גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מבולבלים? תכירו את עיתונאית ה"ניו יורק טיימס" שמנסה לדבוק בעובדות בעידן בו האמת הוכרזה כמתה

מאז גויסה לפני שנתיים לעבודה באחד העיתונים הגדולים והנחשבים בעולם, ידיה של כתבת בדיקת העובדות ב"ניו יורק טיימס" מלאות עבודה ● בראיון ל"גלובס" היא מתארת את שיטות העבודה בעידן הפייק ניוז, ומסבירה איך בוחרים את הנושאים, ולמה דווקא הבדיקה שערכה בזמן אמת לנאום מצב האומה של טראמפ הסתיימה די מהר

לינדה קיו / צילום: רויטרס
לינדה קיו / צילום: רויטרס

ללינדה קיו, בודקת העובדות של ה"ניו יורק טיימס", יש הרבה עבודה. מאז גויסה ב-2017 לעיתון הנחשב, הראשונה לתפקיד הזה, היא מנסה להכניס קצת היגיון בעידן שבו "האמת" הוכרזה כמתה. "חשוב שקוראים יחפשו את המאמרים של בדיקת העובדות. אלה הם התוספים, הוויטמינים, שבאים לצד הסיפורים הגדולים", היא אומרת בראיון בלעדי ל"גלובס". 

הקרב על העובדות הוא עיקש, ו"גלובס" נחוש לנצח בו | נעמה סיקולר 

"פוליטיקאים נהנים היום מדרכים חדשות לא מסורתיות להגיע לקהלים שלהם", מוסיפה קיו, שצפויה להתארח בשבוע הבא בישראל בכנס "עיתונות במצור" שעורכים ארגון העיתונאים, מועדון העיתונאים ובית הספר לתקשורת של המרכז הבינתחומי ב-10-11 ביוני. "עוצמת האינטרנט הפכה את המידע לנגיש הרבה יותר, אפילו ארכיונים נמצאים היום באינטרנט, זהו נכס עצום לבודקי עובדות שפעם היו צריכים ללכת לספריות".

זה עובד גם בכיוון ההפוך. האינטרנט עוזר לשקרים ולמידע מוטעה להתפשט מהר הרבה יותר. חסמי הכניסה שהיו מקובלים לפני עשור או שניים - תחקירנים, כתבים, עורכים ושדרנים - הוסרו כמעט לחלוטין, וכיכר העיר הוחלפה ברשתות החברתיות. מחקר של אוניברסיטת MIT מצא כי חדשות מזויפות מתפשטות מהר יותר ממידע מאומת, וכי בני אדם - לא בוטים, אחראים לכך יותר מכול. כל כך רצינית התופעה, שהביקורת הציבורית סביבה דחקה אפילו את פייסבוק לצאת ביוזמה משלה להילחם בתפוצת המידע המזויף או המוטעה על הפלטפורמות שלה.

בודקת העובדות הראשונה

ה"טיימס" גייס לשם כך את קיו ממערכת PolitiFact, אחד מהארגונים העצמאיים הראשונים לבדיקת התבטאויות של פוליטיקאים ולמעקב אחר הבטחותיהם, ושידוע כמי שמכתיר מדי שנה הצהרה פוליטית אחת בתואר "שקר השנה". קיו בכלל הגיעה ל- PolitiFact ב-2014 כמתמחה אחרי שסיימה תואר בלימודים עירוניים באוניברסיטת שיקגו בגלל שמצאה בפלטפורמה "גישה מקורית לפוליטיקה", שסיפקה את חיבתה למחקרי עומק. מהר מאוד היא הפכה לחלק מסגל המערכת, והספיקה לסקר את קמפיין הנשיאות של 2016 לפני ש"הטיימס" גייס אותה לשורותיו.

עד הרגע שהצטרפה קיו, לא היה ל"טיימס" כתב ייעודי שתכלית תפקידו הייתה לבחון את אמיתות הצהרותיהם של אנשי ציבור. זו הייתה עבודה משנית של כתבים שונים, ובכל מקרה לא כללה מתודולוגיה וקטגוריות ברורות לקביעת אמיתות.

כיום עובדת לצדה עיתונאית נוספת לבדיקת עובדות - אמלי קוקרן ( Cochrane ) - שגויסה מעט לפני קיו וגם היא ראשונה בתפקידה הכולל ביצוע בקרה פנימית לכתבות העיתון, לרבות אימות שמות הפוליטיקאים, שיוכם המפלגתי ודיוק עשרוני בנתונים כלכליים.

היום קיו היא חלק ממערכת החדשות של העיתון בוושינגטון, ומפרסמת בדיקות מדוקדקות על אימרות של פוליטיקאים בראיונות, קמפיינים, נאומים או שימועים. "ב-PolitiFact עושים את זה כבר שנים, וב'טיימס' לא היה אדם אחד ייעודי שעשה את העבודה הזו לפניי. זו סביבה נהדרת לעבוד בה כי אני מוקפת בכתבים מומחים". 

בניין ה”ניו יורק טיימס” במנהטן / צילום: רויטרס, Shannon Stapleton

מה זה "הנורמלי החדש"?

זה לא מקרה שקיו הצטרפה למערכת העיתון ב-2017. מאז זכה דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות ארה"ב שנה קודם לכן, העיתונות האמריקאית מתמודדת עם 'הנורמלי החדש׳, מציאות שבה עובדות לא מדויקות מפוזרות בשיטתיות תחת כל עץ רענן, והעיתונות עצמה נתונה למתקפות כמעט בלתי פוסקות. לפי ספירה אחרונה של ה"וושינגטון פוסט", ב-828 ימי כהונתו פיזר טראמפ 10,111 עובדות מטעות או לא נכונות (או כ-12 התבטאויות שגויות בממוצע ביום).

אך לא רק טראמפ או האינטרנט אחראים לתדמית השלילית של העיתונות. הכרסום באמינותה התרחש במשך שנים רבות ונבע מסיבות רבות, חלקן באשמת העיתונות עצמה שנמצאת במרדף אחרי הכנסות, קליקבייטים וסנסציות.

בסקר שנערך בארה"ב לפני שנה, 77% מהנשאלים ציינו כי ערוצי החדשות המסורתיים (עיתונים, טלוויזיה ורדיו) מפיצים חדשות מזויפות. בסקר של מכון גאלופ מאוקטובר האחרון רק 40.1% מהמשיבים סמכו או סמכו מאוד על ערוץ חדשות כלשהו, ו-13% לא סמכו אפילו על ערוץ אחד. מדובר בנפילה חדה מאוד ב-50 השנים האחרונות, אז 72% סמכו על ערוץ כלשהו.

ה"טיימס" בתגובה חיזק את מערכת החדשות שלו, גייס שורה של עיתונאים, הנהיג נורמה חדשה שמגבילה עיתונאים בהבעת עמדות פוליטיות ברשתות החברתיות לצורך שמירה על חזות אובייקטיבית, ויצא בקמפיין פרסומי חדש. "האמת קשה", סיכמו בקמפיין שחנכו בהפסקת הפרסומות בשידורי טקס פרסי האוסקר, "האמת חשובה היום יותר מבעבר".

עננה של ספק

כך, מעל עבודתה של בודקת העובדות קיו מרחפת עננת ספק לא פשוטה. "כדי להימנע ממראית עין של הטיה חשובה השקיפות", מסבירה קיו, "אני נותנת לעבודה שלי לדבר בעד עצמה, ואני מוסיפה לינקים בצורה מאוד ליברלית. אם אני מצטטת מקורות או מומחים, לעתים נדירות - אם בכלל - אשתמש במקורות אנונימיים. אם אני מצטטת מחקר, ויש כאלה שסותרים אותו, אקשר גם אליהם. אני מנסה להשיג מגוון רחב של מומחים שיעניקו מגוון של זוויות. למשל, בנושא של חקיקה בתחום המיסוי אביא מומחים ממכון מחקר שמרני, ממכון מחקר ליברלי וממכון נוסף מאמצע הסקאלה. פעמים רבות, כשזה נוגע למספרים, המומחים מסכימים כי למספרים אין הטיה פוליטית".

חלק מחמתו של הנשיא יוצאת גם על ה"טיימס", העיתון שאיתו הוא מנהל מערכת יחסים סבוכה, ארוכת שנים, מלאה אהבה ושנאה. "לעתים אהיה שותפה כחלק מהסיפור החדשותי הגדול", מסבירה קיו. "למשל ב-2017, כשהנשיא טראמפ ציטט את ה'ניו יורק טיימס' כדי לתמוך בטענה שלו שממשל אובמה האזין לו בסתר, פרסמתי סיפור של בדיקת עובדות פנימית כדי להבין את המקור וקישרתי למקורות הרלוונטיים כדי להראות שהעיתון לא אמר שהייתה האזנת סתר. בכך אנחנו מנסים להילחם גם באמירות שווא על ה'טיימס' עצמו".

הממלכתיות של קיו אינה מקרית. בשנים האחרונות העיתון מהלך בזהירות בין הטיפות הכבדות של חדשות מזויפות שממטירים עליו. "ניתן לעובדות לדבר בשם עצמן", הזהיר מו"ל העיתון את מערכת החדשות לאור ההתקפות החוזרות ונשנות של טראמפ על העיתון. "אל תתערבו", הוא הזהיר, "ואל תיכנסו לקרב חזיתי עם הנשיא".

בחירת הנושאים, או "מחילות הארנבת", כפי שקיו מכנה אותן ולתוכן היא קופצת, גם היא ליברלית. "זו בעיקר שאלה חדשותית - האם זהו נושא חם או חדשות מתפרצות. למשל, עשינו עבודה נרחבת סביב הדוח של התובע המיוחד רוברט מולר שבדק את המעורבות הרוסית בבחירות לנשיאות ב-2016, או סביב העדות של מייסד ומנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג בקונגרס. בטווח הארוך אנחנו כל הזמן עושים עבודה נרחבת בנושאי הגירה ובריאות, ועכשיו אנחנו מתחילים לעבוד על הקמפיינים של המפלגה הדמוקרטית לקראת הבחירות לנשיאות 2020. כמובן שהרבה מאוד מהסיקור שלי מתרכז בטראמפ כי הוא כל הזמן בחדשות".

הסוד הוא בפוליטיקה

למרות שלעתים זו נראית כמו עבודת נמלים מייגעת, כל בדיקת העובדות היא עבודה אנושית, אפילו בפרויקטים מונומנטליים כמו בדיקה בזמן אמת של נאום מצב האומה. הסוד הוא בפוליטיקה. "לפוליטיקאים יש נטייה לחזור על עצמם. לכן למשל, הרבה מהטענות שעלו בזמן הנאום האחרון של טראמפ כבר בדקתי בעבר, וזה היה פשוט יחסית לכתוב סיכום זריז ולעלות לאתר. זה נכון גם לגבי העימותים הטלוויזיוניים בין המועמדים".

זה כמובן לא מספיק. "אני חושבת שכל מי שהוא עיתונאי בוושינגטון זוכה למנה של ביקורת משני הצדדים. האימייל שלי בהחלט מוצף בתומכים ובמתנגדים מהקשת הליברלית והשמרנית. אני משתדלת ככל האפשר לתקשר עם הקוראים - אם הם שואלים אותי שאלה או מנסים לנהל איתי דיון בתום-לב, אני תמיד עושה מאמץ להגיב ולהתייחס להערות שלהם. יש לי עור עבה יחסית".

טראמפ מצידו כבר אמר כי בודקי עובדות הם "מוטים וליברלים" ואין לו כל צורך בהם, והוא לא היחיד. בודקי עובדות במערכות חדשות וגם בגופים עצמאיים סובלים מחצי ביקורת על שאלת האובייקטיביות שלהם, כמו גם על הכוח העצום שהונח בידיהם - לקבוע מה נכון או לא, ואילו חדשות ראוי או לא ראוי לצרוך. בתהליך קריסתו של רעיון ה"אמת", קמו מנגנונים לבדוק את בודקי העובדות בעצמם.

יש לכם מתודולוגיה ספציפית?

"אני מנסה להביא ל'טיימס' הרבה דברים שלמדתי ב- PolitiFact . למשל, יש לנו סט של דירוגים להתבטאויות - שגויה, חסרת עדויות תומכות, מטעה, מוגזמת או נכונה. לעתים, אם זה מסובך מכך, נציין גם את זה. אני משתדלת גם לספק הרבה מאוד קישורים כדי לפצות על כך שאנחנו לא מפרסמים רשימת מקורות בצד הכתבה. ובעיקר - הכול צריך להיות עטוף באתיקה עיתונאית טובה, כמו למשל לקחת אחריות על טעויות ולתקן אותן מיד. אני חושבת שכשעושים טעויות, השקיפות מאוד חשובה".

*** גילוי מלא: המשרוקית של "גלובס" פועלת בין היתר בשיתוף פעולה עם יוזמת פייסבוק לניטור פייק ניוז ברשת החברתית

עוד כתבות

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

היתר מיותר? איך הפך מדד יתר 60 לכבשה השחורה של מדדי המניות בת"א

אין זו השנה הראשונה שבה מדד מניות היתר מאכזב קשות את המשקיעים בו ומציג ביצועי חסר ניכרים ביחס למדדי מניות השורה הראשונה ● הפיזור הסקטוריאלי של יתר 60 הוא עקב האכילס של מדד זה, ונדרשת מחשבה מחודשת בעניין

סניף יינות ביתן / צילום: תמר מצפי

בצל חוסר היציבות הפיננסית: קבוצת יינות ביתן סגרה 5% מסניפיה מתחילת השנה

בדיקת "גלובס" מעלה כי מהפריסה של קבוצת יינות ביתן, רשת הקמעונאות השנייה בגודלה בישראל, נגרעו 11 סניפים מתחילת השנה מה שממצב אותה עם פריסה של 170 סניפים ● בענף מעריכים כי כדי לייצב את מצבה הפיננסי של הרשת יידרשו מהלכי ייעול נוספים

מתחם אלביט באזור התעשייה החדש של נתניה / צילום: בר אל

מגדילה את פורטפוליו הנדל"ן: מגדל רכשה את מתחם אלביט בנתניה ב-223 מיליון שקל

המתחם, שנרכש מקבוצת בית שומר ומהקבלן ראובן דמרי, כולל כמה מבנים ברחוב המחשב, הסמוך לבניין עיריית נתניה ● השטח הבנוי כולל 32 אלף מ"ר וכ-500 מקומות חניה

דוכן של אינטל בסין / צילום: China Stringer Network, רויטרס

שבבים של תשואה: למה כדאי לשמור על חשיפה למניות שבבים

במהלך חמש השנים האחרונות הניבו מניות השבבים תשואת יתר משמעותית על מדד ה–S&P 500 ● גם במבט קדימה חברות הסקטור צפויות לבלוט בזכות חסמי כניסה גבוהים, חשיבות אסטרטגית, הערכות שווי הוגנות ורמות שווי נמוכות יחסית

מפעל פרוטליקס  / צילום: פאול אורלייב

פרוטליקס זינקה 31% על רקע תוצאות חדשות מניסוי במוצר המוביל שלה למחלת פברי

מניית פרוטליקס, המפתחת תרופות המבוססות על חלבונים אנושיים בתוך תאי צמח מהונדסים גנטית, משקפת שווי חברה של 108 מיליון שקל ● תוצאות ראשונות של הניסוי פורסמו בספטמבר 2018, אחרי 6 חודשי טיפול ב-16 חולי פברי, וכעת מתפרסמות תוצאות מטיפול באותם חולים במשך שנה

רכבים חדשים / צילום: shutterstock

"יצרניות הרכב מחממות את תעשיית האוטו-טק בישראל, יש כאן הרבה כישרון"

ג'ו הייר, האחראי על תחום האוטו-טק בבנק ההשקעות קרדיט סוויס, מסביר בראיון ל"גלובס" מה הבעיה של יצרניות הרכב, נותן עצות לסטארט-אפים הישראליים ("צריכים משקיעים עם סבלנות"), וצופה לאן תתפתח התעשייה העולמית ("הרבה כסף יופנה לפיתוח מערכות הפעלה לרכב וסוללות")

מיליארדר / אילוסטרציה: Shutterstock

דוח עושר משקי הבית העולמי: ישראל בין חמש המדינות עם שיעור המיליונרים הגבוה בעולם

לפי מכון המחקר של קרדיט סוויס בישראל יש כיום 131 אלף מיליונרים ● בחישוב בלתי תלוי, ישראל במקום ה-23 ברשימת המדינות עם מספר המיליונרים הגדול ביותר ● מספר המיליונרים בעולם גדל במחצית הראשונה של 2019 ב-1.1 מיליון והגיע לכ-46.8 מיליון מיליונרים

בני גנץ / צילום: שריה דיאמנט

בית הנשיא הודיע לראשי סיעות הכנסת ה-22 על העברת המנדט לגנץ

יו"רית הימין החדש, איילת שקד: אין בכוונתנו לנהל מו"מ עצמאי בנפרד מגוש 55 ● בכחול לבן אמרו ל"גלובס" כי בכוונתם לפנות לכל הסיעות בכנסת ה-22, אך הדגישו כי הטלפון הראשון שלהם יהיה לליכוד

כבשים / צילום: שאטרסטוק

החברה הזו מייצרת מוצר אחד בלבד שמתאים לארון של כל אחד - ועל הדרך רוצה להפיץ מסר של קיימות

מסר של קיימות סביבתית: חברת Sheep הבריטית מוכרת מהשבוע מוצר אחד בלבד - סוודר יוניסקס מצמר מרינו, אליו יוצמד תג NFC הניתן לסריקה, דרכו יכול לובש הסוודר ללמוד על הכבשה "שלו" ולקבל עדכונים על מצבה ● והמחיר? לא זול בכלל: 234 דולר

מפגינים בלבנון.  צילום: רויטרס

מהמס על הווטסאפ בלבנון ועד מחירי התחב"צ בצ'ילה: מה אפשר ללמוד מהמחאות החברתיות השבוע בעולם

שורה של גזירות כלכליות הוציאו המוני מפגינים לרחובות ביומיים האחרונים, מצ'ילה ועד לבנון מחו רבים על המצב הכלכלי והצליחו לסכל חלק מהצעדים הצפויים של הממשלות • איך התגלגל המס על הווטסאפ בלבנון לצעדי שקיפות מרחיקי לכת על ההון הציבורי ומה אפשר ללמוד מצ'ילה על מחירי תחבורה ציבורית ועל פנסיה

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה חיובית: ת"א 35 רשם עלייה של כ-0.5%, טבע זינקה ב-11%

ת"א 35 רשם עלייה של כ-0.5%, מדד ת"א 125 הוסיף כ-0.4% ות"א 90 עלה בכ-0.3% ● טבע זינקה ב-11% לאחר שאישרה רשמית את הדיווח על פשרה במסגרת פרשת האופיואידים בארה"ב, ומנייתה זינקה בוול סטריט ● פרוטליקס זינקה ב-32%

הנשיא טראמפ ונתניהו / צילום: רויטרס Carlos Barria

"אתה אדיר!" טראמפ מברך את נתניהו ליום הולדתו ה-70

נשיא ארה"ב חתם בסוף הברכה לנתניהו בכתב ידו והוסיף: "אתה אדיר" ● אמש קיבל נתניהו גם שיחת טלפון אישית מהנשיא פוטין

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט; טבע זינקה 8.8% לאחר שאישרה הדיווח על הסדר בפרשת האופיואידים

הסוחרים ממשיכים לעקוב אחרי ההתפתחויות בנוגע לברקזיט ומלחמת הסחר בין ארה"ב לסין ● עונת הדוחות נכנסת השבוע להילוך גבוה ●  טבע אישרה את הדיווח בוול סטריט ג'ורנל, לפיו החברה ושלוש חברות נוספות שנתבעו בגין שיווק של משככי כאבים אופיואידים ממכרים, הגיעו להסדר פשרה

חיים ביבס / צילום: איל יצהר

חיים ביבס: השלטון המקומי יממן שליש מפרויקטים להתחדשות עירונית וחיזוק מבנים בפריפריה

למרות הצהרה זאת, יו"ר המרכז לשלטון מקומי מתנה את הצעד בכך שהממשלה תשלים את מימון הפרויקטים ● כמו כן הוא הודיע כי המרכז מתנגד להארכת תמ"א 38 ללא הסדרה תקציבית של התחדשות עירונית ביישובי הפריפריה

נכס של הרץ בניו אורלינס / צילום: מצגת החברה

סלקטיביות באמריקאיות: קשיים בהנפקת המניות המתוכננת של חברת הרץ בת"א

במסגרת ההנפקה תכננה הרץ גרופ לשנות את סיווגה לקרן השקעות בנדל"ן בארה"ב (קרן ריט), כחלק ממהלך הנפקה הנחשב ארוך ומורכב יחסית, והינו ראשוני מבין חברות הנדל"ן האמריקאיות שעד היום גייסו אג"ח בבורסה המקומית

רומן זדורוב / צילום: חגי אהרון

למרות התחייבות שרת המשפטים, הפרקליטות סירבה לאשר בדיקות DNA נוספות על גופה של תאיר ראדה בזירת הרצח

מפרקליטות המדינה נמסר בתגובה ל"גלובס" כי "עד כה בוצעו מספר בדיקות ומעבר להן לא נמצא צורך בביצוע בדיקות נוספות" ● משרת המשפטים לשעבר, ח"כ איילת שקד, נמסר: "כל בדיקה שיכולה לשפוך אור ולתת מידע חדש צריכה להיעשות, מבלי לחסוך בכסף או בכוח אדם"

הפגנת נגד הברקזיט בלונדון / צילום: Simon Dawson, רויטרס

הקרב על הברקזיט: הממשלה תנסה לאשר במהירות את הפרישה מהאיחוד

ממשלת בריטניה הציגה אמש בפרלמנט חוק שכולל פסקה המייתרת את הצורך בהצבעה על הפרישה ● הממשלה תנסה לקדם את החוק בקריאות שנייה ושלישית כדי לאשר אותו עד יום חמישי הקרוב, בשאיפה להוציא את בריטניה מהאיחוד עד 31 באוקטובר

טכנולוגיות רכב / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

קרן חדשה בהיקף של 30 מיליון דולר תשקיע בתחום הרכב העתידי והתחבורה החכמה

קרן 'Mobilion' מייסודם של אבי פלדמן, קבוצת זבידה וקבוצת NEXUS הבינלאומית מבטיחה לקצר את הנגישות של חברות סטארטאפ לספקי החלפים הבין לאומיים

השופט גרשון גונטובניק / צילום: אלון רון

כך הוליד אחד המשפטים הסוערים שנוהלו בישראל בעשור האחרון שופט שמצליח לעצבן גם את הבנקאים וגם את עורכי הדין

הקריירות של עורכי הדין שייצגו בתחילת העשור את עו"ד יעקב וינרוט במשפט שניהלה נגדו המדינה, המריאו מאז ● יוצא הדופן היחיד מאותו צוות הגנה הוא גרשון גונטובניק שהחליט ללכת לשיפוט, ופסק השבוע באופן יצירתי ואמיץ נגד שכר-הטרחה הגבוה של "חבריו" מהעבר

הנשיא ריבלין ונתניהו / צילום: רונן זבולון, רויטרס

נתניהו מחזיר את המנדט לנשיא. ריבלין: בני גנץ יקבל הזדמנות להקים את הממשלה

מבית הנשיא נמסר כי "נשיא המדינה קיבל את הודעתו של ראש הממשלה, ח"כ בנימין נתניהו, כי הוא משיב אליו את המנדט משום שלא עלה בידו להרכיב ממשלה" ● נתניהו מסר הצהרה בווידאו