מנכ"ל סלקום ניר שטרן ומנכ"ל פרטנר איציק בנבנישתי / צילום: תמר מצפי
הרבעון הראשון של 2019 בשוק התקשורת הסתיים, ונדמה שחוץ מאשר לשנות את התאריכים, אין כל חדש תחת השמש בשוק הסלולר בישראל. השחיקה ברווחיות נמשכת; הפעילות הנייחת בסלקום ובפרטנר מפצה רק חלקית על הירידה בסלולר; אימוץ תקינה חדשה משפר את המדדים לזמן קצר; ובזק קווי נותר הגוף היחיד שמרוויח - וכנראה גם מסבסד בדרכים עקיפות את המתחרות.
כבר כתבנו כאן בעבר שההשוואה בין החברות בעייתית מאחר שכל חברה מדווחת על פרמטרים מסוימים בשיטות חשבונאיות שונות. בעיקר קשה להתייחס למדדים כמו רווח נקי ו-EBITDA, שבסלקום ופרטנר כוללים את הפעילות הנייחת ואילו לפלאפון אין פעילות כזו. לפלאפון גם אין שותפים ברשת שחולקים איתה את עלויות התפעול כמו שיש לפרטנר ולסלקום. לכן ההשוואה שאנו עורכים כאן מתייחסת למגזר הסלולר בלבד כדי לנסות ולזקק את נתוני הרבעון.
ירידה בהכנסות, אבל לא דרמטית
בשורת ההכנסות (שירותים וציוד קצה) איבדו שלוש החברות הגדולות מרבעון 4/2018 לרבעון 1/2019 הכנסות בהיקף של 82 מיליון שקל - מ-1.805 מיליארד שקל ברבעון הרביעי של 2018 ל-1.723 מיליארד שקל ברבעון הראשון של שנה זו. אם משווים את ההכנסות לתקופה המקבילה אשתקד, השחיקה הנוכחית גדולה מעט יותר: לפני שנה שלוש החברות הגדולות איבדו במגזר הסלולר 73 מיליון שקל. הדבר מעיד לכאורה על כך שכניסת חברת We4G החריפה את התחרות בשוק, גם אם לא באופן משמעותי.
החברה שהכנסותיה משירותים נשחקו באופן המשמעותי בין שלוש החברות היא פלאפון, שאיבדה הכנסות של 40 מיליון שקל לעומת הרבעון הרביעי ב-2018, ועמדה על הכנסות של 578 מיליון שקל ברבעון הראשון. פרטנר ירדה ב-29 מיליון שקל מרבעון לרבעון וסיימה עם 583 מיליון שקל הכנסות, וסלקום ירדה ב-13 מיליון שקל ל-562 מיליון שקל.
בסעיף ה-EBITDA (רווח לפני הפחתות ומסים), צמחו פרטנר וסלקום בצורה משמעותית בגלל אימוץ תקן ה-FRS 16, שמאפשר מעבר מהכרה בתשלומי השכירות כהוצאה תפעולית להכרה בהם כנכסים ורישום הוצאות פחת בגינם. אימוץ התקן הקפיץ את המספר בפרטנר ב-34 מיליון שקל ל-150 מיליון שקל ובסלקום ב-56 מיליון שקל ל-146 מיליון שקל. חברת פלאפון, שכבר אימצה את התקן בשנה שעברה, סיימה את הרבעון ב-147 מיליון שקל, ירידה של 15% לעומת הקודם.
הירידה הכוללת בהכנסות אצל שלוש חברות הסלולר אינה דרמטית ומסתכמת ב-28 מיליון שקל ברבעון הראשון: פלאפון נשחקה ב-20 מיליון שקל ל-417 מיליון שקל; פרטנר נשחקה ב-6 מיליון שקל וסלקום ב-12 מיליון שקל.
בסעיף ההכנסות ממכירת ציוד סלולר הירידה ברבעון הראשון הסתכמה ב-44 מיליון שקל, ובסעיף זה פרטנר נשחקה יותר בהשוואה למתחרותיה - ב-23 מיליון שקל ל-142 מיליון שקל. פלאפון נשחקה בסעיף זה ב-20 מיליון שקל ל-161 מיליון שקל וסלקום נשחקה במיליון שקל בלבד ל-158 מיליון שקל.
גם ההכנסה הממוצעת למנוי (ARPU) המשיכה להישחק: פלאפון רושמת את ההכנסה הגבוהה ביותר - 63 שקל בחודש; פרטנר עם 56 שקל בחודש וסלקום יורדת ל-47 שקל בחודש בלבד. חשוב לציין כי נתון זה בעייתי בגלל האופן שבו המנויים נספרים ומסווגים. מכל מקום, בסלקום הבעיה אף יותר גדולה כשבוחנים את שיעורי הנטישה. סלקום מובילה את טבלאות הנטישה בשנה האחרונה והרבעון היא מדווחת על 11% נטישה לעומת 8.5% בפרטנר ו-8.6% בפלאפון. המשמעות היא שסלקום מחליפה קרוב למחצית מהלקוחות שלה בכל שנה בממוצע, וזה מספר גבוה מאוד.
פרטנר סיימה עם תזרים שלילי
בגזרה הכי חשובה - סעיף תזרים המזומנים החופשי - סלקום "טחנה" את הספקים שלה עד דק, וכנראה שגם הצליחה לדחות חלק מהתשלומים, כך שסיימה את הרבעון הראשון עם תזרים של 46 מיליון שקל לעומת 7 מיליון שקל בלבד ברבעון הקודם ו-84 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. פרטנר עם תזרים שלילי כבר רבעון שני רצוף, שאותו היא מסיימת עם מינוס 11 מיליון שקל, לעומת מינוס 22 מיליון שקל ברבעון הקודם ותזרים חיובי של 21 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. פרטנר מסבירה שהסיבה לכך היא המשך ההשקעות בפריסת סיבים אופטיים. בפלאפון התזרים הסתכם ב-63 מיליון שקל, לעומת 8 מיליון שקל ברבעון הקודם. התזרים החריג בפלאפון נובע ככל הנראה מעיתוי התשלומים לספקים.
בשורת הרווח הנקי, פלאפון הציגה רווח נקי של 2 מיליון שקל בלבד, גם פרטנר הציגה 2 מיליון שקל (שהם הפסד של 5 מיליון שקל משום שהחברה רשמה הכנסה ממסים של 7 מיליון שקל), וסלקום עם הפסד של 16 מיליון שקל.