לופטהנזה / צילום: Shutterstock.
אחד מרגעי השיא של כנס התעופה השנתי של ארגון IATA הנערך בימים אלה בסיאול שבדרום קוריאה, הוא פאנל המנכ"לים אותו מנחה המגיש והעיתונאי ריצ'רד קווסט מ-CNN. בפאנל הפעם נכחו קרסטן שפור, מנכ"ל לופטהנזה; גו צ'ון פונג, מנכ"ל סינגפור איירליינס; רובין הייאס, מנכ"ל ג'ט בלו; וכריסטין אורמיירס, מנכ"לית flybe, חברת הלואו קוסט הבריטית שקרסה.
חברות התעופה פועלות כיום בתחרות אגרסיבית. מנכ"ל לופטהנזה, קרסטן שפור, הגדיר אותה כתחרות "לא אחראית". לדבריו, "באירופה התחרות היא כל-כך חריפה, עד שיש תפוסת יתר. חברות תעופה מציעות כרטיס ב-10 אירו או ב-10 דולר. זה לא בריא לשוק, וזה משהו שלא יוכל להישאר".
לדבריו, "התוצאה של זה תהיה ברורה: החברות היציבות ישרדו, והחברות הלא יציבות יעזבו את השוק. אין לי ספק שיהיו חברות תעופה באירופה שלא ישרדו את התחרות - או שהן ייעלמו, או שהן ייכנסו לאחת הקבוצות הקיימות. מהלך של קונסולידציה נעשה לא רק בכדי לקנות או להשתלט על חברת תעופה, אלא לפעמים זה נעשה במטרה להציל חברת תעופה שנמצאת בסכנה של קריסה".
גם גו צ'ון פונג, מנכ"ל סינגפור איירליינס שנחשבת לחברה הטובה בעולם, הביע עמדה דומה. הוא אומנם לא מתמודד בתחרות עם שוק של טיסות פנים, היות שמסינגפור מפעילה סינגפור איירליינס טיסות למדינות אחרות, אבל לנוכח התחרות וההתעוררות של שוק מזרח אסיה, הוא אומר: "סף החדירה לענף התעופה הוא נמוך מדי. זה מוביל לתחרות לא יציבה שיש לה אפקט שמיטיב עם הנוסעים בטווח קרוב. אבל חברות כאלה לא יישארו בטווח הרחוק, והן ישפיעו גם על החברות הקיימות. מחירים נמוכים מדי שנועדו לעורר תחרות הם חלק משלב שיחלוף. בסופו של דבר השוק יתאזן בין הביקוש וההיצע".
"אי-אפשר להגיד שבארה"ב יש תחרות ברוטלית"
התחזית לרווחיות של חברות התעופה ב-2019 עומד על 28 מיליארד דולר, עם רווח ממוצע של 6 דולר לנוסע. בשוק הצפון-אמריקאי הרווח הממוצע לנוסע הוא הגבוה ביותר ומגיע לכ-15 דולר.
מבחינת מנכ"ל ג'ט בלו, רובין הייאס, השוק בארה"ב מתנהל אחרת. לדבריו, הוא מחזק את עוצמתה של הקונסלידציה לטובת יציבות החברות בענף התעופה. "אי-אפשר להגיד שבארה"ב יש תחרות ברוטלית. זה שוק שבו ארבע חברות מחזיקות 80% מהשוק. השאר, בהן גם ג'ט בלו או אלסקה איירליינס, חולקות את ה-20% הנותרים.
"בעבר היו יותר מדי חברות, והמיזוג לארבע הקבוצות הגדולות לא היה ממקום של להציל חברות שהיו בקשיים אלא ממקום של לגדול ולהתחזק. בארה"ב חברות לואו קוסט מתחרות בינן לבין עצמן, וחברות הלגאסי מתחרות בינן לבין עצמן ולא מול לואו קוסט. השוק יציב יותר.
"ג'ט בלו נכנסה לתמונה בשנת 2000, והיא יודעת לשמור על מחירים נמוכים ליעדים שאליהם חשוב לנו להגיע (בתוך ארה"ב). כאן נכנסת לתמונה התחרות מצד נמלי התעופה על החברות שהם היו רוצים שיטוסו מהם. הבעיה היא שכשנכנסו לשוק לפני 20 שנה הייתה גישה אחרת, זה היה עוד לפני אסון התאומים ששינה את כל הענף. היום זה שונה - קשה להיכנס לשוק, החסמים נוסעים מכוחן של החברות החזקות, למעשה הצד השני של המטבע בשוק שבו פועלות ארבע קבוצות גדולות הוא חסימה של נמלי תעופה למתחרות. במצב כזה התוצאה היא שמחירי הטיסה עולים".
ג'ט בלו עומדת לצאת במהלך מעניין שיוציא אותה מאזור הנוחות של שוק טיסות הפנים בארה"ב. החברה תפעיל בקרוב טיסה טראנס-אטלנטית ראשונה ללונדון. "גם פה נצליח לתת מחירים שאין למתחרים שלנו", אומר האייס.
את התחרות הקשה באירופה חוותה היטב כריסטין אורמיירס, ש-flybe, החברה שהיא עמדה בראשה, קרסה. flybe הפעילה טיסות פנים. "גם לנו היו קווים בלעדיים, ועדיין לא הצלחנו להתמודד עם התחרות", היא אמרה. "השוק יצר מונופול על כמה קווים, וזה מצב של אי-תחרות שגם אתו לא הצלחנו להתמודד. הסיפור שלנו הוא מורכב. הברקזיט החליש אותנו והוריד את הביקושים, היחלשות הליש"ט מול הדולר וכמובן מחירי הדלק. היה לחץ על גרף ההוצאות".
האם flybe נסחפה בזרם של התחרות הבלתי אפשרית? קרסטן שפור, שעומד בראש קבוצת התעופה הגדולה באירופה, לופטהנזה, משוכנע שכיום באירופה פועלות יותר מדי חברות תעופה.
לדבריו, "חברת תעופה אירית מסוימת מציעה טיסה ב-40 אירו. אני יודע שטיסה כזו צריכה להימכר ב-100 אירו, מכאן שהחברה סופגת על כל כרטיס הפסד של 60 אירו. אלה חברות לא יציבות, והצרכנים צריכים לדעת ממי הם קונים כרטיסים.
"אני לא מתלונן על התחרות, היות שאנחנו נמצאים במצב מצוין. אני מתלונן על חוסר האחריות של להציע כרטיסי טיסה במחירים כמו 10 אירו. זה הרבה מעבר לתחרות. זה חוסר אחריות כלכלי, גם אם מבחינת הצרכנים זה דיל מעולה. זה אפילו חוסר התחשבות בסביבה, כי זה מנצל את הסביבה בתמורה למעט כסף".