איילת שקד / צילום: שלומי יוסף
יריית הפתיחה למערכת הבחירות הצפויה לנו, ניתנה היום בשעת בוקר. ח"כ אביגדור ליברמן לא חסך בלשונו. "האיש מקיסריה מאשים את האיש מנוקדים שהוא שמאלני. אז אני רוצה להזכיר לראש הממשלה שזה היה דווקא הוא שהצביע בעד ההתנתקות בכנסת", אמר והוסיף: "בליכוד נאחזים בפולחן אישיות ולא במדיניות ימנית", וגם באשר לבנו של נתניהו, יאיר, אשר מכפיש את ליברמן בחשבון הטוויטר שלו, קבע ליברמן: "צריך להפנות זאת לפסיכיאטר המחוזי". ובמילים אחרות - הבוץ והסחי שהוטחו בחודשי מרץ ואפריל 2019, ייזרקו כעת אל מאוורר התקרה ויפוזרו לכל עבר.
ח"כ ליברמן, מספרים לנו, מחזיק במשרדו קלסר עב כרס ובו ניירות על גבי ניירות שבהם נתניהו, בכתב ידו, מבטיח לליברמן כל מיני הבטחות. "מ-2009, הוא לא קיים אף אחת מהן, הכל בכתב יד. גזר דין מוות למחבלים, פינוי חאן אל אחמר", אומר מקורב.
בצד של הליכוד, כבר אמרו אתמול בלילה, שיפרסמו את פרטי המו"מ הקואליציוני וההצעות הנרחבות שקיבל ליברמן, וזאת כדי להוכיח כי ליברמן הוא שמשך את השטיח מתחת לרגליים של הקמת ממשלה לאומית, רק בשל תאווה פרטית.
אך בין הציר העובר בימין, בין קיסריה לנוקדים, קיימים במערכת בחירות צירי אורך, רוחב ועומק מרובים. הנה כמה מהם:
ליברמן מאחד את הערבים
משיחות המסדרון בכנסת אפשר היה להבין שלא מעט מפלגות מרוצות מההזדמנות שנפלה בחלקן. העבודה ומרצ הצביעו נגד פיזור הכנסת, כי העדיפו לראות את הנשיא מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ, אבל מספרי המנדטים שלהם - 6 ו-4 בהתאמה - אפשרו להן גם לראות אור בקצה המנהרה האפלה. הזדמנות חדשה להתאחד, לחדד מסרים, להחליף ראש, ולצאת למערכה נוספת בתקווה לשיפור מספרי.
גם חד"ש-תע"ל ובל"ד-רע"ם התקשו להסתיר את החדווה. באחד מהרגעים המצחיקים ביותר, עלה איימן עודה לפודיום ולעג לנתניהו כפי שלא עשו זמן רב. "הודעה דרמטית... ראש הממשלה דיבר איתי, ואמר לי שהוא מוכן לסגת מן השטחים הכבושים ולבטל את חוק הלאום ולתת שוויון אזרחי ולהכיר בנכבה, ואני מתלבט ולא יודע מה להשיב לו".
בינתיים, ברקע מתארגנים שם לאיחוד הרשימה המשותפת לקראת הבחירות, ובאמצעות כך להחזיר את הצבע ללחיים של הציבור הערבי, והוצאתם להצבעה בקלפיות במספרים שיאפשרו להם את ההישג של 2015. ליברמן,שהיה זה שאיחד אותם בפעם הראשונה, מצליח בכך בפעם השנייה.
המלחמה המחודשת על הציבור הרוסי
בליכוד כיוונו את כל האש בשבוע האחרון לפעילות קמפיין בקרב הציבור הרוסי. עשרות מיליוני שקלים ישפכו שם בתעמולה בתקשורת הרוסית. ליברמן לגלג על כך בראשית השבוע, ואמר שכל כלי התקשורת במגזר הרוסי, גם יחד, לא שמעו על גודלם של תקציבי פרסום כאלה מעולם.
בליכוד, מספרים שלא עשו מאמץ גדול ב-2019 לרדת לעומק מאגרי המצביעים של ליברמן באשדוד, נתניה, באר שבע, ראשון לציון וחיפה - הערים עם ריכוזי האוכלוסייה הגדולים ביותר של יוצאי ברית המועצות. בישראל ביתנו ידעו לספר על מאמצים כבירים שעשה הליכוד להגיע לפעילים מרכזיים ולהשיג גם קולות רוסיים.
בבחירות הקרובות, בספטמבר, מתכנן ליברמן לפרוש את עצמו מעבר לדוברי הרוסית ולהציע ימין חילוני לאומי גם למי שאינם בנים ובנות של העלייה.
כחול לבן יחזרו לאורלי לוי-אבקסיס?
הסיפור של כחול לבן מורכב בהרבה. מספר הקסם של 35 עשוי היה להיות חד-פעמי. בקיעים ראשונים בקרב רביעיית הצמרת נשמעים גם בחוץ. בוגי יעלון זז באי-נוחות, ביחס לחלק מן המהלכים של לפיד. לפיד לא משתגע על הרעיון של למסמר עצמו כמספר 2. כל השיח התקשורתי הסובב, של רוטציה בינו לבין גנץ והאם לפיד מסוגל להמשיך ולאפסן את האגו שלו, מזיק למפלגה. מנגד, רק לפני כמה ימים הם הרימו, הפקת שטח רצינית ביותר, כאשר 50 אלף איש יצאו להפגין במוצאי שבת.
הלקח של מערכת הבחירות הראשונה של שנת 2019 הוא שהאיחוד הזה עבד למעלה מן המצופה, ואם יפרקו אותו -יאבדו כל סיכוי לעד. כחול לבן קיבלו הזדמנות פז לצרף לשורותיהם את ח"כ אורלי לוי-אבקסיס. מאחר שאינה ח"כית בכנסת ה-21, עליה לתפוס את ההזדמנות בשתי ידיים, גם מתוך הבנה שבחבירה הנוכחית היא תוכל לסגור את הקצוות של הוצאות הקמפיין הכבדות שהיו לה השנה.
לוי-אבקסיס מוסיפה לגנרלים את התוכן, את החיבור לשורשים, את השיח עם עדות המזרח, עם תושבי פריפריה. יש לה יכולת רטורית מופלאה ונוכחות נהדרת באולפני חדשות. וכן, יש לה גם כוח שכנוע למגזרים רבים באוכלוסייה.
איילת שקד בדרך לליכוד?
מה טומן העתיד לשרת המשפטים איילת שקד? כולם מנחשים שפניה אל הליכוד, אך בפניות של "גלובס" אליה היא אינה מוכנה להודות בדבר. לא בטוח שהיא תתקבל שם בזרועות פתוחות. השמועות על פגישות עם סמוטריץ או עם בנט, נכונות או לא, לא מובילות לבנייה מחודשת של הימין החדש או איחוד כוחות בציונות הדתית.