גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המערב הפרוע של מערכת הבריאות האמריקאית

ארה"ב מוציאה על מערכת הבריאות שלה יותר מ-5% מהתמ"ג העולמי, ובכל זאת ההוצאות הרפואיות הן אחד הסעיפים שמכבידים מאוד על כיסי האזרחים ● ממה נובעים הכשלים ואיך זה קשור לספר הקודים הרפואיים שאורכו 1,944 עמודים ● כתבה ראשונה על תחלואי מערכת הבריאות של הכלכלה הגדולה בעולם

בית חולים בארקנסו / צילום: רויטרס, Karen Pulfer Focht
בית חולים בארקנסו / צילום: רויטרס, Karen Pulfer Focht

מערכת הבריאות של ארה"ב מהווה כמעט חמישית מכלכלתה. עם השנים היא הפכה לחלק חשוב ומרכזי בפוליטיקה האמריקאית, ולא בכדי. מערכת הבריאות לא רק נוגעת בחיי כמעט כל אמריקאי, אלא היא נוגעת באופן גובר והולך גם בכיסו ומשפיעה על איכות חייו. אין מקום שבו התקבצו במקום אחד כל הרעות החולות של עידן כסף הפיאט של שלושים השנים האחרונות כמו מערכת הבריאות האמריקאית.

הכסף הגדול, קבוצות אינטרסים חזקות, מקורביזם ולובינג, ביורוקרטיה, עודף רגולציה, שחיתות ממוסדת, מימון גירעוני, התחייבויות שאינן ניתנות לכיסוי וציבור חסר הגנה - כולם יחד הפכו את התחום למערב פרוע שבו הציבור הוא הקורבן.

אמריקה מוציאה על מערכת הבריאות שלה בשנה יותר מ-5% ממה שכל העולם מייצר בשנה, קרי מהתמ"ג העולמי. ומה היא מחזירה בתמורה? על פי דירוג של ארגון OECD משנת 2017, ארה"ב נמצאת במקום ה-28 בתוחלת החיים מתוך 36 מדינות הארגון, במקום ה-31 בתמותת תינוקות, ובמקום ה-16 במקרי מוות מהתקפי לב.

כמה הן מוציאות על בריאות

היא נמצאת במקום ה-27 במספר רופאים לאלף איש, במקום התשיעי במספר האחיות, במקום ה-26 במספר מיטות בית חולים לאלף איש ובמקום הראשון בעלויות לאזרחים, אלו יושבות כנטל כבד על הכלכלה בכלל ועל הציבור באופן פרטני.

בסקר מקיף שפרסם לאחרונה מכון גאלופ נמצא כי 41% מהנשאלים ויתרו על ביקור בחדר מיון בגלל חשש מהעלות. 44% ויתרו על ביקור אצל רופא כאשר חשו חולים או כשנפצעו, בגלל המחיר. מדובר בנתונים המתכתבים היטב עם הממצא הנוסף בסקר שלפיו 45% מהאמריקאים חוששים כי אירוע בריאותי יגרום להם פשיטת רגל.

ההשתתפות העצמית בהוצאות הבריאות תופחת

זה לא מפתיע. מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בשנת 2010 מצא כי הוצאות רפואיות עמדו מאחורי 62% ממקרי פשיטות הרגל של תושבי ארה"ב. יתר על כן, ל-72% מאלו היה ביטוח רפואי כלשהו. מחקר נוסף שנערך על ידי קייזר פאמילי פאונדיישן (Kaiser Family Foundation, מלכ"ר העוסק במחקר ומתן שירותי רפואה) בשנת 2015 מצא כי חשבונות רפואיים גרמו למיליון אמריקאים להכריז על פשיטת רגל בשנה הקודמת וכי 26% מהאמריקאים בגילאי 18 עד 64 - 52 מיליון איש - מתקשים לשלם את חשבונותיהם הרפואיים.

הוצאות רפואיות הן אפוא הגורם הראשון, באופן בלעדי או במשותף עם גורמים נוספים, שמביא כ-1.7 מיליון בתי אב אמריקאים להכריז על פשיטת רגל בכל שנה.

טרומן הציע ביטוח רפואי כללי

עולם הביטוח הרפואי באמריקה, כמו שאנחנו מכירים אותו היום, התחיל בשלהי מלחמת העולם השנייה. התחרות על כוח האדם במפעלי התעשייה שייצרו ציוד עבור המשק שהיה שרוי במלחמה, הביא מפעלים להציע לעובדים נדרשים הטבה חדשה - ביטוח רפואי.

לאחר תום המלחמה ניסה הנשיא הארי טרומן להנהיג סוג של ביטוח רפואי כללי, אך הניסיון נכשל בקונגרס, וכך התקבעה השיטה הנהוגה עד היום של ביטוח באמצעות ודרך מקום העבודה. משכך, ברור היה כי נדרש סוג של פתרון לעובדים שלאחר גיל העבודה, או לכאלו שאינם עובדים. וכך, בשנת 1965 העביר הנשיא לינדון ג’ונסון את החקיקה להקמת מדיקר (Medicare), תוכנית ביטוח רפואי ממשלתית לאנשים שמעל גיל 65, ומדיקייד (Medicaid), כיסוי ביטוחי רפואי למעוטי הכנסה.

למימון מדיקר מוטל מס על הכנסה מעבודה, העומד כיום על 2.9% מהשכר עד תקרה של 128 אלף דולר, והמתחלק באופן שווה בין העובד למעסיק. נכון לשנת 2018, כ-60 מיליון אמריקאים מכוסים על ידי מדיקר.

מספרים לא בריאים

תוכנית הביטוח לעניים, מדיקייד, מכסה יותר מ-70 מיליון איש, מהם 38% מאוכלוסיית הילדים באמריקה. התוכנית ממומנת ומנוהלת ברמת המדינות, ולכן תנאי הכיסוי שונים מעט ממדינה למדינה. למשל, בקליפורניה מדיקייד מוצעת למשתכרים מתחת ל-138% מקו העוני הפדרלי, אשר לאדם בודד יהיה 16,395 דולר בשנה, למשפחה בת שתי נפשות 22,108 דולר, ולמשק בית עם ארבע נפשות ההכנסה השנתית חייבת להיות מתחת לכ-32 אלף דולר כדי לזכות בזכאות לתוכנית.

על פי דוח של הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 8.8% מהאוכלוסייה - כ-28.5 מיליון איש - לא היו מבוטחים כלל, ירידה דרמטית מ-46 מיליון בשנת 2010, ו-91.2% מהאמריקאים היו מבוטחים בביטוח כלשהו. מלבד חיילים משוחררים, המכוסים בביטוח ושירות רפואי דרך המינהל לחיילים משוחררים, כל שאר האמריקאים - אלה המכוסים על ידי מדיקר, מדיקייד או דרך מקום העבודה - מקבלים את השירותים הרפואיים מספקי שירות פרטיים בהתאם למחירון מאושר כלשהו.

הניתוק הזה בין ספק השירות, מקבל השירות ומממן השירות הוא נקודת הכשל הראשונה מני רבות במערכת. סקר מקיף שערך בשנת 2017 "Health affairs", כתב עת מוביל בתחום, מצא כי רק לכ-50% מהמבוטחים יש מושג כלשהו בנוגע לעלות הטיפולים הרפואיים בטרם יקבלו אותם.

אלא שבמציאות אפילו הנתון הזה נשמע מופרך. ספר הקודים הרפואיים, שעל פיו מאורגנים ומקוטלגים החשבונות היוצאים מספקי השירות הרפואי למשלמים, קרי חברות הביטוח או הממשלה, מכיל 1,944 עמודים. אגב, באמריקה קיים מקצוע מיוחד, "מדיקל קודינג", אשר הסמכה לעסוק בו לוקחת בין ארבעה חודשים לשנתיים, ועניינו פענוח וקטלוג הטיפולים הרפואיים לאלפי הקודים המשמשים למערכת החיובים.

ניתוח האף יקר? כך תקבלו החזר

השיטה הזו, שבה צד שלישי משלם על טיפול רפואי שניתן על ידי צד אחד לצד שני, היא פתח לאינסוף הונאות בוטות לצד ניפוחים עדינים של החשבונות שנשלחים לממשלה או לחברות הביטוח באמצעות שינוי קוד. למשל, שינוי קוד מהליך רפואי שאינו מכוסה בביטוח (למשל ניתוח פלסטי באף) לכזה שכן מכוסה (למשל ניתוח לתיקון עיוות במחיצות האף). למשל, פירוק של טיפול אחד לסדרה של פעולות נפרדות שכל אחת מהן מחויבת בנפרד, ועוד ועוד טכניקות שמטרתן להגדיר את הטיפול ככזה שמזכה בתשלום גבוה יותר.

קבוצה אחרת של חיובים היא של אלו הנשלחים עבור טיפולים מיותרים. על פי מחקר של הארגון ללא מטרת רווח "וושינגטון הלת’ אליינס" ( The Washington health Alliance ), 600,000 טיפולים בשנה אחת היו לחלוטין מיותרים, ועליהם חויבו המטופלים או חברות הביטוח ב-282 מיליון דולר. ד’’ר גילברט וולש, לשעבר מרצה לרפואה במכון דארטמות ואחד מחוקרי מדיניות הבריאות הבכירים בארה"ב, הסביר: "הממצאים הם כלכלה בסיסית. לפי השיטה משלמים לספקי הרפואה על ביצוע בדיקות וטיפולים, ולכן כל עוד משלמים יותר כדי לעשות יותר, הם בהכרח יעשו יותר מדי".

בעוד את הרמאויות שלעיל אפשר לפתור כ"בלתי מזיקות", הרי טכניקות מרמה אחרות גורמות לחולים נזקים ואף מוות. עם הרמאויות בקטגוריה הקטלנית הזאת נמנים תיקונים של דיאגנוזות רפואיות כדי להצדיק בדיקות, ומתן תרופות וביצוע ניתוחים שאינם נדרשים.

ניתוח הגב הפופולרי שאינו מועיל

מחקר שערך ב-2009 המגזין היוקרתי "ניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין" על ניתוח גב פופולרי העלה כי אין לניתוח ערך כלשהו, אך ביצוע הניתוח נמשך. וזה אינו הניתוח המיותר היחיד. כ-400 אלף אמריקאים עוברים כל שנה ניתוח מיניסקוס. סדרה של מחקרים שפורטו במאמר של ה"ניו יורק טיימס" מ-2016 מצאו כי אין כל הוכחה שהניתוח עוזר למספר משמעותי של חולים.

על פי מחקר שפרסמה ב-2016 אוניברסיטת ג’ון הופקינס, המובילה בתחום הרפואה באמריקה, יותר מ-250 אלף איש מתים כל שנה בארה"ב בגלל טעויות רפואיות. זהו גורם המוות מספר שלוש אחרי מחלות לב (כ-630 אלף) וסרטן (כ-600 אלף).

אך אמריקאים אינם מתים רק מעודף טיפול, רבים גם מתים מחוסר טיפול. מחקר שפרסם ב-2015 בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד מצא כי 45,000 איש מתים בכל שנה בארה"ב מהעדר ביטוח רפואי. המחקר מצא כי לאמריקאים בגיל העבודה אשר אינם מכוסים בביטוח רפואי יש סיכוי גבוה ב-40% למות לעומת האוכלוסייה המבוטחת, גם לאחר שמובאים בחשבון גורמים סוציו-אקונומיים והתנהגותיים.

ההשתתפות העצמית עולה יותר ויותר

במטרה לסגור את הפער הזה בין נותני השירות למממניו, וכן כדי להתמודד עם העלות הגדלה והולכת של הביטוחים הרפואיים, חוקק בזמן הנשיא ג’ורג’ בוש הבן חוק שעודד תוכניות ביטוח שבהן יש מרכיב גבוה של "השתתפות עצמית", קרי תשלום ראשוני של כמה אלפי דולרים לפני שחברת הביטוח מתחילה לשלם.

ההיגיון מאחורי התוכנית היה פשוט וגם נכון. הואיל ורוב האנשים נזקקים לרמה בסיסית של טיפול רפואי כל שנה, הרי שטיפול כזה הוא יותר "תחזוקה" מאשר "ביטוח". יופרדו אפוא השניים. לצורך הוצאות ה"תחזוקה" ניתנה אפשרות לעובדים לנכות ל"חשבון חיסכון רפואי" כספים לפני מס, שבעזרתם יוכלו לשלם על הוצאות רפואיות. אלמנט הביטוח, לעומת זאת, נותר לאירועים קטסטרופליים ויקרים מטבעם. המחשבה הייתה שכך ינהלו העובדים את ההוצאות הרפואיות הקטנות וישגיחו היטב על עלותן, ואם לא יזדקקו להן, הן ייוותרו בידיהם במקום להיות משולמות כפרמיה לחברת הביטוח.

עם השנים הפכו תוכניות הביטוח האלו לפופולריות יותר ויותר, אך אליה וקוץ בה. הואיל והאלמנט המרכזי, העלויות העצומות של שירותי הבריאות בארה"ב, לא טופל בחקיקה הזו, עלות ההשתתפות העצמית הלכה ותפחה. על פי נתונים שפרסמה לשכת הסטטיסטיקה הרפואית הפדרלית, נכון לתחילת השנה שעברה כ-47% מהמבוטחים היו מכוסים בתוכניות מסוג זה של השתתפות עצמית גבוהה.

להשתתפות העצמית הצטרפה הוצאה נוספת, עם העלייה הנמשכת בעלות הביטוח - יותר ויותר עובדים נדרשו להשתתף במימונה. על פי הסקר השנתי של קייזר פאונדיישן, "העלות של הפרמיה השנתית לביטוח בריאות למשפחה הממוצעת שמשלם המעסיק הגיעה ב-2018 ל-19,616 דולר, עלייה של 5% מאשתקד, כאשר העובד השתתף בממוצע ב-5,547 דולר מעלות הביטוח".

בנוסף, ישלם העובד את ההשתתפות העצמית, הסכום הראשוני, כאשר יצרוך את שירותי הבריאות. על פי אותו סקר, ההשתתפות העצמית הממוצעת לעובד ולמשפחתו עמדה ב-2018 על 4,329 דולר. לעובד ללא משפחה עמד הסכום על כ-1,500 דולר. אם כך, אחרי חישוב כל מרכיבי השתתפות העובד, קרי השתתפות בעלות פרמיית הביטוח, תשלום ההשתתפות העצמית (בכמחצית התוכניות) ותשלום חלק מההוצאות שמעבר להשתתפות העצמית עד לתקרה, עומדת ההוצאה השנתית הממוצעת למשפחה על בריאות על יותר מעשרת אלפים דולר. זאת בנוסף לעלות למעסיק של כ-15 אלף דולר לשנה, הוצאה שבאה על חשבון יכולתו לשלם שכר גבוה יותר לעובדיו. וזו רק הערכה אחת, יש הערכות יותר גבוהות.

כשמביאים בחשבון כי ההכנסה של משק הבית האמריקאי החציוני עומדת כיום על 55 אלף דולר, היחס בין עלות סעיף הבריאות לשכר הוא לא פחות ממדהים. אין פלא אפוא כי עלות הביטוח הרפואי וההתמודדות עם הוצאות רפואיות מדאיגות אמריקאים רבים ומציבות אותם בסכנה של פשיטת רגל, וכל זאת בתקופה של משק שמצוי בפריחה כלכלית ובמצב של שיא בשוק התעסוקה. 

*** הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

דוד צרויה, מנכ''ל פלוס500 / צילום: נתנאל טוביאס

שלושת בכירי Plus500 הישראלית מכרו מניות בכ־280 מיליון שקל

לאחר שפלטפורמת המסחר הגיעה לשווי של יותר מ־12.5 מיליארד שקל בלונדון, מכרו המנכ"ל ושני סמנכ"לים חלק מהחזקותיהם ונותרו להחזיק מניות במעל חצי מיליארד שקל ● לאחרונה הודיעה פלוס500 על כניסתה לשוק החיזוי בו פועלת פולימרקט

פרויקט ישע של אנלייט / צילום: באדיבות Belectric Israel

חברת האנרגיה המתחדשת אנלייט עוקפת את התחזיות, המניה זינקה

אנלייט, חברת האנרגיה המתחדשת הגדולה בבורסת ת"א, עקפה את התחזיות שלה לשנת 2025, זאת הודות להקמה מהירה מהצפוי של פרויקטים בדרום-מערב ארה"ב והתחזקות השקל מול הדולר ● בנוסף מדווחת החברה על התקדמויות בפרויקטים נוספים בארה"ב ובאירופה, וצופה צמיחה של 32% בהכנסותיה ב-2026

מטוס Ryanair / צילום: ryanair

החל מ-120 דולר: החברות שהסתערו על הקו הרווחי של החברה שנטשה את ישראל

בקיץ הקרוב היצע הטיסות לאיטליה יגדל בזכות תחרות גוברת של חברות התעופה על היעדים ● החברות זיהו את הפוטנציאל, בין היתר בזכות היעדרה של ריינאייר, והחלו בהשתלטות על הקווים ליעדים שהפעילה בעבר ● וגם: חברת הלואו קוסט שתגביר את התחרות בטיסות לגרמניה

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

חשד למידע פנים במניה הלוהטת של ת"א: פשיטה על משרדי ארית

החוקרים הגיעו למשרדי החברה באור יהודה וחקרו מספר נושאי משרה ●  ארית דיווחה לבורסה כי בשלב זה אין חשדות נגד החברה עצמה ואין השפעה על הפעילות השוטפת של החברה או של חברת הבת רשף

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

כרמיאל. זינוק ברכישת דירות חדשות / צילום: Shutterstock

בין הריסות מטולה לצמיחה בכרמיאל: מה קורה עם מחירי הדירות בצפון?

שוק הנדל"ן ליד הגבול הצפוני יכול לשמש כברומטר לחוסן: בעוד שבקריית שמונה ובכרמיאל נרשמת חזרה של משפרי דיור מקומיים, מטולה וצפת עדיין נאבקות בחורבן ובקיפאון ● ניתוח של נתוני 2025 מגלה היכן המחירים כבר החלו לטפס מחדש

אילן רביב, מנכ''ל מיטב / צילום: רמי זרנגר

לאחר שזינקה 1,200% בשלוש שנים: ההמלצה שנותנת רוח גבית לבית ההשקעות הגדול בישראל

בג'פריס צופים שבית ההשקעות הגדול בישראל ימשיך ליהנות מהרוח הגבית שמספק לו שוק החיסכון הארוך וקצר הטווח ● שווי המניות של משפחות סטפק וברקת - כמעט 6 מיליארד שקל

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

עפולה / צילום: Shutterstock

קשישה חיה 50 שנה בדירה שלא רשומה על שמה. האם היא הבעלים החוקיים?

קשישה בת 80 גילתה כי הדירה שבה התגוררה מאז שנות ה־60 רשומה על שם המדינה ● למרות היעדר כל מסמך בכתב, בית המשפט קבע כי בנסיבות חריגות של "זעקת ההגינות" ניתן להכיר בבעלותה על הדירה

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חמישה דברים שכדאי לדעת לקראת פתיחת המסחר בבורסה

המסחר בת"א צפוי להיפתח במגמה מעורבת ● חוקרי רשות ני"ע ביצעו חיפוש במשרדי ארית עקב חשד לעבירות מידע פנים ● הראל: בהחלטות הבאות, הריביות בישראל, בארה"ב ובסין יישארו ללא שינוי ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● גלובס עושה סדר לקראת פתיחת המסחר

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: ap, Alex Kolomoisky

גורם ישראלי: נערכים לאפשרות של קריסת המגעים בין ארה"ב ואיראן

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; באיראן הביעו אופטימיות, בארה"ב מצננים את ההתלהבות ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

ראש הממשלה בנימין נתניהו. ישיבת הממשלה, 15.02.26 / צילום: אלכס קולומויסקי, ''ידיעות אחרונות''

אחרי 30 שנה: נתניהו שוב מבטיח להקים שדה תעופה בים

בדיון על הקמת שדה תעופה נוסף, ראש הממשלה הצהיר שיוקם שדה משלים בים ● אלא שזו הבטחה שנשמעת ברצף כבר משנות ה־90 ● המשרוקית של גלובס

פולימרקט על הכוונת של רשות המסים

עד 50% מהרווחים: רשות המסים בדרך למסות את המהמרים בפולימרקט

הרשות נערכת לגבות מס על רווחי פלטפורמת החיזוי, שעלתה לכותרות בפרשת הדלפת מידע צבאי ● על הפרק: מיסוי של 35% על הזכייה, ובנוסף מס רווחי הון על עליית ערך הקריפטו ● המומחים מזהירים: "המהמרים עלולים לשלם מס על עליית ערך המטבע גם אם הפסידו את כספם בהימור"

הסקר שמרעיד את דמשק: מה חושבים הסורים על ישראל?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: חברה־בת של סקוטיה בנק הקנדי חיסלה את כל ההחזקות שלה באלביט, האזרחים באיראן מתמודדים עם אבל לאומי וחרדה, ו־59% מהסורים סבורים כי שלום עם ישראל אפשרי • כותרות העיתונים בעולם

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"הלכנו להיהרג": מוקד המחאות החדש באיראן, ירי על מפגינים - ואינטרנט שהוחשך

זעקת הגולים האיראנים בז'נווה מול "השטיח האדום" של המשטר ● הערכה בישראל: בעוד כשבוע תושלם צבירת הכוח הצבאי של ארה"ב במזרח התיכון ● בכיר איראני לאל-ג'זירה: "יישום האיומים האחרונים של חמינאי נגד ארה"ב מוכן ברמה המבצעית ונמצא בהישג יד ● הצמצום באבטחת הבכירים - בעקבות עימות בין צה"ל לשב"כ ● עדכונים שוטפים

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס במכולות ובפיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

היצוא היפני שובר שיאים, מדד הניקיי מטפס

הניקיי רשם עליות של כ-1% ● היצוא היפני עקף את ציפיות השוק; זינוק של כ-25% במשלוחים למערב אירופה ● החוזים העתידיים על וול סטריט רושמים עליות קלות ● סקר של בנק אוף אמריקה: מספר שיא של משקיעים סבור כי ההשקעות ב-AI מופרזות ● האזהרה של אילון מאסק וטים קוק: זה המשבר הבא, וזה הולך ומתקרב ● לאחר הירידות בתחילת השבוע, הזהב והכסף בעלייה ● עדכונים שוטפים

אוניית משא של צים / צילום: ליאור פטל עבור צים

"עסקה רגישה, שיש לה שיקולים פוליטיים": מניית הפג־לויד צנחה בעקבות רכישת צים

התגובה המיידית בשווקים להכרזה כי החברה תרכוש את צים הייתה שלילית ● אנליסטים מיהרו להסביר בתקשורת הגרמנית כי ישנה מגמת קונסולידציה כעת בשוק התובלה הימית, וכי רכישות ומיזוגים הם רוח התקופה

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון ביטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות