר, כך גם גדלים הסיכונים של מינוף יתר וניפוח בועות פיננסיות, של עידוד צריכה על חשבון החיסכון, ושל פגיעה במערכת הפנסיה ובמצב החוסכים והגמלאים. כלכלנים רבים בעולם חושבים כיום שעל הבנקים המרכזיים להרחיב את גישת יעד האינפלציה להכללת הנושאים האלה בקבלת ההחלטות על הריבית והמדיניות המונטרית".

על פי הסיכונים שציינת של ריבית נמוכה מדי, האם אתה ממליץ לבנק ישראל להעלות את הריבית בהחלטות הקרובות שלו?

"בבנק ישראל יש נגיד ומועצה מוניטרית מקצועיים ואמינים מאוד וצריך לסמוך על השיפוט הבלתי תלוי שלהם. בתפיסתי, הייתי ממליץ בתהליך קבלת ההחלטות להדגיש פחות את היעד של התבססות האינפלציה במרכז תחום היעד (2%) ולהסתפק במטרה שהאינפלציה תהיה בתחום היעד (1%-3%). כמו כן, הייתי מדגיש פחות את תפקידו של שער החליפין של השקל בהחלטה על הריבית. לגבי נושאים של עיתוי, אני בעד גישה של ניצול הזדמנויות לקראת 'נורמליזציה' של הריבית בישראל, ביטוי שהנגיד השתמש בו רבות בנאום הראשון שלו".

  אבל בינתיים, גם ריבית הפדרל ריזרב (פד) הפסיקה לעלות בחודשים האחרונים ובשוק מעריכים כי היא תחזור לרדת כבר השנה. האם לדעתך גם על הפד להמשיך ולהעלות את הריבית בארה"ב, או שגובה הנוכחי מתאים למצב הכלכלי שם?

"בשונה מישראל, הריבית הריאלית של הפד היא חיובית והדבר יוצר דרגות חופש שונות עבורם. גם שם נראה שהאינפלציה במצב הנורמלי החדש נמוכה יותר מאשר בעבר. ארה"ב נמצאת כיום בעיצומה של מלחמת סחר שהולכת ומסלימה, ונתוני המאקרו האחרונים מצביעים על האטה נוספת בפעילות הריאלית, בו בזמן שגם באירופה ובאסיה יש האטה בפעילות. במצב הזה, ההערכות בשוק ההון, המצביעות על אפשרות של הפחתת הריבית שם עוד השנה, נראות מאוד סבירות".

  נפגשת לאחרונה עם יו"רית הפד לשעבר, פרופ' ג'נט ילן, במסגרת ביקורה באוניברסיטת ת"א. מהי דעתך על ההתקפות האחרונות של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ על הפד ועל העומדים בראשו, והאם הפד יוכל להמשיך לאורך זמן במדיניות מוניטרית עצמאית ונקיה משיקולים זרים, כאשר הוא נתון ללחץ כה רב מצד נשיא ארה"ב?

"בנאומה באוניברסיטת ת"א ובשיחות לאחר מכן, ילן אכן הדגישה שוב ושוב את החשש שלה מהניסיון של הנשיא טראמפ או פוליטיקאים אחרים להתערב בהחלטות הפד. אגב, מדובר בתופעה דומה גם במדינות רבות באירופה (ובטורקיה כמובן). כידוע, היו גם בעבר ניסיונות לפגוע בעצמאות הבנק המרכזי האמריקאי, וזה עמד איתן מול ההתקפות ובכך תרם רבות לצמיחה וליציבות של ארה"ב.

"אין לי ספק ש-99% מהיועצים סביב טראמפ מאמינים שבנק מרכזי עצמאי ומקצועי הוא תנאי הכרחי לפריחת שוק ההון והכלכלה כולה, ושגובה הריבית רחוק מלהיות נושא מרכזי כיום לרמת הפעילות שם. טראמפ ממשיך לטעון שצריך להפחית את הריבית ולאלתר, אבל למרות הרטוריקה המעט אלימה לפעמים, הפד בהנהגתו של ג'רום פאוול נראה חזק ואמין וסביר שימשיך בעבודתו הרגילה גם כאשר הכותרות נראות מאיימות".

"בהקשר של התקציב, 2019 שנה אבודה"

אפרופו הנשיא טראמפ, הזכרת קודם את מלחמת הסחר שהוא הכריז על סין ושבינתיים רק הולכת ומחריפה. האם לדעתך היא תוביל למיתון עולמי ולקריסה פיננסית?

"בעוצמות הנוכחיות שלה, מלחמת הסחר צפויה להביא להאטה בצמיחה העולמית. אם הדברים יוחרפו לכדי מלחמת סחר גלובלית, הרי שאז בוודאי שהסיכון למיתון עולמי יהיה ממשי. באשר להשפעות הפיננסיות, ההסלמה האחרונה הביאה לתיקון מתון יחסית במדדי המניות העיקריים בעולם ובישראל בשלושת השבועות האחרונים. בינתיים, גדל הביקוש לנכסים ה'בטוחים', בעיקר אג"ח ממשלתיות, וכתוצאה מכך התשואה לפדיון על אג"ח ממשלת ארה"ב לעשר שנים ירדה ל-2.3%, הרמה הנמוכה מתחילת השנה".

מעבר לשוקי המניות שיורדים, כיצד משפיעה עלינו ההסלמה במלחמת הסחר בין ארה"ב לסין?

"כידוע, אין לישראל מעורבות ישירה בנושא. עיקר ההשפעות הן עקיפות: מלחמת הסחר מאיטה של הצמיחה והסחר העולמיים, ואלה עלולים להביא להאטה של היצוא והצמיחה אצלנו. בתחום הפיננסי, אנחנו מאוד מושפעים מהשווקים הבינלאומיים, אם כי בצורה מתונה מאלה שמעורבים ישירות בהתפתחויות.

"מעבר לכל אלה, גופים עסקיים רבים בישראל, בעיקר בתחומי הטכנולוגיה, מקיימים קשרי מסחר אינטנסיביים מול גורמים בארה"ב ובסין, ואני מניח שהם נעשים יותר ויותר רגישים ודרוכים למעבר ממלחמת סחר למלחמה על המובילות הטכנולוגית. ברמה הלאומית, יש כאן שאלות אסטרטגיות לא פשוטות, שהרי לסינים נוכחות הולכת וגוברת בישראל, כולל בנושאים תשתיתיים מהותיים, והאמריקאים כבר ביטאו חוסר נוחות, אם לא ביקורת, על העובדה הזאת. העולם עבר מחתירה לגלובליזציה כמעט ללא גבולות למלחמה קרה ומאבק טכנולוגי, וחשוב להבין שלא מדובר בתופעות זמניות אלא במציאות חדשה".

  כיצד אתה מסביר את העובדה שלמרות החריגה הגדולה של הגירעון הממשלתי מהיעד ולמרות התרחיש של הליכה מחדש לבחירות כלליות (שהתגשם אמש, ע"כ), שוק ההון והמטבע שלנו נותרו יציבים?

"ההערכה בשוק ההון הייתה שהממשלה שתקום אחרי הבחירות תתמודד עם תופעת 'הבור הפיסקלי' במסגרת קביעת המדיניות התקציבית לשנים 2020-2021. בינתיים, הולכים לבחירות חדשות אבל ברור שבהקשר של תקציב המדינה, שנת 2019 היא מעין שנה אבודה, שהרי מדובר בתקופת מעבר מהממשלה הקודמת לזאת שתבוא. על רקע ההערכות האלה, לא היה מקום לשינוי חד בתשואות ובשער החליפין של השקל, ואלה נותרו תלויים יותר בהתפתחויות בחו"ל מאשר בגורמים הפנימיים".

האם זה מה שצפוי בהמשך?

"לא בהכרח. חשוב לקחת בחשבון שגם לבחירות החוזרות ולמשא ומתן הקואליציוני שיבוא בעקבותיהן יהיה 'מחיר' במונחי נטל נוסף על התקציב לשנים 2020-2021. הצירוף של חוסר ודאות פוליטית וחריגה גדולה מיעד הגירעון, עלול לפגוע בדירוג האשראי של המשק, שהוא כיום ברמה הכי גבוהה שידענו, AA- (לפי S&P) דבר שעלול להשפיע מאוד על מחירי הנכסים בשוק ההון".

מבחינת השמירה על היציבות הפיננסית, מה היית ממליץ לממשלה החדשה? להעלות מיסים? לקצץ בהוצאות? האם באופן מיידי?

"כל ממשלה וסדר העדיפויות שלה. ככלכלנים, אנו יכולים להצביע על היתרונות והחסרונות של צעדי מדיניות כאלה או אחרים, אבל ההחלטה הסופית היא יותר פוליטית מכלכלית. מה שחשוב מבחינת שמירה על היציבות של המשק הוא שבמסגרת הצעדים התקציביים לשנה או לשנתיים הקרובות, תהיה מחויבות אמינה וקונקרטית לצעדים שיובילו לצמצום הדרגתי של הגירעון בחזרה ליעדים המקוריים. לא סביר לצפות לנקיטת צעדי 'זבנג וגמרנו', אלא ליצירת תוואי של תיקון הדרגתי של חזרה למשמעת פיסקלית".

היכן בנק ישראל בכל הדיון בנושא הזה?

"כיועץ הכלכלי לממשלה, חשוב שלבנק ישראל תהיה השפעה מהותית בדיון התקציבי בממשלה ובכלל בדיון הציבורי. כבר כיום יש מקום שהבנק יתרום להקדמת הדיון הציבורי בדילמות התקציביות השונות, למשל על ידי פרסום של ניתוח צעדי מדיניות חלופיים לטיפול בחריגה שנוצרה ולמדיניות המומלצת לשנתיים הקרובות. גם בקרן המטבע הבינלאומית וב-OECD התבטאו על כך שיש חריגה שחשוב לטפל בה. עתה הגיע הזמן לדיון בהצעות והמלצות מדיניות קונקרטיות, וחשוב שבנק ישראל יהיה מוביל ולא מובל בדיון הזה". 

עוד כתבות

ח''כ מתן כהנא / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

הכנסת תצביע היום על החלפת היו"ר; 67 ח"כים צפויים לתמוך במתן כהנא

הליכוד הודיע כי יגיש את מועמדותו של ח"כ אופיר כץ לתפקיד יו"ר הכנסת ● המליאה גם תצביע היום על מינוי סגנים זמניים ליו"ר ● מחר צפויה הוועדה המסדרת לאשר את הקמת הוועדה לביטול חוקי המהפכה המשפטית

קרוסלה של ספיידרמן, בחשבון האינסטגרם של Dylan Brown ואיילת פוגל עם הוק מוצלח, שגם נותן ערך / צילום: צילומי מסך

לפצח את האלגוריתם: 10 הכללים שהופכים תוכן לוויראלי ואפקטיבי

​חברות ומותגים נמצאים במרדף מתמשך אחרי הביצועים בפייסבוק, באינסטגרם ובטיקטוק, במטרה להגדיל כל הזמן את הצפיות, את השיתופים ואת המכירות ● המומחים מפצחים את הקוד להצלחות במרחב הדיגיטלי: מהפורמט, דרך התזמון והפן האנושי ועד למדד הקובע

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל טבע / צילום: אלעד מלכה

מניית טבע תצטרף בקרוב למדד מוביל בארה"ב

טבע תצטרף בעדכון של חודש דצמבר למדד ראסל 1000, שכולל את 1,000 החברות הגדולות במדדי ראסל בארה"ב ● הכניסה למדד צפויה להוביל לביקושים למניית טבע

ביתו של ג'נסן הואנג, מדיסון / צילום: Reuters, Maxim Shemetov

צברה עוצמה יוצאת דופן בחברה: בתו של ג'נסן הואנג היא אתגר לכל מנכ"ל עתידי

תחקירים של הניו יורק טיימס והוול סטריט ג'ורנל חושפים מעורבות חריגה של בתו של ג'נסן הואנג, מדיסון, בניהול הלשכה של אביה ותקריות עם מנהלים בכירים ● עפ"י ההערכה, יותר מעשרה מנהלים בכירים עזבו את החברה בשל חיכוכים הקשורים עמה

מטוס ארקיע. בעיגול: רונן אלעד / צילום: ארקיע, יח''צ

העסקה נחשפה בתקשורת, וישיבת הדירקטוריון התפוצצה: מאחורי הקלעים של מכירת ארקיע

שעתיים אחרי שהכריזו על סכסוך עבודה, עובדי ארקיע גילו דרך הפושים שהעסקה למכירת החברה כבר נחתמה – בלי שהתייעצו איתם ● לאחר שיחה שכללה צעקות ודפיקות על השולחן, החל מרוץ למציאת משקיע חלופי, שכלל גם את ישראייר ובלו בירד, ובסופו נבחר רונן אלעד ● כך התנהלה הדרמה מאחורי הקלעים של עסקת המכירה

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

למה לאומי מרוויח כל כך הרבה? מנכ"ל הבנק כפי שלא שמעתם

לאחר שבנק לאומי הציג רווח שיא של כ־3 מיליארד שקל ברבעון, המנכ"ל חנן פרידמן פנה לציבור בסרטון חריג והסביר מדוע רווחי הבנקים משרתים, לדבריו, את כלל הישראלים: "מי הם בעלי המניות של הבנק? זה אתם" ● אלא שהדרך שבה הכסף חוזר לציבור מורכבת יותר ● וגם: מה ענה פרידמן לח"כ שמתכוון להגדיל את המס על רווחי היתר של הבנקים

ראש ממשלת בריטניה, אנדי ברנהאם / צילום: ap

ממשלת בריטניה הטילה סנקציות על חברות בנייה שפועלות בהתנחלויות; שר החוץ: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה"

שמונה חברות המעורבות לפי בריטניה בבנייה בהתנחלויות נכנסו לרשימת הסנקציות של הממשלה, הכוללת הקפאת נכסים וכן צעדים נגד מי שממונה כדירקטור באותה חברה ● מדובר בחבילת הסנקציות הראשונה של ממשלת בריטניה במסגרת שינוי המדיניות שלה כלפי ישראל ● שר החוץ גדעון סער בהודעה רשמית: "ישראל רואה בחומרה רבה את הסנקציות הנוספות נגדה, עליהן הודיעה היום ממשלת הלייבור בבריטניה"

כריסטיאן סווינג, מנכ''ל דויטשה בנק ודונלד טראמפ  צילומים: AP- Jacquelyn Martin, Michael Probst

דונלד טראמפ ודויטשה בנק: היחסים עם "הלקוח מספר 1" נחשפים

בהדלפת הענק של מסמכים פנימיים מדויטשה בנק שנחשפה הבוקר כלולות גם עדויות על היחס המיוחד לו זוכה נשיא ארה"ב מהבנק הגרמני ● מהחוב בשווי מאות מיליוני דולרים ועד ההוראה של מי שכיום מכהן כמנכ"ל הבנק לגמד בפני הרשויות את החשיפה בטעות של החזרי המס של יותר מ־1,000 לקוחות הבנק, ביניהם טראמפ עצמו

וול סטריט / צילום: Unsplash, Ahmer Kalam

"מקסימום חשיפה": ההמלצה המפתיעה של ענק ההשקעות

על אף הטלטלות בשווקים, בבנק ההשקעות מורגן סטנלי מאמינים שהגיע הזמן להיכנס לנכסי סיכון גלובליים במלוא הכוח, ומאמינים שה-S&P 500 יטפס ביותר מ-15% עד סוף השנה הבאה ● בבנק צופים כי בום ה-AI יחלחל לאזורים נוספים בשוק, ומסמנים סקטור אחד במיוחד

גדעון תדמור, מייסד ויו''ר נאוויטס / צילום: דניאל קמינסקי

שברון רוכשת את השותפה של נאוויטס במאגר הנפט שננדואה

ענקית האנרגיה האמריקאית צפויה לשלם 5 מיליארד דולר עבור חברת הנפט ביקון, המחזיקה ב-31% ממאגר שננדואה שבמפרץ מקסיקו ● המהלך עשוי לפתוח חלון הזדמנויות לנאוויטס הישראלית (49% מהמאגר) למכור נתח מהחזקותיה כדי לאפשר לשברון רוב מוחלט - ולרשום רווח משמעותי ● מניית נאוויטס עולה ביותר מ-4%

חסן שייח' מחמוד, נשיא סומליה / צילום: ap, Khalil Hamra

המדינה האפריקאית שרואה בישראל "איום קיומי"

כותרות העיתונים בעולם: נשיא סומליה אמר בנאום כי ישראל וטייוואן הן איום מסוכן על ארצו, אנקרה מנסה לקדם הקמת בסיס צבאי בערב הסעודית והיקף התקיפות של איראן במדינות המפרץ נחשף • גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל 

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

"עשיתי טעויות חמורות": ג'נסן הואנג שובר שתיקה

הואנג הודיע כי יהיה מוכן לשוב לתפקיד אם הדירקטוריון יבקש זאת, לאחר גל לחצים מצד עובדים, משקיעים ואפילו הנשיא טראמפ ● אלא שלמרות הקריאות הגוברות להחזירו, הדירקטוריון אינו שוקל בשלב זה את חזרתו ● במקביל, הואנג התנצל על קשריו מחוץ לנישואים והודה: "עשיתי טעויות חמורות" ● ההצהרה המלאה בסוף הכתבה

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

האינפלציה יורדת, אבל נוטלי המשכנתאות נוהרים לפריים. האם זו טעות?

למרות שהאינפלציה ירדה ל-1.1% בשנה, רק 8% מהמשכנתאות שנלקחו בחודש שעבר היו צמודות למדד ● הציבור מעדיף את מסלול הפריים, שחלקו הגיע ל-28%, גם במחיר של החזר חודשי גבוה יותר ● יועצי משכנתאות מסבירים כי הטראומה מהמדדים הגבוהים של השנים האחרונות עדיין משפיעה על החלטות הלווים, ומזהירים כי ההתרחקות מהמסלול הצמוד לא בהכרח משתלמת

נשיא ברזיל, לואיז אינסיו דה סילבה / צילום: Associated Press, Bruna Prado

הנשיא מרבה להתבטא נגד ישראל, אך הצבא קונה מאלביט מל"טים

נשיא ברזיל מזוהה מאוד עם המנהיגים בעולם שמתנגדים לממשלה בישראל, ואף השווה אותה לפני כשנתיים למשטר הנאצי בגרמניה, אך נראה כי הוא מתגבר על סלידתו מישראל כאשר הוא זקוק למל"טים ● כך, הגיע אתמול לבן גוריון מטוס מטען של חיל האוויר הברזילאי, שרכש מאלביט מלט"ים מתקדמים

תצוגה של חברת שבבים סינית בתערוכת AI בשנגחאי / צילום: ap, Ng Han Guan

השיטה של חברות הבינה המלאכותית הסיניות לעקוף את החרם האמריקאי

על רקע פרשת אנבידיה, בסין חוששים כי ארה"ב תנסה להגביל יותר את הגישה לשבבים ולא תאפשר לייבא אותם ממדינות כגון סינגפור ● אולם כלכלנית בנק אוף אמריקה אמרה לגלובס כי בסין מתפתח מנוע השקעות מקומי במרכזי נתונים ומחשוב, שזוכה לעדיפות ממשלתית ● השיחה התקיימה לפני חשיפת פרשת הריגול באנבידיה

מאגר לוויתן / צילום: אלבטרוס

כפי שפורסם בגלובס: הכנסות מאגר לוויתן עומדות על 843 מיליון דולר ברבעון

הרחבת יכולת היצוא למצרים והמשך מחירי הגז הגבוהים, הזניקו את הכנסות מאגר לוויתן לשיא של 843 מיליון דולר ברבעון, בעוד המדינה צפויה ליהנות מהכנסות של כ־200 מיליון דולר

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה שלילית בוול סטריט לקראת הדוח של אנבידיה הלילה

הבורסות באירופה יורדות בכ-1% ● בורסות אסיה ננעלו בירידות אחרי הנפילה בוול סטריט אתמול ● אחרי התפטרות המנכ"ל ג'נסן הואנג, אנבידיה נערכת לפרסום הדוחות שעשויים להיות החשובים בתולדותיה ● מחירי הנפט ממשיכים בדרכם כלפי מטה ● וגם: האסטרטג הוותיק שמזהיר - מכפילי הרווח הנמוכים במניות הטכנולוגיה מטעים

שכר עובדי המדינה / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

השכר במגזר הציבורי ב-2025: מיהם שיאני השכר והיכן נרשמו הפערים הגדולים ביותר

דוח השכר לשנת 2025 מצביע על שכר ממוצע של כ־18 אלף ש״ח במגזר הציבורי, עם פערים משמעותיים בין גופים, מקצועות ותפקידים ● לצד רוב נשי של כ־70% בקרב העובדים, נשים משתכרות בממוצע 26.2% פחות מגברים

משה לארי, מזרחי טפחות; חנן פרידמן, לאומי; ידין ענתבי, הפועלים; אלי כהן, הבינלאומי / צילום: מזרחי טפחות, אורן דאי, יונתן בלום, אייל טואג

דוחות הבנקים חושפים: מכונת הרווחים האטה, ורק לאומי ממשיך לזנק

מכונת הרווחים הבנקאית האטה מעט, אבל עדיין מייצרת רווחי עתק ● לאומי היה היחיד שהגדיל את הרווח והתשואה להון, לא בהכרח מבנקאות "קלאסית" ● לידר שוקי הון: "מדהים ששוק הדיור כל כך חלש, וגם הבנקים וגם המפקח מרגישים כל כך בטוחים לבצע מעט מאוד הפרשות"

חדשות הביומד / צילום: Shutterstock

חוקרים מצאו דרך חדשה להכריח את המוח להירדם

המדבקה שמקדימה את "שנת החלום" ומאריכה אותה ● המחקר שמגלה איך משפיעים פערי היקיצה בין ימי חול לסופ"ש על הבריאות של ילדים ● למה ענקית התרופות פייזר חיפשה מממן חיצוני לתרופה שלה להשמנה ● והתוצאות החיוביות של אלפא תאו הישראלית בטיפול בסרטן מוח ● השבוע בביומד