גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הדרך לפרטיות עוברת דרך צעדי חקיקה קטנים

תיקון גדול לחוק הגנת הפרטיות המיושן נראה רחוק מתמיד, אך אפשר לשפר את החקיקה

עו"ד דן חי / צילום: ערן לוי
עו"ד דן חי / צילום: ערן לוי

הפרטיות בישראל ידעה עדנה מסוימת בכנסת הקודמת, עת זו התקינה את תקנות אבטחת המידע החדשות. אין חולק כי תקנות אלה הפיחו רוח חיים בעולם הגנת הפרטיות בישראל, אך השאלה עתה היא האם נזכה בכנסת ה-22 לחקיקת חוק הגנת פרטיות חדש או תיקון מקיף לחוק הקיים?

למדינת ישראל נדרשת רביזיה רצינית בתחום החקיקה המגנה על הזכות לפרטיות. חוק הגנת הפרטיות חוקק לפני כמעט 40 שנה, ב-1981; והשינוי הרציני האחרון בו נעשה לפני 23 שנה, ב-1996, טרם עידן האינטרנט והשימושים המתקדמים במידע, כמו שימושי הביג-דאטה ואף שימושים מתקדמים יותר לטובת בינה מלאכותית.

אם כך, השאלה שראויה לדיון היא לא האם ראוי שתהיה בישראל חקיקה חדשה בתחום הפרטיות, אלא מה אמור להיות אופיה של חקיקה כזו. ישנה טענה שעל ישראל לאמץ לעצמה חקיקה זהה לזו שנכנסה לתוקף באירופה לפני שנה, בחודש מאי 2018, עת נכנסו לתוקף תקנות הגנת המידע האירופיות (ה-GDPR). האומנם?

מתחת לפני השטח, לב-ליבן של התקנות האירופיות החדשות יוצא מנקודת הנחה כי המידע האישי שייך, למעשה, לאזרחים בהם עוסק המידע. כפועל יוצא מכך מקנות התקנות לאזרח הקטן זכויות נרחבות, בין היתר היכולת שלו לבקש למחוק את המידע עליו או לנייד אותו.

התקנות האירופיות גרמו למהפכה עולמית בתחום החקיקה בנושא הפרטיות. מדינות רבות אחרות הלכו והולכות בעקבות החקיקה האירופית. אך מדינות אלה לא אימצו את התקנות האירופיות ככתבן, אלא מצאו את הפרשנות המתאימה להן. מכאן עולה השאלה האם מה שעובד באירופה, מתאים גם לנו?

האם זה נכון לחסום אפשרויות שימוש במידע, שבמקרים רבים יכולים לעשות שירות רחב לציבור ולהעלות תועלת מצרפית.

ספק גם אם המנטליות הישראלית מתאימה להוראות התקנות האירופיות, כאשר הזכות לנייד את המידע יכולה להפוך בישראל לאופנה לאומית של העברת מידע מחברה לחברה, דבר שיסרבל מאוד ויקשה על עבודתן של חברות המתבססות על מידע, כמו בנקים, חברות ביטוח ודומיהן.

מנגד, התקנות האירופיות מעודדות, במקביל להגנה על זכויות הפרט, "זרימת מידע חופשית" בין מדינות האיחוד - יתרון שלמדינתנו אין. חקיקה בארץ שתלך בעקבות התקנות האירופיות תוכל לתרום לכך שזרימת המידע מישראל לאירופה תהיה טובה יותר ותגביר את האפשרות, שהבדיקה המחודשת שעורכים האירופים בימים אלה לגבי איכות משטר המידע בישראל, והשאלה עד כמה הוא תואם את זו של אירופה, תצא חיובית.

אם האירופים ימצאו שהמידע בישראל אינו נשמר ומוגן כנדרש, הם עלולים להחליט לאסור על העברת מידע לחברות ישראליות, תוצאה שיהיה קשה מאוד לשוק המקומי לעמוד בה.

המכון הישראלי לדמוקרטיה פרסם לפני מספר שבועות הצעה לחוק הגנת פרטיות חדש. על-פי ההצעה, יש לערוך רביזיה מקיפה בתפיסת ההגנה על הפרטיות בישראל ולאמץ כללים, שדומים במידה רבה לאלו של תקנות הגנת המידע האירופיות.

הבעיה בהצעה ושל רעיונות דומים לה היא שהמחוקק הישראלי לא ימהר להרים את הכפפה ולצאת להליך חקיקה ארוך ומורכב של חוק חדש.

אם רוצים להוביל לשינוי חקיקה בישראל, יש לעשות את זה על דרך התיקון של החוק הקיים, כך שיתאים למציאות של ימינו. יש להתחיל באישור התיקון שתלוי ועומד עוד מהכנסת הקודמת בנושא סמכויות האכיפה של רשם מאגרי המידע, שיקנה לרשם יכולת להטיל סנקציות על גורם שיפר את הוראות תקנות אבטחת המידע החדשות, סמכות שאין בידו כיום.

אחר-כך ראוי יהיה להתקדם בתיקון פרק ב' לחוק העוסק במאגרי המידע, שיביא לצמצום חובת רישום מאגרי המידע והגדרה ברורה יותר של עיבודי המידע המותרים במציאות הדיגיטלית של ימינו. אחריהם בתור הם הזכות להישכח, הזכות לפרטיות לאחר פטירתו של אדם ועוד זכויות רבות אחרות בתחום שאין להן זכר בחקיקה הישראלית של היום.

אחרי שנעבור את השלב המכונן הזה, תמיד יהיה אפשר לערוך התאמות ותיקונים נוספים שיביאו לכך שבסוף הדרך יהיה לנו חוק הגנת פרטיות חדש, הלכה למעשה.

הכותב עומד בראש משרד עורכי הדין דן חי ושות', המתמחה בדיני טכנולוגיה, פרטיות וסייבר

עוד כתבות

צילום: מסך מיוטיוב קמפיין BUYME

באיזה ענף קיבלו את הסכום הכי גבוה לחג, ומה המצב בהייטק?

שיא חדש לקראת חגי תשרי, עם היקף של יותר מחצי מיליון מתנות לעובדים ● וגם: קרן דלק מקבוצת דלק וניו-מד אנרג'י, שבשליטת יצחק תשובה, מחלקים מענק של 10 מיליון שקל ל-160 משפחות שאיבדו את יקיריהן במלחמה ● אירועים ומינויים

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות קלות לקראת החלטת הריבית מחר; טסלה עלתה ב-2.5%, מטא ב-2%

נעילה שלילית באירופה ● אורקל עולה בעקבות ההסכם להפעלת טיקטוק בארה"ב ● TD Cowen הורידה את הדירוג של וורנר ברדרס ל"החזקה" ● ישראליות: סולאראדג', וויקס ובריינסוויי זינקו ● טראמפ תובע את ה"ניו יורק טיימס" בגין לשון הרע; מניית העיתון יורדת ● מחר בארה"ב תתקיים החלטת הריבית, בשוק מצפים להורדה של 0.25% ● המכירות הקמעונאיות בארה"ב עלו ב־0.6% בחודש שעבר לעומת יולי, מעל הצפי

הכנסת / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

אושרה פריצת תקציב המדינה ל-2025 בוועדת הכספים

כעת, יועבר התקציב המתוקן לאישור סופי, בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת ● יתכן שזו לא תהיה פריצת התקציב האחרונה ל-2025, שכן עלות המבצע לכיבוש העיר עזה לא נכללת בה

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

דובר צה''ל, תא''ל אפי דפרין / צילום: צילום מסך

דובר צה"ל: "שלוש אוגדות פועלות בעיר עזה, אנחנו אוחזים בשטחים רבים"

טיל שוגר מתימן ויורט בהצלחה, אזעקות הופעלו מחשש לשברי יירוט ● צה"ל הרחיב את התקיפות בעיר עזה כהכנה לכניסת כוחות קרקעיים • גורם ביטחוני: "מספר העזתים שהתפנו מאפשר להתחיל את התמרון בעיר" • בצל התקיפות העזות ברצועה: משפחות חטופים ושורדי שבי הקימו הלילה אוהלים מול מעון רה"מ בירושלים ● שר החוץ האמריקאי מזהיר: "חלון ההזדמנויות להסכם הפסקת אש הולך ונסגר" ● 48 חטופים - 711 ימים בשבי - עדכונים שוטפים 

אסף נתיב, ינקי קוינט, רם בלינקוב, אבי אדרי ועו''ד רונה ברגמן נוה / צילום: פרטי

ינקי קווינט נגד משרד האוצר: "רוב היום אני מתעסק בחסמים"

בכירי ענף ההייטק הגיעו לפתיחת המשרדים החדשים של קרן ההון סיכון פיטנגו ● פורום המנהיגות הנשית מציין 5 שנים להקמתו ● ואיזו שאלה הצליחה להוציא את ינקי קווינט משלוותו? ● אירועים ומינויים

ירידה דרמטית בגיוסי קרנות ההון סיכון

דוח חדש: גיוסי קרנות ההון סיכון בישראל צנחו ב-80% בשנת 2024

תוצר ההייטק נותר קפוא זו השנה השנייה ברציפות, קצב הגידול בתעסוקה האט לפחות מ־2% בשנה, לראשונה זה עשור, ומספר עובדי המו"פ ירד ב־6.5% ● במקביל לכך 2025 כבר מסתמנת כשנת שיא של כל הזמנים בעסקאות מיזוג ורכישה, הרבה הודות לאקזיט ההיסטורי של וויז

דן להב (מימין) ועומר נבו, מייסדי Irregular / צילום: בן חכים

הסטארט-אפ הישראלי שמגן על ChatGPT נחשף

חברת הסייבר Irregular מודיעה על גיוס של 80 מיליון דולר בהובלה משותפת של קרן ההון סיכון סקויה, אחת המשקיעות הפעילות בשנים האחרונות בהייטק הישראלי, ושל קרן רד פוינט ● לפי החברה, המערכת מאפשרת לספקיות מודלי השפה להעריך את סיכוני הסייבר במודלים עוד לפני השקתם לתעשייה

אורסולה פון דר ליין, נשיאת הנציבות האירופית / צילום: Reuters, Yves Herman

עדיין טעון אישור: הנציבות האירופית ממליצה על השעיית הסכם הסחר החופשי עם ישראל

בנציבות האירופית התכנסו היום כדי לגבות את הצהרת הנשיאה להמליץ צעדים משמעותיים נגד ישראל, ובראשם דרישה להשעות את הסכם הסחר החופשי ● אלא שהיא זקוקה לרוב מיוחס שעד כה לא התגבש ● הפוקוס על איטליה, שעד כה הביעה התנגדות למהלכים כאלה והייתה לצד גרמניה הבלם האחרון ● כך או אחרת, בממשלה לא יכולים לטעון שמדובר בהחלטה "חפוזה ומפתיעה"

קארין קלר־סוטר, נשיאת שווייץ / צילום: ap, Julia Nikhinson

תרנגולות תמורת הפחתת מכסים: הדיל ששווייץ מציעה לארה"ב

שווייץ נדהמה בחודש שעבר לגלות כי בעקבות שיחת טלפון לא טובה של הנשיאה עם הנשיא טראמפ, הוא הטיל מכסים בגובה 39% כמעט על כל הסחורה השוויצרית ● כעת, המדינה העצמאית מוכנה לפתוח את השוק שלה לתרנגולות שעברו חיטוי בכלור, למרות התנגדות ארגון הצרכנים השוויצרי, בתמורה להפחתת המכסים

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

המדינה המפתיעה שמתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: האם ישראל תתקוף בכירי חמאס בטורקיה, מצרים פורסת מערכת הגנה סינית בגבול עם ישראל, יפן לא תכיר במדינה פלסטינית, ורשת SBS האוסטרלית מתנגדת להדחת ישראל מהאירוויזיון ● כותרות העיתונים בעולם 

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

סטארמר מעניק לנשיא טראמפ בבית הלבן את ההזמנה מהמלך צ'ארלס / צילום: ap, Carl Court

גרעין והשקעות במיליארדים: בבריטניה מקווים שביקור טראמפ ימריץ את הכלכלה

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ יבקר השבוע בבריטניה, וראש הממשלה קיר סטארמר נחוש לנצל הכרזות על השקעות בתחום הבינה מלאכותית והאנרגיה הגרעינית כדי לשפר את התדמית הכלכלית של הממלכה ● למשלחת האמריקאית יצטרפו מנכ"לי החברות OpenAi ואנבידיה

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

משרדי חברת השבבים TSMC, בטייוואן / צילום: ap, Chiang Ying-ying

בזמן שבאירופה מדברים על אמברגו, בתעשיות הביטחוניות חוששים מתרחיש חמור יותר

כבר שנתיים שבענף התעשיות הביטחוניות מתמודדים עם חוסרים שונים ומשונים, במיוחד בתעשיות הגדולות שמהוות את "אבני הבניין" העיקריות ● אבל חשש מהותי שלהן אינו דווקא מהאמברגו, אלא מתעשיית השבבים

טקס מתן השם לצוללת אח''י דרקון בגרמניה, נובמבר האחרון / צילום: דובר צה''ל

צוללת הדגל מתעכבת בגרמניה: אח"י דרקון לא תגיע לישראל לפני 2026

הצוללת הגדולה והיקרה ביותר שישראל רכשה הייתה אמורה להצטרף השנה לשייטת 7, אלא שהיא עדיין עוברת בדיקות וניסויי ים, ולא צפויה להימסר לצה"ל במועד ● ברקע החשש מהסחף נגד ישראל והאמברגו הגרמני, האם יש פתרון לתלות המוחלטת בתעשייה הימית של ברלין?

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד