גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המערב הפרוע של מערכת הבריאות האמריקאית

ארה"ב מוציאה על מערכת הבריאות שלה יותר מ-5% מהתמ"ג העולמי, ובכל זאת ההוצאות הרפואיות הן אחד הסעיפים שמכבידים מאוד על כיסי האזרחים ● ממה נובעים הכשלים ואיך זה קשור לספר הקודים הרפואיים שאורכו 1,944 עמודים ● כתבה ראשונה על תחלואי מערכת הבריאות של הכלכלה הגדולה בעולם

בית חולים בארקנסו / צילום: רויטרס, Karen Pulfer Focht
בית חולים בארקנסו / צילום: רויטרס, Karen Pulfer Focht

מערכת הבריאות של ארה"ב מהווה כמעט חמישית מכלכלתה. עם השנים היא הפכה לחלק חשוב ומרכזי בפוליטיקה האמריקאית, ולא בכדי. מערכת הבריאות לא רק נוגעת בחיי כמעט כל אמריקאי, אלא היא נוגעת באופן גובר והולך גם בכיסו ומשפיעה על איכות חייו. אין מקום שבו התקבצו במקום אחד כל הרעות החולות של עידן כסף הפיאט של שלושים השנים האחרונות כמו מערכת הבריאות האמריקאית.

הכסף הגדול, קבוצות אינטרסים חזקות, מקורביזם ולובינג, ביורוקרטיה, עודף רגולציה, שחיתות ממוסדת, מימון גירעוני, התחייבויות שאינן ניתנות לכיסוי וציבור חסר הגנה - כולם יחד הפכו את התחום למערב פרוע שבו הציבור הוא הקורבן.

אמריקה מוציאה על מערכת הבריאות שלה בשנה יותר מ-5% ממה שכל העולם מייצר בשנה, קרי מהתמ"ג העולמי. ומה היא מחזירה בתמורה? על פי דירוג של ארגון OECD משנת 2017, ארה"ב נמצאת במקום ה-28 בתוחלת החיים מתוך 36 מדינות הארגון, במקום ה-31 בתמותת תינוקות, ובמקום ה-16 במקרי מוות מהתקפי לב.

כמה הן מוציאות על בריאות

היא נמצאת במקום ה-27 במספר רופאים לאלף איש, במקום התשיעי במספר האחיות, במקום ה-26 במספר מיטות בית חולים לאלף איש ובמקום הראשון בעלויות לאזרחים, אלו יושבות כנטל כבד על הכלכלה בכלל ועל הציבור באופן פרטני.

בסקר מקיף שפרסם לאחרונה מכון גאלופ נמצא כי 41% מהנשאלים ויתרו על ביקור בחדר מיון בגלל חשש מהעלות. 44% ויתרו על ביקור אצל רופא כאשר חשו חולים או כשנפצעו, בגלל המחיר. מדובר בנתונים המתכתבים היטב עם הממצא הנוסף בסקר שלפיו 45% מהאמריקאים חוששים כי אירוע בריאותי יגרום להם פשיטת רגל.

ההשתתפות העצמית בהוצאות הבריאות תופחת

זה לא מפתיע. מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד בשנת 2010 מצא כי הוצאות רפואיות עמדו מאחורי 62% ממקרי פשיטות הרגל של תושבי ארה"ב. יתר על כן, ל-72% מאלו היה ביטוח רפואי כלשהו. מחקר נוסף שנערך על ידי קייזר פאמילי פאונדיישן (Kaiser Family Foundation, מלכ"ר העוסק במחקר ומתן שירותי רפואה) בשנת 2015 מצא כי חשבונות רפואיים גרמו למיליון אמריקאים להכריז על פשיטת רגל בשנה הקודמת וכי 26% מהאמריקאים בגילאי 18 עד 64 - 52 מיליון איש - מתקשים לשלם את חשבונותיהם הרפואיים.

הוצאות רפואיות הן אפוא הגורם הראשון, באופן בלעדי או במשותף עם גורמים נוספים, שמביא כ-1.7 מיליון בתי אב אמריקאים להכריז על פשיטת רגל בכל שנה.

טרומן הציע ביטוח רפואי כללי

עולם הביטוח הרפואי באמריקה, כמו שאנחנו מכירים אותו היום, התחיל בשלהי מלחמת העולם השנייה. התחרות על כוח האדם במפעלי התעשייה שייצרו ציוד עבור המשק שהיה שרוי במלחמה, הביא מפעלים להציע לעובדים נדרשים הטבה חדשה - ביטוח רפואי.

לאחר תום המלחמה ניסה הנשיא הארי טרומן להנהיג סוג של ביטוח רפואי כללי, אך הניסיון נכשל בקונגרס, וכך התקבעה השיטה הנהוגה עד היום של ביטוח באמצעות ודרך מקום העבודה. משכך, ברור היה כי נדרש סוג של פתרון לעובדים שלאחר גיל העבודה, או לכאלו שאינם עובדים. וכך, בשנת 1965 העביר הנשיא לינדון ג’ונסון את החקיקה להקמת מדיקר (Medicare), תוכנית ביטוח רפואי ממשלתית לאנשים שמעל גיל 65, ומדיקייד (Medicaid), כיסוי ביטוחי רפואי למעוטי הכנסה.

למימון מדיקר מוטל מס על הכנסה מעבודה, העומד כיום על 2.9% מהשכר עד תקרה של 128 אלף דולר, והמתחלק באופן שווה בין העובד למעסיק. נכון לשנת 2018, כ-60 מיליון אמריקאים מכוסים על ידי מדיקר.

מספרים לא בריאים

תוכנית הביטוח לעניים, מדיקייד, מכסה יותר מ-70 מיליון איש, מהם 38% מאוכלוסיית הילדים באמריקה. התוכנית ממומנת ומנוהלת ברמת המדינות, ולכן תנאי הכיסוי שונים מעט ממדינה למדינה. למשל, בקליפורניה מדיקייד מוצעת למשתכרים מתחת ל-138% מקו העוני הפדרלי, אשר לאדם בודד יהיה 16,395 דולר בשנה, למשפחה בת שתי נפשות 22,108 דולר, ולמשק בית עם ארבע נפשות ההכנסה השנתית חייבת להיות מתחת לכ-32 אלף דולר כדי לזכות בזכאות לתוכנית.

על פי דוח של הלשכה הממשלתית לסטטיסטיקה, בשנת 2017 8.8% מהאוכלוסייה - כ-28.5 מיליון איש - לא היו מבוטחים כלל, ירידה דרמטית מ-46 מיליון בשנת 2010, ו-91.2% מהאמריקאים היו מבוטחים בביטוח כלשהו. מלבד חיילים משוחררים, המכוסים בביטוח ושירות רפואי דרך המינהל לחיילים משוחררים, כל שאר האמריקאים - אלה המכוסים על ידי מדיקר, מדיקייד או דרך מקום העבודה - מקבלים את השירותים הרפואיים מספקי שירות פרטיים בהתאם למחירון מאושר כלשהו.

הניתוק הזה בין ספק השירות, מקבל השירות ומממן השירות הוא נקודת הכשל הראשונה מני רבות במערכת. סקר מקיף שערך בשנת 2017 "Health affairs", כתב עת מוביל בתחום, מצא כי רק לכ-50% מהמבוטחים יש מושג כלשהו בנוגע לעלות הטיפולים הרפואיים בטרם יקבלו אותם.

אלא שבמציאות אפילו הנתון הזה נשמע מופרך. ספר הקודים הרפואיים, שעל פיו מאורגנים ומקוטלגים החשבונות היוצאים מספקי השירות הרפואי למשלמים, קרי חברות הביטוח או הממשלה, מכיל 1,944 עמודים. אגב, באמריקה קיים מקצוע מיוחד, "מדיקל קודינג", אשר הסמכה לעסוק בו לוקחת בין ארבעה חודשים לשנתיים, ועניינו פענוח וקטלוג הטיפולים הרפואיים לאלפי הקודים המשמשים למערכת החיובים.

ניתוח האף יקר? כך תקבלו החזר

השיטה הזו, שבה צד שלישי משלם על טיפול רפואי שניתן על ידי צד אחד לצד שני, היא פתח לאינסוף הונאות בוטות לצד ניפוחים עדינים של החשבונות שנשלחים לממשלה או לחברות הביטוח באמצעות שינוי קוד. למשל, שינוי קוד מהליך רפואי שאינו מכוסה בביטוח (למשל ניתוח פלסטי באף) לכזה שכן מכוסה (למשל ניתוח לתיקון עיוות במחיצות האף). למשל, פירוק של טיפול אחד לסדרה של פעולות נפרדות שכל אחת מהן מחויבת בנפרד, ועוד ועוד טכניקות שמטרתן להגדיר את הטיפול ככזה שמזכה בתשלום גבוה יותר.

קבוצה אחרת של חיובים היא של אלו הנשלחים עבור טיפולים מיותרים. על פי מחקר של הארגון ללא מטרת רווח "וושינגטון הלת’ אליינס" ( The Washington health Alliance ), 600,000 טיפולים בשנה אחת היו לחלוטין מיותרים, ועליהם חויבו המטופלים או חברות הביטוח ב-282 מיליון דולר. ד’’ר גילברט וולש, לשעבר מרצה לרפואה במכון דארטמות ואחד מחוקרי מדיניות הבריאות הבכירים בארה"ב, הסביר: "הממצאים הם כלכלה בסיסית. לפי השיטה משלמים לספקי הרפואה על ביצוע בדיקות וטיפולים, ולכן כל עוד משלמים יותר כדי לעשות יותר, הם בהכרח יעשו יותר מדי".

בעוד את הרמאויות שלעיל אפשר לפתור כ"בלתי מזיקות", הרי טכניקות מרמה אחרות גורמות לחולים נזקים ואף מוות. עם הרמאויות בקטגוריה הקטלנית הזאת נמנים תיקונים של דיאגנוזות רפואיות כדי להצדיק בדיקות, ומתן תרופות וביצוע ניתוחים שאינם נדרשים.

ניתוח הגב הפופולרי שאינו מועיל

מחקר שערך ב-2009 המגזין היוקרתי "ניו אינגלנד ג’ורנל אוף מדיסין" על ניתוח גב פופולרי העלה כי אין לניתוח ערך כלשהו, אך ביצוע הניתוח נמשך. וזה אינו הניתוח המיותר היחיד. כ-400 אלף אמריקאים עוברים כל שנה ניתוח מיניסקוס. סדרה של מחקרים שפורטו במאמר של ה"ניו יורק טיימס" מ-2016 מצאו כי אין כל הוכחה שהניתוח עוזר למספר משמעותי של חולים.

על פי מחקר שפרסמה ב-2016 אוניברסיטת ג’ון הופקינס, המובילה בתחום הרפואה באמריקה, יותר מ-250 אלף איש מתים כל שנה בארה"ב בגלל טעויות רפואיות. זהו גורם המוות מספר שלוש אחרי מחלות לב (כ-630 אלף) וסרטן (כ-600 אלף).

אך אמריקאים אינם מתים רק מעודף טיפול, רבים גם מתים מחוסר טיפול. מחקר שפרסם ב-2015 בית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד מצא כי 45,000 איש מתים בכל שנה בארה"ב מהעדר ביטוח רפואי. המחקר מצא כי לאמריקאים בגיל העבודה אשר אינם מכוסים בביטוח רפואי יש סיכוי גבוה ב-40% למות לעומת האוכלוסייה המבוטחת, גם לאחר שמובאים בחשבון גורמים סוציו-אקונומיים והתנהגותיים.

ההשתתפות העצמית עולה יותר ויותר

במטרה לסגור את הפער הזה בין נותני השירות למממניו, וכן כדי להתמודד עם העלות הגדלה והולכת של הביטוחים הרפואיים, חוקק בזמן הנשיא ג’ורג’ בוש הבן חוק שעודד תוכניות ביטוח שבהן יש מרכיב גבוה של "השתתפות עצמית", קרי תשלום ראשוני של כמה אלפי דולרים לפני שחברת הביטוח מתחילה לשלם.

ההיגיון מאחורי התוכנית היה פשוט וגם נכון. הואיל ורוב האנשים נזקקים לרמה בסיסית של טיפול רפואי כל שנה, הרי שטיפול כזה הוא יותר "תחזוקה" מאשר "ביטוח". יופרדו אפוא השניים. לצורך הוצאות ה"תחזוקה" ניתנה אפשרות לעובדים לנכות ל"חשבון חיסכון רפואי" כספים לפני מס, שבעזרתם יוכלו לשלם על הוצאות רפואיות. אלמנט הביטוח, לעומת זאת, נותר לאירועים קטסטרופליים ויקרים מטבעם. המחשבה הייתה שכך ינהלו העובדים את ההוצאות הרפואיות הקטנות וישגיחו היטב על עלותן, ואם לא יזדקקו להן, הן ייוותרו בידיהם במקום להיות משולמות כפרמיה לחברת הביטוח.

עם השנים הפכו תוכניות הביטוח האלו לפופולריות יותר ויותר, אך אליה וקוץ בה. הואיל והאלמנט המרכזי, העלויות העצומות של שירותי הבריאות בארה"ב, לא טופל בחקיקה הזו, עלות ההשתתפות העצמית הלכה ותפחה. על פי נתונים שפרסמה לשכת הסטטיסטיקה הרפואית הפדרלית, נכון לתחילת השנה שעברה כ-47% מהמבוטחים היו מכוסים בתוכניות מסוג זה של השתתפות עצמית גבוהה.

להשתתפות העצמית הצטרפה הוצאה נוספת, עם העלייה הנמשכת בעלות הביטוח - יותר ויותר עובדים נדרשו להשתתף במימונה. על פי הסקר השנתי של קייזר פאונדיישן, "העלות של הפרמיה השנתית לביטוח בריאות למשפחה הממוצעת שמשלם המעסיק הגיעה ב-2018 ל-19,616 דולר, עלייה של 5% מאשתקד, כאשר העובד השתתף בממוצע ב-5,547 דולר מעלות הביטוח".

בנוסף, ישלם העובד את ההשתתפות העצמית, הסכום הראשוני, כאשר יצרוך את שירותי הבריאות. על פי אותו סקר, ההשתתפות העצמית הממוצעת לעובד ולמשפחתו עמדה ב-2018 על 4,329 דולר. לעובד ללא משפחה עמד הסכום על כ-1,500 דולר. אם כך, אחרי חישוב כל מרכיבי השתתפות העובד, קרי השתתפות בעלות פרמיית הביטוח, תשלום ההשתתפות העצמית (בכמחצית התוכניות) ותשלום חלק מההוצאות שמעבר להשתתפות העצמית עד לתקרה, עומדת ההוצאה השנתית הממוצעת למשפחה על בריאות על יותר מעשרת אלפים דולר. זאת בנוסף לעלות למעסיק של כ-15 אלף דולר לשנה, הוצאה שבאה על חשבון יכולתו לשלם שכר גבוה יותר לעובדיו. וזו רק הערכה אחת, יש הערכות יותר גבוהות.

כשמביאים בחשבון כי ההכנסה של משק הבית האמריקאי החציוני עומדת כיום על 55 אלף דולר, היחס בין עלות סעיף הבריאות לשכר הוא לא פחות ממדהים. אין פלא אפוא כי עלות הביטוח הרפואי וההתמודדות עם הוצאות רפואיות מדאיגות אמריקאים רבים ומציבות אותם בסכנה של פשיטת רגל, וכל זאת בתקופה של משק שמצוי בפריחה כלכלית ובמצב של שיא בשוק התעסוקה. 

*** הכותב הוא עורך דין בהשכלתו העוסק ומעורב בטכנולוגיה. מנהל קרן להשקעות במטבעות קריפטוגרפיים, ומתגורר בעמק הסיליקון זה 22 שנה. כותב הספר "A Brief History of Money" ומקליט הפודקסט KanAmerica.Com בטוויטר: chanansteinhart

עוד כתבות

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

מחלקת העסקים של ארקיע / צילום: ארקיע

ארקיע משיקה קווים חדשים ומחלקת עסקים גם בטיסות לאירופה

בין היעדים החדשים שארקיע מתכננת להפעיל בקיץ הקרוב נמנים פוקט שבתאילנד, מלאגה ואיביזה בספרד וכן וילנה בליטא ● בנוסף משיקה החברה מחלקת עסקים גם בקווים לאירופה, לראשונה בתולדותיה. כמה זה יעלה?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

מצלמות לרחפנים - השקעה ראשונה בישראל לענקית הדיפנס־טק

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף סוף לאור

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה, ניר ברקת, פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת, כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" כנגד המהלך

אילוסטרציה: Shutterstock

הכלכלה הישראלית צמחה ב-3.1% בשנה שעברה - מעל הצפי

מדובר בהפתעה חיובית: הנתון גבוה מכל התחזיות המרכזיות העדכניות מהחודשים האחרונים, שעמדו על 2.8%-2.9% ● התוצר לנפש עלה ב-1.7%, לאחר שנתיים רצופות של ירידה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה